החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על שמעון פרוס

שמעון פרוס היה סטודנט שש שנים. הוא למד מנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, ומגוון קורסים בתחומים שונים באוניברסיטה הפתוחה. במשך שלוש שנים, במקביל ללימודיו, חקר כיצד אפשר ללמוד טוב יותר, כשלימודיו משמשים לו שדה ניסויים לפיתוח ושכלול שיטות מעשיות לשיפור ... עוד >>

ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים

מאת:
הוצאה: | 2017 | 225 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

27.00

רכשו ספר זה:

אתם לומדים שנים ארוכות ומתאמצים רבות כדי להצליח, אך האם אתם לומדים ביעילות?

ספר זה חושף בפניכם את מה שלא תלמדו באוניברסיטה: איך ללמוד נכון. "ללמוד בגדול" הוא מדריך לסטודנטים ובו מגוון אסטרטגיות, טכניקות וטיפים ללמידה יעילה ועמוקה ולהשגת ציונים גבוהים:

  • איך לשפר את הזכירה
  • איך להעמיק את ההבנה
  • איך להגביר את המוטיבציה
  • איך לחזק את הריכוז
  • איך ללמוד אנגלית
  • איך להפוך חומר משעמם למעניין
  • איך להתכונן לבחינות ולקבל ציונים גבוהים
  • איך ללמוד באינטרנט
  • שיטות לקריאה יעילה
  • כלים לפיתוח משמעת עצמית חזקה
  • עצות לשילוב לימודים ועבודה

לכל אלו ולנושאים נוספים תמצאו בספר מגוון שיטות ייעול מעשיות שאותן תוכלו ליישם כבר היום. השיטות והטכניקות המוצגות בספר מבוססות על מדעי הפסיכולוגיה והחינוך ועל ניסיון אישי רב-שנים של המחבר. שמעון פרוס, סטודנט לשעבר המכיר היטב את האתגר שבלימודים אקדמיים, כתב עבורכם מדריך מעשי המחולק לפרקים קצרים ותמציתיים, תוך הסתמכות קפדנית על מקורות מקצועיים.

זהו ספר חובה לסטודנטים, ללומדים לימודי מקצוע, לתלמידי השתלמויות שונות, ולכל אדם הרוצה ללמוד בגדול.

מקט: 978-965-571-107-3
מסת"ב: 978-965-571-107-3
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
עמוד הפייסבוק

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פרק 1: עיקרון ראשון – לרווח את הלמידה

אחד העקרונות המועילים ביותר לשיפור כל ממדי הלמידה הוא פריסת הלמידה על פני כמות זמן נכבדה. אין צורך להתאמץ יותר או להשקיע זמן רב יותר, אלא רק לפרוס את אותו הזמן שאנו מקדישים גם כך ללמידה, לשינון ולתרגול על פני תקופה ארוכה יותר. כל תלמיד יודע שכדי לזכור מידע צריך לשננו פעמים רבות, ושכדי לפתח מיומנות צריך להתאמן ולתרגל פעמים רבות. ככל שנרווח את השינון והתרגול על פני תקופה ארוכה יותר, כך נזכור לטווח ארוך יותר, והמיומנות תהיה גבוהה יותר.

עיקרון זה מבוסס על ממצאים מדעיים איתנים ומקובל כבר שנים רבות. באחד המחקרים לקחו קבוצה של מנתחים וחילקו אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת הגיעה ליום לימודים מרוכז שכלל ארבעה שיעורים במיקרו-כירורגיה, ובהם המנתחים למדו כיצד לחבר מחדש כלי דם של חולדות. כל שיעור הורכב מהסבר פרונטלי ומתרגול מעשי. הקבוצה השנייה למדה אותם שיעורים וביצעה אותם תרגולים – בהבדל אחד: הם למדו שיעור אחד בכל שבוע, כך שבסך הכול עברו ארבעה שבועות מתחילת הלמידה. כל קבוצה נבחנה על החומר חודש לאחר שסיימה ללמוד.

הקבוצה שלמדה את השיעורים במשך ארבעה שבועות הציגה ביצועים איכותיים בהרבה בהשוואה לקבוצה שלמדה את השיעורים ביום מרוכז. הביצועים היו טובים יותר בכל המדדים: דיוק תנועות הידיים, זמן הביצוע, הצלחה בחיבור כלי הדם ועוד. מנגד, חברי הקבוצה שלמדה ביום מרוכז לא זו בלבד שהציגו ביצועים גרועים יותר, 16% מהם גרמו בניתוח שלהם נזק בלתי הפיך לחולדות! אותם שיעורים, אותו זמן שהוקדש ללמידה, לצד הבדלים בלתי נתפסים באיכות הלמידה.

כדי להבין מדוע למידה מרווחת יעילה יותר עלינו לצלול לעומקם של תהליכים במוח, אך אפשר לפשט את ההסבר: למידה היא תהליך פיזיולוגי שמתרחש במוח. כשאנו זוכרים, מבינים, חושבים ומפתחים מיומנות – אלה הם תהליכים פיזיולוגיים במוח, קשרים בין נוירונים וחומרים כימיים העוברים ביניהם. עלינו להיפטר מתפיסת הלמידה כביצוע, ולעבור לתפיסת הלמידה כיצירת תהליך במוח וקידומו. כשאנו לומדים אנו לא מבצעים פעולה שתסתיים ברגע שנסגור את הספר, אלא גורמים לתהליך נוירולוגי שיימשך גם כעבור שעות וימים. תהליך בניית הזיכרונות והמיומנות במוח אורך זמן, כמו כל תהליך פיזיולוגי אחר, כמו עיכול, בניית תאים או ריפוי פצעים. הסופר פיטר בראון ועמיתיו סוקרים בספרם 'Make It Stick' ('לתקוע את זה') את הממצאים מחזית המחקר ללמידה מוצלחת, וקובעים שריווח הלמידה הוא חלק חשוב בה. המחברים מציגים את מחקר המנתחים שהוזכר לעיל ומסבירים:

מדוע תרגול מרווח אפקטיבי יותר מתרגול צפוף? נראה כי הטבעת למידה חדשה בזיכרון לטווח ארוך דורשת תהליך של קונסולידציה, שבו מסלולי זיכרון (הייצוגים המוחיים ללמידה חדשה) מתחזקים, מקבלים משמעות ומתחברים לידע קודם – תהליך שמתפתח במשך שעות ויכול לקחת אפילו כמה ימים. […] למידה עמידה אכן דורשת זמן לחזרה מנטלית ולשאר התהליכים של קונסולידציה.1

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב סטודנטים היא הזנחת הלמידה במשך הסמסטר ודחיסת הלמידה לפני המבחן. כמה ימים או שבועות לפני המבחן אנו מפנימים באימה שיום הדין קרב ובא, ואז אנו שוקעים בלמידה מואצת שמסתחררת יותר ויותר ככל שמתקרבים למבחן. ייתכן בהחלט שנעבור את המבחן ואף נקבל ציונים גבוהים, אך את המטרה העיקרית של הלמידה – זכירה ומיומנויות לטווח הארוך – נפסיד. למידה דחוסה מטעה, משום שבטווח הקצר אנו זוכרים, אך מיד אחר כך אנו שוכחים. כפי שמסביר הסופר בנדיקט קרי בספרו 'How We Learn' ('כיצד אנו לומדים'), אי אפשר להתכחש לתוצאות המידיות של למידה דחוסה, אך יש לזכור שההישגים יתפוגגו במהרה:

זה לא אומר שדחיסה היא חסרת ערך. ה'ללמוד-כל-הלילה' עמד במבחן הזמן ויש לו רקורד עשיר של שיפור ציוני המבחן למחרת. אבל במונחי מהימנות, הספרינט הלילי הזה דומה להעמסת-יתר על מזוודה זולה: התכולה מחזיקה לזמן מה, ואז הכול נופל החוצה.2

קרי מדגיש שכדי ליישם את העיקרון אין צורך להשקיע זמן רב יותר בלמידה, אלא לפרוס אותו זמן למידה ואותם מאמצים על פני זמן ארוך – ואיזה סטודנט אינו רוצה לשפר את הלמידה מבלי להשקיע זמן רב יותר?

כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית, צריך ללמוד בהתאם לדרך שבה המוח פועל. למידה במוח היא תהליך אורגני מתפתח שאורך זמן, ולכן עלינו לפרוס את הלמידה, את השינון ואת התרגול על פני כל הסמסטר.

מדברים אלו אנו לומדים שהמוח ממשיך לעבוד קשה גם לאחר שקמנו מהשולחן והחזרנו את הספרים למקומם. בסעיף הבא נראה שהמוח אינו רק בונה זיכרונות ומיומנויות לאחר סיום הלמידה, אלא גם עובד על פתרון בעיות מאחורי הקלעים.

 

המוח פותר בעיות מאחורי הקלעים

רעיון מרתק על העבודה של המוח מאחורי הקלעים מציגה ברברה אוקלי בספרה 'A Mind For Numbers' ('תודעה למספרים'). אוקלי, פרופסור להנדסה, מציגה בהרחבה שני מצבי פעולה של המוח. הראשון הוא המצב הממוקד, ובו האדם מרוכז באופן ישיר בפתרון בעיה, למשל בעיה מתמטית או מדעית. במצב זה אנו מתרכזים באופן מודע בבעיה ומתאמצים לפתור אותה. המצב השני הוא המצב המפוזר, ובו האדם מסיח את דעתו מהבעיה ועוסק בכל דבר אחר, אך המוח ממשיך לעבוד על הבעיה בלי שהיא נמצאת במודעות.

במצב הממוקד הקשב מרוכז בבעיה, החשיבה עקבית, ישירה וצפויה לנושא. בכל פעם שאנו מרוכזים בלמידה אנו מצויים במצב הממוקד, ומבחינת מבנה המוח, האזורים הקשורים ללמידה ולפתרון בעיות מעורבים בחשיבה במצב הזה. ברגע שמפסיקים ללמוד החשיבה עוברת למצב המפוזר. במצב זה המוח ממשיך לעסוק בבעיה, אך לא בצורה ישירה ומצומצמת כמו שקורה במצב הממוקד. החשיבה 'מפוזרת' על פני תחומים ורשתות נוירונים אחרות ואינה אנליטית, מאומצת ומודעת. לכן ייתכן שאדם לא יחשוב על הבעיה, ולפתע יצוץ במוחו פתרון מצוין, שלא הצליח להציג כשניסה והתאמץ במודע לפתור את הבעיה. ההארה צצה ללא כל התראה מוקדמת, בבילוי לילי, באמצע פעילות גופנית, בפקקים של הבוקר או בנמנום צהריים.

אוקלי דנה באריכות בשני המצבים ובהבדלים ביניהם מנקודת המבט של מדעי המוח, אך למטרתנו נדלג ישר לשורה התחתונה: המוח ממשיך לעסוק בבעיות ולייצר תובנות ופתרונות גם כשאנו לא עוסקים בהן בצורה מודעת, ויש להשתמש במצב המפוזר כשיטה לפתרון בעיות. בכל פעם שנתקעים בפתרון בעיה במתמטיקה או מדעים, או שאין מבינים עניין כלשהו במדעי החברה, אין צורך 'לשבור את הראש'. במקום זאת יש להפסיק את הלמידה ולעסוק בפעילויות אחרת שממילא עלינו לעשות, כגון אכילה, ניקיון, סידורים, שיחות טלפון, פעילות גופנית, מקלחת וכדומה – פעילויות שמאפשרות למצב המפוזר להשתלט על התודעה – וכעבור כמה שעות לחזור לעסוק בבעיה. ואז, כשניכנס שוב למצב הממוקד, יופיעו בקלות רעיונות מקוריים ונחוש התקדמות ממשית, ואולי אפילו יבזיק בנו הפתרון במלואו בקלות – בלי שהתאמצנו כלל!

אוקלי ממשיכה וכותבת:

אחרי ההפסקה, כשאתה חוזר לבעיה שלפניך, לעתים קרובות תופתע באיזו קלות הפתרון קופץ למקומו. גם אם הפתרון לא מופיע, לעתים קרובות תתקדם הלאה בהבנה שלך. זה יכול היה לקחת עבודה רבה במצב הממוקד, אבל לפתע, פתרון לא צפוי שעולה מהמצב המפוזר יכול לגרום כמעט להרגשה של 'אהה!'3

רעיון זה מנוגד לדרישה המקובלת להתאמץ ו'להעלות עשן' עד שהבעיה תיפתר. סטודנטים רבים מנסים בעקשנות, פעם אחר פעם, לפתור את הבעיה שבה הם תקועים, או מתעמקים, שוב ושוב, בחומר במטרה להבהיר את הנושא המעורפל. בינתיים זמן רב מתבזבז. זו דרך בלתי יעילה שגורמת תסכול ועייפות, כי המצב הממוקד דורש אנרגיה רבה. במקום זאת יש להמשיך הלאה בחומר ולחזור לבעיה כעבור כמה שעות, ורוב הסיכויים שאז נהיה במצב טוב בהרבה.

ככלל, כשאנו תקועים בבעיה, אוקלי ממליצה לעבור ממצב ממוקד למצב מפוזר, כלומר להפסיק את הלמידה ולעסוק בפעילויות שאינן קוגניטיביות, כמו ריצה, נגינה, שינה, שיחות טלפון או ניקיון. ייתכן שאתם לחוצים ושאין לכם זמן להפסיק את הלמידה לכמה שעות, ובמצב כזה אפשר לעבור ממצב ממוקד בנושא אחד למצב ממוקד בנושא אחר, כלומר להמשיך ללמוד נושא אחר, וכעבור כמה שעות או למחרת לחזור לחומר הבעייתי. התועלת תורגש בשני הסוגים של המעברים.

העיקרון החשוב הוא שברגע שנתקעים בבעיה, בעבודה להגשה או בחומר מסובך, אין לשקוע בהם. יש להמשיך הלאה וללמוד משהו אחר או לעשות סידורים שונים, וכעבור כמה שעות לחזור לחומר המעורפל ולבעיה, ואז ההתקדמות תקרה מאליה ללא מאמץ, הודות לעבודה של המוח מאחורי הקלעים.

***

שני הרעיונות שהוזכרו בפרק זה – חשיבות ממד הזמן בלמידה והעבודה של המוח בפתרון בעיות מאחורי הקלעים – מציגים את היכולות המדהימות של המכונה הסופר-משוכללת שנמצאת בראשנו. משניהם עולה שלמידה היא תהליך אורגני המתרחש במוח שעות וימים לאחר שסיימנו את הלמידה. אם רק נלמד בצורה המתאימה למוח – ההישגים שלנו ישתפרו פלאים, וכל זאת באותה כמות של מאמץ ושל זמן.


1 Brown, P. C., Roediger H. L. III., & McDaniel, M. A. (2014). Make it stick: The science of successful learning (pp. 48-49). Cambridge, MA: Belknap Press of Harvard University Press.

2 Carey, B. (2014). How we learn: The surprising truth about when, where, and why it happens (p.66). New York: Random House.

3 Oakley, B. (2014). A mind for numbers: How to excel at math and science (even if you flunked algebra) (p. 30). New York: Penguin Group.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים”