החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על אריה פישביין

מחבר הספר, מנכ"ל "אפיק" ייעוץ וניהול, תת־אלוף (מיל') אריה פישביין, הוא מומחה ביחסי אנוש ובהנעת אנשים באמצעות יחס חם ודאגה כנה. אריה שירת בצה"ל 28 שנים והשתחרר בשנת 2001 מתפקיד מפקד כוחות הנ"מ (מערך ההגנה האווירית כיום) בחיל האוויר. במשך ... עוד >>

המפתח למנהיגות אנושית

מאת:
הוצאה: | 2015 | 271 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

44.00

רכשו ספר זה:

הספר "המפתח למנהיגות אנושית" מגיש לקורא שלל כלים ועצות מעשיות לניהול אנשים והנהגתם מתוך גישה אנושית, המושתתת על יחסי אנוש חמים, גילוי מעורבות ורצון אמיתי של המנהל לסייע לכפופים לו לפתור בעיות ולעזור להם למלא את תפקידיהם בהצלחה. "מודל אפיק", פרי פיתוחו של מחבר הספר, נותן בידי המנהל כלי שבאמצעותו הוא יכול לאתר ולבחון את אופי התנהלותו. בהתאם לכך, יוכל המנהל לפעול לשינוי הדרוש בתחום האנושי ולשפר את כישורי הניהול והמנהיגות שלו, כל זאת במטרה לשפר את ביצועי הארגון.

הספר הוא מדריך מעשי שמכוון לדרגי הניהול השונים, בכל שכבות האוכלוסייה בכל גיל ובכל אחד מתחומי החיים: מקום העבודה, הבית וחוג החברים.

מקט: 978-965-571-112-7
מסת"ב: 978-965-571-112-7
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
עמוד הפייסבוק

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


סיפור להתחלה…

לפני כשנתיים הייתי בשדה התעופה בבנגקוק והמתנתי לטיסת המשך ללונדון. הגעתי לשדה מוקדם והטיסה התאחרה. היה עליי להמתין שש שעות באפס מעשה, וכמי שבאופן כללי לא מסוגל לשבת בחוסר מעש, לחזור לבנגקוק לא היה טעם, הזמן היה קצר מידיי. לשבת בשדה התעופה שש שעות בהמתנה היה זמן ארוך מאוד וההמתנה הממושכת מרטה את עצביי.

בתיקי האישי היו, כמו תמיד, לוח השחמט וכלי המשחק.

פה אעצור לרגע את הסיפור ואפרוס בפניכם כמה פרטים רלוונטיים: אני מאוד אוהב לשחק שחמט ומאוד אוהב לנצח את יריביי. התחלתי לשחק במסגרת חוג בבית הספר בגיל עשר ומאז השתתפתי בתחרויות וזכיתי בהרבה תעודות, ומדליות. גם כיום, כשאני כבר לא משחק באופן סדיר, אני נהנה לשחק בכל הזדמנות. אני מוכן לשחק מול כל אחד מכם, הקוראים, ובכל הזדמנות. אני באמת מרגיש אלוף במשחק הזה וחושב שכבר אי־אפשר ללמד אותי משהו חדש בנושא זה — תחושתי היא שבמשחק השחמט אני יודע הכול! מתוך האהבה למשחק ומהרצון לשחק ולנצח, אני נושא בתיקי לכל מקום לוח מתקפל וכלי שחמט, כך שאם תהיה לי הזדמנות, אני אוכל לנצל את הזמן, לשחק במשחק האהוב עליי, ליהנות מהמשחק, להפעיל את הראש ולנצח.

וכאן אני חוזר לשדה התעופה. ישבתי משועמם, זז חסר מנוחה, מביט על הנוף האנושי סביבי בייאוש הולך וגובר, על המטוסים בחוץ, על אלה שיושבים ושותים קפה במזנון ועל אחרים היושבים כמוני ומחכים שהזמן יחלוף. מדי חמש דקות בערך הצצתי בשעון היד שלי והייתי מוכן להישבע שהוא לא זז. הזמן כמו עצר מלכת.

בעודי יושב משועמם התיישב לידי בחור כבן 35, נמוך ורזה, לבוש מעיל בצבע אדום ולראשו כובע פרווה. לא היה ספק כי הוא ממוצא רוסי, היה בו משהו מוזר, אבל התעלמתי מכך. לאחר כמה דקות של שתיקה הוא פנה אליי ושאל אותי לשמי ולעיסוקי. התפתחה בינינו שיחה ולמדתי שבוריס חי בלונדון כבר עשר שנים ועובד שם כנהג מונית. ו — כן, גם הוא אוהב לשחק שחמט.

חייכתי אליו, מסופק כחתול שמנמן שזה עתה סיים ללקק שמנת. אני זוכר את הטון המתנשא שלי, כשסיפרתי לו שאני שחקן מצוין ושבמשחק הזה אני מרגיש אלוף, ועוד המשכתי וסיפרתי על התחרויות, על ארון הגביעים והמדליות, וציינתי שאם אינו חושש להפסיד יש לי לוח משחק וכלים בתיק היד.

לאחר ההצהרה הארוכה שלי בוריס היסס ונראה מעט חסר ביטחון, ואז הציע לי, בנימוס רב, שנלך למועדון בשדה התעופה כי שקט שם יותר. הוא הכין מראש את הקרקע וציין שמבחינתו לא יהיה אסון אם יפסיד, כל מטרתו היא להעביר את הזמן בנעימים וליהנות מהמשחק. אני עדיין זוכר שחשבתי לעצמי שזה יהיה משעמם, כי — בכל זאת — זהו קרב בין מי שמחשיב את עצמו אלוף הארץ לבין נהג מונית חובבן, אבל גם אמרתי לעצמי "העיקר שנעביר את הזמן", וכך התחלנו את המשחק.

ישבתי דרוך, חישבתי את צעדיי כמה מהלכים קדימה, הזעתי זיעה קרה והתרגשתי, כי מאוד רציתי לנצח אותו. בוריס, לעומתי, נראה שקט ובוטח. הוא הביט בלוח ובכלים בשקט, שיחק ברוגע ובביטחון רב ונקט מהלכים מהירים וחכמים במקצועיות רבה. לאחר פחות מעשר דקות הסתיים המשחק הראשון במט לטובת בוריס. לא תאמינו… הפסדתי בזמן קצר והרגשתי בוש ונכלם.

הפעם האחרונה שבה הפסדתי תוך פרק זמן כה קצר הייתה בשנה הראשונה שבה שיחקתי, כלומר בכיתה ד'. מעולם לא הפסדתי משחק במהירות שכזו. מט חד וחלק. ואז, בנחמדות ובטון שקט ובטוח, אומר לי בוריס: "אתה משחק טוב, רואים שיש לך יסודות, אתה מכיר היטב את החוקים, אבל אני רוצה לתת לך טיפ איך לשפר את התפקוד שלך ולשחק טוב יותר. בתחילת המשחק, לאחר שאתה מוציא את הסוס לשורה השלישית, אתה עושה מהלך סרק ומאבד את השליטה במרכז השדה. זו טעות פטאלית. זו הסיבה שהפסדת. אם תימנע מהמהלך הזה תהיה מוגן מהמט שקיבלת. תוכל להגיב עם הסוס כנגד התקפה שלי ויהיה לך משחק יותר טוב".

בוריס הציע שנשחק שוב, כדי שאוכל ליישם את השינוי. כמובן שהסכמתי. נמנעתי מביצוע המהלך הבעייתי, אולם לאחר שישה מהלכים שלו… שוב הפסדתי. הייתי המום. לא האמנתי שזה קורה לי. בוריס הביט בי, נראה משתתף בצערי, ואז, בחיוך מוצנע ובנימה שקטה אמר לי: "רואים שהמגרש הוא שלך, אבל אתה לא משחק נכון. יש לך בסיס וידע מקצועי על פתיחות ומהלכים, אבל הוא טכני לחלוטין. כדאי שתזכור ששח הוא משחק מלחמה ויש בו שני צדדים, ואתה חייב תמיד לשער מה יהיו מהלכי הצד השני. לכן, אם תרצה, אתן לך שני טיפים חשובים, שישפרו מאוד את המשחק שלך. אחרי שתיישם אותם, לא תבין איך שיחקת עד כה".

הקשבתי בסבלנות למוצא פיו.

טיפ ראשון: פתח עם הסוס כמו שהצעתי לך קודם וחשוב שני מהלכים קדימה. נסה לצפות את מהלכיי. אם תנחש נכון, תוכל למנוע אותם ולהוציא מההתקפה שלי את העוקץ.

טיפ שני: אל תישאר בהגנה. צא להתקפה ונסה לכוון אותה אל המקום שאליו אתה סבור שאבצע את ההצרחה [העברת המלך לצד]. זה ייתן לך תנופה בלתי רגילה, מכיוון שכך תוכל להתמקד ולבצע הכוונה נכונה של הכלים למקום מסוים.

התחלנו את המשחק השלישי. פתחתי עם הסוס, זיהיתי בהצלחה את כוונותיו של בוריס ותקפתי בחוכמה, שכן חזיתי היכן יעמוד המלך. המשחק נמשך זמן רב יחסית ולאחר כשעה סיימנו בתיקו. בוריס חייך לעצמו, הביט בי ואני חייכתי בחזרה והבנתי למה, למרות התיקו, הרגשתי אלוף. הרגשתי שלמרות התיקו אני ניצחתי, שכן בשעתיים קצרות זכיתי בתובנות שלא קיבלתי במהלך שנים רבות של משחק.

אני, שהרגשתי כמו אלוף הארץ לפחות, שחשבתי שאני יודע הכול על המשחק, שהייתי בטוח שאין לי יותר מה ללמוד — פוגש אי שם בעולם, באולם הנוסעים של שדה התעופה בבנגקוק, לגמרי במקרה, את בוריס החובבן, שהיה בעל ידע של מקצוען, ובכמה טיפים הוא משפר את המשחק שלי ללא הכר.

כל אחד מכם יכול לקחת מהסיפור הזה את מוסר ההשכל שלו. יש מי שיאמרו: היוהרה אינה משתלמת; אחרים יבינו, שניתן ללמוד מכל אדם; ואילו אצלי מהדהדת האִמרה, שבתרמילו של כל חייל מצוי שרביט הגנרל. גם עובד פשוט, או חבר, או ילד, יכול להביא רעיונות חדשניים, לחשוב על משהו שהאחרים לא חשבו ואף להוביל. אין לדעת מי יתבלט בסוף, והמנהל צריך לטפח את כולם, בכל הרמות. אני, שחשבתי את עצמי לאלוף, שיפרתי את משחק השח שלי בכמה רמות בעקבות שני טיפים קטנים שקיבלתי מאדם שפגשתי במקרה בשדה התעופה.

עקרונות הניהול נלמדים בכל קורס ניהולי והמודלים התיאורטיים מוכרים לכולם. גם ללא המודלים, כולנו מנהלים: בעבודה, בבית, עם הילדים, עם בן או בת הזוג ועם החברים, כל אחד ושיטתו. הספר שבידיך, הקורא, אינו עוסק בתורת הניהול, אלא בחוכמת הניהול והמנהיגות האנושית. חוכמה, שאינה מקופלת בתוך מודלים, אלא יוצאת מליבו של המנהל או המנהיג ומכוונת לגובה עיניו של ה'מנוהל'. בעצם, הספר הוא מקבץ של תובנות, שנלקחו מניסיוני הניהולי רב־השנים, מכלול של עצות קטנות שנאספו בדרך ומשפרות את יכולת הניהול ללא הכר. לאימוצן, התנאי היחיד הוא הפתיחות והרצון לשמוע. מי שיהיה פתוח וישתמש בעצות האלה, ישפר את יכולותיו גם אם עד היום הרגיש כאלוף, גם אם חשב שכמנהל אין לו יותר מה ללמוד.

אם כל אחד מכם ייקח סעיף אחד ויאמר לעצמו "מחר בבוקר אני משנה קצת, את הדבר המסוים הזה אעשה מעט אחרת" — תאמינו או לא, תהיו מנהלים טובים הרבה יותר. העובדים שלכם יהיו מרוצים יותר, סביבת העבודה תהיה נעימה יותר והתפוקה והביצועים ישתפרו ללא הכר.

גם אני אבוא על שכרי: אתגר גדול הוא להנחיל ידע וניסיון וסיפוק אדיר הוא לראות, כיצד העצות שלך משנות מציאות ומשפרות הישגים.

אם תעשו שימוש ולוּ באחת העצות מכל אלה אשר בספר — יהיה זה שכרי על העמל שהשקעתי בכתיבתו.

המלצה שנייה:

מותר לקשקש בספר ולסמן מה שחשוב. כדאי לקרוא את התובנות והעצות מהספר כמה פעמיים על מנת שיהיה קל יותר להפנים את מה שאתם רוצים לאמץ.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “המפתח למנהיגות אנושית”