מה שיגיד החול

כָּתַבְתִּי אַהֲבָה
וְרַק עַל כְּאֵבִי
לֹא כָּתַבְתִּי מֵעוֹלָם
רַק עַל גּוּפֵךְ כָּתַבְתִּי
וְעַל לִבֵּךְ הַתָּם
וְעַל אֵיבָרַיִךְ כָּתַבְתִּי
וְעַל עוֹרֵךְ הַחַם
וְעַל כְּאֵבוֹ שֶׁל הָעוֹלָם

בספרו מה שיגיד החול מתבונן יוסף כהן אלרן בחיים הכלים מול עיניו לאחר ימים של סגר ומגבלות ואנושות הקוברת את מתיה. האופל היורד, המגפה המאיימת, הסערה המתקרבת – כל אלה הם החיים עצמם, החיים במלואם, החיים כפי שהם נראים לאחר שחלפו ימי התום ואבדו האהבות.
יוסף כהן אלרן, סופר ומשורר האהבה, הוא לרגע משורר הכאב המתבונן בעולם בלי צל בחשש להיחטף אל מתחת לדשא שהשקה כל חייו.

מקט: 4-794-339

כָּתַבְתִּי אַהֲבָה וְרַק עַל כְּאֵבִי לֹא כָּתַבְתִּי מֵעוֹלָם רַק עַל גּוּפֵךְ כָּתַבְתִּי וְעַל לִבֵּךְ הַתָּם וְעַל אֵיבָרַיִךְ כָּתַבְתִּי וְעַל עוֹרֵךְ […]

---

אוּלַי מַלְאָךְ

בַּתְּחוּשָׁה הַמּוּזָרָה כִּי

נוֹשְׁקִים לִי עַל שְׂפָתַי

וּשְׂפָתַיִם לֹא הָיוּ לִי

יָדַעְתִּי כִּי לֹא אוּכַל

לוֹמַר לָהֶם דָּבָר

כִּי אָכֵן לֹא יָכֹלְתִּי

 

וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי

לָהֶם כְּבָר נוֹעַדְתִּי

וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי

לֹא אוּכַל לָשׁוּב

וְאוּלַי שׁוֹשַׁנִּים לֹא

בְּלֶכְתִּי יְפַזְּרוּ לִי

וְכֶתֶר לֹא יַנִּיחוּ עַל

הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִצְמַח

לִי שָׁתַקְתִּי

 

כִּי מִי שֶׁנּוֹשֵׂאת

אָכֵן צִפְּתָה לִי

כִּי מִי שֶׁזָּרַע

אָכֵן קִוָּה לִי

לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר

דָּבָר רַק שָׁתַקְתִּי

כִּי גַּם פֹּה עֲדַיִן לֹא

הָיָה לִי וְאֵיךְ

אֵיךְ נָשְׁקוּ כָּךְ וְאֵיךְ

חַשְׁתִּי כִּי נוֹשְׁקִים לִי

עַל שְׂפָתַי אֵיךְ יָדַעְתִּי

 

וְאוּלַי הָיָה מַלְאָךְ