לא רוֹצֶה כִּי לא בָּא לִי הוּא סֵפֶר מְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁקַּל לְכֻלָּם לְהִזְדַּהוֹת אִתּוֹ. כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַיֶּלֶד שֶׁאַף פַּעַם לֹא […]
אַלּוֹנִי שֶׁלָּנוּ מָתוֹק וּשְׁתַלְּטָן
מֵאָז שֶׁהָיָה תִּינוֹקִי קְטַנְטַן.
יֵשׁ לוֹ דֵּעָה מוּצָקָה בְּהַכּוֹל,
וּכְשֶׁאִמָּא אוֹמֶרֶת,
“בּוֹא, לֶאֱכוֹל!”
מִיָּד הוּא מַשְׁמִיעַ, “יוֹ אוֹצֶה, אִמָּא!”
הֶחְלֵטִי וּמוּצָק וְכוֹלֵל פַּנְטוֹמִימָה!
כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא לוֹ לְמִקְלַחַת יוֹמִית,
גַּם פּהֹ אַלּוֹנְלוֹנִי מֵגִיב מִיָּדִית!
“יוֹ אוֹצֶה, אַבָּא!”
צוֹעֵק הוּא בְּקוֹל
תּוֹךְ כְּדֵי בְּרִיחָה
לְחֶדֶר גָּדוֹל.
אַלּוֹנִי שֶׁלָּנוּ עִקְבִי
וְנֶחְרָץ, עַל הַכּלֹ הוּא
עוֹנֶה לְלֹא מַאֲמָץ!
“עַכְשָׁיו מִתְלַבְּשִׁים!” –
“יוֹ אוֹצֶה, אִמָּא!”
“טִיטוּל מַחְלִיפִים!” –
“יוֹ בָּא יִי עַכְשָׁיו!”
“תָּרִים אַחֲרֶיךָ” –
“יוֹ! כְּבָר אָמַרְתִּי!
“אֲנִי, רַק אֲנִי
מַחלְיִט מֵעַכְשָׁיו!”
הֲכִי מְאַתְגֵּר לְאַלּוֹן לוֹמַר “כֵּן”
כְּשֶׁהַלַּיְלָה יוֹרֵד וְהַכּלֹ מְנַמְנֵם.
מִשּוּׁם-מָה בַּלַּיְלָה עָמוֹֹק שָׁם בִּפְנִים
אַלּוֹנִי מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹצִים
חַדִּים וְדוֹקְרִים,
מוּזָרִים עַד מְאוֹד ,
מַקְפִּיצִים אֶת הַטּוּסִיק,
רַגְלַיִם וְעוֹד.
אַבָּא וְאִמָּא עֲיֵפִים עַד שָׁמַיִם!
מְנַסִּים פִּתְרוֹנוֹת יוֹם אוֹ יוֹמַיִם:
שֶׁאַלּוֹן יְשַׂחֵק עַד שֶׁיֵּעָצְמוּ הָעֵינַיִם?
אוֹיְשׁ, הֵם בְּעַצְמָם נִרְדְּמוּ בֵּינְתַיִם.
“אַלּוֹנִי, אוּלַי הַבֶּטֶן שׁוּב מְקַרְקֶרֶת?”
“לֹא, אָכַלְתִּי הַיּוֹם אֲרוּחָה לְתִפְאֶרֶת!”
“אוּלַי עוֹד מִקְלַחַת? עוֹד שִׁיר?
עוֹד סִיפּוּר?”
שׁוּם כְּלוּם לֹא עוֹבֵד,
אֵין שׁוּם שִׁיפּוּר.
וְכָךְ כָּל עֶרֶב, כְּבָר יוֹתֵר מִשְּנָׁתַיִם,
רַק כְּשֶׁבָּא לוֹ הוּא סוֹגֵר עַפְעַפַּיִם.
עוֹבֵר יוֹם וְעוֹד יוֹם, עוֹבְרִים גַּם שְׁבוּעַיִם,
אַבָּא וְאִמָּא כְּבָר נוֹשְׁכִים תַּ’שְּפָׂתַיִם.
“לִישוֹן זֶה חָשׁוּב,” הֵם אוֹמְרִים לוֹ בְּנַחַת,
“כֵּיף לִשְׁכַּב בְּפִּיגָ’מָה אַחֲרֵי הַמִּקְלַחַת.”
אַלּוֹנִי שֶׁלָּנוּ מַחְלִיט לְנַסּוֹת,
נִכְנָס לַמִּטָּה, מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ לְכַסּוֹת,
ראֹשׁוֹ רַק שׁוֹקֵעַ בַּכָּרִית הָרַכָּה,
וְהוֹפּ! הוּא נִרְדָּם
עוֹד לִפְנֵי הַנְּשִׁיקָה.
אנונימי – :
באמת אני לא מכירה את הספר אבל שמעתי וקראתי את התרקציר