תמצית הרעיונות המובאים בספר. מבוסס על נאומו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן בפני "מועצת החכמה העולמית", ארוסה, שווייץ, 22 בינואר 2006. אין זה סוד שהאנושות מצויה בעיצומו של משבר עמוק, ורבים מאיתנו כבר מרגישים זאת. תחושות של חוסר משמעות, של תסכול ושל ריקנות מציפות את חיינו. משבר בתא המשפחתי ובחינוך הילדים, התמכרות לסמים, מצב ביטחוני מעורער, חשש מפני מלחמה גרעינית, איום אקולוגי – אלה הן חלק מן הבעיות המעיבות על אושרנו. דומה כי איבדנו את היכולת לשלוט בחיינו ובמתרחש בעולם. כידוע, אבחון נכון של המצב הוא מחצית הדרך לקראת ריפוי. משום כך, כדי למצוא פתרון לבעיותינו עלינו להבין את הסיבה להן. הבסיס הבטוח ביותר שממנו כדאי להתחיל הוא הכרת טבע האדם וטבע העולם. אם נשכיל להבין את הטבע שלנו ואת החוקים הפועלים עלינו, נדע במה אנו טועים ומה עלינו לעשות כדי לצאת מן המצב שבו אנו נמצאים.
מקט: 4-7065-46
מסת"ב: 9789657065451
פתח דבר – תמצית הרעיונות המובאים בספר. מבוסס על נאומו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן בפני "מועצת החכמה העולמית", ארוסה, שווייץ, 22 בינואר 2006
אין זה סוד שהאנושות מצויה בעיצומו של משבר עמוק, ורבים מאיתנו כבר מרגישים זאת. תחושות של חוסר משמעות, של תסכול ושל ריקנות מציפות את חיינו. משבר בתא המשפחתי ובחינוך הילדים, התמכרות לסמים, מצב ביטחוני מעורער, חשש מפני מלחמה גרעינית, איום אקולוגי – אלה הן חלק מן הבעיות המעיבות על אושרנו. דומה כי איבדנו את היכולת לשלוט בחיינו ובמתרחש בעולם.
כידוע, אבחון נכון של המצב הוא מחצית הדרך לקראת ריפוי. משום כך, כדי למצוא פתרון לבעיותינו עלינו להבין את הסיבה להן. הבסיס הבטוח ביותר שממנו כדאי להתחיל הוא הכרת טבע האדם וטבע העולם. אם נשכיל להבין את הטבע שלנו ואת החוקים הפועלים עלינו, נדע במה אנו טועים ומה עלינו לעשות כדי לצאת מן המצב שבו אנו נמצאים.
חקירת הטבע הסובב אותנו תגלה לנו שהדומם, הצומח והחי מנוהלים על ידי הטבע דרך האינסטינקטים שלהם. פעולותיהם אינן נחשבות לטובות או לרעות, אלא הם פשוט מתקיימים בהרמוניה זה עם זה ועם הטבע, על פי החוקים שהוטבעו בהם. לעומת זאת, אם נתבונן בטבעו של האדם, נראה כי הוא שונה בתכלית משאר הטבע. האדם הוא היצור היחיד היכול להפיק הנאה מניצול הזולת, מעליונות עליו ומשליטה בו. רק האדם שואב הנאה מהיותו נבדל מן האחרים, מהיותו מעל כולם. זהו האגואיזם האנושי, והוא שמפר את האיזון בטבע.
למעשה, הרצון ליהנות הקיים בנו התפתח בהדרגה לכל אורך ההיסטוריה. תחילה הוא התבטא ברצונות קיומיים פשוטים – למזון, למין ולמשפחה. אחר כך התפתחו רצונות מתקדמים יותר: לעושר, לכבוד, לשליטה ולידע. תהליך זה גרם להתפתחות החברה האנושית, להיווצרות מבנים חברתיים חדשים ולפיתוח מערכות חינוך, תרבות, מדע, טכנולוגיה וכדומה. וכך, מתוך מחשבה שהקִדמה והרווחה הכלכלית יסבו לנו סיפוק ויהפכו אותנו למאושרים יותר, צעדנו קדימה במרץ. אולם עתה אנו מתחילים להרגיש כי ההתפתחות ארוכת-השנים מגיעה למבוי סתום.
הדבר נובע מכך שלא ניתן לספק את הרצון ליהנות שלנו לאורך זמן. מסקנה זו הסיק כל אחד מאיתנו לא פעם בחייו, כאשר השתוקק לדברים מסוימים, לעתים במשך שנים, אבל כשקיבל את אשר רצה, התפוגג התענוג בתוך זמן קצר. שוב חזרה הריקנות, ושוב הוא מצא את עצמו רודף אחר מטרות חדשות בתקווה למצוא בהן סיפוק, וחוזר חלילה.
התהליך הזה מתרחש גם במישור הפרטי של האדם היחיד וגם במישור של האנושות כחברה. כיום, לאחר הצטברות של ניסיון בן אלפי שנים המציב אותנו בפני העובדה שאיננו יודעים כיצד להגיע לאושר בר-קיימא ואף לא לביטחון קיומי בסיסי, אנו נבוכים ומתוסכלים. תופעה זו עומדת בבסיס המשבר שאנו נתונים בו והיא הסיבה לבעיות שמהן אנו סובלים.
יתרה מזאת, לאורך הדורות הלכה והתעצמה הנטייה הטבעית האגואיסטית של האדם לשאוב הנאה עצמית על חשבון הזולת. כיום אנשים מנסים לבנות את הצלחתם על חורבן הזולת בעוצמה שלא הכרנו מעולם. חוסר הסובלנות, הניכור והשנאה שבין בני האדם הגיעו לשיאים מפחידים, והם מעמידים בספק את המשך הקיום של המין האנושי.
התבוננות בטבע מלמדת אותנו שכל הגופים החיים בנויים על פי עיקרון השונה במהותו מהאגואיזם האנושי – עקרון האלטרואיזם, הדאגה לטובת הזולת. תאים בגוף חי מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית למען החיוּת של הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללוּת הגוף. בכל הדרגות בטבע פועל הפרט לטובת הכלל שממנו הוא חלק, ובזה הוא מוצא את שלמותו. ללא פעילות אלטרואיסטית לא ייתכן קיום חיים.
כיום, לאחר חקירות רבות בתחומים שונים, כפי שיוכיח עמיתי פרופ' לאסלו, מגיע המדע למסקנה שגם האנושות היא למעשה גוף חי אחד שלם. הבעיה היא, שעדיין איננו מודעים לכך. עלינו להתעורר ולהבין שהצרות המעיבות כיום על חיינו אינן מקריות, ולכן הן לא יוכלו עוד לבוא על פתרונן בשום דרך שהכרנו בעבר. הן לא ייעלמו ואף יחמירו, אלא אם כן תתחיל גם החברה האנושית לתפקד על פי חוק הקיום הכולל של הטבע, חוק האלטרואיזם.
כל התופעות השליליות בחיינו, הן ברמת הפרט והן ברמה הכוללת ביותר, הן פועל יוצא של אי קיום חוקי הטבע. ברור לנו לחלוטין, שיהיה זה טיפשי לקפוץ מבניין גבוה ולקוות שכוח המשיכה של כדור הארץ לא יפעל עלינו. מה שברור פחות הוא, שגם את חיינו כחברה אנושית, את מערכות היחסים בינינו, מנהלים חוקי טבע מוחלטים. היום עלינו לעצור, לבדוק את עצמנו, להבין היכן אנו פועלים בניגוד לחוקי הטבע, ולמצוא את דרך החיים הנכונה. הכול תלוי רק במודעות שלנו: ככל שנוסיף להחכים ולהבין את מערכת הטבע, נספוג פחות מכות ונתפתח מהר יותר.
בדרגת הגוף החי האלטרואיזם טבוע כחוק הקיום, אך בדרגה האנושית עלינו לבנות יחסים אלטרואיסטיים בכוחות עצמנו. הטבע הניח זאת לנו כדי שנוכל להעפיל בכוחות עצמנו אל דרגת קיום חדשה ונעלה. זוהי מהות ההבדל בין האדם לבין כל היצורים האחרים.
במהלך הספר נדון רבות בדרך לבצע זאת, שכן שינוי טבע האדם אינו פעולה של מה בכך. נוצרנו כיצורים אגואיסטיים; אין באפשרותנו לפעול ישירות נגד האגו, משום שזה טבענו. ופה טמונה כל החכמה: יש למצוא שיטה שתוכל לגרום לכל אחד מאיתנו לרצות, מתוך האגו, לשנות את יחסו לזולת, להתחבר אל הזולת כחלקי גוף אחד.
לא במקרה יצר אותנו הטבע כיצורים חברתיים. אם נעמיק לחקור את התנהגותנו, נגלה כי פעולותינו נעשות במטרה לזכות בהערכה מהסובבים אותנו. הערכת החברה מחייה אותנו, וחוסר הערכה או גנאי מסבים לנו את הסבל הגדול ביותר. בושה בפני החברה היא הדבר האיום ביותר שיכול אדם לחוש. לכן אנו נוטים לציית לערכים שמציבה בפנינו החברה ולחיות על פיהם. לפיכך, אם נצליח ליצור שינוי בסולם הערכים של הסביבה שבה אנו מצויים, כך שערכים אלטרואיסטיים כמו חיבור לזולת ודאגה הדדית יעמדו בראש הסולם, ישנה כל אחד מאיתנו את יחסו לזולת.
כאשר החברה תעריך אדם רק לפי מסירותו לחברה, כולנו נשאף בהכרח לחשוב לטובת החברה ולפעול למענה. למשל, אם יבוטלו הפרסים ואותות הכבוד הניתנים כיום בעבור הצטיינות כזו או אחרת של הפרט ואנשים יוערכו רק בזכות דאגתם לטובת החברה, אם ילדים יעריכו כך את הוריהם; אם החברים, הקרובים, העמיתים לעבודה יבקרו אותנו רק לפי אמת מידה של יחס טוב לזולת, כולנו נרצה לנהוג כך כדי ליהנות מהערכת הסובבים אותנו.
בהדרגה נתחיל לחוש כי יחס אלטרואיסטי לזולת הוא דבר מיוחד ונעלה בפני עצמו, גם בלא קשר להערכה החברתית שהוא מקנה, ונמצא שהוא מקור לתענוג מושלם ובלתי מוגבל.
אף שהחברה האנושית היום היא חברה אגואיסטית, ניכרות בה הכנות נרחבות להתקדם לקראת קיום חוק האלטרואיזם של הטבע. החינוך והתרבות שלנו התבססו מאז ומעולם על עקרונות אלטרואיסטיים. במוסדות החינוך ובמשפחה אנו מחנכים את הילדים לתת, לוותר, להיות אדיבים ולקשור קשרי חברוּת. איש לא יאמר שהוא מתנגד לערכים כאלה. זאת ועוד: בשל מהפכת התקשורת ניתן כיום להעביר מסרים וערכים חדשים לציבור במהירות רבה, על פני כל העולם. דבר זה הוא גורם מכריע בהעלאת המודעות של האנושות למשבר ההולך ומחריף ולצורך בפתרון כולל.
אמנם פתרון הבעיות של היום הוא שמניע אותנו לשנות את המצב הקיים, אך אנו עתידים לגלות כי העניין אינו מסתכם רק בזאת. אדם הבונה בתוכו יחס נכון לזולת נכנס בהדרגה אל קיום ברובד שונה מכל שידענו עד כה, קיום נעלה מכל שהכרנו – הרגשת שלמות הטבע.
בסופם של דורות רבים של התפתחות מצטברת ספגנו די ניסיון המאפשר לנו להבין לאן דוחף אותנו חוק ההתפתחות של הטבע. היריעה שנפרוס בהדרגה בפני הקורא לאורך הספר מבוססת על עקרונות יסוד מחכמת הקבלה העתיקה בצד הגילויים האחרונים של המדע המודרני. בעזרתה נוכל לצעוד צעד ראשון ומשמעותי לעבר מימוש חוקי הטבע, להתקרב להרגשה שכולנו חלקים ממערכת טבע אחת וכוללת ולטעום מההרמוניה ומהשלמות המצויות בה.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מגדל בבל הקומה האחרונה” לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות