איך לא למות

גלו את המזונות שיכולים למנוע ולטפל בגורמי התמותה המובילים בעולם המערבי: מחלת לב / מחלות ריאה / ניוון המוח / סרטן במערכת העיכול / זיהומים / סוכרת / יתר לחץ דם / מחלות כבד / סרטן הדם / מחלת כליות / סרטן השד / דיכאון אובדני / סרטן הערמונית / פרקינסון. ד"ר מייקל גרגר, רופא מומחה לתזונה קלינית, בוחן את 15 הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה מוקדמת ומגיע למסקנה מעוררת תקווה שניתן למנוע את כולם ואף לרפא את רובם באמצעות שינויים תזונתיים בלבד, שיהיו פשוטים, בטיחותיים ויעילים יותר מטיפולים תרופתיים וכירורגיים.  האמת היא שהרפואה מצטיינת בטיפול באירועי חירום אקוטיים, אך חסרת אונים בטיפול וריפוי אמיתי של מחלות כרוניות. כתוצאה מכך, 15 גורמי התמותה המובילים בארה"ב גובים כל שנה את חייהם של 1.6 מיליון איש ולרפואה הממסדית אין פיתרון. בסגנונו הקליל והמרתק ד"ר גרגר מייחד פרק שלם לכל אחד מגורמי התחלואה והתמותה המובילים בעולם, כאשר כל פרק מציג את ממצאי המחקר העדכניים על הקשר בין התזונה המערבית ובין התפתחות המחלות ומתווה תוכנית יעילה למניעה ולטיפול. הספר מנפץ מיתוסים רבים ומציג עובדות חדשות ומסקרנות. לדוגמה: סובלים מיתר לחץ דם? תה היביסקוס עשוי לעזור לכם אפילו יותר מתרופות מובילות להורדת לחץ דם וללא תופעות לוואי. חולות בסרטן השד? תשמחו בוודאי לשמוע שצריכת סויה אינה מזיקה כלל ואפילו קשורה להישרדות ארוכה יותר. סובלים ממחלת לב? כדאי לכם לעבור לתזונה המבוססת על מזון צמחי מלא, שהוכחה כיעילה לא רק במניעת מחלת לב, אלא גם בריפוייה האם יש לכם סיפור משפחתי של סרטן בלוטת הערמונית? התרחקו מחלב ומוצריו ואכלו זרעי פשתה בכל הזדמנות. הספר כולל המלצות תזונתיות מפורטות למניעה וטיפול בגורמי התמותה המובילים, רשימת שנים עשר המזונות המוכחים מדעית שעלינו לאכול מדי יום, עובדות מפתיעות וחדשניות על מדע התזונה ושפע של עצות מעשיות וקלות ליישום. על מחברי הספר ד"ר מייקל גרגר (.M.D), הוא רופא אמריקאי מומחה לתזונה קלינית ומרצה ידוע בפורומים מקצועיים ובאינטרנט. ד"ר גרגר מנהל אתר תזונה מבוסס מדעית בשם NutritionFacts.org, שפועל ללא כוונות רווח ומספק מדי יום מאמרים וקטעי וידיאו חדשניים על תזונה ובריאות. ג'ין סטון, שסייע בכתיבת הספר, הוא סופר שסייע בכתיבת כמה רבי-מכר ידועים בתחומי התזונה והבריאות.

מקט: 4-239-603

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

גלו את המזונות שיכולים למנוע ולטפל בגורמי התמותה המובילים בעולם המערבי: מחלת לב / מחלות ריאה / ניוון המוח / […]

---

פרק 1
איך לא למות ממחלת לב

תארו לעצמכם מה היה קורה אילו ייצרו טרוריסטים חומר ביולוגי שמתפשט בצורה אכזרית וגובה את חייהם של כמעט 400,000 אמריקאים בשנה. בממוצע, מדי 83 שניות היה מתווסף עוד קורבן לרשימת הנפגעים הארוכה. הרי במקרה כזה, המגפה הייתה מגיעה לכותרות העיתונים ומעסיקה את התקשורת ללא הפסקה. היינו מגייסים את הצבא ומזמנים את המוחות הרפואיים הטובים ביותר כדי שימצאו פתרון לטרור הביולוגי המאיים עלינו. בקיצור, היינו נוקטים את כל האמצעים הדרושים כדי לעצור את הטרוריסטים.

למרבה המזל, איננו מאבדים מאות אלפי אנשים בשנה עקב איום שניתן למניעה… האומנם?

האמת היא שדווקא כן. זה בדיוק מה שקורה לנו. הנשק הביולוגי המסוים הזה אינו חיידק שהופץ על-ידי טרוריסטים, אך מספר הנפגעים שלו בארה”ב מדי שנה גבוה יותר ממספר הקורבנות שגבו כל המלחמות יחד לאורך ההיסטוריה. לא ניתן לעצור אותו במעבדה אלא ברשתות השיווק, במטבח ובחדר האוכל. הנשק היעיל שעומד לרשותנו אינו קשור לחיסונים או לאנטיביוטיקה. מזלג פשוט יכול לעזור לנו.

אז מה קורה כאן? אם המגפה הזו מתפשטת בהיקפים גדולים כל כך, ועם זאת היא ניתנת למניעה, מדוע איננו עושים יותר כדי לעצור אותה?

המגפה הקטלנית שאני מדבר עליה היא מחלת לב כלילית, הפוגעת כמעט בכל מי שגדל על התזונה המערבית המודרנית.
גורם התמותה הראשון במעלה

גורם התמותה העיקרי בארה”ב הוא סוג אחר של טרוריסט – זהו רובד טרשתי, המורכב ממשקעי שומן שמצטברים על דופנות העורקים. אצל רוב האנשים שגדלו על התזונה המערבית הקונבנציונאלית, הרובד הטרשתי (“פלאק”) מצטבר בתוך העורקים הכליליים, כלי הדם שמקיפים את הלב ומספקים לו דם עשיר בחמצן. תהליך זה נקרא טרשת עורקים, או אתרוסקלרוזיס (atherosclerosis), מונח שמקורו במילים היווניות “athere” (דייסה) ו”sklerosis” (התקשות). מדובר בהתקשות העורקים בעקבות משקעי כולסטרול צמיגי שמצטברים על הציפוי הפנימי של כלי הדם. תהליך זה מתרחש במשך עשרות שנים. הוא גורם בהדרגה להיצרות של העורקים ומקשה על זרימת הדם. בזמן מאמץ, הגבלה זו של זרימת הדם אל שריר הלב עלולה לגרום לכאבים ולחץ בחזה, או לתעוקת חזה (אנגינה). סדקים או קרעים ברובד הטרשתי עלולים לגרום להיווצרותם של קרישי דם בתוך העורקים. החסימה הפתאומית של זרימת הדם ללב יכולה לגרום להתקף לב, שיוביל לנזק לשריר הלב או אפילו למוות.

כשאתם חושבים על מחלת לב, אתם בוודאי נזכרים בבני משפחה או חברים שסבלו במשך שנים מכאבים בחזה וקוצר נשימה, ובסופו של דבר נפטרו. אולם, אצל רוב האנשים שמתים באופן פתאומי ממחלת לב, התסמין הראשון עלול להיות גם האחרון.1 התופעה נקראת “מוות לבבי פתאומי”, שמתרחש תוך שעה מתחילת התסמינים. במילים אחרות, ייתכן שאפילו לא תדעו שאתם בסיכון עד שזה יהיה מאוחר מדי. אתם עשויים להרגיש מצוין, ושעה לאחר מכן, למות. לכן חשוב כל כך למנוע מחלת לב מלכתחילה, עוד לפני שהחולה אפילו יודע שהוא סובל ממנה.

לעיתים קרובות, המטופלים שלי שואלים אותי האם מחלת לב אינה פשוט תוצאה של תהליך ההזדקנות. אני יכול להבין כיצד נוצרה ההנחה השגויה הזו. הרי הלב שלנו פועם טריליוני פעמים במהלך חיינו. האם הוא פשוט מפסיק לפעול אחרי זמן מה? לא.

ממצאים מדעיים רבים מוכיחים שמגפת מחלת הלב לא הגיעה לאזורים נרחבים ביותר בעולם. לדוגמה, במסגרת פרויקט סין-קורנל-אוקספורד (הידוע גם בשם “מחקר סין”* המפורסם), החוקרים בדקו את הרגלי האכילה ושכיחות התחלואה במחלות כרוניות בקרב מאות אלפי אנשים שחיו באזורים הכפריים של סין. נתוני התמותה של גברים בני פחות מ-65 במחוז גוויג’ואו, לדוגמה, אזור שבו חיים חצי מיליון איש, העלו כי במשך 3 שנים לא נרשם שם אפילו מקרה מוות אחד שניתן היה לייחס אותו למחלת לב.2

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, רופאים מערביים שעבדו בבתי חולים במדינות אפריקה גילו שרבות מהמחלות הכרוניות הפוגעות באוכלוסיות גדולות במדינות המפותחות לכאורה, אינן מופיעות ברוב אזורי היבשת. באוגנדה, מדינה במזרח אפריקה שבה חיים מיליוני תושבים, מחלת לב כלילית הוגדרה כמחלה ש”כמעט שאינה קיימת”.3

אבל האם ייתכן שתושבי אפריקה פשוט מתו מוות מוקדם ממחלות אחרות, ולא חיו שנים רבות מספיק כדי לפתח מחלת לב? לא. הרופאים השוו בין ניתוחי גופות של אוגנדים ואמריקאים שמתו באותו גיל, וגילו שמתוך 632 נבדקים שנותחו בסנט לואיס, מיזורי, 136 מתו מהתקף לב. לעומת זאת, מתוך 632 איש בני אותו גיל באוגנדה, רק אדם אחד מת מהתקף לב. במילים אחרות, שכיחות התקפי הלב באוגנדה הייתה קטנה יותר מפי 100, בהשוואה לשכיחותם בארה”ב. מכיוון שהרופאים הופתעו כל כך מהממצאים, הם החליטו לבחון 800 מקרי מוות נוספים שהתרחשו באוגנדה. מתוך 1,400 אוגנדים שעברו ניתוח לאחר המוות, החוקרים מצאו רק אדם אחד עם נגע קטן בלב שכבר הספיק להחלים, מה שהעיד על כך שהתקף הלב שהוא עבר לא היה קטלני. בעולם התעשייתי בעבר ובהווה, מחלת לב היא גורם תמותה מוביל. במרכז אפריקה, שיעורי התחלואה היו נמוכים בצורה מובהקת ועמדו על פחות ממקרה מוות אחד מתוך 4.1,000

מחקרי הגירה מוכיחים שהעמידות הזו למחלת לב אינה אופיינית דווקא לגנים של תושבי אפריקה. כאשר אנשים עוברים מאזור בסיכון נמוך לאזור בסיכון גבוה ומאמצים את הרגלי התזונה ואורח החיים של מקום המגורים החדש, שיעורי התחלואה שלהם נוסקים.5 שיעורי התחלואה הנמוכים במיוחד באפריקה ובאזורים הכפריים בסין יוחסו לרמות הכולסטרול הנמוכות באופן חריג בקרב אוכלוסיות אלו. אף שהתזונה האפריקאית שונה מהתזונה הסינית, יש להן כמה מאפיינים משותפים. שתיהן מבוססות על מזונות מן הצומח, כמו דגנים וירקות. אכילת כמות גדולה של סיבים תזונתיים וכמות קטנה של שומן מן החי סייעה לאוכלוסיות באפריקה ובסין להגיע לרמת כולסטרול ממוצעת הקטנה מ-150 מ”ג/דצ”ל,7,6 בדומה לרמה האופיינית כיום לאנשים שאוכלים תזונה צמחית.8

אז מה אנחנו יכולים להסיק מכך? משמעות הדבר היא שייתכן שמחלת לב היא עניין של בחירה. אילו בדקנו את שיניהם של אנשים שחיו למעלה מ-10,000 שנה לפני המצאת מברשת השיניים, היינו רואים שכמעט לא היו להם חורים.9 הם מעולם לא השתמשו בחוט דנטאלי, ולמרות זאת לא סבלו מעששת. הסיבה לכך היא שעוד לא המציאו אז את החטיפים המתוקים. כיום, אנשים מפתחים חורים בשיניים מכיוון שההנאה שהם שואבים מאכילת ממתקים גדולה יותר מאי הנוחות והעלות הכספית הכרוכות בטיפולי שיניים. גם אני נהנה לפעמים מפינוקים מתוקים. יש לי רופא שיניים מצוין! אבל נסו להשוות לרגע את הרובד הדנטאלי המצטבר על השיניים שלנו לרובד הטרשתי המצטבר בתוך עורקי הלב. כאן אין מדובר בטיפול שגרתי אצל שיננית שתגרד את שכבת האבנית מהשיניים. בכל הנוגע ללב, זו שאלה של חיים ומוות.

מחלת לב היא גורם התמותה העיקרי של האנשים היקרים לנו. מובן מאליו שכל אחד מאיתנו מחליט מה לאכול וכיצד לחיות, אך האם לא כדאי שנגיע להחלטות האלו במודע, אחרי שנלמד מהן ההשלכות הצפויות של מעשינו? בדיוק כמו שאנחנו יכולים להימנע ממזונות מתוקים שמרקיבים את השיניים שלנו, אנחנו יכולים להימנע משומן טרנס, שומן רווי ומזונות עתירי כולסטרול שסותמים את העורקים שלנו.

בואו נבחן את שלבי ההתקדמות של מחלת לב כלילית במהלך החיים, ונלמד כיצד בחירות תזונתיות פשוטות בכל שלב עשויות למנוע, לעצור ואף לרפא אותה לפני שיהיה זה מאוחר מדי.

האם שמן דגים הוא תרמית אחת גדולה?

במידה מסוימת, הודות להמלצות של איגוד הלב האמריקאי שלפיהן אנשים בסיכון גבוה למחלת לב צריכים להתייעץ עם הרופא שלהם בנוגע לתוספי אומגה-3 משמן דגים,10 כמוסות שמן דגים הפכו לתעשיית ענק המגלגלת מדי שנה מיליארדים רבים של דולרים. הצריכה הממוצעת של שמן דגים בארה”ב עומדת כיום על יותר מ-100,000 טון מדי שנה.11

אבל מה אומר על כך המדע? האם ההשפעה החיובית המוצהרת של תוספי שמן דגים על מניעת מחלת לב והטיפול בה אינה אלא אגדה? מאמר סקירה ומטא-אנליזה שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association בדק את כל המחקרים האקראיים הטובים ביותר שהעריכו את ההשפעה של שומני אומגה-3 על תוחלת החיים, שיעורי התמותה ממחלת לב, שיעורי התמותה בטרם עת ושיעורי התחלואה בהתקף לב ובשבץ מוחי. המחקרים התמקדו לא רק בהשפעת הטיפול בתוספי שמן דגים, אלא גם בתוצאות ההמלצה שניתנה למטופלים לצרוך יותר דגים שומניים. מניתוח הממצאים התברר כי לשמן דגים לא הייתה כל השפעה מגִנה על שיעורי התמותה הכלליים, שיעורי התמותה ממחלת לב, מוות פתאומי מסיבות לבביות, התקף לב או שבץ מוחי.12

ומה לגבי מטופלים שכבר לקו בהתקף לב ומנסים למנוע את ההתקף השני? גם כאן לא נרשמה שום השפעה חיובית.13

מהיכן קיבלנו את הרעיון ששומני אומגה-3 המצויים בדגים ותוספי שמן דגים טובים לבריאותנו? ההנחה הרווחת בעבר הייתה שאסקימואים מוגנים מפני מחלת לב, אך כפי הנראה, היה זה מיתוס בלבד.14 חלק מהמחקרים המוקדמים אכן נראו תחילה מבטיחים. לדוגמה, מחקר DART המפורסם משנות ה-80 של המאה ה-20 שנערך בקרב 2,000 גברים מצא אצל הנבדקים שקיבלו הנחיה לאכול דגים שומניים ירידה של 29% בשיעורי התמותה.15 זה נתון מרשים, ולכן אין פלא שהמחקר זכה לתשומת לב רבה. אבל נראה שאנשים שכחו ממחקר ההמשך, מחקר DART-2, שהגיע למסקנה הפוכה לחלוטין. המחקר השני, שנערך על-ידי אותם חוקרים, היה גדול אף יותר והקיף 3,000 גברים. אבל הפעם התברר כי בקרב המשתתפים שהונחו לצרוך דגים שומניים, ובמיוחד אלה שקיבלו תוספי שמן דגים, הסיכון למוות מסיבות לבביות היה דווקא גבוה יותר.17,16

ניתוח הנתונים שהתקבלו מכל המחקרים הוביל את החוקרים למסקנה שאין עוד הצדקה לשימוש בתוספי אומגה-3 כטיפול יומיומי.18 מה צריכים הרופאים לעשות כשהמטופלים שלהם מיישמים את המלצותיו של איגוד הלב האמריקאי ושואלים אותם אודות תוספי שמן דגים? מנהל היחידה לשומנים וחילוף חומרים במכון הלב של בית החולים “הר סיני” טען ש”לאור הנתונים שהתקבלו מסקירה זו וממטה-אנליזות שליליות אחרות, תפקידנו כרופאים צריך להיות להפסיק לרשום לכל המטופלים שלנו את תוספי שמן הדגים, שזוכים לפופולאריות רבה ביותר”.19
מחלת לב מתחילה בתקופת הילדות

ב-1953, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association שינה באופן דרמטי את ההבנה שלנו בנוגע להתפתחותה של מחלת לב. החוקרים ביצעו סדרה של 300 נתיחות בגופותיהם של חיילים אמריקאים שנהרגו במלחמת קוריאה. לתדהמתם, הם גילו אצל 77% מהחיילים, שגילם הממוצע היה 22, סימנים ברורים לקיומה של טרשת עורקים. לחלקם הייתה אפילו חסימה של 90% או יותר מהעורק.20 המחקר “הוכיח בצורה דרמטית ששינויים טרשתיים מופיעים בעורקים הכליליים כמה שנים ואפילו כמה עשורים לפני הגיל שבו המחלה מתגלה באופן קליני”.21

מחקרים מאוחרים יותר של נפגעי תאונות בגילים 26-3 גילו כי פסי שומן קטנים – השלב הראשון של טרשת עורקים – נמצאו כמעט אצל כל הילדים האמריקאים כבר בגיל 22.10 כשאנחנו מגיעים לשנות ה-20 וה-30 שלנו, פסי השומן האלה יכולים להפוך לרובד טרשתי מפותח, כמו זה שנמצא אצל החיילים שנהרגו במלחמת קוריאה. בגילי 40 ו-50, הרובד הטרשתי עלול להתחיל להרוג אותנו.

אם מישהו מכם עבר את גיל 10, השאלה אינה האם אתם רוצים לאכול בריא יותר כדי למנוע מחלת לב, אלא האם אתם רוצים לרפא את מחלת הלב שקרוב לוודאי כבר קיימת אצלכם.

מתי מתחילים פסי השומן האלו להופיע? התהליך הטרשתי בעורקים יכול להתחיל אפילו לפני הלידה. חוקרים מאיטליה בדקו את החלק הפנימי של עורקים שנלקחו מעוברים שמתו מהפלות ומפגים שמתו זמן קצר לאחר הלידה. הם גילו כי אצל עוברים ופגים שלאמותיהם היו רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL נרשמה שכיחות גבוהה יותר של נגעים בעורקים.23 על-פי ממצא זה ניתן להסיק שטרשת עורקים אינה מתחילה כמחלה תזונתית בגיל הילדות, אלא כבר בתקופת ההיריון.

נשים הרות רבות נמנעות מעישון ומשתיית אלכוהול. לעולם לא מוקדם מדי להתחיל לאכול בריא למען הדור הבא.

לדברי ויליאם רוברטס, העורך הראשי של כתב העת American Journal of Cardiology, גורם הסיכון הקריטי היחיד למצבורי רובד טרשתי הוא הכולסטרול, במיוחד רמה גבוהה של כולסטרול מסוג LDL בדם.24 אכן, ה-LDL נקרא כולסטרול “רע”, מכיוון שהוא זה שמוביל את הכולסטרול ומאפשר לו לשקוע בדופנות העורקים. ניתוחי גופות שנערכו באלפי צעירים שנהרגו בתאונות דרכים, הצביעו על קשר הדוק בין רמת הכולסטרול שלהם בדם לכמות הרובד הטרשתי בעורקיהם.25 כדי להוריד בצורה דרסטית את רמת הכולסטרול מסוג LDL, אנחנו צריכים להפחית בצורה דרסטית את צריכתם של 3 דברים: שומן טרנס, שמגיע ממזונות מעובדים ובאופן טבעי מבשר וחלב, שומן רווי, שמצוי בעיקר במוצרים מן החי ובג’אנק פוד, ובמידה פחותה יותר, כולסטרול בתזונה, שמגיע רק ממזונות מן החי, ובעיקר מביצים.26

האם אתם שמים לב לדפוס חוזר? כל שלושת הגורמים שמעלים את הכולסטרול הרע – גורם הסיכון העיקרי לגורם התמותה העיקרי – קשורים לאכילת מזונות מן החי וג’אנק פוד מעובד. כפי הנראה, זהו ההסבר לכך שאוכלוסיות שאוכלות תזונה מסורתית המבוססת על מזונות צמחיים מלאים, נשארו בריאות ולא הושפעו ממגפת מחלת הלב.
הכולסטרול הוא האשם!

ד”ר רוברטס אינו רק העורך הראשי של The American Journal of Cardiology שמכהן בתפקידו כבר למעלה מ-30 שנה. הוא גם מנהל את מכון ביילור ללב וכלי דם, ובמשך השנים חיבר למעלה מ-1,000 פרסומים מדעיים ולמעלה מ-12 ספרי לימוד בקרדיולוגיה. הוא יודע על מה הוא מדבר.

במאמר המערכת שכותרתו הייתה, “It’s the cholesterol, stupid!”, ד”ר רוברטס טען (כפי שהזכרתי קודם) שיש רק גורם סיכון אמיתי אחד למחלת לב כלילית, והוא הכולסטרול.27 לדבריו, כל עוד רמת הכולסטרול שלנו נמוכה מספיק, אנחנו יכולים לסבול מהשמנת יתר וסוכרת, לעשן ולהיות “בטטת כורסה” ובכל זאת, ייתכן שלא נפתח מחלת לב.

רמת ה-LDL המיטבית היא כנראה 50 או 70 מ”ג/דצ”ל, וכפי הנראה, ככל שהיא נמוכה יותר כך ייטב לנו. זו רמת ה-LDL שלנו כשאנחנו נולדים, וזו גם הרמה האופיינית לאוכלוסיות שאינן סובלות ממחלת לב. מחקרים שנערכו בנושא הורדת רמת הכולסטרול מצאו כי זו גם הרמה שבה נעצר התהליך הטרשתי.28 רמת LDL של כ-70 מ”ג/דצ”ל מקבילה לרמת כולסטרול כללי של כ-150 מ”ג/דצ”ל. במחקר פרמינגהם המפורסם, שנערך במשך עשרות שנים ובדק את גורמי הסיכון למחלת לב, נמצא כי רמת כולסטרול נמוכה מ-150 לא הייתה קשורה לשום מקרה תמותה ממחלת לב כלילית.29 לכן, המטרה שלנו צריכה להיות להגיע לרמת כולסטרול כללי הנמוכה מ-150 מ”ג/דצ”ל. “אילו הצבנו לעצמנו את המטרה הזו”, כתב ד”ר רוברטס, “היינו מצליחים לסלק את הצרה הגדולה המאיימת על העולם המערבי”.30

רמת הכולסטרול הממוצעת של תושבי ארה”ב גבוהה הרבה יותר מ-150 מ”ג/דצ”ל. לאמתו של דבר, היא נעה סביב ה-200 מ”ג/דצ”ל. אם תוצאות הבדיקות שלכם יצביעו על רמה כזו, קרוב לוודאי שהרופא יגיד לכם שאלה הם ערכים תקינים. אבל בחברה שבה מוות ממחלת לב אינו נחשב לתופעה חריגה, רמת כולסטרול “תקינה” כזו אינה מבשרת טובות.

כדי להגן על עצמכם באמת מפני מחלת לב, אתם חייבים להוריד את רמת ה-LDL שלכם אל מתחת ל-70 מ”ג/דצ”ל. ד”ר רוברטס ציין שיש שתי דרכים בלבד להשיג את המטרה הזו בקרב אוכלוסיות גדולות: לתת ליותר מ-100 מיליון אמריקאים טיפולים תרופתיים לכל החיים, או להמליץ להם לאכול תפריט המבוסס על מזונות מלאים מן הצומח.31

למעשה, הברירה בידינו: תרופות או תזונה. כל קופות החולים מממנות את הטיפולים בתרופות להורדת הכולסטרול ממשפחת הסטטינים. אם כך, מדוע כדאי לנו לשנות את התזונה שלנו אם אנחנו יכולים פשוט ליטול כדור אחד ביום במשך כל החיים? למרבה הצער, כפי שתראו בפרק 15, התרופות האלו אינן פועלות ביעילות כפי שרבים סבורים, והן גם עלולות לגרום לתופעות לוואי שליליות.
רוצים גם צ’יפס עם הליפיטור הזה?

ליפיטור היא תרופה להורדת הכולסטרול ממשפחת הסטטינים, שהפכה לאחת התרופות הרווחיות ביותר אי פעם. היא נמכרת בכל העולם ומניבה ליצרנים רווחים של למעלה מ-140 מיליארד דולר.32 קבוצה זו של תרופות זכתה להתלהבות כה רבה בקרב הקהילייה הרפואית, עד כי חלק מרשויות הבריאות האמריקאיות הציעו להוסיף אותן למערכת המים של המדינה, בדומה לפלואוריד.33 אחד מכתבי העת בתחום הקרדיולוגיה אפילו הציע בבדיחות הדעת שמסעדות המזון המהיר יגישו ללקוחות “רוטב מק’סטטינים” יחד עם הקטשופ, כדי לנטרל את השפעתו של המזון המזיק שהם בחרו לקנות.34

לאנשים עם סיכון גבוה למחלת לב שאינם רוצים או יכולים להוריד את רמת הכולסטרול שלהם באופן טבעי בעזרת שינויים תזונתיים, יתרונות הסטטינים עולים בדרך כלל על חסרונותיהם. עם זאת, הטיפול בתרופות אלו כרוך בתופעות לוואי, כמו הסיכון לנזק לכבד או לשרירים. חלק מהרופאים מקפידים לשלוח את מטופליהם הנוטלים סטטינים לבדיקות דם שגרתיות כדי לוודא שהן לא גרמו לרעילות של הכבד. בדיקת דם יכולה גם לאתר את נוכחותם של תוצרי פירוק שריר בעקבות הטיפול התרופתי, אבל ביופסיות שנערכו לאנשים שנטלו סטטינים הצביעו על נזק לשריר גם אצל אנשים עם בדיקות דם תקינות שלא סבלו מתסמינים אופייניים כמו חולשה או כאבים.35 אצל צעירים, הירידה בכוח ובביצועים של השרירים הקשורה לעיתים לתרופות ממשפחת הסטטינים אינה מדאיגה במיוחד, אך אצל קשישים, היא עלולה להגביר את הסיכון לנפילות ופציעות.36

בשנים האחרונות הועלו חששות נוספים. ב-2012, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הודיע על הוספת אזהרה לתרופות ממשפחת הסטטינים שמיידעת את הרופאים והמטופלים בדבר סיכון אפשרי לתופעות לוואי הקשורות לתפקוד המוחי, כמו איבוד זיכרון ובלבול. כפי הנראה, התרופות ממשפחה זו גם מעלות את הסיכון לסוכרת.37 מחקר שנערך בקרב אלפי חולות בסרטן השד דיווח ב-2013 כי שימוש ארוך טווח בסטטינים עלול להכפיל את הסיכון לסרטן שד פולשני.38 גורם התמותה העיקרי בקרב נשים הוא אמנם מחלת לב, ולא סרטן, ולכן יתרונות הטיפול התרופתי בסטטינים עשויים עדיין לעלות על הסיכונים, אבל מדוע שנחשוף את עצמנו מלכתחילה לסיכון, אם יש באפשרותנו להוריד את רמת הכולסטרול באופן טבעי?

מחקרים הוכיחו כי תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח יכולה להוריד את רמת הכולסטרול ביעילות רבה לא פחות מתרופות מתקדמות ממשפחת הסטטינים, מבלי לגרום לתופעות לוואי שליליות כלשהן.39 למעשה, כפי שנראה בהמשך הספר, לאכילה בריאה יש “תופעות לוואי” חיוביות – ירידה בסיכון לסרטן וסוכרת והגנה על הכבד והמוח.
ניתן לרפא מחלת לב

לעולם לא מוקדם מדי להתחיל לאכול בריא, אבל האם אנחנו עלולים לאחר את המועד? מומחים פורצי דרך בתחום רפואת אורח חיים כמו נתן פריטיקין, דין אורניש וקולדוול אסלסטיין לקחו מטופלים עם מחלת לב מתקדמת ונתנו להם תפריט צמחי מהסוג הנפוץ בקרב אוכלוסיות שחיות באסיה ואפריקה ואינן סובלות ממחלת לב. תקוותם הייתה שתזונה בריאה מספיק תעצור את תהליך המחלה ותמנע ממנה להתקדם עוד.

אבל במקום זאת, משהו נפלא יותר קרה.

מחלת הלב של המשתתפים החלה לסגת. הם החלו להבריא. מייד כשהם הפסיקו לאכול תזונה שסותמת את העורקים, גופם החל להמס חלק מהרובד הטרשתי שהצטבר בעורקיהם. למעשה, העורקים שלהם נפתחו ללא תרופות או ניתוח ותופעה זו נצפתה אפילו אצל מטופלים שסבלו ממחלה כלילית של שלושת העורקים. התוצאות מצביעות על כך שגופם רצה תמיד להבריא, אך לא קיבל את ההזדמנות לעשות זאת.40

אני רוצה לגלות לכם את מה שזכה לכינוי “הסוד השמור ביותר ברפואה”:41 בתנאים הנכונים, הגוף מרפא את עצמו. אם תקבלו מכה חזקה ברגל משולחן הקפה שלכם, למשל, היא עלולה להאדים, להתנפח ולכאוב. אבל היא תחלים מעצמה אם לא תעשו כלום ותניחו לגוף להפעיל עליה את קסמיו. אבל מה יקרה אם תמשיכו לחבוט את הרגל בשולחן 3 פעמים ביום, נניח בארוחת הבוקר, בארוחת הצהריים ובארוחת הערב? קרוב לוודאי שהיא לא תחלים לעולם.

אתם יכולים ללכת לרופא שלכם ולהתלונן שכואבת לכם הרגל. “אין בעיה”, הוא יגיד, וייתן לכם מרשם לתרופה לשיכוך כאבים. ואז תלכו הביתה ותמשיכו לחבוט את הרגל בשולחן 3 פעמים ביום, אבל התרופה תגרום לכם להרגיש הרבה יותר טוב. תודה לאל על הרפואה המודרנית שלנו! זה מה שקורה כשאנשים נוטלים ניטרוגליצרין לכאבים בחזה. הרפואה יכולה להציע לנו הקלה זמנית, אבל היא אינה עושה דבר כדי לטפל בגורמים האמיתיים לבעיה.

הגוף שלנו רוצה להחזיר לעצמו את בריאותו והוא יעשה זאת רק אם נאפשר לו. אבל אם נמשיך לפגוע בעצמנו 3 פעמים ביום, נחבל בתהליך ההחלמה. קחו לדוגמה את הקשר בין העישון והסיכון לסרטן הריאות. אחד הדברים המדהימים ביותר שלמדתי בבית הספר לרפואה היה שתוך 15 שנים מיום הפסקת העישון, הסיכון לסרטן הריאות של הנגמלים יורד לרמת הסיכון של אנשים שלא עישנו מעולם.42 הריאות שלנו יכולות לנקות את עצמן מכל מצבורי הזפת ובסופו של דבר, להחלים לחלוטין.

הגוף שלכם רוצה להיות בריא. תהליך ההחלמה של מעשנים מתחיל מחדש מדי לילה עד ש… בום! הם מדליקים את הסיגריה הראשונה שלהם בבוקר שלמחרת. בדיוק כפי שאתם יכולים לפגוע בריאות שלכם עם כל שאיפה, אתם יכולים לפגוע בעורקים שלכם עם כל נגיסה. אתם יכולים לבחור בדרך מתונה יותר ולהכות בעצמכם בפטיש קטן יותר, אבל למה שתכו את עצמכם מלכתחילה? במקום זאת, אתם יכולים להחליט שאתם מפסיקים להזיק לעצמכם ומאפשרים לתהליך ההחלמה הטבעי להוביל אתכם שוב לבריאות טובה.
אנדוטוקסינים מזיקים לעורקי הלב

תזונה לא בריאה אינה משפיעה על מבנה העורקים בלבד, אלא גם על תפקודם. העורקים שלנו אינם רק צינורות חסרי תנועה שדרכם זורם הדם. הם איברים חיים ודינאמיים. זה שני עשורים ידוע לנו שארוחה אחת של ג’אנק פוד (במחקר המקורי הייתה זו ארוחת מק’מאפין עם ביצים ונקניקיות) יכולה לגרום להתקשות העורקים תוך כמה שעות ולצמצם בחצי את יכולת ההרפיה הטבעית שלהם.43 ובדיוק כשהתהליך הדלקתי הזה מתחיל לסגת 5 או 6 שעות מאוחר יותר, מגיע זמן ארוחת הצהריים ואנחנו מתקיפים את העורקים שלנו עם כמות נוספת של מזון מזיק. בדרך זו, רבים מאיתנו נתקעים במצב מסוכן של דלקת כרונית סמויה. ארוחות לא בריאות אינן גורמות רק לנזק פנימי עתידי, שאותו נרגיש בעוד כמה עשורים. הן מזיקות לגוף כאן ועכשיו, תוך שעות ספורות מזמן האכילה.

בהתחלה, החוקרים האשימו בכך את השומן מן החי או החלבון מן החי, אבל תשומת הלב הופנתה לאחרונה לרעלים חיידקיים שנקראים אנדוטוקסינים. כפי הנראה, מזונות מסוימים, כמו סוגים שונים של בשר, משמשים קרקע לחיידקים שעלולים לגרום לדלקת, הן כשהם חיים והן כשהם מתים, גם אם המזון בושל היטב. אנדוטוקסינים אינם נהרסים בעקבות חשיפה לחום בישול גבוה, לחומצת הקיבה או לאנזימי העיכול. ולכן, אחרי ארוחה שכוללת מוצרי מזון מן החי הם עלולים להגיע למעי. בשלב הבא, הם כנראה נעים במערכת העיכול בעזרת השומנים הרוויים, חודרים דרך דופנות המעי אל זרם הדם, וגורמים לתגובות דלקתיות בעורקים.44

עובדה זו יכולה להסביר את המהירות העצומה שבה חולי לב עשויים לחוות הקלה בעזרת תזונה המבוססת בעיקר על מזונות מן הצומח, כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. ד”ר אורניש דיווח על ירידה של 91% בהתקפי תעוקת חזה אצל מטופלים שקיבלו תפריט צמחי. הירידה התרחשה תוך שבועות ספורים הן אצל מטופלים שעשו פעילות גופנית45 והן אצל אלה שהסתפקו בשינויים התזונתיים.46 השיפור המהיר הזה בכאבי החזה הופיע הרבה לפני שגופם הספיק לפנות את מצבורי הרובד הטרשתי מהעורקים, מה שמוביל למסקנה שתזונה צמחית אינה עוזרת רק לנקות את העורקים אלא גם משפרת את תפקודם היומיומי. לעומת זאת, אצל המטופלים בקבוצת הביקורת שקיבלו הנחיה לפעול לפי הוראות הרופא שלהם, נרשמה עלייה בשיעור של 186% בהתקפי התעוקה.47 אין זה מפתיע שמצבם הורע, לאור העובדה שהם המשיכו לאכול אותו תפריט שפגע בעורקים שלהם מלכתחילה.

אנחנו יודעים כבר עשרות שנים על כוחה הדרמטי של התזונה. לדוגמה, מאמר שכותרתו “תעוקת חזה ותזונה טבעונית” פורסם בכתב העת American Heart Journal כבר ב-1977. תזונה טבעונית מבוססת רק על מזונות מן הצומח ואינה כוללת בשר, מוצרי חלב וביצים. רופאים תיארו מקרים כמו זה של מר פ., גבר בן 65 עם תעוקת חזה חמורה במיוחד שלא היה יכול ללכת יותר מ-10-9 צעדים. הוא אפילו לא הצליח להגיע לתיבת הדואר שבחצר ביתו. הוא קיבל תפריט טבעוני והכאבים שלו השתפרו תוך ימים ספורים. אחרי כמה חודשים, החוקרים דיווחו כי מר פ. יכול לטפס על הרים מבלי לסבול מכאבים כלל.48

אינכם מוכנים עדיין להתחיל לאכול בריא? ובכן, יש קבוצה חדשה של תרופות לתעוקת חזה, כמו רנולאזין (רנקסה). אחד מבכירי החברה המייצרת את התרופה המליץ עליה לאנשים ש”אינם יכולים ליישם את השינויים התזונתיים המשמעותיים הנלווים לתזונה טבעונית”.49 התרופה עולה יותר מ-2,000 דולר בשנה, אבל תופעות הלוואי שלה קלות יחסית, והיא פועלת… לפחות מבחינה טכנית. במינון הגבוה ביותר, הרנקסה הצליחה להאריך ב-33.5 שניות את משך הפעילות הגופנית שביצעו הנבדקים.50 יותר מחצי דקה! קשה להניח שחולים שנוטלים את התרופה יצליחו לטפס על הרים בזמן הקרוב.

האם אגוזי ברזיל יעילים לשליטה בכולסטרול?

האם מנה אחת של אגוזי ברזיל יכולה להוריד את רמת הכולסטרול מהר יותר מתרופות ממשפחת הסטטינים ולשמור על רמת כולסטרול נמוכה אפילו חודש אחרי האכילה?

זה היה הממצא המדהים ביותר שראיתי מעודי. חוקרים מברזיל (כמובן!) נתנו ל-10 גברים ונשים ארוחה אחת שהכילה 8-1 אגוזי ברזיל. למרבה ההפתעה, מנה אחת בלבד של 4 אגוזי ברזיל שיפרה כמעט מייד את רמות הכולסטרול של המשתתפים, וזאת בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה אגוזים כלל. רמת ה-LDL שלהם (הכולסטרול ה”רע”) ירדה ב-20 נקודות 9 שעות בלבד אחרי אכילת האגוזים.51 אפילו תרופות אינן יכולות להשפיע במהירות רבה כל כך.52

וכאן מגיע הפרט המטורף באמת: החוקרים חזרו ובדקו את רמת הכולסטרול של המשתתפים 30 יום לאחר מכן. לתדהמתם, הם גילו שחודש אחרי אכילת האגוזים (להזכירכם – מנה אחת בלבד!) רמות הכולסטרול שלהם נשארו נמוכות.

בדרך כלל, כאשר מתפרסם מחקר מדעי שמניב תוצאות שנראות טובות מדי מכדי להיות אמיתיות, הרופאים מחכים לראות האם מישהו יצליח לשחזר אותן לפני שהם משנים את ההנחיות הרפואיות ומתחילים להמליץ למטופליהם על טיפולים חדשים. הדבר נכון במיוחד אם המחקר כלל 10 משתתפים בלבד ואם הממצאים שהתקבלו ממנו נראים מופרכים. אבל לדעתי, כאשר מדובר בטיפול זול, קל לביצוע, בריא וחף מנזקים (אנחנו מדברים על 4 אגוזי ברזיל בחודש ולא יותר) חובת ההוכחה היא הפוכה. אני סבור שהדבר ההגיוני ביותר לעשות הוא לאכול אגוזי ברזיל עד שיוכח אחרת.

אולם במקרה זה, לא כל המרבה הרי זה משובח. אגוזי ברזיל עשירים מאוד בסלניום, ולכן, אם תאכלו 4 אגוזים מדי יום, תעברו את הצריכה המרבית המותרת של מינרל זה. אך אם תאכלו רק 4 אגוזי ברזיל בחודש, אין לכם מה לדאוג.
לכו בעקבות הכסף

מחקרים שמוכיחים כי ניתן לרפא מחלת לב כלילית בעזרת תזונה צמחית, עם או בלי שינויים בריאים אחרים באורח החיים, פורסמו במשך עשרות שנים בחלק מכתבי העת הרפואיים היוקרתיים ביותר בעולם. מדוע הממצאים לא תורגמו לשינויי מדיניות בתחום בריאות הציבור?

ב-1977, הוועדה לתזונה וצורכי האדם של הסנאט האמריקאי ניסתה לעשות זאת. הוועדה, הידועה גם בשם “ועדת מקגוורן”, פרסמה מסמך שנקרא “המטרות התזונתיות של ארה”ב”, שייעץ לאמריקאים לצמצם את צריכת המזונות מן החי ולהגביר את צריכת המזונות מן הצומח. לדברי אחד ממקימי המחלקה לתזונה באוניברסיטת הרווארד, “יצרני הבשר, החלב והביצים כעסו מאוד”.53 זו לשון המעטה. בלחץ התעשיינים, לא זו בלבד שהמטרה “להפחית את צריכת הבשר” נמחקה מהמסמך, אלא שוועדת הסנאט כולה פורקה. כפי הנראה, כמה סנאטורים מובילים הפסידו בבחירות בגלל תמיכתם בפרויקט.54

שנים לאחר מכן התגלה כי לחברים רבים בוועדה המייעצת לקביעת ההנחיות התזונתיות של ארה”ב היו קשרים כלכליים עם גופים שונים, החל ביצרני הממתקים ועד לתאגידים גדולים ומכונים הקשורים אליהם, כמו “המועצה לאורח חיים בריא” של מקדונלד’ס ו”מכון קוקה-קולה לבריאות ואיכות חיים”. אחת מחברות הוועדה השתתפה במסעות יחסי הציבור של חברת דנקן היינס, יצרנית התערובות לעוגות, ושל המותג “קריסקו” (שומן צמחי מוקשה) זמן לא רב לפני הצטרפותה לגוף המנסח את ההנחיות התזונתיות הרשמיות של הממשל.55

כפי שכתב אחד הפרשנים בכתב העת Food and Drug Law Journal, מנקודת מבט היסטורית, דיווחי הוועדה המייעצת לקביעת ההנחיות התזונתיות “אינם כוללים דיונים כלשהם בממצאים המחקריים אודות ההשלכות הבריאותיות של אכילת בשר. אילו אכן בחנה הוועדה את המחקרים האלה, היא לא הייתה יכולה להצדיק את ההמלצה לאכול בשר, שכן הנתונים מוכיחים כי בשר מעלה את הסיכון למחלות כרוניות, מסקנה העומדת בסתירה להמלצות הוועדה. כך, תוך התעלמות מוחלטת ממחקרים מדעיים, הוועדה אפשרה לעצמה להגיע למסקנה לא ראויה”.56

ומה לגבי עולם הרפואה? מדוע עמיתיי הרופאים לא אימצו בשמחה את המחקרים שמצביעים על כוחה של תזונה איכותית? למרבה הצער, ההיסטוריה של הרפואה כוללת דוגמאות רבות לדחיית ממצאים מדעיים אמינים הסותרים את ההנחות המקובלות על-ידי הממסד הרפואי. יש לכך אפילו שם: “אפקט העגבנייה”. המונח הופיע לראשונה בכתב העת Journal of the American Medical Association והתייחס לעובדה שעגבניות נחשבו בעבר לרעילות ובמשך מאות שנים נאסרו לאכילה בצפון אמריקה, על אף ממצאים מדעיים רבים ומשכנעים שהוכיחו את ההיפך.57

רוב בתי הספר לרפואה אינם דורשים מהסטודנטים ללמוד אפילו קורס אחד בתזונה,58 אך מה שגרוע מכך הוא העובדה שלעיתים, ארגונים רפואיים מכובדים מטיפים ופועלים נגד הגדלת היקף ההכשרה התזונתית לרופאים.59 בעקבות הביקורת שנמתחה על האקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה בשל שיתוף הפעולה שלה עם חברת “קוקה קולה” למימון מסע הסברה בנושא אכילה בריאה, סגן נשיא האקדמיה ניסה להרגיע את ההתנגדות בטענה שקשר כזה עם תאגיד מסחרי אינו חסר תקדים. הרי היו לאקדמיה כבר קשרים עם “פפסיקו” ו”מקדונלד’ס” לתקופה מסוימת.60 ואפילו קודם לכן, היו לה קשרים כלכליים עם יצרנית הסיגריות “פיליפ מוריס”.61

מכיוון שהטיעון הזה לא הרגיע את המבקרים, סגן נשיא האקדמיה הפנה אותם להצהרת המדיניות של האיגוד האמריקאי לתזונה, שלפיה “אין מזונות טובים או גרועים, יש רק תזונה טובה או גרועה”. אין מזונות גרועים? באמת? תעשיית הטבק כבר השתמשה בטיעון דומה. הפרסומאים שלה ניסו לשכנע אותנו שהעישון לכשעצמו אינו הרגל גרוע ורק עישון “מופרז” עלול לגרום לנו נזק.62 נשמע לכם מוכר? הכול מותר, כל עוד לא נגזים.

גם לאיגוד האמריקאי לתזונה, שמפרסם סדרה של ניירות עמדה עם הנחיות בנושא תזונה בריאה, יש קשרים עם תאגידים כלכליים. מי כותב את ניירות העמדה האלה? גורמים בתעשיית המזון משלמים לאיגוד 20,000 דולר לכל מסמך כדי שיתאפשר להם לקחת חלק פעיל בתהליך הניסוח שלו. אז אנחנו בעצם יכולים ללמוד על ביצים ממועצת הביצים האמריקאית ועל יתרונותיה של לעיסת מסטיק מהמכון המדעי של יצרנית המסטיקים “ריגלי”.63

ב-2012, האיגוד האמריקאי לתזונה שינה את שמו. אמנם הוא נקרא עכשיו “האקדמיה לתזונה ודיאטה”, אבל מדיניותו לא השתנתה. הוא ממשיך לקבל מיליוני דולרים בשנה מחברות המייצרות ג’אנק פוד מעובד, בשר, מוצרי חלב, משקאות ממותקים וחטיפים מתוקים. בתמורה, האיגוד מאפשר ליצרנים לערוך כנסים רשמיים שבהם הם מדריכים את הדיאטנים מה לומר למטופליהם.64 כשאתם שומעים את התואר “דיאטן מוסמך”, דעו כי זהו הגוף שמסמיך אותם. תודה לאל שיש דיאטנים המתנגדים להתנהלות כזו. הם הקימו את הארגון “דיאטנים למען יושרה מקצועית”, שפועל לשינוי המצב ולעצירת מגמת ההתמסחרות של האיגוד.

ומה לגבי הרופאים? מדוע עמיתיי אינם מנחים את מטופליהם להפסיק לאכול בשר? התירוץ הרווח בקרב רופאים רבים הוא שאין להם מספיק זמן להקדיש להדרכה תזונתית במהלך הביקור במרפאה, אך סקרים שנערכו בנושא זה העלו כי הסיבה הנפוצה יותר היא שהם סבורים כי המטופלים “פוחדים מתחושת התסכול הנלווית להנחיות תזונתיות”.65 במילים אחרות, הרופאים חושבים שהמטופלים יחושו מתוסכלים ויתגעגעו לכל הג’אנק פוד שהם אוכלים. האם אתם מעלים על דעתכם שרופא יגיד “כן, אני רוצה לומר למטופלים שלי להפסיק לעשן, אבל אני יודע כמה הם אוהבים את זה”?

ד”ר ניל ברנרד, נשיא ארגון “ועדת הרופאים לרפואה אחראית” (PCRM – Physicians Committee for Responsible Medicine), כתב לאחרונה מאמר מערכת מרתק בכתב העת לאתיקה של ה-American Medical Association, שבו הוא מתאר כיצד בכל הנוגע לעישון, הרופאים חדלו להיות צופים מן הצד המתעלמים מהרגלי העישון של מטופליהם והפכו למובילי המאבק נגד הטבק. כפי הנראה, הם הבינו שעצותיהם בנוגע להפסקת העישון יהיו יעילות יותר אם אצבעותיהם לא יהיו מוכתמות מטבק.

כיום, לדברי ד”ר ברנרד, אכילת תפריט צמחי היא המקבילה התזונתית להפסקת עישון.66

* ראו את הספרים: “מחקר סין” מאת ד”ר קולין קמפבל (פוקוס 2009), “ספר הבישול של מחקר סין” מאת ד”ר ליאן קמפבל (פוקוס 2014) ו”תזונה הוליסטית” מאת ד”ר קולין קמפבל (פוקוס 2014).