הטיות או לא להיות

הקדמה: בלט להמונים

כדורגל הוא הבלט של ההמונים.

(דמיטרי שוסטקוביץ’, מלחין סובייטי ואוהד זניט לנינגרד)

בינואר 1969 המריאה סנטוס, קבוצת הכדורגל הברזילאית שפֶּלה האגדי שיחק בה, לסבב של משחקי ראווה באפריקה. סבב זה כלל משחקים בגאנה, באלג’יריה, בקונגו, במוזמביק ובניגריה, שם התחוללה באותה השנה מלחמת אזרחים עקובה מדם (מלחמת ביאפרה). ב-26 בינואר נחתה הקבוצה מסאו פאולו בעיר הבירה הניגרית לאגוס לקראת משחק ראווה נגד נבחרת ניגריה. המשחק נערך באותו היום והסתיים בתוצאה 2:2. לשמחתם הרבה של הצופים, את שני השערים לטובת הקבוצה הברזילאית הבקיע פלה. למחרת המריאו הברזילאים למשחק ראווה נוסף בבנין. משחק זה הסתיים בתוצאה 1:2 לטובת קבוצתו של פלה.

שני משחקי הראווה הללו – שניים ממשחקי ראווה רבים שערכה הקבוצה באותה התקופה – לא היו נרשמים בדפי ההיסטוריה, אלמלא השפיעו בצורה כה מוחשית על תושבי האזור. למרבה הפלא, עם נחיתתם של הברזילאים בניגריה החלה הפסקת אש לא רשמית בין המורדים מחבל ביאפרה ובין כוחות הצבא המקומי. במשך יומיים חדלו הכוחות היריבים להילחם זה בזה בשל שני משחקי הראווה נגד אגדת הכדורגל וקבוצתו. מייד לאחר עזיבתה של הקבוצה הברזילאית את האזור התחדשה המלחמה הקשה, ובמהלכה למעלה ממיליון איש איבדו את חייהם.

מבדיקות רבות שערכו עיתונאים במהלך השנים, עולה כי הסיפור הזה הוא… מיתוס. בראיונות ובביוגרפיות שפרסם פלה הוא פעל לשימור האגדה בנושא ההתרחשויות באותן 48 השעות, אך דומה כי בפועל לא הייתה הפסקת אש כזו. ודאי שלא בגלל משחק כדורגל זה או אחר.

זהו אינו הסיפור היחידי שעניינו הוא הקשר בין כדורגל למלחמות. סיפור אחר עוסק דווקא במלחמה שפרצה בעקבות משחק כדורגל – מלחמת מאה השעות שהתחוללה ביולי 1969 בין הונדורס לאל סלוודור שבמרכז אמריקה. שלושה משחקים נערכו בין שתי הנבחרות במוקדמות גביע העולם 1970: במשחק הראשון ניצחה הונדורס, במשחק השני ניצחה אל סלוודור, ובמשחק השלישי והמכריע ניצחה אל סלוודור 2:3. שעות מספר לאחר סיומו של המשחק הכריזה אל סלוודור על ניתוק יחסיה הדיפלומטיים עם הונדורס, וכמה ימים אחר כך פרצה מלחמה בין שתי המדינות. גם במקרה הזה התברר בדיעבד כי משחק הכדורגל לא היה הסיבה לפרוץ המלחמה: הסיבה העיקרית למלחמה הייתה יחסם של השלטונות בהונדורס למהגרים מאל סלוודור – החזרתם האלימה למולדתם בניגוד לרצונם והפקעת האדמות שהם חיו עליהן. אולם העובדה שאנו מקבלים כמובנת מאליה את ההנחה כי כדורגל יכול להוביל למלחמות, כמו גם להפסקת אש, מלמדת על השפעתו הגדולה של ענף הספורט הזה.

כידוע, כדורגל הוא הספורט הפופולרי בעולם. לפי הערכות, למעלה משלושה מיליארד גברים, נשים וילדים בכל רחבי תבל מרכיבים את קהל האוהדים העצום של הענף. אין פלא אפוא כי זהו ענף הספורט שהטורנירים המרכזיים בו (כמו גביע העולם בכדורגל) הם הנצפים ביותר. לקבוצות כדורגל בולטות יש שווי כלכלי רב, והשחקנים המובילים בענף זוכים לסיקור תקשורתי נרחב. כדורגל הוא גם ענף הספורט שמספר הליגות, השחקנים והשחקניות בו הוא הגבוה ביותר. נגישותו של הכדורגל – הן בהיבט של פשטות חוקי המשחק, הן בהיבט של הציוד הנדרש כדי לשחק בו – היא אחת הסיבות לתפוצתו הרחבה. די בשתי אבנים היוצרות שער ובפחית מקומטת המשמשת ככדור כדי לאפשר לילדים בכל רחבי העולם לשחק כדורגל. הודות לפשטות הזאת הכדורגל יכול לשמש כמקפצה חברתית-כלכלית עבור תושבי מדינות נחשלות, כמו גם עבור בני המעמדות הנמוכים ברחבי העולם.

גם בישראל כדורגל הוא הענף הבולט בקרב אוהדי הספורט ובתקשורת הספורט. במחקר של ארגון הליגות האירופיות (EPFL: European Professional Football Leagues) נמצא שלמרות הדומיננטיות המוחלטת שלו בארץ, הענף עדיין במגמת עלייה. בהתבסס על נתונים מהשנים 2017-2010 נמצא במחקר זה כי שיעור העלייה במספר הצופים במגרשים בליגת העל בישראל היה הגבוה ביותר מבין כל הליגות באירופה (מעל ל-13%).

עצם היותו של הכדורגל ענף ספורט מוביל מחייב את כל העוסקים בו לגלות הוגנות, יושר וניטרליות. לפיכך גילויי שחיתות או התערבות שאינה הוגנת הם חמורים מאוד ועלולים לפגוע בענף כולו. גם שמו של ספר זה יכול להעלות אסוציאציות רבות להטיית תוצאות משחקים ולשחיתויות (אלו קיימות בארץ, כמו גם ברחבי העולם כולו). כולנו מודעים להטיות רבות בענף – החל במכירות משחקים בליגה הלאומית בישראל כחלק מעולם ההימורים הבלתי חוקיים, עבוֹר בהתערבותן של קבוצות הצמרת באיטליה בשיבוץ שופטים למשחקיהן, וכלה בפרשות השחיתות למיניהן שהתגלו בהנהלות של ארגוני פיפ’א ואופ’א (הטיית מכרזים, שוחד, הלבנת הון והשפעה על הגרלות המשחקים בטורנירים – בין השאר באמצעות חימום או קירור של כדורי ההגרלה).

במדינות רבות בעולם התגלו מקרים של הטיית תוצאות משחקים – סין, טורקיה, שבדיה, אוסטרליה, ברזיל ועוד. דומה כי מלחמתן של רשויות החוק בתופעה זו עוד ארוכה. אולם למרות קיומן של הטיות אלו, חמורות ככל שיהיו, לא בהן נעסוק בספר זה. ההטיות והכשלים שנתמקד בהם בספר זה עוסקים בכל אחד ממגוון ההיבטים של ענף הכדורגל, אך ישנו הבדל משמעותי אחד בינם ובין הטיית תוצאות משחקים ומעשי שחיתות כאלה ואחרים: הם מתרחשים ללא כוונת זדון, ובדרך כלל גם באופן בלתי מודע.

מהי הטיה? הטיה (bias) מוגדרת כהערכה אנושית שגויה המובילה לפרשנות מוטעית. הערכות שגויות אלו מתרחשות באופן שיטתי וקבוע והן חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות האנושי. הספר מתמקד בכמה סוגים מרכזיים של הטיות נפוצות. כך למשל הוא עוסק בהטיות אופטיות – מאפיינים חזותיים דוגמת הצבעים בהתרחשות, או זווית הראייה שלנו בעת ההתרחשות, משפיעים על תהליכי השיפוט, הסקת המסקנות וקבלת ההחלטות שלנו. הטיות מסוג נוסף הן הטיות חברתיות-תרבותיות – הנורמות החברתיות והתרבותיות שלנו (כמו יחסנו לנשים ולמיעוטים, או אפילו השפה שאנחנו דוברים) יכולות להשפיע על תהליכי ההערכה וקבלת ההחלטות. חלק נכבד מהספר עוסק בהטיות קוגניטיביות, כלומר בסטייה שיטתית מחשיבה רציונלית. הטיות אלו בתהליכי ההערכה והשיפוט שלנו נגרמות עקב שגיאות בשימוש בזיכרון, בגיבוש התפיסה ובאופן ההסתייעות במנגנוני החשיבה שלנו. חלק מההטיות הקוגניטיביות מתרחש כאשר אנו משתמשים בידע קודם או בעמדות שיש לנו בנושא כלשהו. אלה עוזרים לנו להבין תהליכים בעולם בהתבסס על ניסיון העבר שלנו ולקבל החלטות בתנאים של אי-ודאות.

ההטיות הללו מובילות אותנו לטעויות בהערכה, בשיפוט ובקבלת החלטות, ולפיכך הן משפיעות על התנהגותנו. בשל העובדה שהטיות וכשלים אלו הם נטיות אנושיות, אני סבור כי התמקדות בהן תאפשר בחינה יסודית ומקפת של ענף הכדורגל. הלוא הענף כולל בעיקר גורמים אנושיים: שחקנים, מאמנים, שופטים ראשיים, קוונים, שופטי רחבה, שופטי וידאו, סקאוטים, בעלי קבוצות, סוכנים, עיתונאים, פרשנים, מהמרים ואותנו האוהדים, כמובן. בהתאם לכך הפרקים בספר זה מתמקדים בגורמים האנושיים האלה ומציגים את ההטיות הייחודיות להם. שלושת הפרקים הראשונים מתמקדים בהטיות ובכשלים הנפוצים בקרב גורמי השיפוט בענף הכדורגל. שלושת הפרקים הבאים (הרביעי, החמישי והשישי) עוסקים בהטיות שעניינן הצוות המקצועי והצוות הניהולי של קבוצות כדורגל (מאמנים, סקאוטים, בעלי קבוצות). הפרק השביעי מתמקד בנו, אוהדי הכדורגל, ובגורמים שעושים אותנו לכאלה. הפרק השמיני עוסק בהטיות שעניינן שחקני הכדורגל (שחקני שדה ושוערים). הפרק התשיעי דן בהטיות ובכשלים נפוצים בקרב מהמרי ספורט ובהשפעה שיש לכך על בתי ההימורים. הפרק העשירי והאחרון מתמקד בתקשורת הספורט בארץ ובעולם. אף שבדרך כלל ההטיות הנדונות הן ייחודיות, לא פעם הן משותפות לכמה גורמים בענף (ובענפי ספורט אחרים – כדורסל, פוטבול, בייסבול ואפילו גולף) ולעיתים אף מנוגדות זו לזו.

בספר מוצג מגוון של מחקרים המסבירים את אופן הביטוי של ההטיות והכשלים בענף הכדורגל (כמו גם בענפי ספורט אחרים) ובחיי היום-יום. בחלק מפרקי הספר משולבים ניתוחים של נתוני ליגת העל בישראל שערכתי בעצמי. ניתוחים אלה הם תוספת למגוון הניתוחים, המחקרים והניסויים המופיעים בספר שמקורם בכתבי עת אקדמיים ובספרים בנושא. לאחר דיון במגוון ההטיות והכשלים הללו ננסה לענות על השאלה הבאה: הטיות או לא להיות?