זהו סיפור חייו של נער פרחח ומרדן שגדל בעוני מרוד בסמטאות המאובקות של הגטו היהודי בטהרן, הגיע עם עליית הנוער […]
הקדמה
ספר זה הוא סיפור חיי. אני כותב את הספר הזה כי היו לי חיים מעניינים מאוד. עשיתי הרבה מאוד בחיים. הייתי אומר שמרבית האנשים לא עברו אפילו רבע ממה שאני עברתי. הרבה מהדברים שקרו לי ושנחשפתי אליהם בילדות, אני זוכר עד היום, וזה משפיע עליי ועל מעשיי.
כיוון שאינני מתכוון לגלות מי אני, רוב השמות שתמצאו בספר הם שמות בדויים חוץ מאנשים שכבר לא בחיים. מעבר למה שתקראו כאן, היו לי עוד אינספור הרפתקאות מיניות שאי אפשר לכלול בספר מכיוון שהוא היה מתארך ליותר מ־800 עמודים. היו גם מספר התנסויות ותקריות חמורות שלא קשורות לסקס שאני לא יכול לגלות, מכיוון שהבטחתי שאספר את האמת לאמיתה.
אני רוצה להדגיש שהספר נכתב ונשמר במכוון בשפה הפשוטה שלי, כדי שתוכלו להרגיש יותר טוב מי אני באמת.
נולדתי וגדלתי בתוך גטו היהודים בטהרן. אחר כך גרתי בישראל, בגרמניה ובארצות הברית. והיום אני בן 75, נשוי פעם שנייה, אבא לשלושה ילדים וסבא לשני נכדים. אני מאמין שהניסיון שצברתי, וסיפור החיים שלי, יכולים לעניין אנשים רבים ולהשפיע עליהם.
הדרך שלי בחיים תמיד היתה ללמוד מאנשים בעלי ניסיון. פעמים רבות הייתי מתבונן מהצד ומקשיב לאחרים ולמה שהם מדברים. אני מאמין שמכל אדם יש מה ללמוד.
בספר הזה תקראו הרבה דברים מעניינים, חוויות וסיפורים מכל מיני סוגים: סיפורים עם שמחה וצער, הרפתקאות, מעשי שובבות ופשעים, סיפורים על העולם התחתון, הברחת אנשים מברלין המזרחית או מבית הסוהר, סיפורים מהחיים, והכל אמת. כמה פעמים ניצלתי ממוות, ומשנים רבות במאסר.
כאמור, יצאתי מהגטו היהודי בטהרן שבאיראן,[1] וחייתי במדינות שונות, ומ"כלום" הגעתי לכל מה שרציתי בחיי. אני חי מצוין. הגעתי כמעט לכל מטרה שהצבתי לעצמי בחיים .
מצבי הכלכלי טוב מאוד, ואני מאושר מכל הבחינות שניתן להעלות על הדעת. באיזשהו מקום אני מאמין שאלוהים עזר לי. אני מאמין מאוד גדול באלוהים. אני מאמין שהוא צייד אותי בתכונות הטובות שלי, ושהוא מדריך אותי, ושומר עליי.
[1] גיבור הספר נולד וגדל באיראן, וחלק מהסיפור מתרחש שם. איראן נקראה פרס רק עד 1935, אך השפה נשארה פרסית, והסופר מכנה למשל את האוכל האיראני המסורתי — אוכל פרסי. [חזרה]
אין עדיין תגובות