יד המקרה הביאה אותי לגולל את הסיפור הזה כהווייתו. זיכרונות עצובים עלו מתהום הנשייה בבואי לשחזר את חייהן של שתי נשים שנפלו קרבן לאלימות שלא תתואר, מצדו של גבר שחי חיים כפולים והקים שתי משפחות: אחת יהודית והשנייה נוצרית. התמונות הרבות המתרוצצות בפני הקורא חושפות את חוסר אחריותו של האב שסחף את בניו לחיים קשים, והטביע בהם חותם שכיבה כל ניצוץ של שמחה החל מילדותם הרכה. שתי הנשים שרדו הודות למאמצים אדירים. בימים ההם לא היה טעם לקרוא לעזרה, הואיל והסכנה, שהתממשה עוד לפני שהמועקה מצאה לה ביטוי, לא הותירה פתח לתקווה.
קטגוריות: ביכורים, סיפורת עברית
יד המקרה הביאה אותי לגולל את הסיפור הזה כהווייתו. זיכרונות עצובים עלו מתהום הנשייה בבואי לשחזר את חייהן של שתי […]
מבוא – סיכומו של סיפור זה – המתאר כיצד השתלבו אירועים בלתי-נתפסים ונסיבות כואבות עד מאוד בשני מסלולי חיים מקבילים, נטולי אותן הנקודות החיוביות האמורות לבטא את כוחה של התקווה – טמון בעובדה שהדבר הטוב והמופלא היחידי שנותר מהאהבה הלא שפויה ההיא היו שישה ילדים, שאותם אהבה קלרה עד כלות הנשמה. הם אלה שהפיחו בחייה הצנועים את האומץ לזקוף ראש ולהתמודד עם המציאות, קשה ככל שתהיה. היא ידעה היטב שעליה לטפס על ההר בכוחות עצמה ולהיאבק נגד הגורל שעוצב במו ידיה.
הייתי רוצה לכתוב את סיפור חיי ולשלב בו את כל השמות המלאים, כדי לחזור אל מה שקרה באמת וכדי להזכיר את יקיריי, את אמי המסורה שהורישה לנו את האהבה לאנושות, העזרה לזולת והרצון להישאר תמיד ביחד. אני רוצה לכתוב את הסיפור הלא יאומן ולהפיץ אותו במידת האפשר, כדי שסבל כזה לא יישכח.
אני הבת השנייה מנישואיה כדמו"י לאלכס. חזרתי לקולומביה לאחר 34 שנים בישראל, כדי להתלוות לאחותי היקרה שהייתה זקוקה להשתלת ריאות. למרבה הצער היא לא שרדה את הניתוח, אך בששת חודשי ההמתנה המאושרים כל כך שבילינו יחד בקולומביה, נחשפנו לאמיתות רבות, שחלקן היו ידועות לנו וחלקן לא. מה שגילינו במקרה הוביל אותנו אל מבוך ששתינו צלחנו תוך מאבקים לא פשוטים. בנחישות רבה ובמודעות שלמה החלטנו להגיע לאמת, שתינו חלקנו את הרצון להצליח במשימה. העבר שנחשף לפתע הפך לסיפור בלתי-נתפס, דמיוני והזוי לחלוטין.
קלרה, אמנו היהודית, לא הייתה האישה היחידה שחיה חיי אהבה סוערת, כואבת וטראגית עם אהוב לבה אלכס, אבינו. במקביל אליה חיה גבריאלה הנוצרית חיים לא פחות קשים וכואבים מחיינו אנו. קלרה וששת בניה, גבריאלה ותשעת ילדיה, כולנו בני אב אחד, אלכס. החיים המקבילים הפכו את קיומנו לפרודיה, שבה איש חסר רחמים שיחק עם נשמות ילדיו ונשותיו מבלי לשאול את עצמו האם הרוע הזה ישבור אותן, חלילה, ככוסות זכוכית עדינות.
אבא, החיים הם עניין רציני מדי כדי לשחק איתם! האם לא ידעת את זה?
היום, שנים כה רבות לאחר מותך, אני שומעת בעיניים עצומות את אחת המנגינות שלך, כשהדמעות זולגות ללא הרף והזמן רץ אחורה במהירות הבזק. אני רואה את שתי הנשים הצעירות ההן, על תקוותיהן לחיים מאושרים למרות הצרות, מקריבות את הכול למען עתיד ילדיהן. ואתה, אביהם של 15 בנים מוכרים ומי יודע עוד כמה ילדים מפוזרים בעולם, פרשת מהעולם בודד וגלמוד בבית-חולים קודר, בין צלב למגן-דוד. מי יודע מה הייתה מחשבתך האחרונה… מי ייתן והאל סלח לך!
אני חיה בישראל זה 34 שנה. מאז נישואיי אני עובדת לצד בעלי כדי לגדל בכבוד את ארבעת ילדינו. לעתים חסרות לי המילים, על-כן החלטתי לכתוב רומן. קשה להאמין, אך באמצעותו חזרתי אל עברי ונפגשתי מחדש עם אהובי נפשי שאינם עוד אתי.
העולם מלא תעלומות, פלאים והפתעות, אך מה שהחיים זימנו לנו בשובנו לקולומביה לאחר תקופה ארוכה מאוד שיתק אותנו. העלאתו מחדש של העבר הפכה לכניסה למבוך מלא מכשולים, כשאנחנו דורכות על עקבות עמוקים וכואבים של חיים זרים, מודעות לעובדה שהשלמות הנכספת תלויה במה שחושבים, אומרים וקובעים האחרים. נאלצתי להתמודד עם גילוי מצער ומזעזע, מעבר למילים. כל תמונה מעוררת אצל הצופה בה הזמנה להפליג, הרחק מהאירוע הקונקרטי, אל מחוזות הדמיון האינסופיים.
דפים אלה משקפים חלקים חשובים מחיינו. הקוראים יבינו שלמרות שהם נראים כסיפור סוחט דמעות, מדובר בפרשת חיים אמתית. לפני מותה של אחותי היקרה דיברנו על כתיבת ספר. כשהיא נפטרה, נשבעתי מול קברה שאקיים את הבטחתי.
הנה אני מתחילה. נוחי על משכבך בשלום!
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “התמימות שבאהבה” לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות