לַחֲמוּטַל יֵשׁ הֲמוֹן תַּלְתַּלִּים – חַיְכָנִיִּים, שׁוֹבָבִים, קוֹפְצָנִיִּים.
נָכוֹן שֶׁזֶּה מַקְסִים? תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים… בְּעֵינֵי חֲמוּטַל זֶה אָיֹם וְנוֹרָא!
הִיא מְנַסָּה לְהִפָּטֵר מֵהַתַּלְתַּלִּים בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת – לְלֹא הַצְלָחָה.
וְאָז, יוֹם אֶחָד, חֲמוּטַל נִבְחֶרֶת לִהְיוֹת אִמָּא־שַׁבָּת בַּגַּן!
עִם תַּלְתַּלִּים? לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן! וְאוּלַי, בְּעֶצֶם, כֵּן?
סִפּוּר מָתוֹק וְשׁוֹבֵה לֵב עַל תִּסְרוֹקוֹת, עַל מִשְׁפָּחָה וְעַל קַבָּלָה עַצְמִית.
סִימִי (סִימָה) אֶבְלָגוֹן הָיְתָה פַּעַם יַלְדָּה מְתֻלְתֶּלֶת.
הַיּוֹם הִיא לְשׁוֹנָאִית, מְסַפֶּרֶת סִפּוּרִים וְאִמָּא לִשְׁלוֹשָׁה בָּנִים.
הַתַלְתַל שֶל חֲמוּטַל הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.
אוֹרֶן סוֹמֶךְ הוּא מְאַיֵּר, מְעַצֵּב וּמַרְצֶה לְאִיּוּר.
אִיּוּרָיו וִיצִירוֹתָיו מוֹפִיעִים בְּעִתּוֹנִים, בְּתַעֲרוּכוֹת וּבְסִפְרֵי יְלָדִים,
וְאַף זָכוּ בְּצִיּוּן לְשֶׁבַח מֵהַמָּגָזִין הַבֵּינְלְאֻמִּי Communication Arts.
אין עדיין תגובות