בשלושת הסיפורים שלפנינו, אף שנכתבו בתקופות עבר, מוצגות דוגמאות השונות מהמקובל, אבל משמשות עדיין ולעיתים תכופות את ארגוני המודיעין במאמציהם […]
הקדמה
תחת הכותרות “מודיעין”, “מודיעין גלוי”, “ריגול”, “מבצעים מיוחדים”, “מבצעים שחורים”, מסתתרות דיסציפלינות אשר במהותן מיועדות לתת למשתמש בהן יתרון על יריביו בתחום העניין.
בראייה הקלאסית מדובר בפעולות מודיעין וריגול של מדינה אל מול אויביה או יריבותיה בזמן של מלחמה, בזמנים של מתיחות וגם בעיתות שלום. בימינו התרחבה ההגדרה והיא מתייחסת לא רק למדינות אלא גם, למשל, לחברות כלכליות המנסות להשיג יתרון על פני מתחריהן על ידי השגת הסודות המקצועיים שלהם, ולעיתים גם לפגוע ביכולות המתחרות כדי להשיג יתרון בשווקים.
בין הדיסציפלינות השונות אשר בשימוש אפשר למנות בראש וראשונה את תחום היומינט, הוא המודיעין האנושי, שבו ארגון מודיעיני של מדינה מגייס מקור בתוך היעד שבו אצור המידע שהוא זקוק לו או מחדיר לתוכו סוכן בכיסוי מתאים.
דיסציפלינה שנייה היא תחום הסיגינט, מודיעין אותות, שבו ארגון מודיעיני מצליח לקלוט את שידורי היריב ולפענח אותם כדי לקבל תמונה על היכולות והכוונות שלו.
דיסציפלינה נוספת היא תחום האלינט, גם הוא סוג של מודיעין אותות, ובו מצליח ארגון לקלוט את האותות האלקטרוניים או החותמות האלקטרוניות של מערכות הנשק של היריב וכך ללמוד על אודות הימצאות אותן מערכות ויכולותיהן.
בשלושת הסיפורים שלפנינו, אף שנכתבו בתקופות עבר, מוצגות דוגמאות השונות מהמקובל אבל משמשות עדיין ולעיתים תכופות את ארגוני המודיעין במאמציהם לממש את מטרותיהם.
בסיפור הראשון, פארקֵר אֵדֶרסוֹן, פילוסוף מאת אמברוז בירס, המתרחש בימי מלחמת האזרחים בארצות הברית, אנו נתקלים בתחום אשר כל איש מודיעין זוכה להכשרה בו. המדובר ביכולתו של אדם אשר נלכד על ידי היריב לעמוד בחקירה ולא לחשוף פרטים על אודות שולחיו, ארגונו וכיוצא באלה. לפנינו משחק של חתול ועכבר, מלחמת מוחות בניסיונות להוציא מידע ממרגל הנתפס על ידי יריביו, שגורלו נחרץ למות, אך לפני כן קיים הרצון להפיק ממנו מידע חיוני. העצור מצידו מנסה להימנע ממסירת מידע בעל ערך, עדיף לו למות.
בסיפור השני, דוקטור לַרטיוּס מאת ג’ון באקן, המתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, אנו נתקלים בדיסציפלינה מוכרת יותר. כאן מדובר בתחום הנקרא “מלחמה פסיכולוגית” או הונאה. הכוונה במקרה זה היא להחדיר לדרגים בכירים של היריב מידע כוזב על אודות כוונות, עוצמות ומורל המחדירים. המטרה כאן היא להביא את היריב לבצע מהלכים מוטעים או לפגוע במורל שלו וגם זה של הציבור הרחב. במקרה שלפנינו על מחדיר המידע המוטעה לרכוש את אמון הצד שכנגד מפני שחשיפת ההונאה יכולה להיות הרת אסון. אנו נחשפים למאמצים ולתחכום בבניית היכולת לבצע את ההונאה. אחד המקרים הידועים והמוצלחים בהיסטוריה למבצע הונאה מסוג זה היה המבצע רחב ההיקף שהמודיעין הבריטי ניהל כנגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה במטרה להסתיר מהגרמנים את יעד הצליחה של בנות הברית בחופי אירופה ולגרום לגרמנים להאמין שמדובר בקאלֶה ולא בדנקרק. המודיעין הבריטי השקיע במאמץ זה משאבים עצומים והסתכן סיכונים בלתי מבוטלים בנושא קריטי.
הסיפור השלישי, תרמית כפולה ומכופלת מאת פיטר צ’ייני, המתרחש בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, עוסק בדיסציפלינה שונה לחלוטין הדורשת מיומנות רבה, כישרון משחק ויכולת לעשות תחבולות. תחום זה נמצא בשימוש בעיקר אצל שירותי ביטחון האמונים על המודיעין המסכל, המנסים להגן על נכסיהם. כוונת שירותי הביטחון, ובמקרה שלפנינו שירות המודיעין, לחשוף את המרגל מטעם היריב ולשכנע אותו להחליף נאמנות, בלשון מקצועית “להכפיל” את עצמו ולעבוד עבורם — או לחלופין להטעות אותו בצורה שתשרת אותם בשעה שהוא עדיין מאמין שהוא עובד עבור אדוניו המקוריים. בסיפור זה העלילה הולכת ומסתבכת כאשר מתברר שבזירת הפעילות ישנם גורמים נוספים המתעניינים באותה סחורה מודיעינית.
בשלושת הסיפורים שלפנינו ניסינו לחשוף בפני הקוראים תחומי פעילות מודיעין וריגול, החורגים מעט משאר התחומים המוכרים שמאפיינים את עולם הריגול. קריאה מהנה!
דב שילוח,
תל אביב, אוגוסט 2021
אין עדיין תגובות