המדריך הזה אינו מדריך על כל מה שיש לראות בירושלים. הוא בעיקרו מדריך למוזיאונים, למרכז העיר, לעיר העתיקה ולעיקרי אתריה […]
על חומותיך
המדריך הזה אינו מדריך על כל מה שיש לראות בירושלים. הוא בעיקרו מדריך למוזיאונים, למרכז העיר, לעיר העתיקה ולעיקרי אתריה של ירושלים.
אתר התיירות המרכזי של ירושלים הוא העיר העתיקה, שמעת לעת יודעת ימי סער וגעש, בעוד שבימים אחרים השקט שורר בסמטאותיה. המדריך הזה הוא מעין תקווה לימים רגועים שבהם אפשר ליהנות ממלוא מכמניה של העיר העתיקה.
המדריך הראשון שחיברתי על ירושלים, יצא לאור בשנת 1978. היה זה ספרון קטן באנגלית, שעסק במלאכות המסורתיות של העיר העתיקה ונקרא The Jerusalem Shuk Book. הוא הכיל את החומר שאספתי עקב עבודתי בהדרכה ובהקמת מכון הנוער של יד בן צבי, במחיצתה של רחל ינאית בן צבי. שווקי העיר העתיקה באותם ימים שקקו במלאכות ועיסוקים מסורתיים, שאת המידע ההיסטורי עליהם ליקטתי מתוך הספר הנפלא “מלאכות ומנהגים בפלסטינה” שיצא לאור בשנת 1928, פרי עטו של חוקר ארץ ישראל, גוסטב דאלאמן. Arbeit und Sitte in Palastina 1928 כלל שמונה כרכים בגרמנית, ששעות רבות שקדתי עליהם בעזרת הגרמנית הרצוצה שירשתי מבית הורי, מילון, ועובדי ספריית יד בן צבי (התרגום לאנגלית של כל שמונת הכרכים יצא לאור בשנת 2013). בנוסף עברתי על ספריו של פרופסור שמואל אביצור, שעסק אף הוא במלאכות של המאה ה־19 ועל ספרי המסעות הרבים שנכתבו במאה ה־19 וראשית העשרים.
ב־1978 רבים מהמלאכות והמנהגים העתיקים של ארץ ישראל עוד שרדו בעיר העתיקה, ומהם אפשר היה להבין פסוקים עלומים בתנ”ך והסברים מפולפלים במשנה ובתלמוד. בשוק החציר — סוק אל חוצור — מכרו סלים ומחצלאות קלועים משריגי גפן ומקני גומא, בשוק הבשר — סוק אל לחאמין — בכוך קטן, ישב בונה המברשות שהתקין מטאטאים ומברשות מקש וזרדים. ברחוב בית הבד — סוק חאן א־זית, עבד קוצץ הפטרוזיליה שעירבב במיומנות את הפטרוזליה בבשר הטחון שהביאו הלקוחות. מוכרי הבשמים עוד מכרו שיקויים ותבלינים בשוק הבשמים וצורפים עדיין עבדו בשוק אל־חווג’את — שוק האדונים, כפי שנקרא אז שוק הצורפים. מדריך גדול יותר חיברתי על ירושלים ב־2010 שכלל מדריך מקיף לאתרי העיר העתיקה.
בין הספר הראשון לשני עברו הרבה תיירים וצליינים בוויה דולורוזה — והרבה מהמלאכות, שאפשר היה ללמוד מהם על ימיה הקדומים של הארץ, נעלמו. המחצלאות והסלים בשוק החציר הגיעו מהמזרח הרחוק, מחנויות הבשמים הנפלאות עם עשרות מגירות העץ הקטנות, נותרו רק שלושה, ומתקין המברשות וקוצץ הפטרוזליה כבר הגיעו לגבורות ופרשו ממלאכתם.
כיום כל המלאכות האלו אינן עוד. לא השכלנו לשמר את המסורות העתיקות הללו. החלפנו אותן בחנויות של מזכרות לתיירים. העיר העתיקה מכניסת האורחים של פעם, הפכה פניה. מודרנה וקיצוניות, שאולי הולכים יחדיו, התפשטו בסמטאות.
המדריך הזה הוא תקווה. תפילה שנדע לשמר את מה שעוד נותר מהמקום הזה, שמקפל בתוכו את כל פרקי תולדות הארץ, מלאכותיה ומנהגיה. נקווה לימים של שלום שנוכל לשוב ולשבת לכוס תה עם נענע במדרגות הוויה דולורוזה, להתענג על כנאפה בחאן א־זית, ולטעום מהסיניה הנפלאה במסעדות הכוכים של שוק הבשר.
אין עדיין תגובות