העולם משתנה. המשבר הפיננסי המלווה אותנו אל סיום העשור הראשון של המילניום השלישי הוא לא השינוי היחיד בסביבה. השינוי הוא […]
הקדמה
"המנתח הטכני יודע את המחיר של הכול אבל את הערך של שום דבר", Tony Plummer
ניהול השקעות הוא אחד האתגרים האינטלקטואליים והמנטאליים הקשים ביותר. טענה זו נכונה תמיד: גם בימים של עליות שערים וגם בימים של ירידות שערים. בימים של עליות שערים, נלחמים המשקיעים בתאוות הבצע שלהם ובתסכול שנובע מכך שלא קנו את מה שמחירו עלה במידה הרבה ביותר ולא מינפו יותר את השקעותיהם. בימים של ירידות שערים המצב קשה פי כמה, שכן המשקיעים נדרשים להתמודד עם הפסדים כואבים ועם ניפוץ חלומות. מגוון הגורמים החיצוניים והפנימיים שמנהל השקעות נאלץ להתמודד איתם הוא עצום.
המטרה של מנהל ההשקעות, בין אם הוא מנהל קרן נאמנות, קופת גמל, קרן גידור, תיקי השקעות או את החיסכון האישי שלו, היא להרוויח כסף. המנהל המקצועי מרוויח כסף עבור לקוחותיו והצלחתו מתורגמת לדמי ניהול ולקריירה משגשגת. מנהל החיסכון האישי עושה לביתו. רווחים על תיק ההשקעות שלו משמעותם איכות חיים, רווחה, עזרה לילדים ופנסיה מכובדת.
ההתמודדויות החיצוניות של מנהל ההשקעות המקצועי ושל המנהל העצמאי שונות זו מזו. למשל, תחרות מול עמיתים למקצוע במקרה של מנהל השקעות מקצועי לעומת קשיים בהקצאת זמן וברכישת ידע אצל משקיע פרטי. אבל ההתמודדויות עם קבלת ההחלטות וגם חלק ניכר מההתמודדויות המנטאליות – דומות. ניהול השקעות הוא בחירה מתוזמנת של מספר מסוים של ניירות ערך והשקעה בהם על-פי מאפייני המשקיע ועל-פי מאפייני התיק. בין אם מדובר במיליארד שקל או ב-50 אלף שקל, השאלות הן אותן שאלות, התהליך אותו תהליך וההחלטות – אותן החלטות. מספרם של ניירות הערך בתיק עשוי להיות שונה, אבל בפרספקטיבה רחבה של מגוון אפשרויות ההשקעה הקיימות בעולם והיקף הכספים שזזים בעולם ההשקעות בכל יום, מיליארד ו-50 אלף נראים פחות או יותר אותו דבר. הכול עניין של אפסים בראש.
הבחירה של ניירות ערך לתיק, קביעת הגודל של הפוזיציה של כל אחד מהם, ניהול התחלופה של ניירות הערך והניווט בין אפיקי ההשקעה השונים – כל אלה מורכבים ורבי מימדים. לניתוח הטכני מרכיב מרכזי בתהליך בכל הרמות שלו: התשואה של התיק ואיכותו, שגרת העבודה ואיכות החיים של המשקיע, ההתמודדות עם עודף המידע וההתמודדות עם האתגרים המנטאליים.
נהוג להבחין בין משקיע לסוחר. משקיע הוא מי שמשלב מידע מקיף בתהליך קבלת ההחלטות שלו ובוחר השקעה על סמך ניתוח עסקי-כלכלי מעמיק. יש משקיעים שמשלבים ניתוח טכני בתהליך קבלת ההחלטות שלהם ויש שמסתפקים רק במודלים הכלכליים-פיננסיים. סוחר הוא מי שפועל על–פי מגמת המחירים ואינו מתעניין בשאלה "למה" ובשאלות של ערך. הוא יקנה מניה או מטבע או סחורה כשהם עולים וימכור אותם כשהם יורדים. סוחר מתעניין בכיוון, במגמה – ולא במחיר. סוחרים נשענים בעיקר על הניתוח הטכני בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, אבל יש המשלבים מידע נוסף.
גם הסוחר וגם המשקיע מנסים, באמצעות תהליך קבלת ההחלטות שלהם, לתעל את המידע ולהפיק ממנו את התשואה הגבוהה ביותר והיציבה ביותר על השקעותיהם. כאשר אפשרויות ההשקעה והמסחר הן אינסופיות, קשה לבחור מספר מצומצם של השקעות לתיק ובין כמה אסטרטגיות מסחר. באותה מידה שנעסוק בספר זה בעיבוד מידע, נצטרך ללמוד גם לאבד מידע. לניתוח הטכני מרכיב חשוב ביכולת של המשקיע ושל הסוחר להזיז הצידה את מה שפחות מעניין ולהתמקד באפשרויות בעלות הסתברויות הרווח הגבוהות ביותר.
מה זה ניתוח טכני?
ניתוח טכני הוא זיהוי תבניות שחוזרות על עצמן על גרפים של ניירות ערך, של מדדים, של סחורות ושל מטבעות, הנעשה מתוך כוונה לחזות תנועת מחירים עתידית. הניתוח הטכני מתאים לכל נייר ערך, מדד או נכס פיננסי שנסחר, ושמחירו נקבע על-פי כוחות הביקוש וההיצע. הניתוח הטכני נעשה במסגרות זמן שונות.
מרכיבי הניתוח הטכני הם ניתוח המגמה הכללית, ניתוח של רמות תמיכה ורמות התנגדות, זיהוי מומנטום, זיהוי נקודות קיצון, זיהוי לחץ קונים ומוכרים וזיהוי עוצמה השוואתית. התוצר של הניתוח הטכני הוא הגדרת המגמה ועוצמתה, הגדרת השלב שבו נמצאת המגמה, בחירת ניירות ערך למסחר או להשקעה, קביעת יחס סיכוי-סיכון לפוזיציה וסימון נקודות כניסה ויציאה.
שיטת הניתוח הטכני מתמקדת במה שיקבע בסופו של דבר את הרווח או את ההפסד: התנהגות המחיר.
שיטת הניתוח הטכני היא כנראה השיטה העתיקה בעולם לבחירה ולניהול של השקעות. שורשי השיטה ביפן וענפיה מתפשטים לחדרי המסחר המתוחכמים בעולם. תרשים הנרות (Candlesticks) היפני, שהשימוש בו נפוץ גם היום, פותח על-ידי סוחר אורז יפני לפני מאות שנים. היפנים היו גם הראשונים שסחרו בחוזים עתידיים, Empty Rice Contracts, בבורסה המרכזית לאורז בעיר אוסקה. שיטת הנרות שימשה למעקב ולניתוח של המגמות במחירי החוזים.
בעולם המערבי היה זה צ’ארלס דאו, עיתונאי ב"וול-סטריט ג’ורנל", שלפני למעלה ממאה שנה המציא את מדדי המניות (מדד הדאו-תעשייה ומדד הדאו-תחבורה) ופרסם מאמרים על ניתוח טכני של המדדים. מאמרים אלה קובצו מאוחר יותר למה שמוכר היום כ"תיאוריית הגלים של דאו". תרומתו של דאו להתפתחות הניתוח הטכני היתה גם בעצם התמקדותו בתנועת המחירים של נייר הערך כבסיס לניתוח, וגם בפיתוח של עקרונות הניתוח הטכני הבסיסיים: תנועת הגלים הטבעית של המחירים, הטענה שהמחירים משקפים את כל האינפורמציה הרלוונטית, הקשר בין נפח המסחר למחירים, תמיכה והתנגדות ועוד.
מאמריו של דאו נתנו דחיפה לצמיחתה של תורה שלמה לניתוח של שווקים, ניירות ערך, מטבעות וסחורות. הניתוח הטכני נולד והתפתח בזירות המסחר והשתכלל על–ידי חוקרים טכניים שניסו לאפיין בצורה מדויקת את התנהגות המחירים של ניירות הערך, לפתח כלים שיאפשרו לעקוב אחרי השערים של ניירות ערך ולפתח אסטרטגיות מסחר המבוססות על תרחישים והסתברויות.
בשנים האחרונות החלו גם חוקרים מן האקדמיה לבחון את תקפותן של התבניות הטכניות ומחקרים רבים תומכים בשימוש בשיטה. מדובר במהפכה מחשבתית, שכן עד לפני שנים לא רבות התבצרה האקדמיה מאחורי תיאוריית "השוק היעיל". בין היתר מניחה תיאוריה זו כי לא ניתן להשיג יתרון בהשקעה בניירות ערך, ואם נראה שיש למישהו יתרון כזה, הוא מקרי כמו זכייה רצופה ברולטה. על-פי תיאוריית השוק היעיל, כל מה שמשקיע במניות צריך לעשות הוא להקצות משאבים בין תיק השוק (תיק מפוזר הכולל את כל המניות הקיימות, שמשקלן המחושב על-פי מודל כמותי שנועד למקסם תשואה לסיכון) לבין נכס חסר סיכון על-פי העדפת הסיכון שלו.
העובדה שהאקדמיה מתעניינת בניתוח הטכני ומחקריה מאששים את השימוש בו (ולא מפריכים אותו) מקפיצה את הניתוח הטכני שלב נוסף ממש בימים אלה. לפיכך ניתן לצפות להמשך הפריחה של השימוש בניתוח הטכני, להאצת הפיתוח של הניתוח הטכני ושל מודלים המשלבים בין ניתוח טכני למתודולוגיות אחרות, ולשכלול השימוש בניתוח הטכני כך שתוצאותיו ייבחנו על-פי אמות מידה סטטיסטיות.
המנתח הטכני משתמש בתרשימים מסוגים שונים לטווחי זמן שונים, ובאינדיקטורים טכניים המבוססים על נוסחאות שבוחנות את התנהגות שערו של נייר הערך מזוויות שונות. העבודה הטכנית מבוססת בעיקר על ניתוח של התרשימים ושל אינדיקטורים מסייעים לכוונון הסופי ולאמידת ההסתברויות.
העידן הקונספטואלי
העולם משתנה. המשבר הפיננסי המלווה אותנו אל סיום העשור הראשון של המילניום השלישי אינו השינוי היחיד. השינוי הוא המעבר מכלכלה, עסקים, קריירות וחברה הבנויים על ניתוח לוגי, ליניארי וממוחשב, המשקפים את עידן טכנולוגיית המידע, לחברה, כלכלה עסקים וקריירות שנכנסים אל העידן הקונספטואלי.
בעידן הקונספטואלי, כישורים כמו יצירתיות, אמפטיה, משחק, יכולת לספר סיפור ויכולת לראות את התמונה הכוללת, יאפיינו את האנשים המצליחים ואת החברות המצליחות. כישורים אלו ידועים ככישורי מוח ימני. באופן סימבולי ואולי גם מהפן המעשי, המשבר הפיננסי שהתחיל כמשבר הסאב-פריים, הוא זה שאולי מסמן גם את המעבר מהעידן הממוחשב, הליניארי, שהצלחה בו התבססה על כישורי מוח שמאלי ושנכשל כישלון צורם ויקר – אל העידן הקונספטואלי.
הניתוח הטכני הוא חלק מהעידן הקונספטואלי. ניתוח ויזואלי של מידע, חיפוש קשרים בין מערכות שונות, רצון לראות את התמונה הכוללת וכלים לראות אותה, התייחסות לשוק כאל יצור וירטואלי שאת המוח הסינטטי שלו צריך לפענח – כל אלה ועוד הם אבני היסוד של הניתוח הטכני. בכל הקשור לניתוח הטכני, המסע אל העתיד של העידן הקונספטואלי הוא גם המסע אל העבר, אל התובנות שצמחו מזירות המסחר, באמצעות התבוננות אינסופית בתרשימים של ניירות ערך שנועדה לפצח את התנהגות השוק. היום, גם האקדמיה וגם רוח התקופה מתחברים אל האבות המייסדים של תורת הניתוח הטכני.
לא מספיקים כלים אנליטיים כדי לאבחן מחלות וסימפטומים. מחקרים הראו שרופא טוב הוא זה שמגלה אמפטיה לחולה שלו ומאזין לסיפור שלו.
מסחר הוא ניסיון להרוויח מהלך הרוח של המשקיעים, להרגיש את הדופק של העולם, לרכוב על המגמות העתידיות. לשם כך צריך להקשיב ולהבין את הסיפור של העולם, לקלוט אותו בכל החושים, לרצות להיות חלק ממנו, להיות פתוח לערוצי מידע ולמחשבות. רק כך, בשילוב הכלים האנליטיים ששיטת הניתוח הטכני מעמידה לרשותנו, ניתן להרוויח מהשווקים הפיננסיים. החמצת הסיפור של השווקים הפיננסיים היא החמצת הזדמנויות.
לעתים, המחיר הוא לא רק החמצה אלא גם הפסד צורב. רבים נכשלים בתהליך כמו שרופאים טועים פעמים רבות באבחון. מי שלא יבדוק את עצמו וישאל "למה", לא ימצא תשובה ונידון לכישלון אלא אם אלת המזל תהיה לצדו לאורך זמן. זה לא קורה. מי שניסה את אחד מכלי ההשקעה (כלכלי, טכני וכו’), התמקד רק בו ובנישה צרה ממנו ולא ראה ברכה בעמלו, זה הזמן שלו להיפתח ולהתפתח.
ברגע שהתהליך של קבלת ההחלטות יהיה מעוגן הן על-ידי חשיבת מוח שמאלי (אנליטי), הן על-ידי חשיבת מוח ימני (קונספטואלי), ההחלטות שנקבל תהיינה טובות יותר וגם תחושת הביטחון שלנו ביחס אליהן תהיה חזקה יותר. תחושת ביטחון מאפשרת לנו לדבוק באסטרטגיות שגיבשנו ולסנן את רעשי המידע והמסחר שהשווקים מייצרים, רעשים שגורמים לרבים לרדוף אחרי הזנב של השוק במקום להקדים אותו. אנחנו רוצים לדעת לאן השוק הולך ולהיות שם לפניו. אנחנו לא רוצים לאחוז בזנבו, להיטלטל איתו כל הדרך ולהגיע פושטי רגל אל היעד.
ברוח התקופה, ספר זה נכתב כסיפור. הספר לוקח אותך למסע אל עולם הניתוח הטכני, מסע שיובילו שני הגיבורים, פיבו ורוג’ר. נופי מנהטן ומוקדי העסקים והבילוי שלה עוטפים אותם מכל כיוון ואליהם יצטרפו גיחות לברוקלין, שהיא במובן מסוים אזור המתפתח אל העידן הקונספטואלי (רב-גוני מבחינת האוכלוסייה ועיסוקיה), נסיעה ללאס וגאס, זריחה מעל הגרנד קניון, גלישת גלים באוסטרליה, ועוד.
זהו מסע שעשיתי בעצמי במהלך העבודה השוטפת, במהלך הלימוד הבלתי פוסק של רזי הניתוח הטכני, תוך כדי ההשתתפות בכנסים ובסמינרים בארצות הברית, תוך כדי ההתמודדות עם השווקים, הקורסים והסמינרים שהעברתי וגם פיזית, ברחובותיה של ניו-יורק ובשאר המקומות המוזכרים בספר. אני מקווה שאחרי קריאת הספר, תצטרף אלי, אל פיבו ואל רוג’ר, וביחד נמשיך במסע המרתק, העוקב אחר ההשקעות והמסחר בשווקים הפיננסיים, לומד אותם ומתמודד איתם. אין גבולות לתחומי העניין והידע המשיקים לתהליך ההשקעות בניירות ערך.
העולם הווירטואלי
אנחנו חיים בעולם שחלקים גדולים ממנו עוברים להתנהל במרחב הווירטואלי. אנחנו מנהלים חיי חברה בפייסבוק, קוראים ספרים בקינדל, רוכשים מוצרים On Line, מחליפים ומוכרים ידע, מומחיות ותובנות דרך האינטרנט, חושפים את חיינו ומציצים לחיים של אחרים בתוכניות הריאליטי.
בתהליך של ניהול ההשקעות היו תמיד מרכיבים וירטואליים, אבל היום הם רבים יותר ומורכבים יותר. אם נחשוב לרגע על הבסיס של השקעה במניות, נראה שהוא מורכב משלושה אלמנטים: חברה (מניה), כסף והתנהגות המשקיעים. חברה היא עניין וירטואלי. מדובר אומנם בישות משפטית שיש לה עובדים, מנהלים, לוגו, מוצרים, לקוחות וכו’ אבל ה"חברה" עצמה אינה קיימת. כשאנחנו קונים נעל מנייקי, אין ישות פיזית שמכרה לנו את הנעל. ישנה שרשרת ייצור, שיווק, פרסום ומיתוג שהביאה את הנעל מהמפעל בסין אל כפות רגלינו. הכסף שאנחנו מרוויחים או מפסידים גם הוא עניין וירטואלי. הוא מייצג אמנם הסכמות, ערכים ומסורת של התנהגות כלכלית אבל ערכו מבוסס בראש ובראשונה על כך שכולם מסכימים שיש לו ערך. תערערו על ההסכמה הזו, והכסף לא יהיה שווה את הנייר שעליו הוא מודפס.
מי שיקבע אם נרוויח או נפסיד הוא השוק, שגם הוא עניין וירטואלי. אף שאת הטכנולוגיה ואת התשתית של השוק יצרו והמציאו בני אדם, לשוק יש חיים משלו. השוק הוא יצור וירטואלי שהמוח שלו הוא המוח המצרפי של כל המשקיעים. אנחנו ננסה להבין את המוח הווירטואלי הזה. ניתוח טכני הוא למעשה כלי הפסיכואנליזה של השוק ואיתו, ביחד עם חשיבה קונספטואלית, אנחנו מנסים לראות מה המוח הווירטואלי חושב ולאן הוא מתכונן להוביל את השוק. תאי המוח הם עשרות מיליוני משקיעים מכל העולם, המדברים בשפות שונות, בוחנים השקעות בגישות שונות ולטווחים שונים ומבצעים אסטרטגיות שונות.
המשקיעים האלו משפיעים על השוק ובתהליך של היזון חוזר, מהיר ועוצמתי, מושפעים ממנו. ככל שרבו המשקיעים והשתפרה הטכנולוגיה, תהליך ההיזון החוזר גרם לתנודתיות גבוהה יותר בשווקים ולהעצמת התנהגות העדר.
מי שרוצה לנהל השקעות, צריך להפנים את העובדה שהוא נמצא בעולם וירטואלי, ללא קרקע יציבה, ללא גבולות, ללא הבטחות, עם אין–סוף אפשרויות ועם אין–סוף חורים שחורים. תהליך ההשקעה מתבצע ברובו אצלנו במוח, שגם אותו אנחנו בקושי מכירים. המסע שלנו, בשווקים הפיננסיים, ברחובות וול-סטריט ומעל דפי ספר זה, הוא גם מסע אל מוחנו פנימה ואיתו מסע בעולם הווירטואלי של השוק ובמוח הקולקטיבי שמוליך אותו. זהו מסע רב מימדי שבסופו של דבר נרצה גם להרוויח ממנו כמה גרושים.
הספר מציג את שיטת הניתוח הטכני שמתפתחת כבר מאות שנים ורלוונטית היום, יותר מתמיד, באמצעות סיפורם של פיבו ורוג’ר. פיבו מגיע אלינו מכוכב אחר, רגיל להסתכל על הדברים מלמעלה, נקי מאגו ומתפיסות מוקדמות. רוג’ר הוא מנתח טכני ניו-יורקי טיפוסי שגר בברוקלין ומכיר את רזי השיטה ואת רחובותיה של ניו-יורק. למעט שלוש גיחות החוצה מהעיר, ינהלו פיבו ורוג’ר שיחות בניו-יורק, בינם לבין עצמם ועם חברים של רוג’ר. במתחם הקסום הזה, שבו שוכנות גם בורסות המניות החשובות בעולם ומשרדי חברות הברוקרים וההשקעות, נתוודע אל עולם הניתוח הטכני על רקע העיר הכי צבעונית, הכי שוקקת והכי מגוונת בעולם. אנחנו נתרכז בלימוד של שיטת הניתוח הטכני אבל לא נשכח שאיתו אנחנו רוצים ללכת למחוזות רחוקים של אפשרויות השקעה, של למידה ושל התפתחות אישית. המוח שלנו והאווירה הניו-יורקית יעשו את העבודה.
images.jpg
ספר זה נועד למי שמעוניין ללמוד וליישם את הניתוח הטכני בעולם הקונספטואלי. הוא מיועד למשקיעים המעוניינים לשלב מימד של ניתוח טכני בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, לסוחרים ולכל מי שמעוניין להכיר את שיטת הניתוח הטכני ואת השימוש בה בעידן הקונספטואלי. גם מי שמכיר את עקרונות הניתוח הטכני ימצא עניין בספר, שכן הוא מתבסס על הניסיון שצברתי במשך למעלה מ-15 שנות עבודה ולוקח את הניתוח הטכני למימדים נוספים, שילוו אותנו על תוך העתיד.
הספר אינו מתיימר ואינו יכול להקיף את כל הידע הטכני ואת כל הענפים של הידע הזה שהתפתחו ונצברו עם השנים. אין זו אנציקלופדיה לניתוח טכני. יחד עם זאת, יש בספר מבחר עשיר של כלים ושל תובנות ביחס לשימוש בהם, שימקמו אותך יפה בעולם הניתוח הטכני. אם בסיום הקריאה תרגיש שאתה רוצה ללמוד עוד וליישם את המודלים של הניתוח הטכני בהשקעות שלך, סימן שעשינו ביחד צעד ראשון.
שיטת הניתוח הטכני מתאימה לכל נכס פיננסי שנסחר ושהמחיר שלו משתנה כתוצאה מביקוש והיצע. לפיכך, מרבית הכלים שיוצגו בספר מתאימים לכל ניירות הערך. יחד עם זאת, חלק מהכלים ומתהליכי העבודה שיוצגו כאן מתאימים רק לסוג מסוים של ניירות ערך ובמקרה כזה נציין זאת. לא נוכל להדגים כל כלי על כל סוג של נייר ערך אבל בעולם שבו הכול מוצג על אותו סוג של גרף ונראה אותו דבר, שם של נייר ערך וסוג של נייר ערך הם גם כן עניין וירטואלי. לעתים יעסקו ההסברים והשיחות בין פיבו לרוג’ר במניות ולפעמים בניירות ערך באופן כללי ולפעמים ב-ETF’s, מטבעות וכו’. ברוב המקרים אין לכך חשיבות. רק כאשר מדובר באינדיקטורים מצרפיים ובכאלו העוסקים בנפח מסחר, השימוש הנעשה בהם הוא בעיקר לניתוח של מניות, של סקטורים ושל מדדי מניות. הטקסט והדוגמאות מתייחסים פעמים רבות למניות, אבל ברוב המקרים ניתן להחליף את המילה מניה במילה נייר ערך.
בדומה לכך, הניתוח הטכני ומרבית הכלים שיוצגו בספר רלוונטיים למסגרות זמן שונות, מטווח קצר עד טווח ארוך. אנחנו נשתמש פעמים רבות ביחידת זמן של יום אחד לצורך הסבר ודוגמאות, אולם ניתן להשתמש ביחידות זמן גדולות יותר של שבוע וחודש וקטנות יותר של ארבע שעות, שעה, רבע שעה, דקות וכו’.
את הספר מומלץ לקרוא פעמיים ויותר, מכיוון שבפרקים הראשונים ניתנות הערות הרלוונטיות גם לפרקים המאוחרים ועשויות להיות לא מובנות בקריאה הראשונה.
אני מקווה שתמצא בספר זה עניין, הנאה, ידע, חומר למחשבה ומידע חשוב לבניית תהליך השקעות ומסחר רווחי שיתאים לצרכים ולסגנון החיים שלך ושיסייע לך בהגשמת חלומות.
images.jpg
ברצוני להודות למי שליוו אותי לאורך המסע ואשר הופעתם בחיי הטביעה את חותמה על ספר זה. לעמי אבן, לשעבר מנכ"ל "גלובס", לאלון גל, לשעבר סמנכ"ל "גלובס" ולאלי ציפורי, סגן העורך הראשי של "גלובס", שאפשרו לי לחלום ולהגשים. לאיתן מדמון, מנכ"ל "גלובס", למוטי כהן, משנה למנכ"ל "גלובס" ולרחלי איתן, מנהלת ספריית "גלובס", שהאמינו בספר הזה ואפשרו את הוצאתו לאור. למשה וסרמן, מנכ"ל "איזי פורקס" ולאביבית מנה קליל, מנכ"ל משותף של "אופנהיימר", על החברות והעבודה המשותפת. לפרופ’ עודד שריג ולפרופ’ עדי ערמוני שחיברו אותי חזק אל האקדמיה. לקרן צוריאל הררי, עורכת המדור "תיק אישי" ב"גלובס", שהאמינה ברעיון של תיק קניון המניות המיישם הלכה למעשה את ניהול ההשקעות בעידן הקונספטואלי.
תודה רבה להלית ינאי-לויזון (עריכה לשונית), לסווטה בסין (עיצוב ואיורים נפלאים) ולאורית דיל (גרפים), שעברו איתי בכיף את כברת הדרך האחרונה של הוצאתו של הספר לאור.
ברצוני לציין באהבה רבה את דרור שליט ורפי פרסיץ, זכרם לברכה. דרור היה סמנכ"ל הבורסה, אדם פתוח, חכם ואינטליגנטי. בימים שבהם הניתוח הטכני נחשב בישראל לתורה אזוטרית בעולם של "מקצוענים" גילה דרור פתיחות מדהימה והזמין אותי לשאת את אחת ההרצאות הראשונות שלי בתחום בפני פורום של הבורסה. רפי היה חלוץ הניתוח הטכני בישראל. הוא פרסם את ניתוחיו בעיתון "הארץ" והוא אחראי גם לתרגום שפת הניתוח הטכני לעברית. יצא לנו להיפגש כמה פעמים ומצאתי אדם רחב אופקים, מעניין, שלא נפרד מהאוזניות שהשמיעו לו מוזיקה בכל אשר הלך.
images.jpg
זהו, הגיע הזמן לפגוש את פיבו ורוג’ר ולהכיר את רזי הניתוח הטכני שיעזרו לך בניהול השקעות בעידן הקונספטואלי.
קריאה מהנה, מועילה ומעשירה
זיו סגל
תל אביב, 2009
אין עדיין תגובות