עבודת הצוות נמצאת בליבה של חיינו: בעבודה, בזוגיות, במשפחה ובכל פעילות שמחברת בין משימה לבין אנשים. עבודת הצוות היא קו התפר שבין תפקוד ומעשים לרגשות ויחסים.
בעולם התעופה, כשל בעבודת הצוות עלול לגבות מחיר בחיי אדם. זו הסיבה שמושקעים שם משאבים רבים בלמידה ובשיפור מיומנות מתמיד. עקרונות עבודת הצוות בתא הטייס תקפים גם בזוגיות, במשפחה, בעבודה ובכל תחום שמחבר בין משימות לאנשים.
בכורסת הפסיכולוג בתא הטייס מנגיש ד"ר אייל גושן את הידע הרב שנצבר בתחום עבודת הצוות בעולם התעופה ומחבר אותו למגוון רחב של מצבים ומערכות יחסים בחיי היומיום באמצעות מגוון של תיאורי מקרה.
הספר פונה לקוראים בגובה העיניים בצורה בהירה ופשוטה, בשפה המבוססת על שורשים פסיכולוגיים עמוקים ומקצועיים. המושגים מודגמים בעזרת סיפורים קצרים מהחיים, שבאמצעותם קל להבין כיצד ליישם את העקרונות האלה באופן אינטואיטיבי.
קטגוריות: עיון, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה
48.00 ₪
מקט: 4-800-593009
פתח דבר
ירח צנום מעטר שמיים שחורים. אני מרים את ראשי מהמפה ומביט החוצה. נחלי מניפה שטוחים ושיפולי גבעות חשופות חולפים לצדי במהירות. חברי מטיס את המסוק. מבטו סוקר את האופק ותר אחר חוטי חשמל ומכשולים העלולים לסכן אותנו. אני משמאלו, מאיר בפנס מנסה לאתר את מקומנו על המפה כדי שאוכל לכוון את המטיס.
אנחנו חולפים על פני אוכף קטן בין שתי גבעות, טסים במהירות של מאה ושישים קילומטר לשעה, בגובה של עשרה מטרים מעל האדמה. חברי ממתין בשתיקה שאנחה אותו לאן לפנות, ואני מחזיר את הראש למפה. לפתע אני מרגיש את משקל הקסדה ואת משקפי ראיית הלילה מכבידים על צווארי. רעידות המסוק מקשות עלי למקד את המבט, והפניות המהירות גורמות לי בחילה. צומת נחלים מתקרב במהירות ואני מרכין ראש למפה בניסיון נואש לאתר את מיקומנו. מתוך המפה צצים ועולים עשרות פיצולים וכל אחד מהם יכול להיות הפיצול שאליו אנחנו דוהרים בגובה נמוך.
"לאן לפנות?" הוא שואל אותי. אני מרים את הראש מהמפה ובוהה דרך משקפת ראיית הלילה בנוף הירקרק של מדבר יהודה. אין לי מושג.
אני שותק את מבוכתי.
***
רגע של מבוכה בטיסה. תחושת חוסר התמצאות והיעדר כיוון. חוויה זו מוכרת לכל טייס מסוקים. זהו רגע עתיר מחשבות, רגשות, ומעל לכול אפוף תחושה של חוסר אונים הנובעת מאובדן התמצאות וקושי לבחור את הדרך.
חלפו לא מעט שנים מאז אותם רגעים מביכים בלילה של חוסר התמצאות. אימוני הטיסה הרבים והמגוונים אפשרו לי לפתח כלים ושיטות להתמודד עם מצבים של אובדן דרך, אולם ככל שחלפו השנים העיסוק שלי בהתמצאות רק הלך וגבר. את תא הטייס החליף חדר הטיפולים בקליניקה, שם אני מבלה את מרבית זמני, ולמרות ההבדלים הגדולים בסביבות העבודה, התמצאות היא עיקר עיסוקי גם ביושבי בכורסת הפסיכולוג.
במהלך השנים צברתי אלפי שעות של שיחות אינטימיות עם מטופלים וראיתי כיצד הם מנווטים בסבך הרגשות הפנימי במצבים שבהם אובדת להם הדרך. הנחלים המתעתעים של מדבר יהודה והגבעות החשופות התחלפו במחשבות, ברגשות ובתחושות. לעתים מצאתי את עצמי נבוך וחסר כיוון אל מול עולמם הפנימי של מטופלי, אולם אתגר ההתמצאות לא הרפה ממני, ויחד איתם אני משרטט מפות ומנסה להבין את המתרחש בעולמם הרגשי.
המתח בין העולם הגלוי לסמוי העסיק אותי עוד בתחילת דרכי כפרח טיס. כבר בחודשים הראשונים שמתי לב שפרחי הטיס שמקיפים אותי אינם נוטים לשתף את האחרים בעולמם הפנימי. הבנתי שמדובר בסביבה שהקוד התקשורתי שלה מתמקד ב"לעשות" ולא מדגיש את ה"להיות". עולם הטיסה גדוש בעניינים מעשיים ורגשיים, אך הרגשות אינם מושא לתקשורת. הקודים החברתיים והתרבותיים בבית הספר לטיסה מעודדים דיבור קצר ותכליתי, הומור וציניות. באותם ימים, הדיבור על הסמוי לא נתפס כלגיטימי בסביבה ההיא.
כמעט שלוש שנים הייתי חניך בקורס טיס עד שקיבלתי את הכנפיים, אחר כך עברתי מסלול הכשרה בן שנתיים בטייסת מסוקים והוסמכתי כקברניט מבצעי. טסתי באימונים ובמלחמה, ולאחר מכן חזרתי לבית הספר לטיסה כמדריך טיס. בתום התקופה הזאת רציתי למצוא דרך לחבר בין עולם של ביצועים, עשייה ותוצאות לעולם של רגשות, מחשבות ותחושות, וביקשתי שישלחו אותי ללמוד פסיכולוגיה כדי שאוכל להיות פסיכולוג של טייסים.
למדתי פסיכולוגיה במשך שנים רבות. עשיתי שלושה תארים ומסלול התמחות, ואט-אט עברתי לעולם שמתיר ואף מעודד את העיסוק בסמוי. בשנים הרבות שבהן שימשתי כפסיכולוג של טייסים נחשפתי לעולמות רגשיים עשירים ומורכבים שנותרו יתומים ממילים וסגורים בחדרי חדרים פנימיים. מצאתי את עצמי פורם ואורג את החיבורים בין הגלוי לסמוי, מחבר את העולם הרגשי הפנימי לזירה התפקודית הגלויה.
כיום, כפסיכולוג קליני, אני מנסה לשרטט עם מטופלי מפות ולחפש נתיבי התמצאות בעולמם הפנימי הסמוי. הניסיון לחבר בין עולם המעשה לעולם הרגשי, העיסוק בקו התפר שבין הגלוי לסמוי, נהפך לנושא מרכזי בחיי המקצועיים.
הפילטר שמאפשר את המעבר בין הגלוי לסמוי נהפך לאבן יסוד במודל פסיכולוגי לתקשורת יעילה בין אנשים, מודל שבניתי יחד עם חברַי ושותפַי למיזם פסיפס, ד"ר אריאל להמן, ד"ר יוסי שוב ז"ל ואלוף במיל' גיל רגב.
במיזם פסיפס התקבצנו ממקומות ומתחומים שונים, מתוך עניין רב ומשותף לחבר בין עולם העשייה לעולם היחסים. במהלך השנים פיתחנו מילון מושגים שמשמש לנו כשפה המאפשרת התמצאות טובה יותר בעולם הפנימי ובממשק שלו למשימה ולביצועים. באמצעות שפה זו אנחנו מקנים כלים לשיפור יכולות עבודת צוות בעיקר בעולם התעופה ובעולם הרפואה.
הספר הזה מבקש לפרוש את שפת פסיפס בצורה פשוטה ובהירה באמצעות המושגים ה"פסיפסיים", המנקזים אליהם שנים רבות ומאומצות של חיפוש דרכים ושיטות לקשר בין העולם הסמוי של המחשבות והרגשות לעולם התפקודי הגלוי. אני מאמין שיש ביכולתם של המושגים האלה לשפר את ההתמצאות בעולם הפנימי. הפעם, הניווט הלילי במסוק משמש רק משל לסיפור הגדול יותר, סיפור הניווט בנתיב המחבר בין הרגשות הסמויים להתנהגות הגלויה.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “כורסת הפסיכולוג בתא הטייס”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות