אִמָּא שֶׁל אִיתָמָר נוֹסַעַת כָּל הַזְּמַן לְפָּרִיז. יֵשׁ לָהּ שָׁם עֲבוֹדָה וְהִיא חַיֶּבֶת לָטוּס לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. אִיתָמָר מִתְגַּעְגֵּעַ וְהִיא מַבְטִיחָה […]
בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁאִיתָמָר קָם, הוּא שׁוּב רָאָה אֶת הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אִמָּא. לְרֶגַע דִּמְיֵן שֶׁהִיא לִוְיָתָן עֲנָקִי שֶׁיָּכֹל לִבְלֹעַ הַכֹּל, גַּם אוֹתוֹ.
'לְאָן אַתְּ נוֹסַעַת?'
אִמָּא נִבְהֲלָה וְקָפְצָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ עֲסוּקָה בָּאֲרִיזָה וְלֹא שָׂמָה לֵב שֶׁאִיתָמָר נִכְנַס לַחֶדֶר. 'אִיתָמָר,' הִיא אָמְרָה וּמִיָּד נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. 'לֹא קַר לְךָ?'
'לֹא קַר לִי,' עָנָה אִיתָמָר אֲבָל הוּא רָעַד בְּתוֹךְ הַחִבּוּק שֶׁלָּהּ וְלֹא יָדַע בְּעַצְמוֹ אִם הוּא רוֹעֵד מִקֹּר אוֹ מִדְּאָגָה. אָז הוּא שׁוּב שָׁאַל, 'לְאָן אַתְּ נוֹסַעַת?'
'לְ-פָּ-רִי-ז,' אִמָּא עָנְתָה לְאַט וּבְסַבְלָנוּת.
בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁאִיתָמָר שָׁאַל אוֹתָהּ לְאָן הִיא נוֹסַעַת, הִיא סִפְּרָה לוֹ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, עִם הַשֵּׁם הַמּוּזָר, 'פָּרִיז'.
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אָמְרָה שֶׁפָּרִיז הִיא עִיר הַבִּירָה שֶׁל מְדִינָה שֶׁנִּקְרֵאת צָרְפַת. כְּמוֹ שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם הִיא עִיר הַבִּירָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, הִיא צִיְּרָה לוֹ אֶת דֶּגֶל צָרְפַת וְאָמְרָה שֶׁהַצְּבָעִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּלֶה, בְּלָאן, רוּז', שֶׁזֶּה בְּצָרְפָתִית: כָּחֹל, לָבָן, אָדֹם.
אִיתָמָר חָזַר אַחֲרֶיהָ וְאָמַר אֶת הַמִּלִּים הַמַּצְחִיקוֹת, שֶׁהָיוּ נְעִימוֹת לוֹ בַּפֶּה.
בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הִיא סִפְּרָה שֶׁהָאֲנָשִׁים בְּצָרְפַת מְדַבְּרִים בַּשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית וְיֵשׁ לָהֶם מִבְטָא צָרְפָתִי.
אִיתָמָר שָׁאַל מָה זֶה הַמִּבְטָא הַזֶּה, וְאִמָּא עָנְתָה, 'אֲנַחְנוּ, הַיִּשְׂרְאֵלִים, מְדַבְּרִים עִם חִיּוּךְ, אֲבָל אִם תַּעֲשֶׂה עִם הַפֶּה צוּרָה שֶׁל נְשִׁיקָה וּתְדַבֵּר, יִהְיֶה לְךָ מִבְטָא צָרְפָתִי.'
אִיתָמָר נִסָּה. יָצְאוּ לוֹ מֵהַפֶּה מִלִּים בְּעִבְרִית בְּקוֹל אַחֵר וּבְצוּרָה מַצְחִיקָה.
אַחַר כָּךְ אִמָּא סִפְּרָה לוֹ עַל כָּל מִינֵי מִלִּים מְשֻׁנּוֹת בְּצָרְפָתִית. לְמָשָׁל, הַמִּלָּה 'אָבוֹקָט' מַשְׁמָעוּתָהּ אָבוֹקָדוֹ אֲבָל גַּם עוֹרֵךְ דִּין, לָכֵן הַצָּרְפָתִים אוֹהֲבִים לֶאֱכֹל בִּצְחוֹק, 'סָלַט עוֹרְכֵי דִּין'.
הִיא גַּם הִתְחִילָה לְהַגִּיד לוֹ 'בּוֹנְז'וּר' בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם נִתְקְלוּ זֶה בַּזֶּה בַּבַּיִת וְאִיתָמָר עָנָה לָהּ: 'אַתְּ לֹא צְרִיכָה לְהַגִּיד לִי 'שָׁלוֹם' בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתִי, אִמָּא.'
בְּכָל זֹאת, הוּא לֹא הִתְאַפֵּק וְתָּמִיד אָמַר לָהּ 'מֵרְסִי', כְּשֶׁהִיא נָתְנָה לוֹ מַשֶּׁהוּ, וְאִמָּא עָנְתָה, 'בְּבַקָּשָׁה, מוֹן אָמוּר.'
אין עדיין תגובות