יציאה לטבע בלי לדעת, עם סימני שאלה במקום סימני קריאה, תאפשר לכם לגלות את מה שאפילו לא ידעתם לשאול. בעשורים […]
פתח דבר
האדם לא יוכל למצוא עצה טובה, פשוטה או ישירה יותר מהעצה של הטבע כי בהמצאות הטבע אין דבר חסר ואין דבר מיותר.
– לאונרדו דה וינצ’י
כשהייתי ילדה בשנות ה-80 קיבלתי במתנה ספר בשם ביוניקה: הפטנטים של הטבע.[1] זה היה אלבום מרהיב של תמונות טבע ולצידן טכנולוגיות שפותחו בהשראת הטבע. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שהרעיון שיש בכלל פטנטים בטבע הוא מופלא. הספר נשאר על המדף, מדי פעם דפדפתי בו, ובהמשך שכחתי מקיומו. בילדותי היו לי ספרים רבים וגם אוספים מפוארים ומושקעים מסוגים שונים, אך כולם נעלמו עם השנים. רק הספר הזה שרד, כאילו חיכה בשקט ליום שבו אבין שהוא מבשר את תחום עיסוקי בבגרות.
השנים חלפו, הספר העלה אבק, ואני בינתיים למדתי את הטבע בדרכים אחרות. לא הייתי ילדה שגדלה פרא בטבע ונשמה טבע כל חייה. הייתי ילדה עירונית מחיפה שמצאה את הטבע בסדקי האספלט שבחניה.
גדלתי בכרמל בצל עצי האורן. בשנות הילדות ביליתי שעות רבות בחיפוש הצנוברים הקטנים על הרצפה. חלקם היו שחורים עזים וחלקם בהירים יותר, כמו מסַפרים במראֶה השחוק שלהם על משך הזמן שהם שוכבים על הקרקע ומחכים לי. היו אלה שנים של איסוף וליקוט, שבהן חזרתי הביתה עם ידיים שחורות ולב צחור. שנים של התמחות במציאת האבן המתאימה לפיצוח ובכתיבת מתכונים לספר בישול הצנוברים שלי. בכל השעות האלה לבדי עם הצנוברים אף פעם לא הרגשתי בודדה. הזרעים הקטנים השחורים העניקו לי לראשונה את חוויית הזרימה (Flow), חוויה של נוכחות הרמונית תוך איבוד תחושת הזמן. הייתי שקועה בפעילות, ונשאבתי אליה בעוצמה.
כחיילת זכיתי לעבוד באופן רשמי עם הטבע. הייתי מש”קית וקצינת חינוך, ותפקידי היה, בין היתר, לקרב את החיילים לסביבה הטבעית, להכיר להם את החי והצומח. שם התאהבתי. בשיטוטים שלי במרחבי מכתש רמון, כל מפגש עם החי או הצומח על רקע האין המדברי היה מרגש במיוחד. נחשפתי להתאמות המיוחדות של צמחים ובעלי חיים במדבר, לאסטרטגיות המופלאות של הטבע לפתרון אתגרים.
כשהשתחררתי המשכתי לשמור על קשר עם הטבע, ועבדתי כמדריכת טיולים ברחבי הארץ, אך בעת בחירת הנתיב המקצועי, הטבע לא עלה כאפשרות לעיסוק משמעותי. שמרתי אותו כתחביב וכפרנסה זמנית למשך תקופת הלימודים, וכשהתחלתי את חיי הבוגרים כמהנדסת תעשייה וניהול, הטבע חזר להיות עבורי מרחב של טיולים ונשימה. החיים המקצועיים אומנם הרחיקו אותי מהטבע, אך קירבו אותי לעולם היזמות והחדשנות: בשנים הראשונות עבדתי בחברת הזנק רפואית וזכיתי לראות איך פטנט שרשום על נייר הופך למוצר. למדתי מהי יזמות ואיך מייצרים ערך בעזרת חשיבה חדשנית.
בדרכים אלו אספתי אל תוכי את המרכיבים של כל מה שאני עושה היום: טבע, טכנולוגיה, יזמות וחדשנות. תמצית התשוקות שלי.
את קיומו של תחום הביומימיקרי, העוסק בחדשנות בהשראת הטבע, גיליתי ב-2006. בשנים אלו עסקתי במיזם סביבתי שביקש לקדם ערכי קיימות וסביבה. תוך כדי פיתוח המיזם הבנתי שאם יש מישהו שיודע מהי קיימות, הרי זה הטבע, ושהחיבור בין הטבע לקיימות כבר נעשה ומזוהה בעולם עם תחום הביומימיקרי. זאת הייתה הדלת ששוב נפתחה בפניי לעולם המופלא של הטבע – הפעם כמהנדסת המתפעמת מהידע הנדיר הגלום בו. התשוקה ניצתה מחדש.
בארץ הקרקע הייתה בתולית. המונח “ביומימיקרי” לא היה ידוע. חיפוש של המילה “ביומימיקרי” בגוגל באותן שנים, הניב אפס תוצאות. עצם הרעיון שאפשר ללמוד מהטבע ודאי לא היה זר, אך הוא לא הגיע לרמת המודעות הקיימת כיום, כשהרעיון כבר גובש לכדי תחום דעת מקובל בעולם האקדמי והעסקי.
ביחד עם שותפה, דפנה חיים לנגפורד, החלטנו להקים ב-2008 את ארגון הביומימיקרי הישראלי ולהתחיל להפיץ את הבשורה. תחילה הלכנו לאן שרק אפשר, הרצינו על התחום, פיזרנו את זרעי הביומימיקרי ברוח בהתאם לכיוון שבו נשבה. הזרעים החלו לנבוט, ונולדה אקוסיסטמה קטנה וצעירה של אוהבי ביומימיקרי, מגוונת כמו בטבע, המורכבת מאנשי תכנון, מהנדסים, מעצבים, ביולוגים, מנהלים, יזמים, אנשי חינוך וסביבה. כולם יונקים מאותה אדמה: אדמת הסקרנות והתשוקה לטבע ולנפלאותיו.
במקביל אקוסיסטמות שונות בעולם בשלו והתפתחו. בארצות הברית הפך המכון האמריקאי לביומימיקרי לאבן הראשה של התחום ברמה העולמית הארגונית, ואילו אירופה, ובעיקר גרמניה, הפכה ללב הפועם של התחום ברמה האקדמית.
בשלב זה כבר הייתי מלאת תשוקה לתחום והחלטתי לעשות בו דוקטורט, מתוך סקרנות אינטלקטואלית גדולה ורצון לבסס גם פה בארץ בסיס ידע מוצק בנושא. משימת מציאת המנחה לא הייתה פשוטה. התחום לא היה ידוע כתחום מחקר בשום מוסד אקדמי בארץ. מובן שהיו מחקרים נקודתיים המבוססים על חיבור של ביולוגיה והנדסה, אך אני חיפשתי את המאקרו ורציתי לחקור איך נראה תהליך של חדשנות בהשראת הטבע. היה ברור לי שאני צריכה מנחה לא שגרתי, עם חשיבה אחרת, שנכון לאתגר, והוא נמצא: יורם רייך מאוניברסיטת תל אביב. יחד יצאנו למסע מרתק שארך מספר שנים, וגם עליו תוכלו לקרוא בספר הזה.
***
בעשור האחרון אני חיה ונושמת ביומימיקרי. פיתחתי קורסים מקצועיים ותוכניות חינוך, ואני מובילה תהליכי חדשנות בהשראת הטבע בארגונים. אני פועלת להכניס את הטבע למשוואה של כל תהליך תכנוני וגם כדרך חיים. הלמידה מהטבע אינה מסתכמת בפתרון טכנולוגי כזה או אחר, אלא גם בהבנת החוקים והאיכויות של הטבע, שהם מראָה עבורנו לתהליכי החיים שלנו. על כך תוכלו לקרוא בספרי הראשון, הטבע שאני.[2]
הספר המצאות הטבע נולד מתוך רצון לחלוק את הידע והתשוקה הגדולה שלי לטבע ולנפלאותיו, והוא משלב ידע מקצועי מוצק עם תובנות שצברתי בדרך, שנארזו, הורחבו ועוצבו מחדש בפריזמה של חדשנות וחשיבה סביבתית. הספר מבוסס על יותר מעשור של הוראת התחום באקדמיה ובתעשייה בפני אלפי אנשים ועל הניסיון שלי בהובלת תהליכי חדשנות מעשיים בהשראת הטבע.
המצאות הטבע הוא הזמנה להיכנס לבית שלי, שהוא גם הבית שלכם: הטבע. תמצאו בו את מיטב הכלים והשיטות שלמדתי ומשמשים אותי עד היום בפרקטיקה של התחום, לצד מחקרים מרתקים, תיאורי מקרה ודוגמאות רבות ומגוונות. זאת ההזדמנות שלי להשיב על שאלות חוזרות שנשאלתי כל השנים, לשתף בפליאה שלי מול הטבע ולתת לכמה שיותר אנשים את המפתחות להמצאות הטבע. אפשר למצוא הרבה סיפורי חדשנות בהשראת הטבע ברשת, אך בספר רציתי לבנות את התשתית, השלד שלתוכו ניתן לצקת את הסיפורים ולהבין את משמעותם. תשתית זו תעזור לכם להביט על התחום ממבט־על, לעשות סדר במושגים ולהבין את המפה בדרככם אל המצאות הטבע.
בחלק הראשון אעסוק בשאלת המה: מה זה בכלל ביומימיקרי? מה ההבדל בינו לבין תחומים קרובים? אשאל מתי הכול התחיל, מתי האדם גילה את מאגר ההמצאות של הטבע והחל ללמוד ממנו ומתי הפך התחום לדיסציפלינה מדעית. כמו כן אעסוק בתפיסת העולם, בערכים ובאתוס העומדים בבסיס תחום הביומימיקרי ומכתיבים את תהליך חיקוי הטבע, ובמגבלות ובחסמים של תהליך החדשנות.
בחלק השני אעסוק בשאלת הלמה: למה בכלל ללמוד מהטבע? אעסוק בקשר בין תחום הביומימיקרי לחדשנות ולקיימות, כדי להבין כיצד עובד מנוע החדשנות הביומימטי המבוסס על אנלוגיות ומפגש בין־תחומי. כמו כן אבחן את ההבדל בין פתרונות הטבע לפתרונות הטכנולוגיה, הבדל המזמן יישום של פרדיגמה עיצובית אחרת בשדה הטכנולוגי.
בחלק השלישי אעסוק בשאלת האיך: איך מוצאים פתרון בטבע? איך מנתחים ומזקקים אותו כדי לייצר חדשנות? כאן תקבלו את הוראות ההפעלה של מנוע הביומימיקרי העוסק בחיקוי המצאות הטבע.
בחלק הרביעי אעסוק בשאלת האיפה: איפה עוסקים בתחום החדשנות בהשראת הטבע? לאחר הצצה לעולם הארגוני ארחיב בסיפוריהן של חברות העוסקות בתהליכי חדשנות מהטבע. כמו כן אראה איך זורעים את זרעי הביומימיקרי בתהליכים פדגוגיים במערכת החינוך. אעבור גם באקדמיה ואציג איזו פעילות מתרחשת באקדמיה, כיצד היא מכשירה לעבוד בתחום, ואלו אפשרויות תעסוקה יהיו בעתיד.
הספר מזמין אתכם להתיידד עם התחום ולהתחיל להסתכל על הטבע בעיניים חדשות. הוא מיועד לכל מי שסקרן לגבי הטבע ורוצה לראות את מאגר ההמצאות שלו ולהבין איך להגיע אליו. בין שאתם מהנדסים, מתכננים, מעצבים, אדריכלים, מנהלים, יזמים, אנשי חינוך או סביבה, ובין שאתם פשוט שוחרי טבע – הספר הזה נכתב עבורכם.
בתמונת הכריכה של הספר מתועד הנחשון האפריקאי, רגע לפני שצלל לאגם ברואנדה – או רגע אחרי. לנחשון יש מבנה נוצות מיוחד שמאפשר לו לצלול ולשחות ביעילות ובמהירות. נחשון אחר, נחשון בן עמינדב, היה הראשון שקפץ לים סוף לפני שהים נבקע לשניים. השם נחשון מסמל נחישות וחלוציות – ואלו גם התכונות הנדרשות לצלילה במאגר ההמצאות של הטבע.
שם הספר לקוח מציטוט מפורסם של לאונרדו דה וינצ’י: “האדם לא יוכל למצוא עצה טובה, פשוטה או ישירה יותר מהעצה של הטבע, כי בהמצאות הטבע אין דבר חסר ואין דבר מיותר.” בכל יום שעובר אני מרגישה שאני מבינה יותר ויותר את הציטוט הזה, ואם אין דבר חסר ואין דבר מיותר בהמצאות הטבע, הרי שהן המצאות שראוי ללמוד ולהכיר.
אין עדיין תגובות