הכלום מנצח

חוויה מכוננת מהחיים שלי, שמקנה לי את הזכות להגיד לכם מה לעשות עם החיים שלכם

לעולם לא אשכח את הלילה ההוא. ‘ג’ק,’ אמר לי ג’ון סמית’, ידידי הטוב ביותר ושותפי לעסקים מאז הקולג’, ‘כדאי שתבוא.’ הוא נראה כאילו זה עתה ראה רוח רפאים.

יצאתי אחריו. כל המנהלים באימפריה הפיננסית שבנינו ישבו בחדר הישיבות מול מקלט הטלוויזיה. היה זה הלילה שבו התרסקה הבורסה לניירות ערך בניו יורק. בלילה אחד כל האנשים האלה איבדו את מקום עבודתם. בלילה אחד אני איבדתי חברה בשווי מאות מיליוני דולרים.

עד לאותו לילה, כישלון היה מונח זר לי לחלוטין. תמיד הצלחתי בכל מעשה ידי. אבי עבד קשה במכרות הפחם של וירג’יניה כדי לרכוש לבנו היחיד את ההשכלה הטובה ביותר שכסף יכול לקנות — ואני מעולם לא איכזבתי אותו. עבדתי חמש עשרה שעות ביום. באתי למשרד ראשון ויצאתי אחרון. אבל לגברת מזל היו תוכניות אחרות עבורי.

השנה שאחרי נפילת הבורסה היתה הקשה בחיי. מזל שג’סיקה והילדים עמדו לצדי. אני זוכר ערב שבו ישבנו כולנו סביב שולחן האוכל בביתנו החדש והצנוע. השעה עוד לא היתה שמונה בערב, ואני כבר הושטתי יד לעבר בקבוק הוויסקי כדי להרגיע את עצבי. אלא שג’סיקה הקדימה אותי, הניחה את ידה על ידי ואמרה לי משהו שלא אשכח לעולם. ‘ג’ק,’ אמרה, ‘כדי להגיע לאביב צריך קודם כול לעבור את החורף.’

למחרת בבוקר התחלתי לחפש עבודה. למרות ששוק ההון היה כל עולמי, עיני נפלו דווקא על מודעת דרושים קטנה בתחום המוליכים למחצה. ג’רזי קומפיוטינג. לקוקר ספניאל שהיה לי כילד קראו ג’רזי, ושם החברה העלה חיוך על פני האפורות. זה היה סימן משמים.

לא ידעתי דבר על מוליכים למחצה, אבל למדתי מהר. בתוך שנתיים מוניתי לסמנכ’ל החברה. בתוך שלוש שנים פרשתי ממנה עם מיטב העובדים והקמתי מתחרה בשם אינפיניט פאואר. שילשתי את ההון שצברתי כמנהל קרן גידור. בדיעבד, הלילה שבו התרסקה הבורסה היה הלילה הטוב ביותר בחיי.

אלא שעכשיו אני הייתי על המסלול המהיר להתרסקות. עבדתי עשרים שעות ביום. עליתי במשקל. שערי הלבין. הפכתי זועף ונרגן. העובדים הגיבו בחוסר חשק מופגן לבוא לעבודה. החברה עדיין שמרה על נתח שוק מכובד, אבל בעיתונים אמרו שאיבדנו את ‘זה’, את מגע הקסם. ואז הגיע הבוקר ההוא — הבוקר ששינה לעד את מסלול חיי.

לעולם לא אשכח את הבוקר ההוא. בדיוק נכנסתי למכונית הפורשה המהודרת שלי כשעברתי התקף לב חמור. תודה לאל שלא הספקתי להתניע לפני שהתמוטטתי. תודה לאל שג’סיקה שמעה את צופר הרכב מצפצף, כאשר צנח ראשי על ההגה. בבית החולים אמרו שהייתי כפסע ממוות.

בדיעבד, הבוקר ההוא במכונית הפורשה היה הבוקר הטוב ביותר בחיי. היום אני יודע שזאת היתה קריאת ההשכמה שחיכיתי לה כל השנים. מיד אחרי ניתוח המעקפים השלישי מכרתי את חלקי בחברה לשותפי לשעבר ג’ון סמית’ — וטסתי לטיבט. במשך שנה שלמה למדתי את כל חוכמת המזרח. מדי בוקר התפללתי לשמש שתאיר עלי עוד יום אחד.

וזה עבד. כשחזרתי למשרדי אינפיניט פאואר, העמיתים שלי היו המומים. ‘ג’ק?’ שאל אותי ג’ון, ‘זה אתה?’ נראיתי צעיר בעשרים שנה. רזיתי, חיוכי חזר להאיר ושערי חזר להשחיר. התחבקנו שניות ארוכות. ג’ון הסכים מיד למכור לי את החברה בחזרה. באותו אחר צהריים הרגשתי כאילו נולדתי מחדש. זה היה אחר הצהריים הטוב בחיי.

אלא שאותו אחר צהריים הטוב בחיי היה גם אחר הצהריים הרע בחיי. מיד אחרי הפגישה המרגשת עם ג’ון, קיבלתי מעורך הדין של ג’סיקה את הודעת הגירושים. מסתבר שאשתי התאהבה בגבר אחר בהיעדרי, גבר שבמקרה היה גם עורך הדין המצליח ביותר בלוס אנג’לס. לא זו בלבד שג’סיקה ועורך הדין לקחו את הילדים בטענה שהשתגעתי במזרח, הם גם תפסו את כל נכסי.

לא נותר לי דבר. כל חברי לשעבר התנערו ממני. אפילו ג’ון לא ענה יותר לשיחות הטלפון שלי. במשך עשר שנים גרתי ברחוב. עד שיום אחד הכול השתנה ברגע אחד. לעולם לא אשכח את הרגע ההוא ביום ההוא.

בדיוק הצתתי פח כדי להתחמם מתחת לאיזה גשר במילווקי, כשראיתי ספר מונח על תלולית האשפה. עד היום אני לא יודע איך זה קרה — מזל? גורל? — אבל משהו בעטיפה צד את עיני. אז משיתי אותו מהלהבות. הוא היה חרוך במקצת, אבל עדיין קריא. כמוני.

הספר הזה היה הכלום מנצח כשאנשים חכמים עושים מדיטציה מאת עודד כרמלי. הוא גרם לי להבין שאף אחד לא קונה את סיפורי הסבתא שלי. הוא גרם לי להבין שמעולם לא היו ג’ק וג‘סיקה, ג’רזי קומפיוטינג ואינפיניט פאואר. לראשונה בחיי הבנתי שאני בעצם רואה חשבון בשם שמואל. אני גר ברעננה. לאשתי קוראים שושי. מעולם לא הרווחתי או הפסדתי מיליונים. אף פעם לא הייתי בטיבט, למרות שפעם אחת נסעתי עם שושי לעשרה ימים בתאילנד.

הכלום מנצח כשאנשים חכמים עושים מדיטציה מאת עודד כרמלי לימד אותי שאני לא הסופר, המאמן או המנכ’ל של חיי. אני חי את חיי. ברעננה. עם שושי. ואני לא צריך לזכור ולנצור את הבוקר הזה או את הערב ההוא, כי אין רגע אחד שכונן את חיי. וגם אין משפט אחד, עוצמתי ומעורר השראה ככל שיהיה, שיכול לשנות את חיי מן הקצה אל הקצה, אבל יש לא מעט משפטים מעוררי השראה שיכולים לקבור אותי בחיים, לעטוף את חיי בעטיפות יפות שינכרו אותי מכל מה שחיי מאפשרים לי להעריך, לחקור ולחוות, במקום לשבת פה כל היום ולחטט לעצמי בפופיק.