לקראת חצות, שמעתי צעדים כבדים מחדר המדרגות. הדלת נפתחה ואור מילא את הסלון החשוך כשדמות תשושה פסעה פנימה. ראיתי את […]
הקדמה
אז ככה מרגיש להגשים חלום…
עמדנו בטור ארוך וצפוף, מולנו עצים ענקיים ועבי צמרת וביניהם מעבר נמוך וצר. אלכס, רב סרן בשייטת 13, עמד לפניי. למרות הקולות החזקים שנשמעו מצידו השני של המעבר, יכולתי לשמוע את פעימות הלב שלו.
רעם של מחיאות כפיים סוערות הגיע אלינו, והשיירה החלה להתקדם. הלכתי בצעדים זהירים, מנסה שלא לדרוך על שולי הגלימה השחורה והמבריקה של אלכס. מעל לכובעים המרובעים והשחורים של אנשי השיירה, צמרות העצים הגדולים החלו להתקרב והקולות הלכו והתגברו.
כשהגענו, לא האמנתי למראה עיניי.
מאות זוגות עיניים ופרצופים מחייכים קיבלו את פנינו באמפיתיאטרון רחב הידיים של הטכניון. השיירה חלפה על פני ההמון העומד על רגליו בסדר מופתי, ואני אחריהם בהליכה מרושלת בזמן שעיניי סורקות את הקהל מצד לצד.
"איפה הם?" שאלתי את עצמי. כל מה שרציתי לראות באותם רגעים לא היה נשיא הטכניון, לא הבמה המפוארת עליה החלו אנשי השיירה להסתדר כמו חיילים, ולא הקהל העומד על רגליו. כל מה שחיפשתי באותם רגעים היו העיניים של אבא ואימא שלי. לא עשיתי את כל זה בשביל הגלימה, הכובע, הכבוד, הדיפלומה ואפילו לא בשביל התואר "דוקטור" לפני השם שלי. מה שבאמת רציתי היה לראות את המבט בעיניים שלהם שאומר "אנחנו גאים בך".
עליתי בזהירות במדרגות המובילות לבמה. על הבמה עמדו שלוש שורות של כיסאות. אחרי שכמעט פספסתי אותו, נעצרתי מול הכיסא שנשא את שמי החדש – "ד"ר מאור פריד". התיישבתי המום. לקחתי נשימה עמוקה כדי להסדיר דופק. הקהל עדיין עמד על רגליו, מלא התרגשות.
מנחה הטקס נשא דברים. הבטתי בו בעיניים חולמניות וחיוך הוזה, מריץ לאחור את הסרט של כל הדברים שעברתי. המקומות, הריחות, האנשים – כולם חלפו לנגד עיניי במהירות. נזכרתי בכל מי שלא האמין שאגיע לרגע הזה, ובכל מי שהבטיח שלא אעלה על הבמה הזו לעולם.
"לא יכול להיות שזה קורה," חשבתי והסתכלתי סביבי. ישבתי לצד המדענים והמהנדסים המבטיחים במדינה, בחורים ובחורות באמצע שנות השלושים, הארבעים ואפילו השישים לחייהם. התבוננתי שוב במנחה הטקס, אך לא הקשבתי למילה שאמר. חייכתי לעצמי. תחושת אושר עילאית הציפה כל תא ותא בגופי.
"אז ככה מרגיש להגשים חלום," חשבתי. ביום שבו הייתי זכאי לתואר דוקטור הייתי בסך הכול בן 24. אלו לא היו רק שש שנות לימוד מפרכות בטכניון, אלא חיים שלמים שהתנקזו לרגע אחד, מסע בן אין-ספור צעדים על שבילים שבהם איש שהכרתי לא צעד מעולם. מסע רצוף בסיפוק וכאב שאי-אפשר לתאר במילים, רגעי שיא והתרסקויות שהולידו תובנות וכלים שלהם אני חייב את כל מה שהשגתי לאורך הדרך ואת מי שאני היום.
מבוא
הספר שאתם מחזיקים בידכם הוא תוצאה של החלטה. נדר שנדרתי לעצמי במהלך התקופות המאתגרות והקשות בחיי.
לא נולדתי דוקטור והוריי לא דוקטורים. אפילו לא הייתי התלמיד החכם של הכיתה. למען האמת, בדיוק להפך. הייתי התלמיד המופרע, הבעייתי של הכיתה, לימים גם האלים. הוריי היו ילדי מעברות שחיו חיי עוני ולא זכו ללמוד בתיכון או להשלים בגרות. לא הכרתי אף מבוגר שיכול היה להדריך ולכוון אותי בחיים, והייתי בדרך הבטוחה לאלימות ופשע. אבל לילה אחד שינה את חיי מקצה לקצה. באותו הלילה נולד לי חלום.
מאותו לילה הפך הנער הבעייתי עם הפרעות הקשב והריכוז החריפות והנטיות לאלימות, לילד שעובד הכי קשה בכיתה. אותו ילד גדל להיות הראשון במשפחה שהשלים לימודים תיכוניים, שירות צבאי מלא ולימודים אקדמאיים. הראשון שכתב מאמרים מדעיים, הרצה עליהם ברחבי העולם ושימש כמרצה באוניברסיטה. הראשון שרכש תעודת בגרות, דרגות קצונה, תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות ולבסוף תואר דוקטור בטכניון בגיל 24 בלבד.
למרות הקשיים הלימודיים והכלכליים, הקושי המהותי ביותר היה תחושת חוסר האונים שריחפה מעל ראשי לכל אורך הדרך – אין לי עם מי להתייעץ, אין לי למי לפנות. אני לבד. כבר מגיל בית ספר יסודי נאלצתי להתמודד בעצמי עם השאלות הגדולות של החיים כמו "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, ואיך לעזאזל מגיעים לשם?"
להיכנע זו לא הייתה אופציה מבחינתי. הבנתי שאני חייב לפתח לעצמי כלים שיאפשרו לי לצלוח את האוקיינוס שהפריד ביני לבין החלומות שלי, וידעתי שאני לא אתייאש עד שזה יקרה. בזכות הכלים האלו כבשתי פסגות שלא חלמתי שאכבוש.
נדרתי לעצמי שכשאגיע ליעד ואגשים את החלומות שלי, אקדיש את מלוא המרץ כדי להעביר את הכלים האלו לכל מי שעומד חסר אונים אל מול החלומות שלו, לכל מי ששוקל להרים ידיים, לכל מי שאי פעם אמר לעצמו "זה לא בשבילי".
כדי להגשים את הציווי הזה ייסדתי את עמותת "ללמוד להצליח". עמותה ללא מטרות רווח שנותנת את הכלים שאספתי ופיתחתי לאורך המסע לכל אדם שנאבק במסעו האישי לסיפוק ולהגשמה עצמית מכל רקע שהוא, או במילים אחרות: מתן כלים מנטליים ומעשים למצוינות ולהגשמה עצמית גם בהיעדר ידע ומשאבים. במסגרת פעילותנו הענפה, שותפיי מעוררי ההשראה ואני מעבירים הרצאות, סדנאות ומפגשים אודות מצוינות והגשמה עצמית לאלפי צעירים, הורים, אנשי חינוך, אנשי מקצוע ובני נוער מדי שנה מכל רחבי הארץ ומכל קשת הרקעים, תוך שימת דגש על בני נוער בסיכון וסטודנטים מהפריפריה ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות – אותם צעירים שאין להם אף מבוגר משמעותי בחיים, ושחוסר הניסיון שלהם עלול להוביל אותם כל רגע לשפת התהום. זאת, מתוך הבנה שהם אלו שזקוקים להכוונה יותר מכול.
בפעילויות שלנו אנו מעבירים את חניכי התוכנית תהליך שבו הם הופכים אינדיבידואלים חסרי חלומות ושאיפות לאנשים נחושים שרודפים אחרי חלום מוחשי עם יעדים, משימות, לוח זמנים ועם כל הכלים המנטליים הדרושים כדי לדבוק בו. יחד, אנחנו מגבשים תוכנית מוגמרת ולוח זמנים מוחשי, בסופו חלומותיהם הכמוסים ביותר קורמים עור וגידים לנגד עיניהם. חניכי התוכנית מגיעים מדי שנה לתוצאות מדהימות שמפתיעות אותנו ואותם בכל פעם מחדש. לאורך כל שנות פעילותנו זכינו לראות באופן חד וברור שכל אחד יכול להגשים את החלומות העמוקים ביותר שלו, לו רק יעמדו לרשותו הכלים הנכונים וליווי ותמיכה משמעותיים. אחרת, הוא עלול להשקיע את כל כוחותיו לריק עד ייאוש.
לשם הקמת התוכנית והוצאת הספר לאור גייסנו סכום של 150,000 שקלים מתמיכות הציבור, מה שמעיד על הצורך בחינוך איכותי, אישי, ובגובה העיניים, ובפרט – על הצורך הזועק לשמיים של בני הנוער בסיכון, הנערים השקופים, חסרי הקול. על כן, העותקים הראשונים של הספר יחולקו ללא עלות לכאלפיים בני נוער בסיכון בכל רחבי הארץ שיעשו את צעדם הראשון לעבר העתיד עליו לא העזו לחלום.
הספר הזה מיועד לכל מי שיש לו חלום ולא יודע מאיפה להתחיל, ולכל מי שלא מצא עדיין את החלום שלו ואת הדרך שתוביל אותו אליו. זהו מדריך שנועד להעביר לכם, הקוראים, את כל הכלים שצברתי לאורך הדרך ואת הסיפור שעומד מאחורי כל אחד מהם. כדי לקבל מהספר שמולכם את המיטב, קריאה אדישה ופסיבית לא מספיקה. אתם חייבים לעבור תהליך פעיל שמורכב מקריאה, הבנה ויישום. לשם כך הספר מכיל דפים, טבלאות ורשימות שעליכם למלא במהלך הקריאה והלמידה. אם תפעלו בהתאם להוראות, בסוף הקריאה יהיה לנגד עיניכם חלום מוחשי, ואת כל הכלים המנטליים הדרושים כדי לדבוק בו, לא להוריד עיניים מהמטרה ולשעוט כל הדרך אל הפסגה.
קחו עיפרון, החזיקו חזק ושיהיה בהצלחה!
אין עדיין תגובות