מה שרואים ומה שאין רואים

"נדירים הם הכלכלנים המשתמשים בהומור על מנת לתקשר את רעיונותיהם. בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית בולט פרדריק בסטייה, שנולד לפני כמאתיים שנה, כמגדלור של עליזות, הודות לשימוש המבריק שלו בסאטירה." אקונומיסט
"הכלכלן המקסים ביותר שפגשתם מאודכם." וול סטריט ג'ורנל
"'מה שרואים ומה שאין רואים בכלכלה פוליטית!' איש מעולם לא הגדיר באופן ברור יותר במשפט אחד את הקושי המרכזי של מדיניות כלכלית רציונאלית, והייתי מוסיף, את הטיעון המכריע בעד חופש כלכלי… זהו אכן טקסט שעליו ניתן לבסס מערכת שלמה של מדיניות כלכלית ליברטריאנית."
פרידריך האייק, זוכה פרס נובל בכלכלה

מקט: 001-3370-002

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

"נדירים הם הכלכלנים המשתמשים בהומור על מנת לתקשר את רעיונותיהם. בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית בולט פרדריק בסטייה, שנולד לפני כמאתיים […]

---

הקדמה

הכלכלה משפיעה על כולנו. כמעט לכל נושא העומד על סדר היום האישי או הציבורי ישנו היבט כלכלי. החלטות שאנו מקבלים בתחום הכלכלי, או שמקבלים בשמנו נציגינו בכנסת ובממשלה, מורידות או מעלות את איכות החיים שלנו. ההכרה בעובדה זו היא היום נחלת הכלל.

למרות זאת, הבורות שלטת בכל מה שנוגע לכלכלה. כלכלה אינה נלמדת בבתי הספר, ואינה מקצוע חובה לבחינות הבגרות. כתוצאה מכך, לרוב האזרחים אין כלים בסיסיים לקבל החלטות בתחום הכלכלי, או להעריך טיעונים המוצגים בפניהם על ידי פוליטיקאים, פרשנים וכלכלנים.

אחת הסיבות לכך היא החשש, המוצדק על פי רוב, שיש לאזרחים מהתמודדות עם ספרים בכלכלה. כלכלנים רבים כתבו על כלכלה דברי טעם. רק מעטים מהם עשו זאת בתמציתיות. מיעוט קטן עוד יותר עשה זאת בשפה פשוטה ועממית. לכתוב על כלכלה דברי טעם, בשפה תמציתית, פשוטה ועממית, ועוד לעשות זאת בהומור שובה לב, לכך מסוגלים כנראה רק יחידי סגולה. בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית, פרדריק בָּסְטִייָה (Frederic Bastiat, 1801-1850) בולט כאחד היחידים שעמדו במשימה.

זו הסיבה שספריו של בסטייה אשר נכתבו לפני למעלה מ-160 שנה, נותרו אחת האפשרויות הטובות ביותר לקוראים בכל העולם המעוניינים בהסבר ברור, תמציתי ומשעשע של עקרונות יסוד בכלכלה. מעתה יוכלו גם קוראי העברית ליהנות מכתיבתו החדה והסאטירית של בסטייה, ולהשכיל.

בסטייה היה ליברל קלאסי בהגותו ובפועלו הפוליטי, אולם גם קוראים שאינם מזדהים עם הליברליזם הכלכלי ימצאו עניין בעיקרון שעל בסיסו מנתח בסטייה סוגיות כלכליות. לשיטתו, ניתוח שלם של בעיה כלכלית חייב להתייחס למכלול ההשלכות שלה, עבור כלל הציבור ובטווח הארוך, ולא להתמקד רק בהשלכות הנגלות לעין על קבוצה מסוימת בטווח הקצר. כל מי שדן בכלכלה ראוי שיידבק בעיקרון זה, תהא השקפתו הפוליטית אשר תהיה.

ספר זה כולל את החיבור “מה שרואים ומה שלא רואים”, וכן שלושה חיבורים קצרים נוספים של בסטייה. כתביו של בסטייה עסקו לא רק בכלכלה אלא גם במשפט, פילוסופיה פוליטית, בלשנות ועוד, אולם פרסום זה מתמקד בכתביו הכלכליים הבולטים.

“מה שרואים ומה שלא רואים” הוא חיבור מופתי, שבו מדגים בסטייה, באמצעות משל “החלון השבור” המפורסם שלו, את חשיבות המושג “עלות אלטרנטיבית” (Opportunity Cost) (66 שנים לפני שהכלכלן האוסטרי פרידריך פון וייזר טבע מונח טכני זה, אשר הפך לחלק מהז’רגון הכלכלי).

והנה תמצית המשל: כאשר ילד זורק אבן ושובר בטעות חלון, הדבר מביא פרנסה לזגג, ואם מתמקדים רק בו, ניתן להסיק כי שבירת החלון תרמה לכלכלה. אולם בסטייה מראה כי על בעל הבית לשלם לזגג, ובכסף שהוא משלם לזגג הוא אינו יכול עוד לקנות מוצר אחר, כגון זוג נעליים שתכנן לקנות. עלותו האלטרנטיבית של החלון היא אם כן זוג הנעליים שרצה בעל הבית לקנות ועתה אינו יכול. הפרנסה שניתנה לזגג נגרעה מיצרן הנעליים, ולכן אין כאן כל תרומה לכלכלה. בנוסף, מצבו של בעל החנות הורע – במקום שיהיו לו גם חלון וגם זוג נעליים חדשות, יש לו עתה, בגלל שבירת החלון והצורך בתיקונו, רק חלון – ולכן המסקנה ההגיונית היא ששבירת החלון גרמה נזק לחברה בכללותה.

בסטייה עושה שימוש בתובנה זו על מנת לנתח מגוון של תופעות כלכליות, אשר רובן רלוונטיות בימינו: גיוס חובה, מסים, סבסוד לתרבות, מכסים, אשראי וערבויות, ועוד ועוד.

זוהי דוגמא לסגנון הפשוט והקולח באמצעותו בסטייה מנתח סוגיות בכלכלה. סגנון זה בולט גם בחיבורים הנוספים הכלולים בספר זה: “מסילת ברזל שלילית”, “המאזן המסחרי”, ו-“עתירה מאת יצרני הנרות”.

הטיעונים שבסטייה מפריך עשויים להיראות פשטניים או אף ילדותיים לקוראים בני זמננו. אולם יש לזכור כי גם אם על פי רוב טיעונים כאלה אינם מוצגים בימינו בשיח הציבורי באופן ישיר, הם מוצגים בו לעיתים קרובות באופן עקיף או מתוחכם על ידי פוליטיקאים, אנשי עסקים, מנהיגי ועדי עובדים, ואף כלכלנים.

קוראים שיישמו את שיטתו של בסטייה לא יוטעו על ידי טיעונים חלקיים, מוגבלים או מטעים מהסוג שהוא מפריך בחיבורים המופיעים בספר זה, ויוכלו לגבש בעצמם עמדה בסוגיות כלכליות, לאחר שיעריכו נכונה את העלות והתועלת.

על התרגום

בתרגום השתדלתי ככל הניתן לשמור על סגנונו הייחודי וההומוריסטי של בסטייה. סגנון זה, ובמיוחד החלוקה לפסקאות, עלולים פה ושם להיראות קצת משונים לקורא בן זמננו. על מנת להקל על הקריאה השוטפת, המעטתי בהערות שוליים, והן מופיעות רק כאשר הן הכרחיות להבנת הטיעון. על אף הסגנון המיושן והדמויות ההיסטוריות הלא מוכרות, גם קורא ספקן ייווכח שכתיבתו מלאת החן של בסטייה עדכנית ומתייחסת לנושאים כלכליים הנמצאים גם כעת בראש סדר היום ולטיעונים מרכזיים בשיח הציבורי בישראל של ימינו.

תודות

מכון ירושלים לחקר שווקים תמך בפרויקט התרגום מתחילתו. אירית גזית סייעה רבות בעריכת התרגום. מתן אורן שביצע את העריכה הלשונית לספר, נתן לי הערות מועילות. בתרגום “העתירה מאת יצרני הנרות”, נעזרתי בתרגומו של יניב פרקש מאנגלית. לכולם תודתי הכנה.

ירדן גזית

מרץ, 2013, תל אביב