בספרו מהפכת איכות החיים, מתאר פול זאיין פילזר תעשייה חדשה שצומחת לממדי ענק בכל הארצות המפותחות. הספר מזהה ומגדיר […]
הקדמה
המהפכה ממשיכה
מה חדש במהדורה המחודשת של מהפכת איכות החיים
הספר מהפכת איכות החיים היה כמו “ירייה עסקית שהדהדה ברחבי העולם.” הוא שהגדיר את תעשיית איכות החיים והוא שהקנה לה יעד אחד ויחיד, שקיבץ תחת גג אחד אינספור ספקים נפרדים של שירותים ומוצרים. עבור המדענים, מדריכי הכושר, אנשי העסקים, יצרני המזון, בעלי המסעדות, המפיצים של מוצרי איכות החיים, הרופאים והאחרים שהיו ממוקדים במניעת מחלות ובהאטת תהליך ההזדקנות, היתה מהפכה זו ההוכחה לכך שהם לא סתם מורדים במוסכמות של התחום המקצועי או התעשייה שלהם, אלא הם חלק ממהפכה כלל עולמית.
לאחר שראה אור מהפכת איכות החיים, כוניתי על ידי העיתון ניו יורק טיימס “הכלכלן שהפך לגורו של תעשיית איכות החיים”. כמו כן, הוענק לי התואר דוקטור של כבוד בזכות השפעתו של הספר על כמה רפורמות כלכליות שאושרו בקונגרס, ביניהן חשבונות החיסכון לתשלום שירותים רפואיים.[1] היום, אותן רפורמות מאפשרות לצרכנים שמעוניינים בכך לשלם פרמיה נמוכה יותר על הביטוח הרפואי, ובכסף שנחסך לממן את מוצרי ושירותי איכות החיים שלהם. בנוסף, הספר ראה אור ב-24 שפות והפך למוקד שסביבו נבנתה קהילת איכות חיים בינלאומית: אינספור אנשים כתבו לי ושיתפו אותי בחוויות שלהם ו/או סיפרו לי על הזדמנויות עסקיות חדשות בתעשייה המרגשת הזו, שבקרוב תגיע להיקף של טריליון דולר.
מכיוון שאני סופר וכלכלן חסר מנוחה, בתום פרויקט או כתיבת ספר אני תמיד מעדיף להמשיך לתחומים חדשים. אבל במקרה הזה, המוציא לאור והעורך שלי שכנעו אותי לכתוב את הגרסה המתוקנת שבידכם, כי התעשייה התפתחה מאוד במהלך חמש השנים האחרונות. ב-2002 חזיתי חלק מאותן התפתחויות, אך את חלקן לא צפיתי.
הספר מהפכת איכות החיים חזה את ההצלחה המהירה והפתאומית של התעשייה ואת הגידול בהיקף השוק מ-200 מיליארד דולר בשנת 2002 ל-500 מיליארד דולר היום. בנוסף, הספר צפה שתוך זמן קצר חשבונות החיסכון הרפואיים, שהחלו בדרום אפריקה והתפשטו לשאר חלקי העולם, יהיו חוקיים גם עבור אזרחי ארצות הברית. עם זאת, לא צפיתי שממשלות ברחבי העולם יקבעו תקנות בריאותיות בתחום המזון במהירות כה רבה, ולא הערכתי את מידת נכונותם של ספקים רבים מתעשיית המזון והחולי (כולל ווֹל-מארט ומקדונלד’ס) להחליף את המוצרים והשירותים הקיימים שלהם במבחר בריא. בנוסף, לא חזיתי עד כמה ההסתעפות הקיימת של “אלו שיש להם” ו”אלו שאין להם”, הן בארצות הברית והן בארצות מפותחות אחרות, תחלחל גם לתעשיית הבריאות החדשה. בזמן שמיליונים רבים של אנשים אימצו אורח חיים בריא במהלך חמש השנים האחרונות, מיליונים רבים אחרים פנו לכיוון ההפוך ― שיעור האנשים שסובלים מהשמנת יתר בארצות הברית בלבד עלה מ-61 אחוזים ל-65 אחוזים, והעלייה במספר החולים במחלות שקשורות בתזונה, כמו סוכרת סוג 2, גורמת לכך שמבחינה רפואית, ארצות הברית היא כמו מדינת עולם שלישי.
מגמות אלו הן שהביאו לכך שהיקף התעשייה תואם ואף עולה על סכום טריליון הדולר שחזיתי. הן גם גרמו לדרישה הגוברת לשירותי/מוצרי איכות חיים חדשים, ומכאן גם להתרבות ההזדמנויות העסקיות.
סֵר אייזק ניוטון אמר, “אם הצלחתי יותר מאחרים לחזות את העתיד, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים.”1 מאז שב-1996 התחלתי לעקוב אחר תעשיית איכות החיים, הענקים שלי היו מהפכני איכות החיים שהזכרתי במהפכת איכות החיים: נשים וגברים שהיו החלוצים בתחום וכבר ב-2002 חוללו שינוי משמעותי. אנשים כמו:
פרנק יאנוביץ, קרדיולוג שייסד עסק שמתמחה במניעת מחלות לב במקום להתמקד בטיפול בהן בלבד.
ג’יל קיני, מאמנת כושר שייסדה עסק של מועדוני כושר ובריאות במקומות עבודה, ששוויו 100 מיליון דולר.
סטיב דמוס, “פלא הסויה”, שייסד את חברת סִילק (Silk) למוצרי חלב סויה והפך למותג איכות החיים הראשון שהגיע להיקף מכירות כלל ארצי של מיליארד דולר.
הסיפורים שלהם, וכן עדכון לגבי מצבם היום, מופיעים בדפים אלו. עם זאת, מאז 2002 הבחנתי בהרבה מהפכנים חשובים לא פחות, שגם הם חוללו שינוי בתעשיית איכות החיים ובכך העשירו את עולמנו. בין אותם מהפכנים נמצאים:
פיטר וקאתי דיוויס, מייסדי IDEA ו-ACE, שאיגדו יחד 20,000 מאמני כושר והקימו ארגון שקבע תקנים וארגן הכשרות מקצועיות בתחום.
כירופרקטים כמו פבריציו מנציני ובוב הופמן, שמחזירים את מקצוע הכירופרקטיקה לשורשיו הבריאים, יחד עם כירופרקטים מובילים אחרים העוסקים במקצוע הבינלאומי הזה, בן 100 השנים.
יזמים כמו פטריק ג’נטמפו, שמשתמשים בשיטות הזכיינות וההפצה של חברות המזון המהיר כדי להקים עסקי זכיינות של תעשיית איכות החיים.
רופאים כמו ראס רייס, מנתח לב שמוכן לפגוע במטה לחמו, ובעזרת מחקר של תאי גזע יוצר עתיד שאין בו צורך בניתוחי לב.
אנשים שעובדים שלא למטרות רווח, כמו ג’ף טאבין, שלקח את הניתוח הפופולרי ביותר בעולם, ניתוח להסרת קטרקט שעולה 3,500 דולר, והפך אותו זמין למיליונים רבים של אנשים בעולם השלישי בהוזילו את המחיר הניתוח ל-20 דולר, על ידי שימוש בטכנולוגיה מודרנית. בזמן שהמהפכה עוברת לשלב הבא בהתפתחותה, בכל חלקי תעשיית איכות החיים צצות הזדמנויות להפיכתם של מוצרי ושירותי התחום, לזמינים להמונים ואפשריים מבחינה כלכלית, כפי שעשו ג’ף טאבין עם הניתוח להסרת קטרקט והנרי פורד עם המכונית.
מאז 2002, גדלה פי מאה הרשימה של מהפכני איכות החיים, ה’ענקים’ שלי. כשאני עומד על הכתפיים שלהם אני מסוגל לראות באופן ברור יותר את עתיד איכות החיים שלנו. הלוואי שהיה לי די מקום לספר לכם את סיפורם של כל אותם מהפכנים, ואני מתנצל בפני הרבים שסיפוריהם לא שרדו את תהליך העריכה של הספר.
מהפכני איכות חיים אלו הם הגיבורים האמיתיים של המהפכה. בין שאתם אנשי מקצוע מנוסים בתחום הבריאות, שרוצים להרחיב את העסק שלכם, ובין שאתם קוראים את הספר הזה כדי למצוא הזדמנות עסקית חדשה, הסיפורים של המהפכנים יעוררו בכם השראה ויספקו לכם את המידע שאתם זקוקים לו, כדי להניב רווחים מההזדמנות הגדולה שעומדת בפניכם:
ההזדמנות להרוויח הון בל ישוער על ידי כך שתיטיבו עם הקהילה ותיקחו חלק בתעשייה הגדולה ביותר בעולם: תעשיית איכות החיים.
המיליונרים הבאים: יזמי איכות חיים
אם אתם יזמים, או שוקלים להפוך ליזמים בתחום איכות החיים, מעולם לא היתה תקופה טובה יותר בהיסטוריה להיות בעלים של עסק משלכם.
כשהייתי ילד, בשנות החמישים, מיליונרים היו דמויות דמיוניות בסדרות טלוויזיה כמו המיליונר או בספרי קומיקס כמו אנני. אף אחד לא הכיר מיליונר באופן אישי או ראה מיליונר מעולם. אפילו בתוכנית המיליונר מעולם לא הראו את פניו של ג’ון ברספורד טיפטון, השחקן שגילם את “המיליונר”. אני זוכר שביקשתי מאבי לצאת לאכול במסעדה ותשובתו היתה, “מה אתה חושב, שאנחנו מיליונרים?!”
אבל ב-1991, בזכות הכלכלה החזקה של ארצות הברית, שוויים הנקי של 3.6 מיליון משקי בית היה מיליון דולר או יותר. ואז, בתוך 10 שנים בלבד, מספר משקי הבית המיליונרים הוכפל והגיע ל-7.2 מיליון. לכלכלת ארצות הברית נדרשו 215 שנים ליצור את 3.6 מיליון משקי הבית המיליונרים הראשונים, ורק 10 שנים נוספות ליצור עוד 3.6 מיליון כאלה.
כפי שהסברתי וחזיתי בספרי עושר בלתי מוגבל שראה אור ב-1991, ההתרחשויות שאירעו בשנות התשעים היו תחילתה של צמיחה כלכלית בינלאומית שנמשכה 40 שנה. מ-1991 ועד 2001 הוכפל פי שלושה שוויים הכלכלי של משקי הבית בארצות הברית, מ-13 טריליון דולר ל-40 טריליון דולר, וצמיחה דומה התרחשה בכל הארצות המפותחות, מלבד יפן.
תמיד היו תקופות של צמיחה כלכלית וצבירת עושר, אבל בעבר המשמעות היתה שהעשירים הפכו עשירים יותר ולאזרח הממוצע לא היה סיכוי להתעשר. ההיבט יוצא הדופן של שנות התשעים היה המספר העצום של משקי בית חדשים שחלקו ביניהם את העושר הכולל. אבל שנות התשעים היו רק ההתחלה:
שנות התשעים היו תחילתה של תקופה המכונה ‘הדמוקרטיזציה של העושר’, לא רק בארצות הברית אלא גם בארצות רבות אחרות, מסין ועד אירופה.
כפי שתבינו מספר זה, בעקבות שינויים מהותיים בכלכלת העולם, בטכנולוגיה, ובתחיקה שתומכת ביחידים ולא בארגונים, אנחנו נמצאים רק בתחילתה של תקופת הדמוקרטיזציה של העושר, שתגרום לקארל מארקס לעמוד על רגליו ולהריע. אבל אפילו קארל מארקס לא יכול היה לחזות את מה שמתרחש היום ― אנו לא לוקחים מהעשירים ונותנים לעניים, אלא יוצרים עושר חדש שכל אדם יכול לבחור לקחת בו חלק.
היום, שוויים הנקי של יותר מ-10 מיליון משקי בית אמריקאיים הוא מיליון דולר, או יותר. עד 2016, יהיו 20 מיליון משקי בית מיליונרים בארצות הברית. כל בית מייצג כ-2.5 אנשים, כלומר שבקרוב 50 מיליון אמריקאים יחיו במשק בית ששוויו מיליון דולר או יותר.
images.jpg
היום, מיליונרים הם המיעוט שגדל במהירות הגבוהה ביותר בארצות הברית ובארצות המפותחות בעולם.
וכפי שתוכלו לראות בספר זה, הדבר החשוב ביותר לאנשים שהופכים להיות מיליונרים, או לאנשים שמגדילים את ההכנסה שלהם ונמצאים בדרכם להפוך מיליונרים, הוא איכות חיים. ובזה הם רוצים להשקיע את עושרם החדש.
ככל שיותר אנשים יגדילו את העושר שלהם, כך יגדלו ההוצאות שלהם על שירותי ומוצרי איכות חיים.
האם זה מולד או נרכש? לא זה ולא זה
אחד החלקים המרתקים ביותר במחקר שלי היה לגלות מי הופך למיליונר. נראה שבכל שנה יש לכך פחות קשר לגזע, דת, ארץ מוצא, או אפילו הורים או השכלה.
ב-1981 פרסם כתב העת הכלכלי פורבס לראשונה את רשימת 400 האמריקאים העשירים ביותר. הרשימה כללה 12 בני משפחת רוקפלר, 10 בני משפחת מורגן, 6 בני משפחת אסטור ושמות משפחה אחרים, שהיו שם נרדף לעושר האמריקאי. 24 שנים מאוחר יותר הופיעו ברשימה רק 40 מ-400 האנשים שהופיעו ברשימה המקורית (או ילדיהם), ואף לא אחת מאותן משפחות נכללת בצמרת של עשרת העשירים ביותר. היום, 10 העשירים ביותר אוחזים בנתח של 32 אחוזים מהעושר של 400 האמריקאים העשירים ביותר.
אבל במקום שהעשירים יהפכו עשירים יותר, ה-10 שמובילים את רשימת ה-400 של פורבס גדלו בקרב משפחות בנות המעמד הבינוני או משפחות עניות, ורק שניים מהם בוגרי אוניברסיטה. נראה שהשכלה אקדמית יוקרתית ו/או השתייכות למשפחה עשירה אף יכולות להשפיע לרעה על מידת ההצלחה הכלכלית.
יתר על כן, נראה שלרבים מהאנשים המופיעים ברשימת ה-400 של פורבס יש דבר נוסף במשותף: באותה מידה שהם הצליחו בחיים, אחיהם נכשלו.
לכמה מנשיאי ארצות הברית של העשורים האחרונים יש תואר אקדמי מאוניברסיטת ייל, ואח שישב בכלא (או היה קרוב לכך). דונלד ניקסון, בילי קרטר, רוג’ר קלינטון, ניל בוש ― אף אחד מהם לא נולד עם הנטייה לכישלון או רכש אותה, ורובם גדלו באותה משפחה וקיבלו אותן הזדמנויות כמו אחיהם המצליחים.
היום, ההצלחה אינה נקבעת על פי צבע העור, ארץ המוצא, או אפילו זהות ההורים. ההצלחה היום, יותר מאי פעם בהיסטוריה האנושית, נקבעת על פי בחירה. מובן שההשכלה, ההורים, או גורמים אחרים מחוץ לשליטתנו ממלאים אף הם תפקיד בהצלחתנו, אך מה שקובע הצלחה יותר מכול הוא הבחירות האישיות שלנו.
אם קראתם עד כאן, כבר עשיתם את הבחירה שלכם ― הבחירה להפוך לאחד מ-10 מיליון משקי הבית המיליונרים שייווצרו ב-10 השנים הקרובות, או לעזור לאחרים להפוך לכאלה.
יש דרכים רבות שמובילות להצלחה, ואתם יכולים לבחור בכל אחת מהן. אני מקווה שתבחרו בעסק או בקריירה ששייכים לתעשיית איכות החיים המתפתחת. כי, כפי שתקראו בדפים אלו, הייסוד של עסק איכות חיים יוצר את ההזדמנות המושלמת להרוויח הרבה כסף ולהיטיב עם הקהילה.
כמה ממגמות איכות החיים החדשות שמודגשות במהדורה המחודשת של הספר מהפכת איכות החיים
כיאה למהדורה מתוקנת שנכתבה בידי כלכלן, המספרים והתחזיות בספר הזה עודכנו. אבל המהדורה הזו לא נכתבה רק כדי לעדכן תחזיות. הנה כמה מהמגמות החדשות בתעשיית איכות החיים:
1. מהפכת איכות החיים החלה בארצות הברית, אבל גדלה בקצב מהיר יותר בשאר חלקי העולם.
הספר מהפכת איכות החיים שראה אור ב-2002 התמקד בשוק האמריקאי בלבד, שם החלה התעשייה את דרכה. עם זאת, הספר הזה תורגם ל-24 שפות ובארצות אחרות הוא נמכר בכמויות גדולות יותר מאשר בארצות הברית, בייחוד באסיה. ובדומה לתעשיות ומוצרים חדשים רבים אחרים שהחלו את דרכם בארצות הברית, גם תעשיית איכות החיים המודרנית החלה את דרכה שם אך גדלה מהר יותר בשאר חלקי העולם.
המהדורה הזו נכתבה למען אנשים מכל העולם.
2. היום, תעשיית איכות החיים היא תנועה שמונעת בידי יזמים ועסקים קטנים.
ב-2002, כתבתי על חברות איכות החיים הגדולות ששוות 100 מיליון דולר, כי דרכן פגשתי בתעשייה זו לראשונה. אבל גם אז וגם היום, חלקן הגדול של המכירות בתחום זה הן מכירות ישירות שמתבצעות על ידי יזמים: אנשי מקצוע כמו כירופרקטים, אוסטיאופתים, אנשים ממקצועות הרפואה האחרים, ועסקים קטנים. הסיבה לכך היא שכדי שאדם יהפוך ללקוח של התעשייה הזו עליו לשנות את תפיסת החיים שלו, ומגע ישיר, פנים אל פנים, הוא הדרך הטובה ביותר ולפעמים היחידה, כדי לגרום לאדם לשנות את צורת החשיבה שלו.
המהדורה המחודשת מסבירה מדוע רוב ההזדמנויות העסקיות בתעשיית איכות החיים עדיין ממתינות ליזם או לאיש מקצוע מתחום הרפואה. היא גם מפרטת איך ניהול של ארגונים עסקיים באמצעות טכניקות חדשות ובדרכים חדשות (כמו מכירות ישירות וזכיינות) יכול לאפשר ליזמים ולאנשי המקצוע האלה להשתמש בטכנולוגיה שרמתה גבוהה אף יותר מזו של החברות הגדולות. מצב זה ימשיך עוד עשור לפחות, עד שהתעשייה תתבגר ורוב הצרכנים שלה כבר לא יהיו חדשים.
3. כמה חברות מזון גדולות עברו לצד השני והצטרפו למהפכת איכות החיים.
כשכתבתי את מהפכת איכות החיים ב-2002, כמה מחברות המזון מכוונות-המחלה[2] הגרועות ביותר היו המחלבות. בעקבות פרסום הספר, רכשה המחלבה הגדולה בעולם, דין פודס (מכירות של 10 מיליארד דולר בארצות הברית), את אחת מחברות מזון הבריאות הטובות ביותר בעולם: וַייט-וֵייב (.WhiteWave, Inc) של סטיב דמוס, יצרנית מותג סִילק של מוצרי חלב הסויה, שערכה 300 מיליון דולר. עם זאת, הסברתי בפרק 4 שבמקום להרוס את סִילק ואת קו מוצרי הבריאות האיכותי שלו, נראה שווייט-וייב ופילוסופיית הבריאות שלה השתלטו על דין פודס.
המהדורה המחודשת מסבירה מדוע השינוי המחשבתי הזה של דין פודס ושל חברות מזון גדולות אחרות הוא רק ההתחלה, ואיך התופעה הזו יוצרת יותר, ולא פחות, הזדמנויות עסקיות עבור כולם, בייחוד עבור יזמים בתעשיית איכות החיים. כפי שאסביר בפרק 2, מרגע שצרכן חווה את מוצרי איכות החיים בפעם הראשונה (כמו שתיית חלב סויה), הוא או היא הופכים להיות צרכנים נלהבים של עוד ועוד מוצרי ושירותי איכות חיים.
4. קמעונאים ומסעדות, שבעבר מכרו רק מוצרים של תעשיית החולי, הצטרפו גם הם למהפכת איכות החיים.
ב-2002 רוב המכירות הקמעוניות של מזון בריאות התבצעו במקומות כמו חנויות בריאות ומסעדות של מזון בריאות. ולמרות שמספר החנויות והמסעדות האלה גדל, כמו גם המכירות שלהן, רוב המכירות של מזון בריאות מתבצעות בחנויות ובמסעדות רגילות.
ב-2005 החלה מקדונלד’ס למכור סלט פירות עם אגוזי מלך, ומיד הפכה להיות רשת המזון שצורכת את כמות התפוחים הגדולה ביותר בארצות הברית, שקונה כ-24.5 מיליון קילוגרם של תפוחים בשנה. למקדונלד’ס יש מסורת נפלאה של מציאת פתרון לבעיות חברתיות, ועכשיו העבריינית הגדולה מכולן (קרי, “תגדיל לי את המנה בבקשה”) עשויה להפוך לאחת מחברות איכות החיים הגדולות ביותר. בשנות השבעים מקדונלד’ס הפכה למעסיקה הגדולה הראשונה שהעסיקה והכשירה נוער במצוקה, אחרי שאנשים רבים בארצות הברית התייאשו מלנסות לעזור להם ופסקו שהם חסרי תקנה. בשנות השמונים מקדונלד’ס נערכה מחדש והתאימה את תפעול המסעדות בערים מסוימות לעובדים בגיל הפנסיה, לדוגמה שעות עבודה גמישות וקופות רושמות עם לחצנים גדולים. חברת הענק הזו, שמאכילה יותר מ-46 מיליון אנשים ביום, התעוררה וראתה את הפוטנציאל שטמון בתעשיית איכות החיים.
בתחילת 2006, הוֹל פוּדס מרקט (מכירות של 7 מיליארד דולר) היתה רשת המרכולים הגדולה ביותר למכירת מזון אורגני ומוצרי איכות חיים אחרים. אבל ב-26 במרץ 2006, ווֹל-מארְט (מכירות של 275 מיליארד דולר) פתחה את המרכול הראשון שלה למזון אורגני בעיר פלאנו שבטקסס, ובו בזמן החלה למכור מוצרי מזון בריאות בכל החנויות שלה. עד שהספר הזה יגיע לידכם, וול-מארט עשויה להיות קמעונאית מזון הבריאות הגדולה בעולם.
כל זה מבשר טובות לתעשיית איכות החיים, ובייחוד ליזמים בתחום: אנשים מגיבים אל התעשייה בפתיחות רבה יותר, והולכים ומתרבים ערוצי ההפצה למוצרים. למרות שהיקף תעשיית איכות החיים כבר הגיע ל-500 מיליארד דולר, רוב הצרכנים עדיין לא התנסו בחוויית איכות החיים הראשונה שלהם, ומספר האנשים שסובלים מהשמנת יתר ממשיך לגדול.
5. התופעה של חברות ואנשי מקצוע שמצטרפים למהפכת איכות החיים אינה חודרת לתחום החולי (כלומר, לספקים ששייכים לתעשיית הבריאות הרגילה).
שלא כמו תעשיית המזוןשערכה 1.3 טריליון דולר, התעשייה הרפואית ששוויה 2 טריליון דולר לא מצטרפת לזרם של איכות החיים וגם אינה מראה סימנים שבכוונתה לעשות זאת. בזמן שיש כמה יוצאים מן הכלל, רוב בתי החולים, חברות התרופות וארגוני הרופאים האמריקאיים בוחרים להתעלם מתנועת איכות החיים או להילחם בה בכל פעם שהיא חודרת לשטחם.
תעשיית הבריאות, או החולי, המסורתית יצאה למאבק אבוד מראש. כמו שקרה לחברות הרכבת בתחילת המאה ה-20, שחשבו שהשוק אינו מסוגל להכיל גם רכבות וגם כלי רכב (ולכן, בסופו של דבר הן הפסידו במאבק מול המשאיות וכלי הרכב האחרים), תעשיית החולי תפסיד במאבקה נגד תעשיית איכות החיים.
לפני 100 שנה, כשכלי הרכב הגיעו לשוק לראשונה, רוב האנשים התייחסו אליהם כאל כרכרה ללא סוס או רכבת שאינה זקוקה לפסים. מעטים הבינו שהכרכרה ללא סוס אינה דומה לכרכרה או לרכבת, אלא מייצגת תעשייה חדשה שתשנה באופן מהותי כמעט כל היבט בחיים האמריקאיים: אנשים כמו הנרי פורד (כלי רכב), ג’ון די. רוקפלר (דלק), ריי קרוק (מסעדות דרייב-אין שמגישות אוכל ליושבים במכונית), הווארד ג’ונסון (מלונות דרכים), ואלפים רבים אחרים הפכו להיות המיליונרים של זמנם והמנהיגים של החברה שלנו. הזדמנות דומה ממתינה ליזמים ולעוסקים במקצועות הרפואה השונים שיבינו שאיכות החיים היא תנועה חברתית חדשה, שזו מהפכה ולא פריט מזון בריא יותר או טיפול רפואי אלטרנטיבי.
למרות שכל מי שקורא בספר זה עשוי לקוות שהרפואה הקונוונציונלית תחזור למקורותיה ותשוב לאמץ את הבריאות במקום את החולי, העקשנות וקוצר הראייה של התעשייה הרפואית יצרו הזדמנות עסקית עצומה ליזמים ולאנשי רפואה מתעשיית איכות החיים.
6. אינספור מוצרי ושירותי איכות חיים חדשים יצאו לשוק. את חלקם צפיתי ב-2002, אבל במלוא הכנות, רבים מהם לא ציפיתי לראות לפני 2012.
ב-2002 צפיתי שבעוד כ-10 שנים בדיקות הדי.אן.אֵיי, ובדיקות מבוססות-מדע אחרות שמשמשות לזיהוי חוסרים של תוספי התזונה למיניהם, יהיו זמינות לכול ויתמכו עוד יותר בלגיטימציה של עסקי הוויטמינים, שבאותו הזמן היו שווים 80 מיליארד דולר. אבל לא צפיתי באיזו מהירות אותה לגיטימציה תחלחל לתחום אבחון המחלות של תעשיית איכות החיים. ב-2004 הושקה ערכה לבדיקת די.אן.אֵיי לזיהוי חוסר בוויטמינים באמצעות דגימת ליחה ונמכרה תמורת 10 דולר ליחידה. ב-2005, סורק טביעת אצבע שקורא רמות של נוגדי חמצון בדם, ששוויו 10 מיליון דולר וגודלו כגודל חדר, יוצר מחדש כיחידה ניידת בגודל ספר והיה זמין בשוק במחיר נמוך יותר ממחירו של מחשב נישא. 10 מיליון אנשים כבר השתמשו במכשיר הנייד הזה ובדקו את רמת נוגדי החמצון שלהם.
מעבר לכך, כפי שיוסבר בפרק 10, הזדמנויות פז רבות טמונות במחקר תאי הגזע, שהוא התפתחות חדשה נוספת ששייכת לתעשיית איכות החיים. למרות שמדענים עדיין אינם מבינים איך בדיוק פועלים תאי הגזע, רופאים כבר משתמשים בהם כדי לשקם איברים פגועים ולהאט את תהליך ההזדקנות.
המהדורה המחודשת מסבירה איך מוצרים אלו ומוצרים חדשים אחרים, הופכים את תעשיית איכות החיים ללגיטימית בהיעזרם בטכניקות של בדיקות רפואיות, ועומדים בתקני הייצור של תעשיית התרופות.
7. שינויים עצומים שאירעו מ-2004 ועד 2007 בתחום ביטוח הבריאות בארצות הברית, מאפשרים היום למועסקים ולאנשים פרטיים במדינה להשקיע במוצרי/שירותי איכות חיים, ולחסוך את הכסף שאינם מוציאים עוד על מחלות היום לטובת איכות חייהם בעתיד.
ב-2002 צפיתי נכונה שהקונגרס יהיה חייב להפוך את חשבונות החיסכון הרפואיים לזמינים לכל אזרחי ארצות הברית, אבל לא צפיתי שזה יקרה כל כך מהר וגם לא ציפיתי שעבודת המחקר שלי תמלא תפקיד ותעזור לשכנע את הקונגרס לפעול בעניין.
המהדורה המחודשת מסבירה איך ולמה 3 מיליון אמריקאים כבר פתחו חשבון שכזה, ואיך יותר מ-11 מיליון אמריקאים מבוטחים עכשיו על ידי המעסיקים שלהם כחלק מחוק ההחזרים הרפואיים.[3] חשבונות החיסכון וחוק ההחזרים מאפשרים החזר מס של 100 אחוזים לשכירים עבור הוצאות בתחום איכות החיים, והם מאפשרים לאנשים לחסוך את הכסף שהם לא מוציאים על מחלות, ולשמור אותו להוצאות עתידיות בתעשיית איכות החיים.
חוק ההחזרים הרפואיים, חשבונות החיסכון הרפואיים, והסדרים רפואיים אחרים מאפשרים לצרכנים לבחור את ספקי הבריאות ששייכים לתעשיית איכות החיים, וכך הכירופרקטים, האוסטיאופתים, הנטורופתים, וספקי רפואה משלימה אחרים מקבלים מעמד שווה ערך אל מול ספקי הרפואה של תעשיית החולי. דרום אפריקה היתה הראשונה שנתנה מעמד שווה ערך לספקי החולי ולספקי הבריאות מתעשיית איכות החיים, ועכשיו עושות כמותה כל המדינות המפותחות, כי סוף סוף הממשלות מכירות בכך שמניעת מחלות והאטת תהליך ההזדקנות הם הפתרונות היחידים לבעיית העלויות הרפואיות, שהולכות ותופחות ומאיימות על יציבותן הכלכלית.
8. ב-2005, תשלומי הביטוח הרפואי לשכירים בתעשיית החולי האמריקאית עלו על הרווחים של החברות הגדולות ביותר שהופיעו ברשימת פורצ’ן 500 ― רשימה של 500 החברות הגדולות ביותר ― ובעלי מניות בעולם כולו שוקלים אם להמשיך לממן חברות כמו ג’נרל מוטורס, שבעבר היו יציבות.
אחרי שבמשך עשרות שנים כולם דיברו על ההוצאות הגדלות שמוציאים מעסיקים בתעשיית החולי, 2005 היתה שנת המפנה. בגלל הירידה ברווחים, העלייה בהוצאות המעסיקים הפכה לאיום קיומי עבור אותן חברות ענק. המעסיקים בתעשיית החולי הבינו שהפתרון ארוך הטווח היחיד לעלייה התמידית בעלויות הוא איכות חיים: תוכניות שמשפרות את הכושר הגופני ומונעות מראש את התפרצותן של מחלות.
המהדורה המחודשת מסבירה את ההזדמנות הייחודית שיש ליזמי איכות חיים מקומיים לספק תוכניות בריאות למקומות עבודה בקהילה שלהם, כמו תוכניות להורדה במשקל ולהפסקת העישון שמגובות על ידי חוק ההחזרים הרפואיים.
9. למרות הצמיחה של תעשיית איכות החיים מ-200 מיליארד דולר ל-500 מיליארד דולר במהלך חמש שנים בלבד, ולמרות שהיא צברה מיליונים רבים של צרכנים חדשים, היקפו של שוק איכות החיים הבלתי מנוצל גדל. במהלך חמש השנים האחרונות, מספר הבוגרים הסובלים ממשקל עודף בארצות הברית בלבד עלה מ-61 ל-65 אחוזים, והשמנת היתר בקרב ילדים עלתה ב-10 אחוזים, מ-27 ל-30 אחוזים מהילדים.
ב-1996, כשהתחלתי לכתוב על משקל עודף והשמנת היתר הקיצונית, מעולם לא חשבתי שהמגפה תהיה גדולה אפילו יותר משהיתה 10 שנים קודם לכן. למרות שמדי יום מיליונים רבים של צרכנים חדשים מאמצים אורח חיים בריא, מיליונים רבים אחרים נשארים מחוץ להישג ידה של תעשיית איכות החיים הנוכחית ומשמינים עוד יותר, סובלים עוד יותר מתזונה לקויה, עוסקים פחות בפעילות גופנית ו/או ממשיכים לעשן.
המהדורה המחודשת מסבירה כיצד ממשיכה האוכלוסייה של כל מדינה מפותחת להתחלק לשתי קבוצות סוציו-אקונומיות: אלו שהכושר הגופני שלהם טוב והם מטפלים בבריאות שלהם, ואלו שלא. לתופעה האיומה הזאת יש השלכות חברתיות וכלכליות מחרידות.
המחויבויות החוזיות שיש לתעשיית החולי כלפי עובדיה-לשעבר מאיימות עכשיו על קיומן של מערכות חינוך רבות בארצות הברית, ועל היכולת של השלטון המקומי והמדיני לספק שירותים בסיסיים. בארצות הברית לבדה, השלטון המקומי והמדיני כבולים בחוזים של יותר מטריליון דולר לכיסוי טיפול בלתי מוגבל במחלות של עובדים-לשעבר, אך אין להם כיסוי כספי לעמוד במחויבות הזו. השערורייה המפורסמת של 300 מיליארד הדולר בשנות השמונים שנבעה מניהול כושל של המוסדות הפיננסיים להלוואה וחיסכון, מחווירה לעומת השערורייה שעומדת בפתח. ייתכן שהמצב אפילו גרוע יותר באירופה ובארצות מפותחות אחרות.
10. הצטרפתי למהפכת איכות החיים כיזם.
ב-1999 ייסדתי חברה שמטרתה לקדם את איכות החיים על ידי תיקון יסודי של הביטוח הרפואי. ב-2005 החברה הזו הפכה להיות חלק מרווֹלוּשן הלת’ גרופ של סטיב קייס. היום היא מספקת הטבות בריאותיות למיליונים רבים של אנשים מונְחי-איכות חיים, והביטוחים נמכרים דרך המעסיקים או דרך חנויות סאמ’ס קלאב של וול-מארט.
ב-2006 ייסדתי חברה שמתמקדת בהפצת הטבות בריאותיות דומות ומוכרת אותן באמצעות יזמים וספקי שירותים פיננסיים של תעשיית איכות החיים. החברה החדשה, שנקראה זאיין בֶּנפִיטס אל.אל.סי (www.zane3benefits.com), כבר מחוללת שינוי במאות מכללות ואצל אלפים רבים של יזמים ומעסיקים, על ידי כך שהיא מספקת לצרכנים ביטוחי בריאות טובים יותר, בטוחים יותר וזולים יותר.
תוכנית פעולה ליזמים ואנשי מקצוע בתחום איכות החיים / הרפואה
בסופו של כל פרק תמצאו קטע שנקרא תוכנית פעולה ליזמים ואנשי מקצוע בתחום איכות החיים/הרפואה. הוא נועד ליזמים חדשים או לאנשים שעובדים כרגע בתור שכירים ושוקלים להקים עסק משלהם. אני לא מתכוון לרמוז שתוכנית הפעולה שאני מציע כאן היא האפשרות היחידה שלכם. המטרה שלי היא להדגים עד כמה גדולה ההזדמנות העסקית שטמונה בתחום איכות החיים, לגרום למוח שלכם לחשוב, ולעודד אתכם ליישם את הרקע, החינוך וניסיון החיים שלכם בתחום היזמות של תעשיית איכות החיים.
פול זאיין פילזר
פארק סיטי, יוטה
אין עדיין תגובות