סרגיי פרוקופייב, מגדולי המלחינים במאה ה-20 מוזכר בנשימה אחת עם סטרווינסקי, ברטוק ושוסטקוביץ'. פרוקופייב נודע ביצירותיו המופלאות בהן הטביע את חותמו האישי ואת חותם מולדתו. בין יצירותיו – קונצ'רטות, סונטות וסימפוניות. ראויות לציון, הקנטטה הגדולה 'אלכסנדר נייבסקי'; המוזיקה לבלט 'רומאו ויוליה'; האופרה 'אהבת שלושת התפוזים' והאגדה הפופולרית לילדים 'פטר והזאב'.
הקוראים בספר מלווים את פרוקופייב בשלבי חייו השונים מלידתו ועד ימיו האחרונים. אנו שומעים את המלחין משוחח עם בני משפחתו, עם מלחינים ועם משוררים וסופרים. אנו משתתפים עמו בחייו, בהתלבטויותיו ובהחלטותיו, ומתוודעים ליצירותיו, למקורותיהן ולגלגוליהן. כל זאת על רקע אירועי המקום והזמן.
"האמן נמשך לאמנותו בכוח האהבה. קרא לזאת תשוקה – יצר שאין לעמוד בפניו, כמו אותם מטפסי הרים שנמשכים אל ההרים כאל מגנט. […] כל עיכוב נוטל מן האמן את שלוות נפשו עד שישלים את יצירתו." [פרוקופייב]
"סרגיי נמשך למולדתו באופן שאין לעמוד בפניו והיה נחוש לחזור אליה על אף אזהרות ידידיו שנמלטו משלטון העריצות." [לינה, רעייתו של פרוקופייב]
"אני מבין את אהבתך הגדולה לרוסיה, אבל עליך לזכור שאין זו רוסיה שהכרת. זו רוסיה חדשה, שממשלתה מרכזת את השלטון, ורק שם יוכרעו הדברים. […] עליך להיות מוכן לכל מיני פורענויות בלתי צפויות. אמנם תדבר רוסית ותשמע רוסית, אך מסביב תראה הרבה אנשים עצובים." [המלחין מיאסקובסקי, ידידו של פרוקופייב]
צבי צֹרי הוא מחנך מוזיקלי שהעמיד תלמידים רבים ובהם מנגנים, מלחינים, מוזיקולוגים ומורים למוזיקה. ספריו הקודמים שהופיעו בהוצאת נהר:
"שוברט – מבט אל עולמו" (נהר ספרים, 2010); "בטהובן – בעין הסערה" (נהר ספרים, 2011); "ברטוק – מלחין ללא פשרות" (2012); "היידן – בכוחות עצמו" (2014); "סטרווינסקי – ללא לאות" (2014); "דביסי – מצייר בצלילים" (2015)
אין עדיין תגובות