חיבורים מרפאים – חוכמת מכונת הקפה פותח צוהר לעולם הריפוי העצמי באמצעות העיסוק בתנועה, בנשימה ובהתבוננות עמוקה על הגוף, הנפש […]
חיה במעבדה
פתח דבר
החופש הגדול, ואני בת שבע עשרה. במרכז הכרמל פתחו גלידרייה חדשה. יחד עם שני ידידים טובים כבשתי את אחד השולחנות שהוצבו על המדרכה השוקקת אדם, נחושה לנסות את כל הטעמים והשילובים האפשריים למילקשייק. קיץ שלם ועוד קצת ביליתי על כוס זכוכית גבוהה עם קש, כשגובה העיניים שלי פוגש את אגניהם של העוברים ושבים. אגנים הולכים, רצים, נעים לאיטם או ממהרים; אגנים קפוצים, משתלחים, או עצבניים, כאלה שמהססים בדרכם ומחפשים, ואחרים שנראים נחושים וחדורי מטרה; אגנים גבריים, אגנים נשיים, אגנים חובבי בני מינם, רחבים מאוד או צרים, כאלה שסוחבים תיק מעיק או קלילים ומשוחררים.
כך, עד כמה שאני זוכרת, התחיל תהליך ההתבוננות שלי בגוף ככלי להבנה וללמידה של עצמי ושל אחרים – תהליך שבו למעשה עוסק הספר הזה. וכך, בסוף אותו קיץ הגעתי לשתי מסקנות עיקריות:
אני יודעת לזהות נטייה מינית של אדם לפי תנועת האגן שלו וצורתו.
מילקשייק בננה־רום צימוקים זה השילוב המנצח.
ברבות השנים, עם הלמידה והעיסוק המתרחב והולך בתנועה והתבוננות בבני אדם נעים, אותה יהירות של ידיעה ברורה מגיל שבע עשרה, התמתנה מעט ופינתה מקום להתבוננות מעמיקה יותר. עם זאת, ההבנה שההתבוננות בגוף המתנועע מהווה עבורי מקור לסקרנות בלתי נדלית, התבססה עם הזמן, היכתה שורשים עמוקים והפכה מנוע ללמידה, להתפתחות ולדרך חיים.
כתיבת ספר זה נמשכה כמעט עשור ונשאה לא מעט התחבטויות לגבי מהותו. אינני רופאה, לא עברתי התמחות רפואית כלשהי ועבודתי אינה כוללת הישענות אקדמית על מחקרים אמפיריים, אם כי חלק מן התכנים מתייחסים למחקרים קיימים וחלקם מתחילים בימים אלה ממש להתהוות לתוך מחקרים שכאלה.
המידע המובא בספר זה הוא פרי ידע אישי שנאסף ברבות השנים ותוצאותיו של מחקר פרטי, רב שנים ומשתתפים, שנעשה בין כותלי הסטודיו והקליניקה שלי, והוא שזור בפרטי הסיפור האישי שהוביל אליו והוליד אותו. הידע שמובא כאן נולד מתוך התבוננות וצפייה באנשים. אנשים נעים, אנשים נושמים, אנשים בתהליכי התבוננות על עצמם. ההתנסות המעשית שלי כמדריכה וכמורה בתחומי התנועה; הניסיון הייחודי שלי בנושא הנשימה; התמחותי האקדמית והחוץ־אקדמית בתחומי הנפש והרוח – אלה מהווים הלכה למעשה את גוף הידע שנצבר ואת הבסיס שלו.
זאת ועוד: אנשים שתחומי המחקר שלהם עוסקים בגוף, מוצאים עצמם לומדים ומתמקצעים עשרים וארבע שעות ביממה, משום שכלי המחקר ונושאי החקר שלהם רלוונטיים וקיימים עימם בכל רגע ורגע. הגוף נמצא איתי כל הזמן, ובשעת אינטראקציה עם אנשים אחרים, זורמים אלי ידע ומידע גם מהגוף שלהם. אני חיה במעבדה בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע, בימי חול, בחגים ובמועדים, וגם (ואולי אף יותר) בימי מחלה.
התלבטות נוספת שליוותה את הכתיבה נוגעת לסיפור המאוד אישי, השזור בספר לכל אורכו ולמתח שנבע מהקונפליקט בין הרצון לשתף בהבנות שהיו בדרך, לבין הרצון לשמור על פרטיות. ככל שהתקדמה הכתיבה, כן היה ברור יותר ויותר כי אין אפשרות להפריד בין השניים. זאת ועוד – ההבנה כי חיינו האישיים אינם בבחינת קובץ זיכרונות פרטיים להתרפק עליהם, אלא הם נושאים בתוכם גם ממד קולקטיבי מובנה, וכי במו חיינו אנו חיים גם למען הכלל, היא הבנה שעליה חלקים רבים בספר נשענים.
במשך שנים נאספו על שולחן העבודה שלי ובסטודיו שלי פתקאות שכללו הבנות – מסקנות שהגעתי אליהן מתוך התבוננות ומתוך עבודה על עצמי ועם תלמידים ומטופלים – הארות, הערות, תרגולים ותוכניות. פתקאות שקיפלו בתוכן עשרות שנים ואלפי שעות עבודה של תנועה, עשייה, התבוננות והסקה. פתקאות שממש דרשו דרך מסודרת להיכתב, לעבור הלאה, לעמוד לרשות הכלל, כדי לא להישאר בבחינת ידע אישי ופרטי. ההכרה בעובדה שעבודתי מביאה אינטגרציה בין־תחומית, היא שמניעה אותי לכתיבה ספר זה. הבנה שהחיבורים הנוצרים מתוך הפעילות המקצועית שלי הם התמחות בפני עצמה שעשויה לספק לאחרים ידע וכלים לעבודה עצמית ולריפוי.
בספר זה, שמהותו היא שינוי והתפתחות אישית, ניתן למצוא סיפור של דרך, כמו גם תרגילים מעשיים ופשוטים ליישום. ימצאו בו עניין מי שמעוניינים לפתוח צוהר אל עולם התנועה, הנשימה, התודעה והריפוי, ולהעמיק את העבודה המחברת ביניהם, בין אם באופן אישי או בעבודה עם מטופלים, תלמידים ומודרכים. המטרה שלי בכתיבת הספר היא העברת הידע שצברתי לאורך השנים בתחומים אלה, כדי לפתוח בפני הקוראים אפשרויות נוספות להתבוננות, להעמקה ולשינוי מרפא, ביחד עם הסקרנות לגבי הגוף הנושם והמתנועע.
אזהרת מסע: הגוף של כל אחד מאיתנו ואופן תנועתנו, ייחודיים ואינדיבידואליים. הנחיות שבאות מבחוץ, גם כאשר הן מבוססות על ידע מצטבר או על מחקרים, אינן בבחינת "כזה ראֵה וקדֵש". התרגילים, ההנחיות וההבנות המובאים בספר זה אינם יכולים לבוא במקום הקשבה אישית לתנועה הפרטית של גופנו ולהשתנותה, לצד התבוננות פנימה ומודעות עצמית. וסייג נוסף – הנחיה לעשייה גופנית או תנועתית כדי לפתור בעיה רפואית, עלולה להתפרש כמייתרת או מבטלת אבחנות של הרפואה הקונבנציונאלית. חשוב לי להדגיש כי אין זו עמדתי כלל וכלל, מה עוד שחלקים מסוימים בספר מדברים על עבודת ריפוי עצמי שמתקיימת במקביל או במשולב עם טיפולים רגילים ותרופות קונבנציונליות. אני ממליצה לקוראים, כמו גם לאנשים שאני מדריכה, להיבדק ולקבל חוות דעת רפואית, ואף לשתף את הרופא/ה המטפל/ת בתהליך שהם עוברים. ראשית, דרך השיתוף נחשפים רופאים לגישות ולאפשרויות אחרות מאלה המוכרות להם, מידע שעשוי להגמיש את דרכם בהמשך גם כלפי מטופלים אחרים. שנית, ידע רפואי והתייחסות לבדיקות הוא בבחינת מידע נוסף וחשוב שיש לשקול, גם אם לעיתים יעמוד בסתירה לדעתו או לגישתו של המטופל, או לזו שלי עצמי כמנחה.
את התרגילים והמדיטציות המופיעים בספר ליקטתי או פיתחתי בעצמי במהלך השנים. אלה מזמינים את הקוראים להפוך את הקריאה לכדי עשייה פעילה ולהתנסות אישית. ההנחיה החשובה ביותר בתרגול היא חיפוש ההנאה והשמחה. תרגול שאינו מסב תחושה נעימה ורצון להמשיך בו, יישכח ממילא. חפשו את התרגול שגופכם כמה אליו, הרשו לעצמכם לשדרג את התרגילים כהבנתכם, ואף להמציא לעצמכם חדשים. לנוחיות הקוראים רוכזו כל התרגילים וקובצו יחד בסוף הספר, כדי שניתן יהיה לחזור אליהם בקלות בהמשך.
ולבסוף, בתהליך הכתיבה טמונה מורכבות רבה, מעצם הניסיון להעביר אל הכתב ואל הממד השכלתני־מילולי ידע והבנות שמקורם בגוף ובקשר שלו לתודעה העמוקה. הכתיבה בעברית מזמנת קושי נוסף, הנוגע להתייחסות אל המינים. אני תקווה שצלחתי את הקושי של המעבר מן הממד השכלתני־מילולי אל הכתב בשלום, וכי הריצוד והמעברים בין גוף זכר לנקבה לא יבלבל יותר מדי. אני מייחלת כי הקוראים יפיקו תועלת מהידע שאפרוש בפניהם בדפים הבאים.
קריאה מהנה, התבוננות עמוקה ויישום מרתק,
רות מעיין
gdnavon (בעלים מאומתים) – :
הספר פותח ממדי תודעה חדשים מרגשים, מאפשר ליהנות מחוויית חיים מרתקת לצד כלים פרקטיים ופשוטים ליישום בעלי ערך ותועלת עצומה ומפתיעה בפשטותה. לדעתי, כל אחד צריך להכיר את קיומם של תרגילים כאלה לפתרון בעיות שנחשבות לעתים "סבוכות" או חסרות מזור או הקלה , ולפתע לגלות שהפתרון נמצא ממש מתחת לאף ומאד נגיש לכל אחד. תודה על ספר חשוב מאין כמוהו מעניין ושימושי.