החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מנחם-מנדל

מאת:
מיידיש: בני מר | הוצאה: | 2016-05 | 221 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

תרגום חדש, חי ועדכני, ליצירה הקלאסית. ב'מנחם-מנדל' הצליח שלום עליכם להפוך שני אנשים קטנים – מנחם-מנדל ושיינה-שיינדל – לטיפוסים על-זמניים: הבעל שחולם חלומות גדוּלה עוזב את הבית ונאלץ להקיץ שוב ושוב למציאות המרה, ואשתו המפוכחת שנשארה מאחור עוקבת מרחוק אחר בעלה השלימזל.
"מה עוזרות לי המתנות שלך, מנדל, שאתה רואה בחלון? איך אומרת אמא שתחיה? 'קְרֶפְּלָךְ בחלום הם לא קרפלך אלא סתם חלום'… נדמה לי שמעיר כזאת ומאנשים כאלה צריך לברוח כמו ממגיפה, אבל הוא שורץ שם ולא רוצה לצאת, כמו שאומרת אמא: 'התולעת יושבת בחזרת וחושבת שאין מקום מתוק יותר.' לכן אני כותבת לך, בעלי היקר, שתחשוב טוב-טוב מה אתה עושה ותפסיק עם החגיגות שלך באודסה המתוקה, שתישרף, כפי שמאחלת לך אשתך הנאמנה באמת שיינה-שיינדל."
מנחם-מנדל הוא דו-שיח של חירשים, משחק של חתול ועכבר, יצירה טראגי-קומית אוניברסלית, שנעוצה גם בזמנה ובמקומה: הקשר והנתק בין העיר הגדולה של האימפריה הצארית לבין העיירה היהודית. תרגומו של בני מֶר מביא את מנחם-מנדל ושיינה-שיינדל לישראל ולעברית של המאה ה-21, אל "האנשים הקטנים" שבכל זמן ומקום.
שלום עליכם (שם העט של שלום רבינוביץ, 1916-1859), מגדולי הסופרים היהודים, ידע תהפוכות חיים דרמטיות: זכייה בעושר רב ונפילה כואבת, מחלה אנושה בשיא תהילתו הספרותית, נדידה עם משפחתו בין ערי אירופה. בתוך כל אלה התמסר לכתיבה ספרותית ונודע כאחד מסופרי היידיש החשובים והאהובים.
מנחם-מנדל הוא הספר הראשון בסדרה גלויות המוקדשת לתרגום של ספרות יהודית שנכתבה בשפות שונות, בעיקר יידיש. היא מביאה לקוראים בעברית יצירות קלאסיות בתרגום חדש, ומציגה לראשונה יצירות לא נודעות, כגון הפרוזה הישראלית של סופרי יידיש וסיפורים שכתבו נשים בעיתונות היהודית המודרנית בראשיתה.

מקט: 4-1307-31
תרגום חדש, חי ועדכני, ליצירה הקלאסית. ב'מנחם-מנדל' הצליח שלום עליכם להפוך שני אנשים קטנים – מנחם-מנדל ושיינה-שיינדל – לטיפוסים על-זמניים: […]

1
מנחם־מנדל מאודסה לאשתו שיינה־שיינדל בכתריאלבקה

לזוגתי היקרה, החכמה, הצנועה, מרת שיינה־שיינדל שתחיה.

ראשית, באתי להודיעך שאני ברוך השם בקו החיים והשלום. בעזרת השם יתברך נשמע תמיד זה מזה רק בשורות טובות, ישועות ונחמות, אמן.

ושנית, דעי לך שאני לא יכול בכלל לתאר לך את העיר אודסה, את גודלה ואת יופיה ואת אופיים הטוב של בני המקום ואת עסקי הזהב שאפשר לעשות פה. תארי לעצמך: אני רק יוצא החוצה עם המקל אל גרֶצְק, כך נקרא כאן באודסה הרחוב שהיהודים סוחרים בו, וכבר יש לי עשרים אלף עסקים קטנים: אני רוצה חיטה – יש חיטה, סובין – יש סובין, צמר – יש צמר, קמח, מלח, נוצות, צימוקים, שקים, דגים מלוחים – בקיצור, כל מה שיש לו שֵם אפשר למצוא פה, באודסה. כבר מלכתחילה רחרחתי שניים־שלושה עסקים טובים, אבל הם עדיין לא ממש מצאו חן בעיני. ככה הסתובבתי בגרצק זמן רב עד שבסופו של דבר הגעתי למשהו טוב, דהיינו: אני סוחר ב”לונדון” ומרוויח לא רע! לפעמים זוכים בכ”ה, לפעמים בחמישים, ולפעמים, בשעת רצון, אפילו במאה. בקיצור, “לונדון” זה עסק שאפשר להתעשר ממנו בן יום. הנה, לא מזמן הגיע לפה שַמָּש אחד, והוא עוד לא גמר לומר “שמע ישראל” וכבר זכה בשלושים אלף ועכשיו הוא מצפצף על כולם. אני אומר לך, זוגתי היקרה, הזהב פה ממש מתגלגל ברחובות. אני לא מתחרט בכלל, ברוך השם, שהגעתי לכאן, לאודסה. אם תשאלי בכל זאת איך הגעתי לאודסה, והרי נסעתי לקישינֶב? כנראה שככה נגזר עלי משמים, שארוויח כמה רובלים שמנים! עוד מעט תשמעי איך נוהג ריבונו של עולם בבן־אדם.

כשהגעתי לקישינב לקבל את הנדוניה שאל אותי דוד מנשה: בשביל מה אתה צריך את הנדוניה? אני עונה: מן הסתם אני צריך. אלמלא הייתי צריך לא הייתי בא. הוא אומר שאין לו מזומנים עכשיו, אבל הוא יכול, הוא אומר, לתת לי המחאה לבְּרוֹצְקִי3 ביְהוּפֶּץ. אני אומר: שיהיה יהופץ, העיקר כסף. הוא אומר: הוא לא יודע אם ביהופץ יש כסף עכשיו. הוא יכול לתת לי, הוא אומר, המחאה לבַּכְרַךְ בוורשה. אני אומר: שיהיה ורשה, העיקר כסף. הוא אומר: מה אתה צריך את ורשה? ורשה רחוקה. אם אני רוצה, הוא יכול לתת לי, הוא אומר, המחאה לבַּרַבַּש באודסה. אני אומר: שיהיה אודסה, העיקר כסף. הוא אומר לי שוב: למה אתה צריך כסף כל־כך? אני אומר לו: מן הסתם אני צריך. אלמלא הייתי צריך לא הייתי בא. בקיצור, הוא הולך סחור־סחור, אבל כל זה עזר לו כמו כוסות רוח למת: אני, כשאני אומר כסף אני מתכוון לכסף! הוא הולך אם כן ומוציא שני שטרי חוב של ת”ק רובלים לחמישה חודשים בסך הכול, על סך שי”ן רובלים הוא כותב לי המחאה לברבש באודסה, ואת השאר הוא נותן לי במזומן. זה יהיה לי, הוא אומר, להוצאות שוטפות. ומאחר שאין לי זמן אני מקצר. אם ירצה השם, במכתב הבא אכתוב לך הכול באריכות. להתראות, ודרישת שלום לחותן ולחותנת ולילדים שיחיו, לכל אחד בנפרד ולכל אחד מקרב לב,

ממני בעלך מנחם־מנדל

עיקר שכחתי: כשבאתי עם ההמחאה לברבש אמרו לי שההמחאה היא בכלל לא המחאה. אלא מה? ערבה חבוטה. קודם כול צריך להגיע, הם אומרים, מדוד מנשה שלך קרון החיטה, ואנחנו צריכים למכור קודם את החיטה. רק אז תקבל את הכסף. סיפור יפה, אבל קצר! מיד שלחתי גלויה לקישינֶב, וכתבתי שאם הוא לא שולח מיד את החיטה אני אשלח לו מברק. בקיצור, כתבתי לפה, כתבתי לשם – הסתובבתי בייסורים. ורק אתמול הגיעו אלי מקישינב מאה במזומן ושטר חוב של רי”ש רובלים. עכשיו את מבינה כבר למה לא כתבתי לך כל הזמן הזה? חשבתי שהשי”ן רובלים הלכו לעזאזל. מכאן אפשר ללמוד שאסור לבן־אדם לחשוש מהגרוע ביותר. יש ריבונו של עולם שמנהל הכול. את כל המזומנים הקטנים האלה השקעתי ב”לונדון”, סחרתי בסחורה, “הוֹסִים”, “בֶּסִים”,4 ותודה לשם יתברך – אומרים שיש כבר רווח!

הנ”ל

3 ברוצקי: שיבוש של ברודסקי, שמה של משפחת אילי הון יהודיים בקייב, הלא היא יהופץ בכתבי שלום עליכם. ישראל בכרך היה בנקאי ופעיל ציוני בוורשה. שמואל ברבש היה בנקאי חשוב ופעיל ציוני באודסה.

4 הוסים, בסים: ניירות ערך בבורסה, שבאותו רגע עולים (הוס, בצרפתית: hautes) או יורדים (בס, baisses).

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מנחם-מנדל”