כל הפילוסופיה על רגל אחת

אוהבים להתפלסף? רוצים לקחת חלק במסע הפילוסופי הבלתי נגמר של האנושות? מה הייתם אומרים אם היו מציעים לקפל עבורכם יותר מאלפיים שנה מאוצרות הידע של ההוגים והפילוסופים הכי הגדולים בעבר הרחוק והקרוב לכדי ספר קטן ומיוחד?
כל הפילוסופיה על רגל אחת מציע לכם, בשפה יומיומית ועכשווית, להיחשף לתחום מרתק, מורכב, מעמיק, מפתיע וייחודי.
ספר זה, יכול לרענן את החיים שלכם, תוך מפגש עם הגותם של עשרות פילוסופים, מוכרים יותר ומוכרים פחות מרחבי הגלובוס. כחלק מהמפגש, תוכלו לטעום את הגותו של הפילוסוף, להיחשף לאנקדוטות משעשעות וגם לציטוטים שנכנסו לפנתיאון.

מקט: 4-575-840

אוהבים להתפלסף? רוצים לקחת חלק במסע הפילוסופי הבלתי נגמר של האנושות? מה הייתם אומרים אם היו מציעים לקפל עבורכם יותר […]

---

פרק א
פילוסופיה והיסטוריה

תקופות האנושות על קצה המזלג

המין האנושי החל לפלס את דרכו בעולם בתקופת ה”ציידים-לקטים” שבה פיתח האדם את יכולות ההישרדות הגופניות שלו. בין הפיתוחים הייחודיים אפשר למנות את סיתות האבן והפיכתה לכלי ציד ומלחמה, יצירת אש וטכניקות ציד. הכתב, למרבה הצער, לא פותח באותה תקופה, כך שהלימוד ההיסטורי של התקופה ההיא מתבסס על ממצאים ארכיאולוגיים ועל השערות מחקר.

נהוג לחלק את התקופות ההיסטוריות השונות ולקרוא להן בשם הגילויים והשימושים שנעשו בהם: תקופת האבן (Stone Age); תקופת הנחושת[1] ותקופת הברונזה. לאחר מכן מתחילה להתפתח החקלאות אשר מסיימת את תקופת ה”ציידים-לקטים”. האדם מתחיל לגדל פירות וירקות באופן מסודר וחדל מהמרדף הבלתי פוסק סביב הציד וההישרדות היומיומית שלו.

במהלך התקופות ההן, למעט יצירות אומנות בודדות, האדם לא מצא זמן ומקום להסדיר את מחשבותיו סביב מה שקורה סביבו. רק לאחר שהתקופה החקלאית מתחילה, ובה הזמן מקבל משמעות אחרת, האדם מפסיק לחיות בגפו, או בקבוצות קטנות, ועובר למבנה חברתי אחר. המין האנושי מתרבה, ואזורים אחרים במוח מתחילים להתפתח ולהשפיע.

יחלפו עוד מאות שנים עד אשר הפילוסופיה תתחיל לקרום עור וגידים אך דבר אחד בטוח: האדם מתחיל להבין כי מלבד ההישרדות היומיומית יש דברים הסובבים אותו המצריכים עיון ומחקר.

עיון ומחקר אלה, לצד אמונות דתיות שונות, שחלקן משתלבות עם העידן החקלאי וההזדקקות לכוחות טבע, פותחים עידן חדש ורב גוונים למין האנושי שחי ופועם עד היום.

פילוסופיה ופילוסופים

הפילוסופיה המערבית מתחילה בתקופה המכונה “פרה-סוקרטית” או “קדם סוקרטית”. אותם אנשים מלומדים לא ידעו כי הם “פילוסופים” וכמובן לא הכירו את סוקרטס. עם זאת, המכנה המשותף שלהם היה המאמץ למציאת מתודולוגיות (תבניות חשיבה) כדי להסביר עקרונות הקשורים לטבע. במובן זה, אותם פילוסופים היו גם סוג של מדענים כאשר ניסו לתור ולחפש מה מניע את מה, איך הדברים מתרחשים וכיצד אפשר לאמת את הדברים. לכן אין זה מפתיע כי בין אותם פילוסופים מוכרים יש כאלו ששמם נקשר דווקא עם נוסחאות מתמטיות כדוגמת תאלס ופיתגורס אשר ראו שהשכל והמוח מייחדים את המין האנושי על פני שאר היצורים, ככאלה שנדרש להגדיר ולחקור. כלומר הפילוסופים, בדומה למתמטיקאים, חיפשו אחר תבניות ונוסחאות שיאפשרו להסביר את המציאות סביבם טוב יותר.

סוקרטס היה זה שבחר לנתק את המדעים המדויקים מהפילוסופיה ולמקד את המבט הפילוסופי לא סביב השאלה איך נוהג הטבע, אלא כיצד יש לנהוג באופן מוסרי בטבע. אף שחלפו אלפי שנים זכה סוקרטס ששמו יונצח ויוכר על פני הגלובוס אף שלא השאיר חיבור כתוב אחד! כל הוראתו לתלמידיו בוצעה בעל פה ועברה כך מדור לדור. במובנים רבים, ההיכרות עם סוקרטס היא הודות למתנגדיו ולאלו שבחרו להתכתב עם הגותו ובכך להנציח אותו ולשמר את רעיונותיו.

עם מותו של סוקרטס כבש אפלטון את המגרש הפילוסופי והתחיל מסורת מפוארת הנמשכת עד היום, על שלל גוונים והיבטים שונים.

אלא שהפילוסופיה המערבית היא רק חלק מהסיפור. מלבד הפילוסופיה המערבית שהתפתחה לאחר מכן בארצות אסיה, באירופה ובאסלאם, קיימת פילוסופיה מזרחית הכוללת תתי קטגוריות רבות. ביניהן אפשר למנות את הפילוסופיה ההודית שהתפתחה מההינדואיזם, וכיום מאמינים בעקרונותיה כמעט תשיעית (!) מאוכלוסיית העולם. עקרונות ההינדואיזם, לצד החלקים המיסטיים, התפתחו לאסכולות חשיבה ייחודיות.

גם הבודהיזם אשר התבסס על הנסיך ההודי סידהרתא גאוטמה שקיבל הארה והפך לבודהה, עוסק ביחס לסבל הכרוך בחיים, הנירוונה ועקרונות המאפשרים לצאת מהסבל הזה. מלבד הבודהיזם ישנו גם הג’ייניזם (Jainism) שנוסד על ידי הנסיך מאהאווירה (שכונה גם ורדהמנה ג’נטיפוטה). הוא קיבל הארה וייסד דת ועקרונות פילוסופיים שהשפיעו על כמה דמויות מופת באנושות, דוגמת מהטמה גנדי. הג’ייניזם נחשבת כאחת מדתות הדהרמה — כינוי לדתות ההודיות, שיוסבר אצל הפילוסופים ההודים בהמשך.

הפילוסופיה הסינית נקשרת סביב גדול הפילוסופים של סין — קונפוציוס שחי בשנים 551-479 לפני הספירה, כמעט במקביל לסוקרטס. קונפוציוס, בדומה לסוקרטס, לא השאיר אחריו כתבים, כאשר את תורתו שבעל פה איגדו תלמידיו לספר המכונה בעברית “המאמרות” או “האנלקטים”, והיא עוסקת בתכונות האדם המוסרי, בעקרונותיו ובאופן שבו יש לחנך את האדם להיות כזה. עם הפילוסופיה הסינית יש להכליל גם את הטאואיזם אשר מתנגד לקונפוציאניים ודוגל בטבעיות ובחוסר אקטיביות כדרך חיים מוסרית ופילוסופית כאחת.

ביוגרפיה ופילוסופים

זה לא הספר הראשון שמנסה לכנס את כל הפילוסופיה תחת קורת גג אחת. למעשה הראשון שחשב על כך היה דיוגנס לארטיוס, יווני שחי ברומא העתיקה ופעל לפני כאלפיים שנה, בין 180 ל-240 לספירה. לארטיוס נחשב בין הראשונים שבחר לכתוב ביוגרפיה על הפילוסופים. ספריו נקראו בשם “חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים” והם נחלקים לשניים: הזרם היווני והזרם האיטלקי. שבעה מתוך עשרה ספרים מוקדשים לפילוסופים היוונים המזוהים עם סוקרטס וממשיכי דרכו, ואילו השלושה האחרים מוקדשים לפילוסופים האיטלקים ובראשם פיתגורס. במשך השנים יצאו לאור הוצאות מתוקנות של הספרים הללו וכן כתביהם של הפילוסופים במהדורות מוגהות ומתוקנות.

הפילוסופיה בעידן המודרני

העת החדשה, המכונה העידן המודרני, העלתה על נס את הפילוסופיה אשר התכתבה עם מאפייני תופעת ה”חילון” עת האדם בחר להתנתק מתבניות דתיות מקובלות, מתוך תבוניות ורציונליות. הקוסמוס והטבע נדחקו (ידעתם שלא פחות מארבעה פילוסופים יוונים חיברו ספר בשם ‘על הטבע’?) והאדם שם עצמו במרכז הן מבחינה טכנולוגית ומדעית והן מבחינה מוסרית. מעתה ואילך, האדם רואה עצמו אקטיבי תוך קביעת נורמות מוסר והתנהגות לעולם.

קיימת מחלוקת בין ההיסטוריונים השונים מתי בדיוק מתחילה תקופה זו אשר מסיימת באופן רשמי את תקופת ימי הביניים. המחלוקת בין ההיסטוריונים פרוסה על פני מאה שנים, כאשר כל אחד סבור כי אירוע מרכזי אחר הוא זה שיוצר את ההבדל.

• היסטוריונים צבאיים: כיבוש קונסטנטינופול ונפילת האימפריה המזרחית (29.5.1453) או ‘קרב הפאביה’ שבו מתבצע שימוש בנשק חם במקום בחרבות (24.2.1525).

• היסטוריונים תרבותיים: הדפסת הוולגטה (תרגום כתבי הקודש הנוצריים ללטינית) ומהפכת הדפוס (28.2.1455).

• היסטוריונים פוליטיים: מסע קולומבוס וגילוי אמריקה (1492).

• היסטוריונים מדעיים ותרבותיים: השנה שבה פרסם קופרניקוס את התאוריה שלו בספר “על תנועתם של גרמי השמיים” (1543). לפי התאוריה שלו הכוכבים אינם סובבים סביב כדור הארץ, אלא כדור הארץ מסתובב יחד עם גרמי שמיים אחרים מסביב לשמש (מה שמכונה “תאוריה הליוצנטרית — השמש במרכז), ומה שמשתמע מכך הוא שהאדם לא נמצא במרכז העולם.

בפקולטות השונות לפילוסופיה רואים בקופרניקוס (ולא בגַלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי) כמי שחולל את המהפכה המדעית המודרנית שהשפיעה באופן ישיר ועקיף גם על תחום הפילוסופיה. בהקשר הפילוסופי נציין כי מתרחש שינוי נוסף מהפילוסופיה המסורתית, אם ניתן לכנותה כך: הפילוסופיה משתנה בתחומי העיסוק שבה.

אחד הבולטים שבפילוסופים אשר מתחם את העידן הנוכחי הוא דקארט (שעליו יסופר בהרחבה בהמשך). דקארט בוחר בנקודת מוצא פילוסופית של הטלת ספק ושאילת שאלות על הדברים הכי בסיסיים ומקובלים באנושות. הטלת הספק נעשית בידי האדם ששם עצמו במרכז ותוהה ובוחן את כלל הגבולות הקיימים סביבו, עם הטבע ומחוצה לו.

הפילוסופיה בימינו

קיים קושי לתחם את התקופה שבה אנו נמצאים שכן הדברים משתנים במהירות. האינטראקציה האנושית התפתחה, ופיתוחים טכנולוגיים הפכו כמעט את כל האנושות לכפר גלובלי קטן והצליחו לשדרג את חייו של האדם. אלא שאליה וקוץ בה: חלק נרחב מהאנושות השתעבדה לעולם העבודה או למכשירים השונים ובכך חזרה למרדף הישרדותי, כמו בתקופה ההיסטורית — רק שבמקום אוכל ומקום מסתור מחפש האדם אחרי לייקים ותהודה נרחבת לפוסטים שלו.

הפקולטות במדעי הרוח מציינות כי קיימת ירידה בביקוש לעיסוק במקצועות הרוח, ורבים מחפשים מקצועות פרקטיים אשר יכולים להשיג להם עתיד כלכלי טוב יותר.

בעידן של ימינו נדרש לבצע התאמות, כדוגמת המגמה בספר זה המיועד לערוך היכרות עם מקצוע עמוק ומורכב בשפה עכשווית ויומיומית, מתוך מטרה לעורר את בלוטות הסקרנות שלנו ולצאת יחד למסע בין הפילוסופים השונים שהשפיעו על האנושות.
[1] פרט טריוויה מעניין: בשנות ה-90 נמצא באלפים “אֶצִי, איש הקרח” – כינוי לממצאי שרידים של אדם קפוא מתקופת הנחושת. למרות 5,000 השנים שעברו נשמר גופו בזכות הקרח, והוא העדות המשומרת היחידה שיש לחוקרים היום על האדם בתקופת הנחושת. [חזרה]