על פי הקבלה היהודית, נפש האדם עשויה ספירות – מרכזים אנרגטיים, אשר יצאו מאיזון בכוהלך ירידתנו לגוף, כוה שמתבטא בהתניות רבות בתחום הרגש, האמונה והעשייה. כדי לחוש שמחה והגשמה עצמית, עלינו ליצור איזון בין הספירות וללמוד כיצד לשמור על מידתיות. בספר זה ריכזנו חקירה עצמית מובנית, פשוטה אך עוצמתית שתאפשר לנו להתקין את מידותינו – כלינו הפנימיים – כדי שיוכלו להכיל ולהזרים טוב יותר את האור הגדול.
עבודת תיקון המידות מיוחסת באופן מסורתי לספירת העומר, כהכנה אנרגטית לחג מתן תורה, אך יש יתרון רב באיזון מרכזיים אלו באמצעותה בכל שלב שבו אנו נמצאים.
יערה בויום קפלן – מטפלת בנשימה מעגלית ובתקשור מרפא, מורה ומנחה לתקשור מרפא ולפתיחת תדרים. יצרה ולימדה תיאטרון תנועתי פיזי, מפרסמת תקשורים באתר "כיווני הרוח", בעריכתה של סמדר ברגמן.
יותם בויום – מוסיקאי ויוצר, מנחה ומדריך מוסיקאים יוצרים. כשחזר בתשובה פגש את חוכמת הקבלה. גם משחזר שוב בשאלה, המשיך לחקור את הקבלה והליקוטין השונים, במטרה להנגיש את הידע העמוק והגבוה לכל אדם.
קטגוריות: מבצעי החודש, עידן חדש
25.00 ₪
מקט: 4-800-1703316
הזמנה למסע
אני חובבת חפירות ארכיאולוגיות נפשיות ידועה בציבור.
הדבר ניכר באופיי כבר מגיל צעיר, כשהייתי מתבוננת שעות ארוכות בספרי הילדות שלי: בייגלה, מיץ פטל, זרע של צנונית.
הייתי מתעכבת על רגעי הדרמה הקשים וחוזרת אליהם שוב ושוב: זהובה הכלבה נפלה לבור והיא בוכה ובוכה, אריה צועק ומאשים את ג’ירפה המתלהבת – בגללך! אודי הקטן מתמיד ומשקה כל יום את זרעו ששתל בגינה והוריו ואחיו עומדים סביבו ומודיעים: זה לא יגדל!
לא הועיל שהסוף בא על פתרונו לטובה, כי אני נשאבתי שוב ושוב לרגעי הכאב העוצמתי של אותן דמויות.
בבגרותי, משכו אותי יצירות מתחומים שונים החושפות את הנפש, פנימה, זו הפגיעה והרגישה, העומדת בחשש מאחורי כל מנגנוני ההגנה.
לכן, כשנפגשתי לראשונה עם עבודת איזון המידות בספירת העומר, נדהמתי.
זו הייתה תקופה בה שלושה מאחיי חזרו בתשובה, והם היו חדורי שליחות להרביץ תורה בכל מי שנשם לידם.
בביתה של אחותי, התאספו כל ערב ‘מתחזקים’ למיניהם, והתפלפלו על היבט הספירה של אותו היום בספירת העומר, ללמידה בחברותא.
הייתה ברשותם חוברת עבודה קטנטנה בהוצאת בית חב”ד, עם מידע תמציתי וקצרני על הספירות, ועל ההיבטים השונים שלהן בהתאמה לכל יום.
הרגשתי שנגלה בפני פלא.
המידע המתומצת על ההיבטים הנפשיים הצביע על עומק וחשיבה פתוחה – כזו שמאפשרת לתודעת האדם להתרחב ולהעמיק בתפישת העצמי – בינו לבין עצמו – ואל מול האחר.
במקביל לגילוי עלה בי גם כעס עצום.
למה העבודה העמוקה הזו נעשית רק בספירת העומר? האם לא ראוי שאדם יעשה עבודה בינו ובין עצמו – ובינו לבין חברו – לאורך כל השנה?
איזה מן צביעות היא זו?
למה רק אנשים דתיים נחשפים לחומרים הללו?
ובטח שעצבנה אותי טענת הנוכחים באותה פגישה, שרק היהודים ניחנו בספירות הגבוהות וששאר בני האדם – “הגויים” – נחותים יחסית אליהם.
היום אני מבינה כי היו אלו הפרשנויות האישיות שלי, שהיו מאופיינות בהתנגדות – במפגש עם פרשנויות של האחר, הצובעות את העולם בשחור ובלבן.
בקשתי בתחינה לקבל את החוברת הזו – הקטנה והתמציתית. עיניהם של הסובבים הוארו בתקווה, כי הנה הנה, המתנגדת הסדרתית לחזרה בתשובה, תיכף חוצה את הסף ועוברת לצדם.
אך לא.
המתנגדת הסדרתית,
היא זו הנמשכת להיוודעות ולהכרה –
ורק ביקשה לחקור עוד.
לצלול פנימה.
עמוק.
בלי הבדלי דת, גזע ומין.
במשך שנים רבות, חזרתי אל אותה החוברת – תיקון המידות היומי, מתבוננת וחוקרת ללא כל הדרכה, מתוך חיבור רגשי ואינטואיטיבי.
ובכל זאת, חסר לי משהו.
שנים לאחר מכן, בהיותי כבר מטפלת רגשית בנשימה מעגלית, אימא לשני ילדים, מצאתי את עצמי מתגלגלת לשיעורי תקשור מְרַפֵּא.
גם למידה זו התאפיינה בהתנגדות, בהתחלה.
השיעור כלל לימוד על הספירות כמרכזים אנרגטיים, ומשמעותו של כל מרכז בבחינת הנפש, הרגש וההוויה.
ההתנגדות החלה שוככת.
בהמשך לא האמנתי למראה עיניי ולמשמע אוזניי: כמו נפתחו בפניי שערים עצומים – לגן עדן של מידע מעמיק על הספירות. מצאתי את עצמי סוף סוף פוסעת דרך השער – מקבלת מידע מעשיר ומפרה.
לימים אחי, יותם, חזר בשאלה ובאמתחתו תכנים ומידע רב שהיטיב לחקור כתלמיד חכם ומבריק בישיבה.
מצאנו עצמנו משתפים זו את זה בידיעות הרבות שאספנו ועיבדנו, כל אחד מזוויות חייו השונות, מבררים אותן דרך התחושות והרגשות – דרך החוויה החושית של החיים.
תובנותיו וידיעותיו של יותם פגשו את שלי, הפרו אלו את אלו בהשראה רבה, והולידו תובנות חדשות.
בעצם, הרגשנו שטסנו לחלל ובחזרה – עלינו מעלה, עד שתמונת חיינו נפרסה ממבט על, כזו המאפשרת לראות את התמונה הרחבה. התגלו בפנינו תובנות שעזרו ללמוד את עצמנו ואת הווייתנו בעולם, לפרום קשרים סבוכים בנפש – מהסוג שאינו מאפשר התגשמות נאותה ומיטיבה, והכי חשוב, עזרו לנו ללמוד להקשיב לכל הקולות הפנימיים ולקבלם.
במהלך השנים האחרונות, כל אחד מאתנו העמיק בעשייתו, בעוד השיחות בינינו והלמידה המשותפת העשירו זו את זה.
המפגש עם החומרים האלו העצים את עצמיותי, את חווייתי הנוכחת ב’כאן ועכשיו’. שינוי ממשי החל להתרחש בתוכי. מהתנגדות להסכמה.
בתהליך הזה עלתה בנו התמיהה על כך שהחומר הכה חידתי, במקורו, נהיה בהיר, מפליא ומשנה תודעה כשהוא הופך לעברית מדוברת.
הבנו יחדיו שבידנו חומרים מכוננים, מחוללי אנרגיה ומרטיטים, בשפה בהירה ומדוברת, וגם שלשנינו יש כלים נפלאים: יותם עם ידיעותיו, אני בהנחיה אל הלב והרגשות, הוא בנגינה מרפאה, ואני בנשימה ובריפוי.
החלטנו להקים קבוצת חברים משותפת שתהווה פיילוט לקבוצת עבודה על ספירת העומר.
מאותו רגע החל מסע חקירה מקיף, מתוך מטרה לאפשר לחברים שקפצו לאתגר, לחוות באופן מיטבי את ההבנה והעבודה הפנימית המיועדות לכל מרכז. היה לנו ברור שאנחנו מעוניינים להעביר את המידע לא רק ברמה האינטלקטואלית, אלא שהם יחוו אותו בהוויה מלאה: דרך דמיון מודרך, מדיטציה בליווי נגינה – בתדרים של אהבה והרמוניה של הטבע, ועם שיתוף ריגשי תומך, וביטוי יצירתי.
תוך כדי ההתנסות גילנו, שהלימוד בקבוצה העצים את ההפנמה של החומרים הנלמדים, מכיוון שבקבוצה התאפשרה לכל אחד מהנוכחים בדיקה עצמית של תחושת הנפרדות. היא העניקה כוח גם ללמידה בעזרת הדפים לעבודה העצמית שהכנו לכל יום בספירת העומר.
לאחר התנסות זו, אספנו את דפי הלמידה הרבים שיצרנו וחילקנו לחברי-הקבוצה, וריכזנו אותם לספר הדרכה לעבודה עצמית: ארבעים ותשעה יום לזיכוך ומירוק רגשי.
הוביל אותנו הרצון ליצור ספר לעבודה מעמיקה, המתאימה לכולם, גם למי שאינו מעוניין לקחת חלק בסדנה דינמית בהנחייתנו, או – לאוטודידקט המעדיף למידה עצמאית בד’ אמותיו.
ולפניכם התוצאה.
לפי ניסיוננו והבנתנו ניתן, אפשרי ואף רצוי לעבור את התהליך בכל תקופה בה תבחרו בכך, ולא רק בספירת העומר.
מקווה שתהיה לכם עבודה נוחה, נעימה ומדויקת.
מאחלת לכם מסע מופלא!
יערה בויום – קפלן
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ללכת בכל דרכיו”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות