להכיר תודה (בלי סוף…), לשמור על פרופורציות (בכל מצב…), לכתוב שלוש מטרות על דף – ולהגשים אותן (ולאחר מכן, לכתוב […]
הקדמה
אני אפתח בגילוי נאות: אני לא נשא HIV.
למען האמת, מעולם לא קיימתי יחסי מין ללא קונדום. (כן. מעולם לא.)
ועוד יותר מכך: בכל 40 שנות חיי (נכון לכתיבת שורות אלו) קיימתי יחסי מין מלאים רק עם שמונה אנשים. (יש מי שיגיד שזה מביך מעט להודות בזה – אתם לגמרי צודקים.)
הסיבה לכך קשורה ללא ספק לכך שאני סובל מ-OCD (אובססיה טורדנית-כפייתית) ברמה גבוהה, ולכן נמנע בדרך כלל ממגע מיני.
עם זאת, במרוצת השנים, על אף הימנעותי בדרך כלל מסקס, מצאתי את עצמי עושה כמה וכמה בדיקות איידס, ואז, שם, באותם מקומות שבהם עשיתי את הבדיקות – גם בארץ, וגם בניו יורק – בה חייתי בין השנים 2001 – 2009, פגשתי אנשים נפלאים, אמיצים, נדיבים ומעוררי השראה – כולם נשאים – שעזרו לי מאוד ועודדו אותי בלי סוף.
הספר הזה מוקדש לכל אותם נשאים, שעם הזמן הפכו לחבריי הטובים. אנשים שעזרו לי לצאת מה”בועה” שלי ולימדו אותי כה רבות על אומץ, על תקווה, על אהבה, על… החיים עצמם.
חלקם נשאים עוד משנות השמונים והתשעים המוקדמות של המאה העשרים – הרבה לפני שהגיע לעולם טיפול ראוי למחלה.
אלו הם אנשים שהאופטימיות שלהם יודעת עוד הרבה לפני המדע – שהחיסון לאיידס הוא רק עניין של זמן. ועד אז, הם ימשיכו לחיות את חייהם באושר, באמונה, בלהט, ייהנו יום יום מהיש, מהקיים.
הספר הזה מכיל 100 עצות מצוינות לחשיבה חיובית (מאוד), וללא ספק נותן, לעניות דעתי, דרך מעניינת ושונה – לחיים בריאים עם HIV במאה העשרים ואחת.
אם אצליח לעודד מישהו – ולו במעט – בדרכו בחיים אלו כנשא, אז את שלי אני עשיתי.
ורק הערה קטנה לסיום: הספר נכתב כמיועד לגברים, בלשון זכר, אך הוא כמובן מיועד גם לנשים. זה פשוט היה קל לי יותר לבחור מגדר, וכך לכתוב את הספר כולו.
אז – מראש אני מבקש סליחה מכל הנשים הנשאיות שיקראו את הספר.
הספר הזה נועד לכן, בדיוק כמו שהוא נועד לכם.
- תחשוב על השנה בה אנחנו חיים.
אנחנו ב-2016. כ-20 שנה אחרי המצאת הטיפול המשולב (הקוקטייל).
המחלה עברה כברת דרך עצומה מהרגע שבו פרצה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים ועד היום. תחשוב על זה, תתמקד בזה.
- תתלה דפים עם המספרים 2026 ו-2036 על קיר אחד בבית שלך – וגם על צג המחשב שלך.
הזמן טס. בלי שנרגיש, כבר נגיע לשנת 2026 – ואחר כך ל-2036.
האם אתה יכול לדמיין את הטיפול בHIV- בעוד 10 שנים? בעוד 20 שנה?
אני בטוח שיימצא עד אז חיסון, אבל גם אם לא, הטיפול יהפוך עם הזמן לאפילו יותר קל, פשוט ויעיל מכפי שהוא היום. זוהי דרכו הטבעית של העולם. עם הזמן, הרפואה תמיד מתפתחת ומשתפרת, מחלות שלא היה מה לעשות נגדן בעבר – ואף הובילו למוות – היום נפתרות בחיסון פשוט – או יותר מכך: הן פשוט נעלמו לחלוטין מהעולם. הן אינן כבר קיימות.
אז… אני רוצה לראות עוד היום את 2026 ו-2036 על הקיר שלך, או.קיי?
- תחשוב לפחות פעם אחת ביום על ALS, על נגיף הזיקה, על אבולה, על תסמונת רט ועל אלצהיימר.
אה, כן. ותגיד תודה שאין לך את אף אחד מהם. כן. ממש ככה. תגיד תודה שיש לך HIV ולא ALS.
תגיד תודה שהמחלה שאיתה אתה מתמודד היא הרבה יותר מוכרת ו(ברוב המקרים) הרבה יותר נחקרת. שיש נגדה הרבה יותר מה לעשות משאר המחלות שהזכרתי בסעיף זה.
- לעולם אל תקיים יחסי מין ללא קונדום בכוונה – כדי להדביק מישהו.
זאת קארמה נוראית. זאת בחירה רוחנית (אם אפשר לקרוא לדבר הנוראי הזה ככה) מזוויעה.
תמיד תהיה כן וישיר עם הפרטנר שלך (גם אם הכרת אותו באיזה אתר-זיונים בשעות הקטנות של הבוקר ואתה מה-זה חרמן…).
לעולם אל תתבייש ולעולם אל תסתיר. ההפך. זה מי – ומה – שאתה. אתה נשא, סו וואט?
תהיה גאה בזה, תהיה גאה במי שאתה!
ותמיד תזכור – להגיד את האמת ולהשתמש בקונדום.
- אתי הילסום, המורה הרוחנית הגדולה של חיי, כתבה בספר המופת שלה – אותו, אגב, אני מכנה פשוט “התנ”ך” – “השמיים שבתוכי – יומנה של אתי הילסום”: “העיקר הוא לשמור על האיזון הנפשי, וכל השאר מתפקד אחר כך מאליו.” (מתוך עמוד 61) ואני מסכים איתה לכל מילה.
אז – תנסה לשמור על איזון נפשי, או במילים אחרות: תמיד תשמור על פרופורציות – לגבי הכל.
ברגע שקיים בך איזון נפשי, כשאתה רואה דברים בפרספקטיבה רחבה, אז הכל נראה אפשרי. הכל נראה פשוט – ואפילו קל. (או לכל הפחות קל יותר מאשר לראות דברים רק כפי שהם, בהצטמצמות ובהתמקדות בעצמך ובפרטים הקטנים, הלפעמים מכאיבים, של החיים שלך).
דוגמה לשמירה על פרופורציות ועל ראיית העולם בפרספקטיבה רחבה, היא למשל כך: תחשוב לפחות פעם אחת ביום (לדקה או שתיים, לא ביקשתי יותר מזה) על אושוויץ. כן. על אושוויץ – מחנה ההשמדה הנורא ביותר עלי-אדמות. ככה תקבל קצת פרופורציות לגבי החיים שלך.
הדברים האיומים שאנשים עברו שם… הניסויים הבלתי אנושיים שג’וזף מנגלה עשה שם בבני אדם… זה הרי לא ייאמן, פשוט בלתי-נתפש. ובכל זאת, זה קרה. אנשים ממש עברו את זה. אנשים חיו שם כמעט ללא אוכל, כמעט ללא שתייה, בלי תנאי היגיינה מינימליים, ללא טיפול רפואי ראוי, ועדיין – חלקם שרדו.
אז קצת פרופורציה, או.קיי?
- תכתוב 3 מטרות על דף, תתלה את הדף על הקיר, ותעשה הכל כדי להגשים את אותן 3 מטרות (וכשתסיים להגשים אותן, תכתוב עוד 3 מטרות נוספות על דף נוסף, ותגשים גם אותן – וכך הלאה…). תבחר במטרות שתמיד רצית לעשות – קטנות כגדולות – ואל תוותר עד שתגשים אותן.
- תעשה יוגה לפחות פעם בשבוע.
- תקנה את הספר “השמיים שבתוכי – יומנה של אתי הילסום” (ראה סעיף 5 והציטוטים בתחילת הספר – ובהמשכו) ותקרא אותו היטב.
זהו ספר מלא בתובנות מדהימות, שיכולות לעזור לך מאוד בחיים – הן הפיזיים והן הרוחניים.
יש משהו מאוד מחזק ומעורר השראה בספר הזה.
“התנ”ך”, כבר אמרתי?
- תקנה את הספר “רפא את גופך” של לואיז ל. היי ותקרא גם אותו. גם הוא מדהים בתובנותיו.
אין עדיין תגובות