הביל"ויי

בתחילת דרכם הם היו 53 בילויים. חלקם ירד מהארץ, חלקם התפזר ביישובי הברון, ושבעה מהם עם שני חמורים עלו בשנת 1884 על גבעת כורכר בלתי מיושבת שנקנתה ע"י אגודת חובבי ציון והקימו את המושבה גדרה. יעקב חזנוב בן העשרים ושלוש היה אחד מהם. עשרים שנה מאוחר יותר ב-1904 התכתב יעקב עם בנו היחיד עמרם; התכתבות שנמשכה עד מותו ב-1922. שנים אלו היו הרות גורל הן בעולם והן בארץ. השלטון העותומני בא"י עבר לידי האנגלים. החלה העלייה השנייה ולאחריה העלייה השלישית. הארץ שינתה פניה. תמורות אלו משתקפות במכתביו המפורטים של חזנוב. נפגוש אותו ברגעי ייאוש, השפלה וחוסר תקווה עד להתבססותו הכלכלית סמוך למותו מהמשק המשגשג שהקים. נלמד על קשריו עם הסופרים, אנשי הרוח ואנשי המעשה שהיה מיודד אתם וששמותיהם מוכרים לנו כשמות של ישובים, רחובות ומוסדות. נוכל ללמוד על החיים לפני יותר ממאה שנה בא"י, על החקלאות, על מחירי הסחורות, על השפה העברית בתחילת התחדשותה ועל האליטה של הישוב החדש בארץ ישראל בראשית דרכו. המכתבים מוארים אך מובאים כלשונם ללא עריכה.

להזמנת עותק מודפס באמזון: https://amzn.to/3scN6CJ

מקט: 4-1293-52

על הספר

אסופת מכתבים זו החלה כעריכה דיגיטלית של ספר קודם בשם “איש מבני ביל”ו” שהוציא לאור גדעון חזנוב ב-1979. בספר יש לקט מכתבים שכתב דודו הביל”ויי, יעקב שלמה חזנוב, לבנו, עמרם,לבני משפחתו ולאישים שונים, וכן מעמרם לאביו. בעת העריכה שמתי לב לכך שחלק מהמכתבים לא הובאו בספר במלואם. ביקשתי מנעמי הוכברג, בתו של גדעון, לנסות למצוא את המכתבים השלמים. נעמי חיפשה ומצאה בארכיב המשפחתי לא רק חלק מהמכתבים שהופיעו בעריכתו של גדעון, אלא מספר רב של מכתבים נוספים מרתקים וחשובים. בעצה אחת, החלטנו להוסיף את כולם, שכן הם מסייעים להבנת הדמויות הפועלות על רקע התקופה הסוערת בה הם נכתבו.

בנוסף, הוספנו מזיכרונותיו של בנו עמרם, שאת צילומי דפיו מצאתי בארכיון של מוזיאון גדרה. בחרנו להביא אותם בראשית הספר כי מפורטים בהם קורות חייו של יעקב שלמה חזנוב בילדותו ובבגרותו בעיניו של בנו.

כמו כן, הוספנו קטעים מספריו של משה סמילנסקי על יעקב שלמה חזנוב וקטעים מספרו של ש. בן-ציון, “יסוד גדרה”, בהם מתוארת דמותו של יעקב שלמה חזנוב הצעיר בימיה הראשונים של גדרה.

כדי להקל על הקורא בן ימינו הוספנו בראש כל מכתב את התאריך הלועזי; שינינו את רוב הכתיב החסר לכתיב מלא; ערכנו מחדש את המכתבים לפי התאריכים במקומות שבהם חל שיבוש בסדר; הוספנו הארות והערות על חלק מהדמויות, מהאירועים ומהארגונים המוזכרים במכתבים; “תרגמנו” במידת האפשר ביטויים ומושגים בארמית וביידיש, השזורים למכביר במכתבים; פירטנו ראשי תיבות ופירשנו מלים והכנסנו אותם לסוגריים, באותיות קטנות, להבדיל מהסוגריים הרגילים, כפי שהופיעו בגרסה המקורית שערך גדעון חזנוב. הסוגריים הרגילים במכתבי עמרם מופיעים במקור.

גדעון, שחי בגדרה באותה תקופה, הכיר את הנפשות הפועלות, ומשום כך צינזר חלק מהמכתבים מפאת כבודם של האנשים המוזכרים בהם. כיום לאחר שכל הנפשות המוזכרות, כולל גדעון, עברו זה מכבר מהעולם, בחרנו להחזיר את הקטעים שהשמיט.

תודתי נתונה בראש ובראשונה לנעמי הוכברג, שותפתי למיזם זה, שסרקה ו”תרגמה” את כתב היד המקורי, הגיהה ללא לאות שוב ושוב, הוסיפה כהנה וכהנה מקורות לביטויים הרבים מהמקורות השזורים בספר, לרקע על מקומות המוזכרים בו ולדמויות המוזכרות בו, ומתוך היכרות עם ההיסטוריה המשפחתית העירה הערות חכמות וחשובות, שתרמו להבנת הדמויות והאירועים. לאסתי מיכלזון, בת גדעון, שצילמה את המכתבים לפני מסירתם לארכיון הציוני ושמרה על הארכיב המשפחתי כל השנים. לעודד שקרא והגיה, הוסיף הערות כלליות ופרט ערכים של משקל, נפח וכסף במושגים המקובלים היום. תודה לרינה הרשקוביץ (בת רוחמה חזנוב) על ההגהה. תודה למר משה רימר, אוצר אוסף אלכסנדר, שסרק עבורנו מהאוסף כמה מכתבים וגלויות שלא היו בידינו, ובנוסף מצא עבורנו פרטים אודות הבית שבנה י”ש חזנוב בתל אביב בשנת 1922, בעזרת חברו, יורם לוביאנקר. ותודה למנהלת מוזיאון גדרה לשעבר, נועה שרמן גולדפינגר, על שתרמה לספר תמונות ומאמרים מארכיון המוזיאון.

הערה: המקור לחומר הכתוב בהערות השוליים המתייחסות לאישים ולאירועים היסטוריים הוא הוויקיפדיה, אלא אם מצוין אחרת.

כל הגלויות בספר ועוד כמה מכתבים – באדיבות אוסף אלכסנדר.

חוה כפרי