כולנו מרגישים את ההזדמנות ליצור ולהגשים חיים יוצאי דופן. אנחנו רואים פוטנציאל עצום ושפע אינסופי, אך במציאות רבים חווים חוסר […]
פרק 1 – לחיות מתוך תשוקה
"תשוקה היא נקודת ההתחלה של כל הישג.
לא תקווה, לא משאלה,
אלא תשוקה בוערת שגוברת על הכול"
נפוליון היל
נפוליון היל חקר במשך כעשרים וחמש שנים את סודות ההצלחה הכמוסים ביותר של עשירי העולם. הוא עצמו היה עיתונאי כאשר התחיל במחקר הזה. מה שהפך את המחקר שלו לספר חשוב והתעשר, ספר משנה חיים עבור עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם, היתה תשוקה בוערת. תשוקה עמוקה שגברה על כל הספקות והקשיים שעמדו בדרכו, עד לחשיפת הסודות הללו והוצאתם לאור.
איך הייתם מגיבים אם הייתי אומר לכם שההצלחה אינה מקרית? שיש לה חוקיות ומבניות ברורה, והיא אפשרית עבור כל אחד? הפרק שלפניכם מציע לכם לשקול את התפיסה הזו ולאמץ אותה לחייכם. גם אתם יכולים ליהנות מחיי עושר, בריאות טובה ויציבה ויחסים מלאי עוצמה. גם לכם יש אפשרות למצוא את הקריירה שאתם חולמים עליה, ולנהל את חייכם מתוך מיצוי ומימוש עצמי. יכול להיות שאינכם יודעים כרגע כיצד. אין זה משנה, הכול ייחשף ויתבהר לכם בעמודים הבאים.
ברוכים הבאים לחייכם מלאי התשוקה!
חופש חדש נולד!
חברת אינטל שבה עבדתי, נהגה אחת לכמה שנים להוציא את העובדים לחופשה ארוכה במיוחד. קראו לה "חופשת רענון", אך היא שימשה יותר כ"חופשת ניקוז" – חופשה המרכזת את כל החופשות המצטברות של כל עובד ועובד. רוב העובדים מחכים לחופשה זו, כיוון שזהו זמן מצוין לצאת לטיול ארוך בחו"ל, להתחיל שיפוץ כללי של הבית, או פשוט ליהנות ממנוחת בטן-גב ארוכה. חופשת הניקוז שלי היתה שונה מאוד. גם אני הופתעתי ממנה.
בתום שמונה שנות עבודה אינטנסיביות מאוד, הצטברה לי חופשת ניקוז של שלושה חודשים. למעשה, זו התקופה המקסימלית האפשרית, כך שבוודאי תוכלו להסיק בקלות שלא יצאתי לחופשות לעיתים קרובות. יחד עם זאת, מעט החופשות שכן מימשתי היו שונות לחלוטין מהחופשה המיוחדת הזו!
את סוף השבוע הראשון של החופשה ביליתי עם עוד כמאה איש בסדנה בנושא מודעות. נרשמתי לסדנה הזו בהמלצת חברים אשר השתתפו בה, וחשבו שזו יכולה להיות התנסות חשובה עבורי. באותה תקופה כל מה שרציתי היה להבין את הקול הפנימי שלי, שלחש לי ללא הרף: "אתה יכול יותר! יש לחיים אפשרות להציע לך יותר, הרבה יותר!"
הסדנה היתה מעניינת, אך לא מצאתי בה את כל התשובות שחיפשתי. כך שבסיומה מצאתי את עצמי ממשיך לקרוא ולחקור באדיקות מלאת תשוקה, מה אפשרי עבורי; מה החיים יכולים להציע לי מעבר ליומיום השוחק, הידוע והמוכר, מעבר להכרח לעמוד בתקנים, מדדים וציפיות סביבתיות. חיפשתי מענה ומזור לקול הפנימי שלי, שעוצמתו גברה, והאמירה שלו הפכה מודאגת: "האם באמת אתה יכול יותר?"
במהלך החקירה נחשפתי לתובנות ולרעיונות שלא ידעתי על קיומם. עולם חדש של ידע שלא ידעתי על קיומו נפרש בפני. ככל שנחשפתי יותר, הרגשתי צורך עמוק יותר להחביא את הרעיון הזה של התפתחות אישית מפני הסביבה ה"רגילה" שלי. פחדתי! פחדתי לערער את המוכר והיציב. פחדתי לאכזב. פחדתי שאחרי שאעשה את השינוי שכל כך רציתי לעשות, אני אכשל… ואז? האם גם אז הקול הפנימי הזה ימשיך לומר לי, "אתה יכול יותר"? פחדתי. פחד טבעי ביותר, פחד מהלא ידוע, מהלא מוכר. היום במבט לאחור אני חושב שפחדתי גם, בסתר לבי, שאם אשתף את האחרים, הם יקלקלו לי את החלום, ושהרציונל שלהם, זה שהיה חלק ממני כל חיי, ינצח את תחושת החיות המדהימה שחוויתי. כשעמדתי מול כל הפחדים הללו, חוויתי כיצד הקולות נחלשים, קולות הפחד נהיים עמומים, וקולות חדשים החלו לנבוע ולהישמע מתוך התודעה החדשה שלי.
אני יכול להבין מדוע אנשים בוחרים להדחיק את הקול הפנימי שלהם ולהתעלם ממה שהם "שומעים"; ומדוע הם אינם נוקטים שום פעולה שתביא למפנה או לשינוי בחייהם; ומדוע בכל פעם שעולות מחשבות על שינוי, ועולים רעיונות בנוגע לצעדים הדרושים למימושו – צף ועולה הפחד הזה, פחד עצום ומשתק. אולי יעודד אתכם לדעת שהפחד הזה זהה אצל כל בני האדם. מקורו בצורכי ההישרדות שלנו, והוא מתעצם מפאת חוסר ידע לגבי כיצד יוצרים ומקיימים שינוי, כיצד פועלים ליצירת הצלחה, וכיצד נמנעים מכישלון וממצים את המיטב והמרב מכל שלב בתהליך.
למדתי להתחיל בהתחלה, כלומר, שנדרשת סבלנות ושאין קיצורי דרך. יחד עם זאת, גיליתי שבתהליך שינוי משמעותי צצות התפתחויות מדהימות ולא צפויות, שמייצרות קפיצות דרך. למדתי את החוקים והעקרונות שמנהלים ומקדמים תהליכים ביחד איתי, וגיליתי שככל שאני מתמיד ולומד, וממשיך לחקור תכנים מעצימים ומקיף את עצמי בהם, הדרך הופכת קלה וברורה יותר, וזו הסיבה שאמשיך לעשות זאת למשך שארית חיי. יתרה מכך, אני מחויב להמשיך וליצור כלים, סביבה ומוטיבציה עבור כל אחד ואחת מכם, כדי שתוכלו להמשיך ולהגשים את מה שחשוב לכם.
אז בואו נתחיל בהתחלה. על מנת שנוכל להתחיל מאותה נקודת התייחסות, אני פותח חלון שדרכו נתבונן יחד על המושג "הצלחה". מבעד לחלון זה תוכלו להתבונן במושג כמו בתמונת נוף. כשמספר אנשים מתבוננים בתמונת נוף זהה, כל אחד מהם רואה את אותם המוטיבים המרכיבים את התמונה, ועם זאת כל אחד מהם יספר לעצמו סיפור שונה לחלוטין על האירועים והרגשות העולים מהתמונה. אני בטוח שיש לכם כבר רעיונות רבים ביחס למושג "הצלחה". לרעיונות אלה ודאי מצטרפים רגשות עזים – מעוררים, או משתקים. אני מזמין אתכם להתבונן במושג המובא כאן כמו בתמונת נוף מוכר, אך מנקודת מבט חדשה. ההגדרה שאציג לפניכם למושג הצלחה, היא הטובה ביותר שפגשתי. בחנתי את תקפותה בתחומי חיים שונים, התאמצתי להפריך אותה ולבסוף אימצתי אותה. זו איננה "הגדרה נכונה", אלא הגדרה מעצימה ומתגמלת. ולכן מצאתי אותה כמתאימה לי ביותר.
הצלחה היא לא בדיוק מה שסיפרו לנו, וטוב שכך!
ארל נייטינגל, אחד מהאבות המרכזיים של תורת ההצלחה בעידן המודרני ומומחה בתחום ההתפתחות האישית והפוטנציאל האנושי, אמר שעבור רוב האנשים הצלחה היא כמו פאזל. חלק מחתיכות הפאזל מוכרות לנו וחלק לא, ולכן איננו מבינים עד הסוף את המרכיבים שגורמים לאדם להצליח. הוא מוסיף ומסביר שבפאזל הזה יש צורך, לעיתים, להעניק שיוף קטן לחלקים מסוימים, על מנת שיתאימו לחלקים האחרים וכך תושלם התמונה שמבטאת מימוש של ההצלחה. אותו "שיוף קטן" נעשה באמצעות שינוי חשיבה או התנהגות.
והנה ההגדרה המלאה של נייטינגל למושג הצלחה:
הצלחה היא הגשמה מתמשכת של רעיון ראוי.
ההגדרה הזו אהובה עלי במיוחד, משום שהיא מאפשרת לחוות הצלחה בכל נקודה בדרך. היא מעניקה את עוצמת ההצלחה לכל שלב ולכל רעיון בתהליך, ולא מתנקזת רק לנקודת הסיום. ההמשכיות, הרצף, ההתקדמות, התנועה לעבר ההגשמה של רעיון ראוי, הבחירה ברעיון ראוי – כל אלה מאפשרים לחוות הצלחה בכל רגע נתון. כך שבעצם ההצלחה איננה תוצאה סופית או נקודתית, אלא חוויה המתמשכת על פני התהליך כולו. כל עוד אנו בפעולה, פועלים ומגשימים באופן מתמשך יעד ראוי – זו הצלחה. זו חשיבה משחררת מאוד, והיא מעצימה את התהליך.
חשוב לציין שבתפיסה זו ההצלחה מפסיקה להיות תלויה במדדים חיצוניים המוכתבים על ידי החברה או הסביבה. ההצלחה נוכחת כאשר אנחנו פועלים עבור מה שחשוב לנו, ומה שבחרנו כרעיון ראוי להגשמה. תחשבו לרגע על הצלחה כלכלית. לפי ההגדרה של נייטינגל. יש חופש מלא לכל אחד ואחת מאיתנו להגדיר מהי הצלחה כלכלית או מהי הצלחה אישית, ולפעול להגשמתה באופן מתמשך, כך שעצם הפעולה מאפשרת חוויית הצלחה.
מהו רעיון ראוי? הרובד הראשון של הביטוי רעיון ראוי, כפי שנייטינגל מסביר, הוא רעיון שאדם בחר עבור עצמו. זה יכול להיות סטודנט שממוצע ציוניו הוא 70, אשר החליט לקבל מלגת הצטיינות; זה יכול להיות אדם שכבר מרוויח מיליון שקל בשנה, ושואף להרוויח עשרה מיליון; זה יכול להיות שכיר בחברה הממלא תפקיד מסוים, ופועל לקבלת קידום לתפקיד ניהולי בכיר; זו יכולה להיות אישה צעירה שבחרה ליצור קשר זוגי ולהקים משפחה. כל רעיון שאדם בוחר עבור עצמו, הוא רעיון ראוי.
בהגדרה זו, כל אדם המתקדם ופועל באופן מתמשך לעבר מטרתו, הוא אדם מצליח, וכל אלה שפועלים כך, שווים. הנקודה המרכזית היא נקיטת פעולה למימוש של אותו רעיון ראוי שהאדם שם לעצמו כיעד, והתקדמות לעבר מימושו באופן עקבי ומתמשך. זוהי ההצלחה.
בהתבוננות מעמיקה בהגדרתו של נייטינגל נגלה כי בביטוי "רעיון ראוי" טמון הסוד הגדול של ההצלחה. נייטינגל התנסח במדויק. אין בכוונתו שתגשימו כל רעיון כלשהו, ותתייחסו להגשמתו כהצלחה עבורכם. הרעיון עליו מדבר נייטינגל, חייב להיות על פי הגדרתו: רעיון ראוי. כאשר חקרתי את המושג הזה נחשפתי לפרשנות אחת מעניינת מאוד: "רעיון ראוי, הנו רעיון שאני מוכן לתת את חיי עבורו." ברגע הראשון זה עלול להישמע קיצוני – מה פתאום שאני אתן את חיי עבור רעיון? למה אני צריך לתת את חיי על מנת להגשים יעד מסוים? ההגדרה הזו מעוררת התנגדות לעיתים קרובות, אך ככל שמעמיקים את ההתבוננות ברעיון של נייטינגל, ניתן להבין את הקשר שהוא יצר בין הצלחה לבין המחויבות שלנו כלפי הרעיון הראוי שלנו, הראוי עד כדי כך שנתמסר אליו במלואנו וחיינו יוקדשו לו.
כולנו מכירים אנשים שעוסקים בעבודה שאינם אוהבים, במקצוע שאינם אוהבים, או שאינם נהנים ממנו יותר. אני מכיר אישית ואינטימית אדם כזה – אני! במשך חודשים ארוכים הסתובבתי עם תחושה עמוקה וכבדה באזור הבטן. תחושת מועקה הנובעת מכך שאני כבר לא אוהב את העבודה שלי ולא נהנה ממנה, והתפקיד שלי משעמם אותי.
זה קורה לכל אחד מאיתנו בשלב כלשהו בתחומים שונים במהלך חיינו. זה יכול לקרות בעבודה, במערכות יחסים, חברויות, לימודים ועוד. אנשים שאינם אוהבים את עבודתם וממשיכים לעבוד בה, אנשים שאינם מוצאים עניין בלימודים שלהם, אבל ממשיכים ללמוד אותם, אנשים שאינם מסופקים ומועצמים במערכת היחסים שלהם, אבל ממשיכים לקיים אותה. כל האנשים האלה בכל רגע נתון, מדי יום, נותנים את חייהם הלכה למעשה עבור רעיון שאינו ראוי! הם ממירים כל רגע ורגע בחייהם ברעיון שאינו ראוי עבורם!
תחשבו על זה רגע – לעבוד תשע עד עשר שעות ביום, עבור רעיון שאינו ראוי? לבלות כל כך הרבה שעות במקום שאני לא אוהב? איך זה משפיע עלי? איך זה משפיע על איכות חיי, על היכולת שלי להגשים באופן מתמשך רעיונות ראויים אחרים? כיצד זה משפיע על תחומי חיים אחרים? האם אני חווה את עצמי כאדם מצליח, כאשר הזמן שלי, המשאב היקר ביותר בחיי, מושקע ברעיון שאינו ראוי בעיני?
במהלך השנים ליוויתי מאות אנשים במסגרות שונות. האנשים שליוויתי על פי רוב זיהו בתהליך ההתבוננות האישית את התחומים שבהם הקדישו את זמנם, את חייהם, לרעיון שאיננו ראוי. אחד מהלקוחות שליוויתי הפתיע את עצמו כאשר גילה, שהרעיון ללמוד משפטים באוניברסיטה איננו רעיון ראוי בעיניו, ושהרעיון הזה נובע ממערכת הציפיות של הוריו, בזמן שהוא משתעמם ולא מוצא שום עניין בלימודים. כאשר זיהה שהרעיון אינו ראוי לזמן ולתשומת הלב שלו, בחר להפסיק את הלימודים ולהשקיע את זמנו ברעיון עסקי ראוי, אשר עניין אותו, והוא יכול היה לראות בו את עתידו. זה היה רעיון שהוא היה מוכן לתת את חייו עבורו.
הבחירה לעזוב את מה שאינו ראוי עבורכם זו רק אחת האפשרויות. אפשר שתתבוננו בחייכם ותזהו שרעיונות ראויים "מונָחים" בחייכם ו"ממתינים" שתתנו את חייכם בעבורם. לרוב, זהו מקור התסכול ותחושת חוסר ההצלחה שבני אדם חווים בתחומים שונים בחייהם: זוגות אשר הזוגיות שלהם נוצרה באהבה גדולה, אבל היא רדומה כעת; תפקיד אשר היה מאתגר מאוד להשיג, ועכשיו הוא משעמם. אין זה אומר שהזוגות הללו צריכים להיפרד, או שבעלי התפקידים צריכים להתפטר. אני מבקש שתעניקו לתחומי החיים הללו תשומת לב חדשה, תגלו, תמציאו ותאמצו רעיונות ראויים שיעניקו את הערך הראוי לחייכם.
בהמשך אחשוף בפניכם את התהליך שיעזור לכם לזהות מהם הרעיונות הראויים בחייכם, הממתינים לכם שתפעלו ותגשימו אותם.
מאמצי ההפרכה שלי חשפו את שלושת העקרונות של ההצלחה
הפילוסוף המדעי, קרל פופר, טען שמדענים זקוקים לניסיונות רבים על מנת להוכיח את אמיתותו של דבר כלשהו. מאידך, הפרכה אחת בלבד יכולה לשלול אותו. בעצם, לפי פופר, המדע מתקדם מהפרכה להפרכה. החקירה המעמיקה שלי בנושא ההצלחה התרחבה הרבה מעבר להגדרה של נייטינגל. בכל תהליכי החקירה של הידע החדש שנחשפתי אליו, אימצתי לעצמי את "עקרון ההפרכה", כך שעל מנת להתקרב כמה שיותר אל האמת הנסתרת בכלל ובנושא הצלחה בפרט, הבנתי שעלי לנסות ולהפריך את הרעיונות שאליהם אני נחשף. זו תהיה הדרך המהירה ביותר להבין את עקרונותיה של ההצלחה, ולזהות את דרך הפעולה המקדמת מהצלחה להצלחה, מהגשמה להגשמה, ממימוש של רעיון ראוי אחד למשנהו.
ככל שניסיתי להפריך את הגדרתו של נייטינגל, ככל שהמשכתי ושאלתי שאלות הקוראות תיגר על ההגדרה, נחשף בפני ידע חדש, מרתק ומעצים. נכשלתי בניסיונותי להפריך את ההגדרה! לא הצלחתי להפריך את המשמעויות שלה גם ברבדים עמוקים יותר. לתדהמתי, במהלך התהליך מצאתי את עצמי מפריך תפיסות קודמות ושגויות שהיו לי אודות הצלחה ואודות היכולת שלי לבטא ולממש הצלחה בחיַי ובחיי הסובבים אותי.
חקירה רחבה ועמוקה זו חשפה בפני את שלושת העקרונות הבאים, העקרונות המובילים של ההצלחה:
העיקרון הראשון אומר: ההצלחה אינה מקרית
העיקרון השני מכריז: כל אחד יכול!
העיקרון השלישי מודיע: השינוי הוא הכרחי, ועכשיו!
העיקרון הראשון: ההצלחה אינה מקרית
כשנחשפתי לראשונה לעיקרון הזה, הופתעתי, התרגשתי, הסקרנות שלי היתה בעננים. מה זאת אומרת? הרי יש לנו כל כך הרבה דעות על אנשים מצליחים. כשאנחנו רואים אנשים שאנו מעריכים אותם כמצליחים, אנחנו אומרים לעצמנו, "טוב, היה לו מזל…" או "הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון," שזה סוג נוסף של מזל, "הוא נולד להורים הנכונים, יש לו כסף מהבית," ומה זה אם לא מזל? קל ונוח לנו למצוא הוכחות והצדקות לכך שאנשים מצליחים באופן מקרי או מולד.
כל בני האדם, אלה שמצליחים יותר ואלה שפחות, אלה שאנחנו מכירים ואלה שלא, אלה שאנחנו קוראים עליהם, שומעים עליהם – כולם התחילו מאותה נקודת התחלה. נקודת התחלה זהה לחלוטין לשלנו. תשעה חודשים (פחות או יותר) בבטן אימם. ובסיומם, לאחר מאמצים ניכרים, הגיחו לאוויר העולם. כל אחד ואחת נדרשו לפתח את הריאות, את מערכת העיכול, וכולנו נפלנו הרבה פעמים עד שהצלחנו ללכת! נקודת התחלה זהה, ושלבי התפתחות זהים לחלוטין. כולנו התחלנו שווים.
התרגלנו לחשוב שיש כאלה שנולדו במקום הנכון, להורים המתאימים, לתוך מצב כלכלי טוב יותר, או במקום טוב יותר על פני הגלובוס, מקום שבו קל יותר לקום אם נופלים. זה נכון, אך זה רלוונטי אך ורק לדיון על פוטנציאל. כשבוחנים לעומק את הנתונים הסטטיסטיים של הצלחה, מגלים מיד שישנם כאלה שנולדו במשפחה הנכונה, בסביבה ה"מתאימה" והצליחו מאוד, ואילו אחרים אשר נולדו באותן משפחות, לאותם הורים ובאותה הסביבה, ולא ידעו לממש ולנצל את תנאי הפתיחה המשופרים שהוגשו להם – כלומר, נקודת הפתיחה ונתוני הפתיחה שלהם לא הביאו את ההצלחה המובטחת.
ההצלחה איננה מקרית, והיא אפשרית עבור כל אחד. מחקר מעניין בנושא ההצלחה, אשר חושף את הנקודות המשותפות של אנשים מצליחים, ומה מביא אנשים רבים להצלחה, הוא המחקר שערך נפוליון היל בתחילת המאה העשרים. המחקר נמשך 25 שנה, ואת תוצאותיו פרסם היל ברב המכר חשוב והתעשר. הספר יצא לאור בשנת 1937, ומאז נמכר בכל העולם בלמעלה משלושים מיליון עותקים ובעשרות שפות.
במחקר זה, שנערך לפני קרוב למאה שנה, נפגש נפוליון היל עם למעלה מעשרים וחמישה אלף גברים ונשים, וביניהם היו חמש מאות האנשים המצליחים והעשירים ביותר בעולם באותה תקופה. במהלך המפגשים היל ראיין וחקר כל אחד מהם, ליווה אותם וצפה במהלך חיי היומיום שלהם במשך שנים ארוכות. בין המשתתפים במחקר היו: הנרי פורד, תיאודור רוזוולט, תומאס אדיסון, אלכסנדר גרהם בל, רוקפלר, אנדרו קארנגי ועוד.
נפוליון היל היה עיתונאי צעיר כשהגיע לראיין את אנדרו קארנגי, מי שנחשב באותה עת לאדם העשיר ביותר בעולם. קארנגי הוא האדם הראשון שהוגדר כמיליארדר. באותה עת הוא שלט בתעשיית הפלדה בארצות הברית.
בפגישתם התרשם קארנגי מהיל הצעיר, ותוך כדי הריאיון פנה אליו בהצעה: "אני רוצה להפגיש אותך עם האנשים הכי מצליחים והכי עשירים בעולם, על מנת שתחקור לעומק מה הביא אותם להצלחתם, ותפרסם את תוצאות המחקר הזה בספר. אני רוצה שכל העולם יוכל לקרוא ולהשתמש בעקרונות האלה. אני מצפה שתקדיש לכך את חייך. האם אתה מוכן לעשות את זה? אגב, אני לא הולך לשלם לך על זה כסף."
ההצעה של קארנגי היתה פשוטה וברורה. היל הקדיש בדיוק עשרים ותשע שניות למחשבה, ונענה להצעה בחיוב. אנחנו יודעים בדיוק כמה זמן חשב היל עד שנענה להצעה, כיוון שקארנגי מדד את זמן התגובה. קארנגי סיפר להיל, כי אם היה מהרהר בהצעה מעבר לשישים שניות, הוא היה מושך אותה, ולא מעניק להיל את ההזדמנות.
אחד הממצאים המעניינים והמשמעותיים ביותר שהיל גילה במחקרו, הוא שכל האנשים המצליחים שהשתתפו במחקר פעלו על פי שלוש עשרה טכניקות מעשיות ומוגדרות. אף אחת מהן לא קשורה לייחוס משפחתי או למצב הכלכלי, והן אינן מושפעת מהאזור הגיאוגרפי שבו גדלו או פעלו. כמו כן, אף אחת מהטכניקות לא פועלת רק עבור אחד המינים או עבור אלה שרכשו השכלה כזו או אחרת. אף אחד מהגורמים החיצוניים שאנו נוטים לייחס את ההצלחה אליהם, לא השפיע על יכולתן של טכניקות אלה לעצב את הצלחתם.
רבים מאלה שהוגדרו כמצליחים, לא רכשו השכלה פורמלית ולא זכו בהון התחלתי ממשפחתם. נתון זה, אגב, מתקיים עד עצם היום הזה. בין השנים 1996-1995 נערך מחקר מקיף על המיליונרים בארצות הברית. הנתונים במחקר מצביעים על העובדה כי כ-80 אחוז מהמיליונרים האמריקאים הם דור ראשון של מיליונרים. הם מיליונרים מסוג "יצירה עצמית", הם יצרו את ההון שלהם, ולא ירשו או קיבלו אותו.
היל גילה במחקרו, שבנוסף לעובדה שכל האנשים המצליחים פעלו באופן עקבי בעזרת הטכניקות הללו, הם השתמשו ביכולות האינטלקטואליות שלהם. הם הקפידו לפתח, לאמן ולהרחיב את היכולות האינטלקטואליות שלהם, על מנת ליצור את התוצאות שהם רוצים בחיים שלהם.
פרק שלם בהמשך הספר מוקדש ליכולות האינטלקטואליות הללו. בפרק זה תלמדו גם כיצד להשתמש בהן בצורה מכוונת, מודעת ורבת עוצמה.
ההצלחה אינה מקרית, היא תוצאה של הלך מחשבה, יישום של טכניקות ברורות ופעולה על פיהן. מיליוני אנשים ברחבי העולם אשר אימצו את הלך החשיבה הזה ופעלו לפי עקרונות אלה, השיגו את יעדיהם והגשימו בהצלחה את מה שחשוב להם בחייהם.
מרבית חיי ראיתי בסביבה שלי את המקור להצלחה שלי. כל מה שהגדרתי בחיי כהצלחה, נתפס בעיני כתוצאה של הסביבה התומכת שלי – הורי, אשתי, חברַי. גם ה"מזל" לכאורה עמד לצדי לעיתים. אבל זה הזמן לשתף אתכם בסוד אישי – את הכישלון השלכתי בנדיבות על הסביבה שלי, גם את הסיבות לכישלון. כל מה שלא הצליח או שלא הייתי שבע רצון ממנו – קרה כמובן בגלל הסביבה שלי, העובדים, המרצים, המעסיקים. אך המפגש עם המחקר של נפוליון היל, ההיכרות עם הטכניקות המעשיות ופיתוח היכולות האינטלקטואליות שלי, אפשרו את הטמעת העיקרון הראשון, שאומר: ההצלחה אינה מקרית, ואני המקור להצלחה בחיי. כיום אני חווה הצלחה בכל התחומים. במקומות שבהם איני שבע רצון, או שבהם אני מגלה שחיי מושקעים ברעיון שאינו ראוי, אני חוקר ובוחן מה ניתן ליצור, להעצים ולפתח על מנת להביא להצלחה. שם בעולם, מחוץ לי או מחוץ לכם, אין מוטיבים חיצוניים המנבאים הצלחה או כישלון. יש אותי, אתכם ואת ההצלחה, שנמצאת בידיים שלכם!
העיקרון השני: כל אחד יכול!
העיקרון השני מכריז: כל אחד יכול! כל אחד יכול להשיג וליצור הצלחה בחייו. זה עתה הוכחנו וקיבלנו את האכסיומה שגורמים חיצוניים אינם משפיעים על ההצלחה. יכול להיות שכאשר קראתם את העיקרון הראשון, האומר שההצלחה אינה מקרית, אצל חלק מכם התחיל שיח פנימי כזה: נכון שזה לא תלוי בסביבה, את זה הבנתי, אבל אם היא איננה מקרית וכל אחד יכול, אז כנראה שלא עשיתי את הבחירות הנכונות או שחסרים לי כישורים מתאימים. בדרך כלל בשלב זה מופיעה רשימה שלמה של "כישורים חסרים", ומיד אחריה רשימת האילוצים אשר בגללם לא הצלחנו עד כה. השיח הפנימי הזה הוא אוטומטי, והוא מופיע בניסוח כזה או אחר אצל כולנו כל הזמן. הדיאלוג הפנימי והאוטומטי הזה מקשה עלינו להכיר בעובדה שכל אחד יכול. הוא מתנהל בתוך מערכת האמונות הפנימיות שלנו, מערכת שהתפתחה במשך שנים רבות מבלי שמישהו יעצור אותה. בכל פעם שאנחנו נחשפים לידע או למידע שדורש מאיתנו לאמץ רעיון חדש, כמו ברגעים אלו ממש, במהלך הקריאה המערכת הזו מנהלת מאבק פנימי על זכות קיומן של האמונות הישנות והמוכרות שלנו.
כאשר אנחנו נחשפים לרעיון חדש, באופן אוטומטי לחלוטין ובלי שנבחין בכך, אנחנו בוחנים ומשווים אותו מול הידע שכבר קיים אצלנו – כל מה שאנו כבר יודעים, כל האמונות שאנחנו מחזיקים בהן שנים רבות. אם הרעיון החדש שנחשפנו אליו דומה לאחת או יותר מהאמונות הקיימות, או מתאים לידע שכבר קיים אצלנו, נאמץ את הרעיון באופן מיידי ואוטומטי לחלוטין. אבל כאשר רעיון אינו מתיישב עם האמונות או הידע הקיים – הוא יידחה אוטומטית. ברוב המקרים, רעיון שאינו מתיישב עם האמונות הקיימות ירד לטמיון וייעלם ממש כשם שהופיע. האופן שבו אנחנו יכולים לאפשר לרעיונות חדשים לחדור מבעד למערכת האוטומטית הזו, הוא להתרגל לשקול כל רעיון כאילו הופיע ממרחב הידע שאיננו יודעים שאיננו יודעים. זהו הרגל אשר מאפשר לעקוף את התגובה האוטומטית ולבחון את הרעיון החדש, לחוות אותו, ורק אז לבחור האם לאמץ או לדחות אותו.
ייתכן שדבר כזה קורה ממש כעת. אני מעלה את הרעיון שכל אחד יכול, והמנגנון האוטומטי שלכם הודף אותו, מבטל אותו, דוחה אותו. המערכת שמנהלת את ההתייחסות שלכם לרעיונות שונים וחדשים פועלת באופן אוטומטי גם בזמן שאתם קוראים, לכן חשוב שתעניקו תשומת לב מיוחדת למחשבות שעולות בכם, ודוחות את הרעיונות החדשים, מחשבות אשר נשענות על מה שאתם כבר יודעים, מפריעות לכם לשקול, לבחון, לחשוב ולהעניק תשומת לב לרעיונות אלה.
כל אחד יכול להשיג תוצאות רצויות בחייו. כל אחד יכול – יותר! יכול להיות שעכשיו עולה השאלה: "כיצד זה ייתכן?" יופי! מעולה! כשעולות שאלות מתחילה חקירה, נוצר עניין, וכך נפתח נתיב המאפשר לרעיונות חדשים להופיע. אז בואו נניח לרגע בצד את כל מה שאתם כבר יודעים ומאמינים שאפשרי עבורכם. תנו לעצמכם את ההזדמנות להיפתח לרעיון הבא: הכול בידיים שלכם, הכול! כל אחד ואחת יכולים להגשים את התוצאות הרצויות להם.
העיקרון השלישי: השינוי הכרחי, עכשיו!
העיקרון השלישי אומר שהשינוי הכרחי, עכשיו! העיקרון הזה נשען על חוק התנודה, שהוא אחד מחוקי הטבע האוניברסליים שנדון בו מיד. חוקי הטבע האוניברסליים האלה אינם תלויים בנו, בסביבה או במצב הרוח שלנו. הם פועלים כל הזמן עבור כל אחד. הם משפיעים על איכות חיינו ועל היכולת שלנו להגשים מה שחשוב לנו. חלק מהם מוכרים לנו עוד מהילדות. בספר זה נדון בעוד כמה חוקי טבע כאלו.
בנוגע לחוקי האדם והחברה נהוג לומר שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. ביחס לחוקים האוניברסליים ניתן לומר שאי ידיעת החוק היא בעצמה "עונש". החוקים האוניברסליים הם כוחות עצומים אשר יכולים לפעול עבורנו בעוצמות אדירות, על מנת שנגשים את מה שחשוב לנו.
אחד מחוקי הטבע האוניברסליים שניוטון חשף הוא חוק התנודה המתמדת. החוק אומר שכל מסה בעולמנו מצויה בתנועה מתמדת. אפילו במסה הנקראת "מסת מנוחה" מתקיימת תנועה מתמדת, תנועה קווית. ביקום הכול מצוי כל הזמן בתנועה. כל דבר, כל מוצק, גם זה המורכב ממיליוני חלקיקים – מתקיימת בו תנועה בלתי פוסקת. הקיר שמולכם, היד שלכם, הכיסא, הכורסה או הספה שאתם יושבים עליהם כעת, הכול מורכב מחלקיקים שנמצאים ממש ברגע זה בתנועה. כאשר מתבוננים על המסות הללו מבעד לעדשת המיקרוסקופ ניתן לראות מיליוני חלקיקים "מתרוצצים" בתנועה בלתי פוסקת. כל דבר בעולמנו נמצא בתנועה. היקום שלנו מתפשט ומתכווץ כל הזמן. הכול נע ונד סביבנו. התנועה הזו מתקיימת תמיד, באחד משני הכיוונים ההופכיים: קדימה או אחורה, למעלה או למטה, פנימה או החוצה, צמיחה או קמילה, חיים או מוות.
כך שכל החומר בעולם נע ונד, לא עוצר, וגם כשהוא נראה לנו כאילו הוא ב"מנוחה", במציאות הוא למעשה עדיין נמצא בתנועה.
אז בואו נראה איך כל זה קשור לשינוי, ולמה השינוי הוא הכרחי.
כל דבר בחיינו נמצא בתנועה מתמדת. כל מה שחשוב לנו נמצא בתנועה מתמדת. עד כאן זה פשוט לחלוטין, ברור ואולי אפילו מוכר. החיים שלנו נמצאים בתנועה מתמדת, והתנועה הזו מתקיימת כל הזמן באחד משני הכיוונים ההופכיים. השאלה החשובה היא באיזה מהכיוונים מתקיימת התנועה, והשאלה החשובה עוד יותר היא, האם התנועה הזו היא בכיוון הרצוי לנו? האם התנועה המתמדת של חיינו מקדמת את מה שחשוב לנו?
גם כאשר נדמה לנו שהגשמנו את כל מה שרצינו אי פעם, הכול עדיין בתנועה מתמדת. התנועה הזו מתקיימת באחד מהכיוונים ההופכיים – צמיחה וגדילה או קמילה ונבילה. קל לנו לראות את התהליך הזה בטבע, על העצים, הצמחים, הפרחים. הם פורחים וצומחים או שהם קמלים ונובלים. החוק הזה פועל על בני האדם באופן מלא וזהה: אנחנו צומחים ופורחים או שאנחנו נובלים.
בניגוד לצמחים אשר אצלם הצמיחה והקמילה הם מחזוריים ואוטומטיים, לנו, בני האדם, ניתנה היכולת לחשוב, לשקול ולפעול. כאשר הקול הפנימי העמוק שלנו אומר: "אתה יכול יותר! החיים מציעים לך הרבה יותר," אנחנו יכולים להתעלם ממנו, כך שחיינו ינועו בכיוון של קמילה ונבילה, או שאנחנו יכולים להאזין לו, כי זהו הקול אשר "דוחף" אותנו בתנועה מתמדת של גדילה, התפתחות וחיות, ויוצר בנו העצמה מתמדת.
התבוננות בתנועה המתמדת של היקום, של כל מסת חומר ושל בני האדם, מאפשרת להבחין בבירור שעל מנת שכל אותם דברים שחשובים לנו בחיים יגדלו, נדרש שכל אותם העיסוקים אשר אינם חיוניים יקמלו. בכוחה של התנועה המתמדת להניע אותנו להגשים יעדים באופן מתמשך ורציף. כל מה שנדרש מאיתנו הוא לשמור על הכיוון שבו אנחנו נעים, כיוון שגם אם נדמה לנו שהגענו אל יעד ראוי ונרצה "לנוח" ולהישאר בו, בעודנו "נחים" הכול סביבנו נע בתנועה מתמדת ומתקדם. כך שעמידה במקום היא תנועה אחורה. זהו החוק. הוא פועל בכל מקום ובכל מצב.
התופעה הזו מוכרת לרבים מאיתנו. כל מי שרכש ידע מקצועי מסוים והפסיק ללמוד ולהתעדכן באותו תחום, מגלה אחרי תקופה שהוא "הולך אחורה" – כיוון שהידע בתחום זה בעולם מתקדם כל הזמן. כל מי שיצר מערכת יחסים מסוימת והפסיק להשקיע בה ולחדש אותה, יגלה אחרי זמן מה שהיחסים נמצאים בנסיגה.
***
עברנו עד כה על שלושה עקרונות: (1) ההצלחה אינה מקרית, (2) כל אחד יכול, (3) השינוי הוא הכרחי. אלה העקרונות המנחים והבסיסיים להעצמת חייכם. במהלך הקריאה בספר זה, אני מזמין אתכם בכל שלב, בכל פרק או בכל פעם שיופיע רעיון שהוא חדש עבורכם, לחזור ולעיין בשלושת עקרונות המקור הללו. עקרונות אלו יחזירו אתכם אל מרכז חייכם, אל היותכם המקור להצלחתכם, ומעל לכול אל הביטחון שיש לכם את כל מה שנדרש על מנת להצליח, עכשיו, כשבחרתם לעשות את השינוי ההכרחי ולנוע בכיוון ההצלחה!
לצאת לפעולה:
חוקרים הצלחות
במהלך חייכם חוויתם הצלחות, יש לכם זיכרונות מוגדרים של תקופות או אירועים בהם הצלחתם, הייתם שבעי רצון, מסופקים והגשמתם יעד ראוי. ההצלחות הללו אפשרו לכם ליצור פריצות דרך או הישגים יוצאי דופן בחייכם.
ברצוני לבקש מכם לחדול לרגע מן הקריאה לטובת תרגיל מעשי שיקדם אתכם לעבר ההצלחה שלכם:
* הקדישו מספר דקות על מנת להיזכר באירועים של הצלחה שחוויתם בעבר. התמקדו בשלושה אירועים של הצלחה שהשפעתם ניכרת על חייכם כיום.
* רשמו לעצמכם מהם האירועים הללו, ותנו לעצמכם זמן לזהות מכנה משותף לשלושתם. המכנה המשותף יכול להיות ההרגשה שלכם, התחום שבו הצלחתם, הפעולות שנקטתם, או כל דבר העולה בדעתכם.
המכנה המשותף הזה הוא מקור ההצלחות שכבר הצלחתם.
* כעת, הקדישו מספר דקות על מנת לזהות כיצד פעלתם בהרמוניה עם חוק התנודה ביצירת ההצלחות הללו.
משחררים חסימות
לפני שאנחנו ממשיכים, הייתי רוצה שנתבונן על חוק התנודה מכיוון נוסף.
* הגדירו שלושה תחומים בחייכם שבהם אתם חווים כיום חוסר שביעות רצון מתמשך, שבהם אתם חווים תחושת ויתור או חוסר סיפוק מהתוצאות שאתם משיגים בתחום.
* בדקו כיצד פועל חוק התנודה עבורכם בתחומים אלה, וכתבו מדוע השינוי בתחומים אלה הוא הכרחי עבורכם.
אין עדיין תגובות