כיצד ייראה העולם בעוד עשר, עשרים וחמישים שנים? האם המטבח בביתי ידפיס עבורי סטייק פילה מאבקות וחומרי טעם וריח? האם […]
הקדמה
הארנב הלבן הרכיב את משקפיו. "היכן אתחיל, הוד מלכותך?" שאל.
"התחל בהתחלה," אמר המלך במלכותיות, "והמשך עד שתגיע לסוף: ואז עצור."
— לואיס קרול, 'הרפתקות אליס בארץ הפלאות'
לפני ארבעים שנה נכנס צוות של מספרי סיפורים וחוקרי עתידים לחדר הישיבות המהודר של חברת הנפט ההולנדית 'שֶל' (Royal Dutch Shell). הם עמדו באי־נוחות מול המנהלים, כיחכחו קולקטיבית בגרונותיהם ואז החלו לספר על העתיד לבוא, כפי שנשכרו לעשות. המנהלים הקשיבו בעיניים מצומצמות, שהלכו ונפערו ככל שהתגולל ונפרש בפניהם הסיפור הדמיוני. חלקם ודאי נאבקו בדחף לפטר את החוקרים, מכיוון שאלו הציגו עתיד שנראה למנהלים בלתי אפשרי. מגוחך. הזוי.
אבל הם המשיכו להקשיב, ואותה האזנה ערנית הצילה אותם תוך שנים ספורות.
חברות נפט חייבות לחשוב על העתיד מכיוון שההשקעות שלהם יניבו פרי רק בעוד עשרים שנה, כאשר יסתיימו עבודות החיפוש אחר בארות נפט, הקידוחים, השינוע והזיקוק. ובכל אחד מהשלבים הללו יכולות להיות שפע של בעיות שמקורן בכל גורם אפשרי: ממזג האוויר, מהמצב הגיאו־פוליטי, מטכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיה ועוד. לשֶל לא היתה ברירה אלא לנסות להתכונן לעתיד. אבל איך?
הפתרון שמצאה שֶל היה יצירתי במיוחד, ביחס לזמנו. חברת הנפט הגדולה שכרה חוקרי עתידים ומספרי סיפורים, ויצרה תרחישים אפשריים של העתיד, שנסמכו על נתונים ממשיים שהתקבלו מהעולם כולו. כל תרחיש היה למעשה סיפור בנוגע לדרך ההתרחשות של העתיד. הסיפורים הוצגו בפני מנהלי החברה, בניסיון להרחיב את אופקיהם ולגרום להם להיות פתוחים יותר כלפי העתידים האפשריים שמיפו העתידנים.
מטרתו המוצהרת של הפרויקט היתה לגרום למנהלים לצאת מההווה המגביל ולראות את התמונה הגדולה. וכדבריו של פייר וָואק, מממציאי ומובילי השיטה:
"קשה ביותר למנהלים לפרוץ מתוך ראיית העולם שלהם, בעודם פועלים בתוכה… באמצעות מתן דרכים שונות לראות בהן את העולם, התרחישים מאפשרים למנהלים לצאת מתוך ראיית עולם חד־צדדית… ומעניקים להם משהו יקר ערך עד מאוד: את היכולת להבין מחדש את המציאות."1
מספרי הסיפורים בחנו את העולם בעיניים קרות וזיהו את העתיד שלכיוונו התקדמו יצרניות הנפט. באותה תקופה, בתחילת שנות השבעים של המאה ה־20, המדינות יצרניות הנפט טרם הבינו את הכוח הפוליטי שבו ניחנו בזכות בעלותן על המשאב היקר, והתקשו ליצור בריתות חזקות מספיק זו עם זו כדי להעלות את מחירי הנפט באופן מבוקר. מספרי הסיפורים הבינו שמצב זה הוא זמני בלבד, וזיהו את העובדה שיצרניות הנפט נעות בכיוון של יצירת קרטל — גוף מאוחד ומלוכד שישלוט על אספקת הנפט של המערב.
תחזית זו נראתה הזויה ביחס לזמנה. חִשבו — כיצד הייתם מגיבים כיום אילו הייתי אומר לכם שטורקיה עומדת לחזור לגדולתה מלפני מאה שנים ולהקים אימפריה חדשה־ישנה, שתכלול בתוכה את כל מדינות ערב במזרח התיכון? מה היתה תגובתכם לו הייתי מבטיח לכם שסין עומדת להתאחד עם הודו ולהעלות באופן דרמטי את מחירי הצעצועים והשירותים השונים המסופקים כיום למערב בעלות מינימלית? קרוב לוודאי שרעיונות מסוג זה יגרמו לכם להרים גבה או שתיים. זו היתה גם תגובתם הקולקטיבית של מנהלים ומדינאים בכל רחבי העולם, שלא הצליחו להיחלץ מכבלי ההווה.
גם מנהלי שֶל לא היו מסוגלים לעכל את החזון הזה בקלות. מסיבה זו, החליטו כותבי התרחישים להציג בפני המנהלים הבכירים כמה תרחישים נוספים: עתיד ללא מלחמות, עתיד ללא אסונות טבע ועתיד שבו יצרניות הנפט מוכנות לשמור על מחירים נמוכים לטובת הצרכן — אף שמגמה זו פוגעת באינטרס העצמי שלהן ומדלדלת את מאגרי הנפט המוגבלים שלהן.
מנהלי שֶל עיינו בתרחישים המוזרים הללו, והבינו כי הם אינם מציאותיים מכיוון שהמצב הקיים נשמר בהם, ללא שינויים מפתיעים. וכפי שאמר הרמן קאהן, אחד מהידועים בחוקרי העתידים, "העתיד המפתיע ביותר הוא זה שבו איננו מופתעים כלל."
משהגיעו לתובנה זו, היו המנהלים פתוחים יותר לקבל את התרחיש שהיווה עבורם אתגר מחשבתי אמיתי, זה שבו התחברו יצרניות הנפט לארגון אחד בעל השפעה וכוח. הם קראו את התרחיש, הבינו את הגורמים שהניעו את הכותבים לפתח אותו, ופעלו בהתאם. בתקופה שבה שאר חברות הנפט התמקדו באיתור שדות נפט וניצולם עד תום, בבניית מזקקות ובהשקעה בספינות להובלת הדלק היקר, דווקא שֶל נזהרה שלא להתחייב יותר מדי לפרויקטים ארוכי טווח. מנהלי החברה הכניסו סעיפים קטנים וחשובים בחוזים, שאיפשרו להם להעלות מחירים בהתאם לשינויים במחירי הנפט בעולם, גם אם אלו ישתנו בצורה דרסטית. הם ביטחו את עצמם כנגד צרה ששאר חברות הנפט לא יכלו להאמין בהיתכנותה הממשמשת. וזה השתלם להם, בסופו של דבר.
כאשר פרצה מלחמת יום־כיפור, הצליחו יצרניות הנפט — מדינות ערביות, רובן ככולן — לזנוח את החיכוכים ביניהן ולהגיע לפעולה משותפת תחת הארגון שנקרא אופ"ק. הארגון המאוחד שלט על מחירי הנפט והיה יכול להחליט על חרמות ועל איסורי מכירה למדינות מסוימות. כך הוטל אמברגו נפט על המדינות המערביות, ובמיוחד על ארצות־הברית שתמכה בישראל. מחירי הנפט באותה תקופה קפצו פי ארבעה — וארצות־הברית נכנסה למשבר האנרגיה החמור ביותר שחוותה במאה ה־20 ונאלצה לחסוך בכל טיפת דלק.
חברות הנפט הגדולות מצאו את עצמן עם הגב אל הקיר. אמברגו הנפט הִקשה עליהן לייבא נפט ממדינות ערב, וחברות רבות נקלעו לקשיים כלכליים ניכרים. דווקא בזמן זה, הצליחה חברת שֶל להישאר איתנה מכיוון ששמרה על עתודותיה בתקופה שבה מרבית חברות הנפט השקיעו בחיפושים אחר נפט וקידוחים חדשים, שלא הניבו פירות בסופו של דבר. כתוצאה מכך, שֶל החלה לגדול לעומת המתחרות. לפני אמברגו הנפט, היא היתה ממוקמת רק במקום ה־14 העולמי. כיום היא חברת האנרגיה השנייה בגודלה בעולם. כל זאת, בזכות יכולתם של המנהלים לפתוח את עצמם לאפשרויות שטמן בחובו העתיד.
אופ"ק הסיר את החרם על הנפט לאחר שנה, אך הנזק כבר נעשה. יצרניות הנפט הבינו את הכוח שבו ניחנו תחת המטרייה של אופ"ק. הנפט לא חזר מעולם למחירו הזול המקורי. אולי טוב שכך, כי בזכות פעולת אופ"ק הבין המערב את החשיבות שבחיסכון באנרגיה. קשה לדמיין מה היו רמות זיהום האוויר בעולם אילו היו מחירי הנפט נשארים בעינם מאז שנות השבעים.
מבט לעתיד
מהי המחשבה הראשונה שעולה בראשכם כאשר אתם שומעים את המילים "חיזוי עתיד"?
אם אתם מגיעים מארצות המערב, קרוב לוודאי שאתם חושבים מיד על האורקל מדלפי — החוזה לתוך העתיד מתקופת היוונים הקדומים. לפי אחת הסברות, הנשים שהחזיקו במעמד יוקרתי זה היו יושבות מעל בקיע באדמה שמתוכו הגיחו גזים המכילים חומרים מעוררי הזיות. שאיפה קצרה של החומרים הללו הקנתה לחוזות מדלפי את היכולת לספק נבואות מעורפלות, עד כי לא היה ניתן להבינן ולפענחן אלא כשהיה מאוחר מדי.
לעיתים היו החוזות "הולכות על בטוח" ומספקות נבואות שניתן לפרש לשני הכיוונים. האגדות מספרות כי כך אירע במקרה של המלך קרוסוס מלידיה, ששאל את האורקל האם כדאי לו להתקיף את פרס. היא ענתה שאם יעשה כן, "תיהרס אימפריה גדולה"2. הוא הניח שמדובר בפרס, תקף — והאימפריה שלו עצמו היא שהובסה והושמדה.
עד עצם היום הזה נתקלים חוקרי העתידים בבעיה דומה: הם מתקשים לספק תחזיות ודאיות. למעשה, הם פשוט אינם מסוגלים לכך. חוקר עתידים אשר דופק באגרופו על השולחן ומצהיר באמונה שלמה כי מאורע מסוים עומד להתרחש, אינו אלא שרלטן במקרה הטוב, או שוטה במקרה הרע.
אז מה התועלת בחוקרי העתידים, אם אינם יכולים לתאר במדויק את העתיד לבוא? ראשית, אנו יכולים להצביע על נתיבים ועל מגמות שהעולם צועד לכיוונן. אנו בוחנים את המגמות הקיימות ומשרטטים לפיהן סדרה של עתידים אפשריים. כך אנו מסייעים למקבלי ההחלטות בחברות פרטיות, במשרדים ממשלתיים או בגופים בינלאומיים כגון האו"ם והאיחוד האירופי לקבל החלטות אשר מתחשבות בכמה עתידים אפשריים, ונערכות לכל אחד מהם במידת האפשר.
מאוכזבים? אם ציפיתם לקבל מדריך מפורט ומלא לכל החברות שיצליחו (או ייפלו) בעוד חמש שנים, או למדד הבורסה מחר בבוקר, צר לי לאכזב אתכם. איננו יכולים לחזות עתיד אחד בוודאות. לכל היותר אנו יכולים להראות עתידים אפשריים רבים. אך כדברי חוקרי העתידים פיטר בישופ ואנדי היינס: "כאשר ידיעה אמיתית הינה בלתי אפשרית, האם לא עדיף לדעת משהו (את האפשרויות) על העתיד, מאשר להתעלם ממנו ולדעת מעט או שום דבר בכלל?"3
בספר זה תקראו על המגמות הטכנולוגיות הקיימות כיום, על העתידים האפשריים השונים שאליהם הן יובילו את החברה האנושית ועל הדרכים שבהן ישנו אותה. בחרתי להתמקד בספר במגמות שמתחילות להתממש במעבדות ובסטארט־אפים, אך עדיין מחכות ל"זינוק הגדול" — לפריצת הדרך שתהפוך אותן זמינות לחלק גדול מהאנושות, או לפחות לעולם המפותח.
אסתכן ואומר שהעתידים השונים שאציג ייראו לכם מוזרים ומשונים. חלקם יהיו ודאי מבעיתים בעיניכם — למשל עתיד שבו מכוניות נוסעות בכבישים ללא שליטת נהג אנושי. אחרים יהיו כמעט בלתי נתפסים — כגון העתיד שבו בני־האדם מצליחים להגיע לתקשורת טלפתית זה עם זה באמצעות ממשקי מוח־מכונה. אל תניחו לעובדה שאתם נטועים בהווה לעצור אתכם מלשקול אותם ברצינות. כולם, עד אחד, נכתבו מתוך מחשבה מרובה ובדיקה זהירה של הנתונים, הטכנולוגיות וההמצאות הקיימות היום, מתוך התייחסות לרעיונותיהם של הוגי דעות וחוקרי עתידים, ועל בסיס ראיונות עומק עם בכירים באקדמיה, בתעשייה ובממשל. כל אלו סיפקו לי תובנות יקרות־ערך וידע רב בנוגע למצבם של טכנולוגיות ותחומים מדעיים שונים בהווה ובעתיד. על בסיס הידע הרב שנצבר בניתי גם סקר שהועבר בין יותר מארבעים חוקרי עתידים, במטרה לזהות את דעותיהם של המומחים בנוגע לעתידים האפשריים.
מיהם חוקרי העתידים שנסקרו, ומה מסמיך אותם לענות על השאלות בסקר? אלה אנשים שכל עבודתם היא לבחון את ההווה ולחשוב על העתיד. הם בקיאים בטכנולוגיות הקיימות במעבדות ובחברות הפרטיות השונות — מוקדי היצירתיות והחדשנות — ומכירים רבות מההמצאות עוד בטרם הספיקו להגיע לשוק הרחב. מצד שני, הם אינם מקובעים במגדל השן של האקדמיה או מרוחקים מהציבור. בדיוק להפך: עבודתם מחייבת אותם להתעדכן מדי יום בהתפתחויות הטכנולוגיות החדשות ביותר ובנהלי העבודה של משרדי הממשלה. הם רואים את התמונה הגדולה: גם את פריצות הדרך במעבדות ובחברות, וגם את השיקולים החברתיים, האתיים והכלכליים המשפיעים על השתלבות הטכנולוגיות החדשות בחברה.
מי יכול להתאים יותר מהם כדי לחזות את הדרכים השונות שבהן יכולות טכנולוגיות העתיד להשתלב בחברה?
הנסקרים כוללים כמה מחוקרי העתידים המכובדים בעולם, כגון מנהלי 'פרויקט המילניום' וחלק מסגל אוניברסיטת הסינגולריות. דעותיהם מניעות חברות ענק לפעולה ודוחפות מהלכים באו"ם, באיחוד האירופי ובמעצמות כסין ואמריקה. הם מכירים את המתרחש בדרגים הגבוהים ביותר. תוצאות הסקר, לפיכך, מספקות לנו הצצה אל העתיד האפשרי, וכאשר מספר רב של חוקרי עתידים מסכימים כי טכנולוגיה מסוימת עתידה להתממש עד סוף המאה, ראוי להתייחס לכך ברצינות.
שלוש המהפכות
האם אתם מוכנים לסמוך על חוקרי העתידים בעיניים עצומות? אני מקווה שלא. כפי שכבר הסברתי, איש אינו יכול לנבא את העתיד בוודאות. מאורע יוצא דופן אחד יכול לשנות את התמונה כולה מקצה לקצה. זו הסיבה שאיננו מנסים לנבא את העתיד במדויק, אלא להצביע על מגמות קיימות ולעקוב אחריהן עד לשיאן בעתיד. אפשר להשוות את הדבר לצפייה במסלול מירוצים: אם תשאלו חוקר עתידים מה יהיה צבעה של המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, מה יהיה מצב גלגליה או מה גובה הנהג, הוא לא יוכל לענות לכם. אבל הוא יוכל לספר לכם בוודאות גבוהה מה צורת המסלול, היכן נמצאים הסיבובים המסוכנים וכמובן — כיצד לזהות את קו הסיום.
באופן דומה, אני וחוקרי העתידים האחרים איננו מנסים לחזות בספר זה אילו חברות ישרדו וישגשגו בחמישים השנים הקרובות, או לזהות במדויק כל המצאה שתפותח במהלכן. במקום זאת, נעבור ביחד על התמונה הגדולה: על המגמות הקיימות כיום, ומובילות לשלוש מהפכות שישנו את הדרך שבה אנו עובדים, חיים וחושבים — ובעתיד הרחוק יובילו גם להגדרה מחדש של האדם ושל המין האנושי. אני מכנה אותן מהפכת הייצור האישי, המהפכה התבונית והמהפכה הטבעית.
— מהפכת הייצור האישי — כל אדם זוכה בכוח ליצור חומרים וחפצים לשימושו הפרטי, שבעבר היה צורך במפעל שלם כדי לייצרם.
— המהפכה התבונית — המחשבים מתחילים לחקות חלק מיכולות הדיבור והחשיבה האנושיות, לטובת האדם.
— המהפכה הטבעית — המין האנושי מקבל שליטה על הביולוגיה של הסובבים אותו ושלו עצמו, ומתחיל לשחק עימה כדי להפוך את העולם לבריא יותר, חכם יותר ומאושר יותר.
שימו לב לבעיה גדולה: כל אחת מהמהפכות הללו עתידה לשנות מן היסוד את טבע האדם ואת רצונותיו — ולכן היא מקשה עלינו עוד יותר לשרטט עתידים אפשריים, מכיוון שאת כולם כותבים בני־אדם כמוני וכמוכם, שתודעתם התהוותה והתעצבה בשלהי המאה ה־20. לפיכך, חלק גדול מהעתידים המתוארים בספר מסתמכים בהכרח על הנחת היסוד הפשטנית לפיה רצונותיו וצרכיו של האדם קבועים ואינם משתנים מדור לדור.
זוהי הנחה שימושית כאשר אנו באים לשרטט עתידים אפשריים, אך ההיסטוריה מפריכה אותה פעם אחר פעם. כדוגמה לכך: האם הייתם מוכנים להיות מלכים בימי הביניים, אך לאבד כל קשר לרשת האינטרנט? אני נוטה להאמין שלא, מכיוון שהתודעה שלכם התעצבה כבר בראי רשת המידע העולמית. באותה המידה, האם איכר שחי באירופה של המאה ה־11, לפני המצאת הדפוס, היה יכול להבין את מלוא המשמעות של מהפכת הדפוס האלקטרוני והספרים הדיגיטליים והשפעתה על חיינו? התשובה, שוב, שלילית. חלק מהמהפכות הטכנולוגיות הינן בעלות השפעה גדולה כל כך שהן משנות את עצם הדרך שבה אנו חושבים על עצמנו, על אחרים ועל העולם כולו.
על אף הקושי הגדול בתיאור עתידים הכרוכים בשינוי התודעה האנושית, ניסיתי לשרטט דרכי חשיבה חדשות ושונות שעשויות לצמוח במהלך העשורים והמאות הקרובות. כדי שתוכלו להתחבר טוב יותר לשינויים שיחולו בחייו ובמחשבותיו של האדם הרגיל בעתיד, הוספתי בחלק מהפרקים סיפורים קצרים — דמיוניים, כמובן — מנקודת מבטו של אדם החי את העתיד וחווה את תוצאותיו על בשרו.
אני מזמין אתכם להצטרף אלי למסע מרתק אל העתיד לבוא, אך מזהיר מראש: רבות מהטכנולוגיות שאתאר לאורך הספר, הקיימות כבר היום, ייראו בעיניכם כמדע בדיוני, ואתם תתקשו להאמין שהחברה אכן תצליח להטמיע אותן בתוכה. מחסום אמוני זה קיים בכל דור ודור, ונשבר בכל פעם מחדש. השתדלו לחצות את המחסום הזה ותנו לעצמכם את ההזדמנות להתכונן להבשלתן של שלוש המהפכות.
מוכנים? אם כן, התרווחו בכורסה, הפכו את הדף ותנו לראש להמריא אל העתיד.
גל רז – :
יש משפט מוכר שמיוחס להנרי פורד מראשית עדין הרכב. פורד אמר שאם היה שואל עגלונים לגבי הצרכים שלהם בעתיד, הם היו מבקשים סוס חזק יותר ולא היו חושבים על מכונית. בהתרשמות ראשונה מקריאה של הפרק הראשון החינמי (הדפסה תלת ממדית) רועי צזנה הוא עגלון.
מהפכת "הייצור האישי" מאוד מוטלת בספק. ההסטוריה האנושית נעה בעקביות לכיוון של פחות ייצור בבית ויותר רכישה של מוצרים מוכנים. רועי צנזנה של שנות ה 60 במאה הקודמת, אם היה נתקל במדפסת דיו ביתית , היה מתפייט על עתיד ללא עיתונים וספרים, עתיד בו כל אדם ידפיס בבית על ניר שקנה בחנות. המציאות היא שאת הספרים והעתונים מחליפים מוצרים דיגיטלים ומדפסות דיו ביתיות הפכו למיותרות. מדפסות תלת ממדיות הן מכונות ייצור משוכללות שפותחות עתיד למוצרים חדשים, חומרים וגאומטריות חדשות ואפשרויות רחבות יותר למוצרים בסדרות קטנות. ההשפעה שלהן על העתיד היא בטכנולוגית הייצור של המוצרים אותם נרכוש. מדפסת ביתית היא כמו מכונת לחם ביתית. נחמד, טעים אבל, עדין בסופר מרקט הקרוב, מוכרים לחם יותר מתמיד
אורן – :
אבל זה גם מה שצזנה כותב… קראת את הספר בכלל?