הספר טוען שדתיות האדם מובנית בנפשו כתשתית מוחית אבולוציונית. כאן היא מוגדרת כאינסטינקט אנושי שהוא חלק מקבוצת אינסטינקטים אנושיים שהוגדרו […]
מבוא המחבר
ספר זה נכתב בידי פיסיקאי. לא בידי תיאולוג, לא בידי אנתרופולוג או פסיכולוג, וגם לא בידי פילוסוף, ולא בידי ביולוג אבולוציוני. לכאורה הכשרתו של פיזיקאי היא בלתי קשורה בחומרים המובאים בחיבור זה. היתרון היחיד של פיסיקאי, אם בכלל ישנו כזה, הוא בהבנה שמציאת "האמת" היא עניין קשה ומעורפל גם במדעים הפיסיקליים הקשים, המשובצים במודלים ובהוכחות מתמטיים למכביר. גם שם יש להיזהר ממחזות שווא של פטה-מורגנה, וגם שם יש להיעזר בדמיון ובאינטואיציה. אלא שיתרון כזה אינו תורם הרבה לטיפול בנושא שעל הפרק, היכן שכולם ממילא מודעים לספקנות הכרוכה בו. אף על פי כן, החלטתי לצאת להרפתקה זו ביומרה (או בחוצפה) שאוכל לה בדרכי שלי. הסיבה הראשונה לכך היא חשיבתו הגדולה של הנושא. במשך אלפי שנות היסטוריה דתות אנושיות היו מנוע מרכזי בהנעת תהליכים אנושיים, או לפחות בהשפעה רבה עליהם. בעבר התנהלות בהשפעת הדת הייתה מובנת מאליה, בעוד שהיום היא נתונה בספק רב. בכל זאת, מאות שנים אחרי הרנסנס, הנאורות וההשכלה, נראה שהאנושות עדיין לא נגמלה ממלחמות דת. עדיין האמת לוטה בערפל, עדיין מדברים על אמת אלטרנטיבית וחדשות מזויפות, ועדיין מחליפים עובדות בקונספירציות.
הסיבה השנייה שדחפה אותי לעסוק בנושא היא סביבתי האנושית הקרובה. גם אשתי וגם חלק ממשפחתי המורחבת הם יהודים מאמינים, שבחלקם הם שומרי מצוות, ובחלקם שומרי מסורת. כך היו גם הוריי, וכך היה גם החינוך שקיבלתי. הבנת הרקע האנושי שממנו צמחתי היא חשובה כדי להבין למה בספר זה אני מדגיש נושאים מסוימים יותר מאשר אחרים. הם פשוט יותר מוכרים לי, ולכן אני צריך להקדיש פחות זמן ללמוד אותם. בכל זאת למרות הרקע שלי, עלי להדגיש שאני אדם חילוני החל מילדותי. זמן מצטבר רב של שיחות עם קרובים וחברים בנושאי דת הוכיחו לי ששם המשחק כאן אינו רציונאליזציה. זאת למרות שאיני מטיל ספק בכושרם של חלק מאנשי שיחי לנהוג ולחשוב ברציונאליות. מהו אם כן אותו דחף? שאלה זו היא שהניעה אותי לצאת למסע של לימוד. קריאה על הנושא כתלמיד, החל מאלף, בתוספת של חשיבה עצמאית, הם שהביאו אותי לכתיבת ספר זה.
במהלך כתיבת הספר אנשים קרובים שאלו אותי: מהו ציבור הקוראים שאליו אני מייעד את כתיבתי? במהלך הכתיבה לא ידעתי מהי התשובה. היום, לקראת סוף הכתיבה אני מבין שלא היו לי אפשרויות בחירה רבות, כפי שאולי יש למומחה שכל חייו עסק בתחום ושכתב עליו ספרים מספר. באשר לי- זהו בערך הספר היחיד שיכולתי לכתוב בזמן זה על הנושא. מצד אחד, איני מספיק מומחה לכתוב למתמחים בנושא. מצד שני, עשיתי כל מאמץ אפשרי להגיע לחקר האמת, ואי אפשר לעשות זאת מבלי "להיכנס לעובי הקורה". בכניסתי זו לעובי הקורה גיליתי ממצאים תמוהים לגבי הדעות המקובלות על המומחים. להפתעתי גם גיליתי כמה מעט חומר קיים לגבי אינסטינקטים אנושיים, וכמה מתעתע ומבלבל החומר הקיים, כאשר הוא קיים. זו לא יוהרת שווא, אני מכיר את התופעה גם ממחקרי בפיסיקה במשך יותר מארבעה עשורים. לסיכום, כעת אני יכול להגיד שהספר נכתב לאנשים לא מומחים, אבל בעלי חשיבה עצמאית, ומה שנקרא ראש פתוח. מקורא ממוצע כזה, שאינו מומחה אבל בעל חשיבה עצמאית וראש פתוח, אני מבקש להתרשם מהעיקר, ולא להיתפס לזוטות טכניות. יתכן שיש שגיאות טכניות פה ושם, אבל אני בטוח במסר הכללי של הספר וגם במסקנות המשנה העיקריות שמובילות למסר הזה.
במחשבה שנייה נראה שיש אפילו יתרון במחבר שלא צמח מתוך המקצוע, ושלא עשה את כל הדרך מתלמיד מחקר ועד למומחה בעל שם עולמי. אנשים כאלה נוטים להיתפס למוסכמות המקצועיות שעומדים מאחריהן "האורים ותומים" של התחום הנחקר, דבר שלא תמיד מהווה הוכחה לאמיתותן. אני, כאדם שבא מבחוץ, מקווה שתרמתי בחשיבה שהיא עצמאית מחד, אך לא לגמרי הזויה ומרחפת מאידך. מסיבות אלה, בסופו של ספר זה תמצאו רשימת ספרות מצומצמת וצנועה- ניגוד בולט לרשימות מקובלות בתחום, שכוללות מאות רבות, או אפילו אלפי מקורות. גם נפחו של הספר מצומצם יחסית למרות שהוא כולל התייחסות לרוב ההיבטים הרלוונטיים לתופעה הדתית.
לסיכום, ברצוני להודות לכל מי שעזר בהכנת הספר. בראש וראשונה לבני משפחתי שקראו קריאה מוקדמת את פרקי הספר והעירו את הערותיהם, לאשתי-רבקה, לבני ובתי-אורי ושירה. כמו כן אני מודה לפרופסור אדוארדו גנדלמן, מאוניברסיטת בן-גוריון, על יעוץ בנושאים קוסמולוגיים.
אין עדיין תגובות