אם להגיד במשפט אחד

הפתגם הוא צורת ביטוי עתיקה שהיתה שימושית וקלה לזכירה בזמן שלא היה בנמצא חומר כתוב. נראה שהיא קמה לתחייה היום, בזמן שסבלנותנו פקעה מול אינסוף החומר הכתוב שבנמצא. ספר זה הוא תרומתי הצנועה לתנועה מחודשת זו של פתגמים – שעדים לה עשרות ספרים של אמרות כנף הרואים אור בחנויות מדי שנה, אינספור בלוגים באינטרנט או פוסטים ברשתות החברתיות – ולחזרתו של המנהג לשלוף ציטוט מתאים בשיחות מכל הסוגים, ביומיום, בעסקים או במעמדים חברתיים.

בספר זה אספתי אמרות, פתגמים וקטעי מחשבה קצרים שרשמתי לעצמי בשנים האחרונות – כ-1,300 במספר – בכל פעם שעלה בראשי דבר ששווה לרושמו. הרבה יותר משפטים נרשמו מאשר הגיעו לספר. הסיבה לכך היא ניסיוני להקפדה יתרה על שמירת מקוריות הפתגם, וזהו אינו עניין של מה בכך, כדבריו הקולעים של ראלף וולדו אמרסון: “את כל פתגמיי הטובים גנבו הקדמונים”.

בסוף הספר ישנו קובץ השירים “עלי היגיון בכינור”, ציטוט מקראי שנתתי לו פירוש חופשי בנוסח “מוסיקה של היגיון”. אלו הם שירים שהתפתחו כולם מפתגמים. ואחרון חביב, מכיוון שאני ארכיטקט במקצועי, ימצא כאן הקורא ערך מורחב במיוחד על ארכיטקטורה. עם זאת, רוב הפתגמים עוסקים בנושאים הנוגעים לכולנו, כמו אהבה, אלוהים, אושר, חיים ומוות.

ירון גולני הוא אדריכל ומתכנן ערים, בוגר הטכניון בחיפה ובעל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. הוא בעל משרד תכנון עצמאי משנת 1991, שבמסגרתו הוא עובד על פרויקטים מגוונים בכל סדרי הגודל עם שותפתו ואשתו גלית גולני. עבודותיהם זכו לפרסום בספרים ובמגזינים רבים ברחבי העולם ובעשרות אתרי אינטרנט מקצועיים. במקביל לעבודתו המקצועית הוא מלמד ארכיטקטורה במסגרות אקדמיות שונות, ובהן אוניברסיטת מלבורן ומכללת שנקר. ספרו “שער לארכיטקטורה”, בהוצאת כנרת-זב”ם-דביר, זכה לתפוצה נרחבת בקרב הקהל המתעניין, המבקש לערוך היכרות עם מקצוע מרתק זה.

מקט: 4-800-550021

הקדמה
כוחו של הפתגם הוא בנעיצת סיכה חדה במקום הנכון ובזמן הנכון, להצמדת רעיון מנוסח היטב לאירוע ההולם אותו בדיוק. התובנה שמאיר הפתגם פוקחת עיניים, משעשעת או גורמת לשומעים לפלוט אנחת השלמה, הכל בהתאם לתוכן ולהקשר.
הקיצור והחדות – תכונותיו המגדירות של כל פתגם טוב – הן כמובן חרב פיפיות, שכן האמת מטבעה אינה קצרה ואינה חדה. לכן, הפתגם לעולם אינו מנסה להקיף אמת שלמה; הוא רק מצביע על צד מסוים רלוונטי שלה לאותו הרגע.
מדי פעם יזכיר לנו מישהו שלכל פתגם יש פתגם הסותר אותו. זה נכון, וזה מוכרח להיות כך, שהרי הפתגם בהכרח מראה לנו רק פן אחד מפניה המרובים של האמת, אבל אם האופציה האחרת לבירור האמת היא שיטה פילוסופית כבדת סבר ועבת-כרס, אזי לפתגם הקצר יהיה תמיד סוג מסוים של אטרקטיביות.
בכתיבת פתגמים יש שתי אפשרויות: או שמישהו אמר את זה קודם, או שכתבת שטות, וגם אז לא בטוח שלא אמרו את זה קודם. ולכאורה, מה כבר יכול להיות חדש ב”אהבה”, “אלוהים” או “חיים ומוות”? קשה לדעת, אבל במה שנוגע לפתגמים, דומני כי די בניסוח מקורי בכדי להכריז על חידוש, שהרי אמרת כנף, כמו שיר, מקבלת מתוך ניסוחה לא את צורתה בלבד, כי אם גם את מהותה.
כדרך עבודה, עשיתי לי הרגל לבדוק אם קיימים כבר משפטים ברעיון או בניסוח הדומים יתר על המידה למשפטים שרשמתי לעצמי, וסופו של עניין שהותרתי על כנם רק את אלה שלא מצאתי כמותם.
אני לא משלה את עצמי. הכל כבר נאמר במקום כלשהו ובזמן כלשהו, וגם מצאתי בחיפושיי הרבה תקדימים מסקרנים לציטוטים ידועים מפי כל אותם אנשי השם. ברגע שאתה קולט זאת, אתה מפסיק להציק לעצמך יתר על המידה באשר למקוריות הנאמר, ואתה מבין כי כלל בסיסי בעולם זה של ציטוטים הוא כי “פתגם חדש הוא פתגם ישן שנשכח”.
ספר זה מחולק לנושאים המסודרים לפי הא”ב. עניין זה בא להפוך את הספר שימושי לכל אדם המחפש פתגם לעניין מסוים זה או אחר, או מאפשר לקורא לעבור על הכתוב לפי סדר הנראה לו. עריכה זו מקובלת ונפוצה בספרים מסוג זה, שהרי פתגמים בעיקרון מוכלים בתוך עצמם, ואין להם צורך הכרחי להיקרא לפי סדר כלשהו. תוכן העניינים בראש הספר יקל עוד יותר את הגישה לנושא הרצוי.