קתלין היא דמות מהסוג שמתאהבים בה – תמירה, נאה, חכמה ורבת תושיה – היא מושלמת ללא דופי. כי ככה זה עם דמויות יצירות הדמיון והבדיון. זאת אומרת, בהנחה שזהו דמיונם היוצר של "העקרבים", חבורת סטודנטים צעירים מאוקספורד, המוצאים מכתב מקרי ששלחה נערה בשם קתלין לג'ו, מכתב המצית את דמיונם והם כותבים בעקבותיו סיפור בהמשכים ודמות שהיא מופת בעיניהם, דמות שאי אפשר שלא להתאהב בה.
קתלין: מעשיה ספרותית נהדרת על הרגעים שבהם הדמיון, הבדיון והמציאות מתנגשים, מעין תאונה המתרחשת בתוך עוד עולם בדיוני, עולמו הבדיוני של כריסטופר מורלי – מחברו של "פרנסוס על גלגלים" – המרבה לעסוק בקשרים הרופפים והמבדרים בין ספרות להרפתקאות החיים.
הסטודנטים יוצאים להרפתקה בעקבות גיבורת סיפורם – קתלין האצילית – ובדרך נאלצים לבדות עוד ועוד דמויות ולטוות עוד ועוד סיפורים, ואנחנו הקוראים נסחפים למהתלה המשעשעת ולשערוריה שהם מעוררים. ההומור וההפתעות הסיפוריות של מורלי הם המתכון המושלם לקריאה אביבית-קיצית.
"לעיתים נדירות מתרחשים ניסים. ולמרות שקשה להומור לדור על יד קדושה, אין לי אלא להגדיר את ‘פרנסוס על גלגלים’ כנס מצחיק במיוחד." (גלית דהן קרליבך, מקור ראשון)
"אם בא לך לחייך קצת, להפוך את לילות הקיץ לקלילים, מוטב לקרוא מספריו של מורלי. הם מריחים כלחמים שזה עתה יצאו מהתנור; חשים בהם את רשרוש הרוח בין העצים הצעירים.״ (הוצאת פריפריקה)
"'פרנסוס על גלגלים' הוא יצירה חכמה ונעימה, שעושה בדיוק את מה שמוכר הספרים הבדוי מטיף אליו – היא גורמת לנו לרצות לקרוא עוד, ומשיבה לנו את האמון ביצירה ועשייה אלטרנטיבית. זו יצירה מהימנה, כנה ומשחררת, שתגרום לכם לצחוק בהנאה כל הדרך אל הספר הבא." (יותם שווימר, ynet)
כריסטופר מורלי נולד בפנסילבניה ב-1890. אמו היתה מוזיקאית ומשוררת, אשר הציתה בלבו את האהבה לספרות ולספרים, ואביו היה מתמטיקאי. הוא למד היסטוריה מודרנית באוקספורד, וכמו אחד מגיבורי "קתלין", זכה במלגת רודז היוקרתית. ב-1913 שב לארצות הברית, לניו יורק, שם נישא להלן בות' פיירצ'יילד ולזוג נולדו ארבעה ילדים. מורלי החל לפרסם את כתביו ב-1917, היה סופר פורה עד מאוד וכתב יותר ממאה ספרים, ביניהם רומנים, ספרי מסות וספרי שירה, כשהנודעים שבהם הם "קיטי פויל" (1939) ו"פרנסוס על גלגלים" (1917). מאפיין מעניין של ספריו הוא הדגש על דמויות נשיות. בנוסף, הוא עבד בהוצאת ספרים ולאחר מכן היה עורך כתבי עת ומפיק תיאטרון, כשאחד ממפעליו הספרותיים היה הוצאה לאור של "כל סיפורי שרלוק הולמס".
מורלי הכיר מקרוב חבורות ספרותיות כמו זו המתוארת ב"קתלין", שכן הוא היה מייסדה של החבורה הספרותית "הפרחחים מרחוב בייקר", אשר ההשראה הספרותית שלה היתה ארתור קונן דויל, מחבר שרלוק הולמס.
מורלי מת בשנת 1957 ולאחר מותו פרסמו עיתוני ניו יורק מסר אחרון ממנו לחבריו: "קראו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא קורא. חשבו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא חושב. עשו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא טיפש מספיק בכדי לעשות. לא טוב לנפש להסכים לאורך זמן עם הדעה הרווחת ולקחת חלק באחדות הדעים."
זהו ספרו השלישי הרואה אור בעברית. הוצאת 'תשע נשמות' תמשיך ותפרסם את כתביו.
אין עדיין תגובות