"מחוץ לקופסת הנעלים" הוא יומן מסע מרתק, סיפור שנשמע כחידה בלשית ומצטייר כמסע דמיוני בעקבות העבר, והוא למעשה סיפורו האישי […]
מהעבר להווה
אני יודע בוודאות שלא הזמנתי את העבר הזה להיכנס לחיי. לא שלא התעניינתי בהיסטוריה המשפחתית. להיפך, בנערותי ומאוחר יותר לאורך השנים ניסיתי להתחקות על מוצא משפחתי והקורות אותה. בניגוד לאחותי שלא גילתה כל עניין בדברים כגון אלו, אני שתיתי בצמא כל מידע שהיה רלוונטי למשפחתי. לא, לא הזמנתי את הדמויות שעברו מהעולם, גם לא את הזיכרונות והרגשות שמעורבים בזכרם, לבוא ולבקר אותי בישראל של שנת 2012. אבל כאילו יד מכוונת מלמעלה הפיקה את העלילה המושלמת כדי למשוך אותי לעסוק "במשפחתולוגיה".
כאילו נרקחה כאן מזימה מושלמת כדי ליצור בי מוטיבציה להיכנס באופן אובססיבי לשנה וחצי של מחקר וחיפוש אחרי פרטים אבודים, שאבק ההיסטוריה ודורות של שתיקה העלימו את זכרם. כאילו שאותו אחד שכיוון את העלילה הכיר אותי היכרות אינטימית וידע שאופיי לא מאפשר לי מנוחה כאשר אני נמצא מול תעלומה בלתי פתורה, במיוחד אם היא קשורה בבני משפחתי הקרובים והרחוקים ובסכום לא מבוטל של כסף. אז אולי יד המקרה או יד הגורל היא שהפעילה מספר לא קטן של אנשים ונסיבות, שיחד הציגו בפניי כתב חידה בלתי אפשרי. זה היה הדבר הנכון והמדויק ביותר כדי ליצור מלכודת רגשית שלא תאפשר לי להניח את הנושא הצידה, ולו ליום אחד.
אם היו שואלים אותי כיצד ניתן לעורר בי מוטיבציה מְרבית לחקור את עלייתם של הורַי לארץ ואת גורל משפחותיהם, לא הייתי מסוגל ליצור פאזל מושלם מזה; מקור משיכה כה אגרסיבי כפי שהחיים זימנו לי בשורה של אירועים מקריים במהלך השנתיים האחרונות.
* * *
חנו שחם – :
מחוץ לקופסת הנעליים הוא ספר מיוחד במינו. הוא מאגד בתוכו מסע אישי אחר ההיסטוריה המשפחתית של המחבר, חושף פרשיות לא נודעות בתולדות ההתיישבות בארץ, הרפתקאות ומסתורין בחשיפת אוצר שהוטמן במרתף באוקראינה, היסטוריה בפרק על השואה והכל בנוי כסיפור בלשי כשירון, המחבר, מגלה שכבה אחר שכבה וחושף פרטים חדשים המעוררים שאלות חדשות והמשך מסע הבילוש והחקירה. גם מטפיסיקה לא תחסר כאן, נראה שירון זוכה להרבה עזרה "מעבר לקיר", הן בחלום והן בהתגלות מפתיעה של פרטים סמויים שהיו חבויים מעיני כל יותר משנות דור. הספר כתוב בצורה קולחת ומרתקת, קשה להניח אותו מהיד. אחרית הדבר – הקורות אחרי סיכום כתיבת הספר – מפתיעה לא פחות. קריאה מהנה!!
נדב צור – :
אני אתחיל בווידוי, אינני מורגל בקריאה של ספרי היסטוריה, ספרים של תולדות משפחות וכו'. לכן שקיבלתי את הספר מחבר שהוריו מצ'ורטקוב, עיר הולדתם של הורי המחבר, אמרתי מה לספר הזה ואלי. לאחר עבודת שכנוע לא קלה הסכמתי והייתי מוכן לנסות ולקרוא פרק אחד. ההמשך היה מדהים ובאמת בלתי צפוי עבורי. לא הנחתי את הספר מידי עד לסיומו. זו דוגמה נהדרת שאסור לנסות לקטלג ספרים לפני קריאתם. יש ספרים שנופלים בין קטגוריות שונות וזו גדולתו של ספר הביכורים אותו כתב ירון. הספר מספר את סיפורו של ירון, אדם שלדבריו לא חשב להיות סופר. הספר עוקב אחר שנתיים בחייו בהם הוא מתחקה על הגעתם של הוריו ארצה בראשית שנות השלושים ופותר "תעלומה בלשית" מורכבת ביותר. אני מאמין שסיפורו של ירון הוא במידה רבה ביותר סיפורם של רבים מאתנו. כמו שכותב הסופר "אצל רבים מאתנו מסתתר סיפור משפחתי". ההבדל הגדול הוא ביכולתו הווירטואוזית של ירון להעביר את הסיפור לקורא. התחושה שלי לאורך כל קריאת הספר הייתה שירון נמצא מולי ומספר את הסיפור. זו הייתה ללא ספק חוויה ספרותית חדשה עבורי.
שמחתי לראות שירון בחר להפיץ את הספר גם כקובץ דיגיטאלי. אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר, הוא מהנה ותוכנו חשוב ביותר.
שוש פינקלמן – :
קיבלתי הבוקר הודעה דרך הפייסבוק שהספר זמין לרכישה באתר של מנדלי וברצוני לאחל לכם הצלחה.
אני מסכימה לחלוטין עם חנן ונדב. חוות הדעת שלהם דומה להפליא לזו שלי, אותה כתבתי באתר "סימניה". כנראה שדרך הכתיבה הייחודית של ירון יוצרת קשר של "שיחה" עם הקורא ובכך נוצרת חוויה שונה מהחוויה הנוצרת בקריאת ספרים אחרים מאותו ז'אנר. במחשבה נוספת אולי לא נכון לקטלג את הספר כשייך לז'אנר מסוים.
ממליצה בחום על הספר.
רונן שרון (בעלים מאומתים) – :
רוצה להצטרף לאיחולים, אמנם זה לא הסיגנון שלי, ואני חובב יותר ספרות בדיונית, אבל בספר זה שמספר על היסטוריה שאמנם לא של משפחתי, אבל בהחלט מזדהה עם הרבה דברים בסיפור, גם לי יש משפחה שרוב רובה נספו בשואה, וכיום לצערי אין שום דרך למצוא מידע על הנשמות האבודות הללו, הלוואי והיה לי רק קמצוץ מיכולתו של ירון לחקור את ההיסטורי המשפחתית ובסוף גם לכתוב אותה בצורה כלכך טובה שבהחלט אני נהנה לקרוא.
יעל אורנן-גרמי – :
תארו לכם שיחת טלפון שמערערת את כל מה שידוע לכם על משפחתכם וזורקת אתכם לחיפוש חובק עולם… זה בדיוק מה שקרה לירון רשף. נציגת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה התקשרה כדי לברר האם ידוע לו על מגרש שהיה בבעלות אביו בצפון הארץ. על מנת להוכיח בעלות על אותו מגרש עלום, עליו לענות על שתי שאלות: מה הייתה כתובתו של האב בשנת 1935 בחיפה, ומה הקשר שלו לאחד, מרדכי ליבמן.
בספרו המרתק מתאר ירון בפרוטרוט את מסעו לפתרון התעלומה. הוא מגלה חשבון בנק נשכח, חברות אבודה, והיסטוריה מרתקת של קריית חרושת. בהמשך הוא מגיע לעיירה של אביו באוקראינה, צ'ורטקוב, וגם שם הוא מצליח לאתר תעודת משלוח מטלטלת של קרוביו למחנה ההשמדה. פרקים מיומנה של דודתו זלדה מאירים את השנים האפלות של המלחמה, ומשלימים את החסר.
כוחו של הספר הוא בעובדה שסיפור כזה, או דומה לו, יכול להתגלות לכל אחד מאתנו – ולכן התמונה שנבחרה לכריכה משקפת בדיוק את הנושא של הספר: תמונות ארוזות בקופסת נעליים נשכחת, מחביאות סיפורים מדהימים, שרק יד המקרה תביא אותם לפתחנו.
יעל אורנן-גרמי. התפרסם במגאזין חדשות קיסריה
יגאל – :
מפתיע שספר שעוסק בחיפוש לכאורה אדמינסטריטיבי, אחר מסמכים שיוכיחו בעלות על חלקת אדמה ותןך כדי כך חשיפת פרק משפחתי עלום שאינו מהמשפחה שלך עצמך, יכול להיות כל כך מלא רגש ולרתק כל קורא מבחוץ. המחבר עובר במסע חיפושיו מקומות, צירופי מקרים מוזרים, ארצות שונות ואנשים מפתיעים הנקלעים על דרך חיפושיו, וגם מסע פנימי שלם ומצליח לגרום לך הזדהות עם המסע הפנימי והחיצוני שלו בזכות רגישותו, אנושיותו ואולי גם אהבתו את דמות אביו הנשכחת.
יש עוד משהו מושך, המחבר דבק במה שהוא מחפש ולא מוותר, וזה משפיע עליך, גם אתה נהיה דבק בטקסט שכתוב בצורה בהירה ומחכה כמו המחבר שדברים יתבהרו ויגיעו לידי פיתרון.
שווה בהחלט קריאה! ממליץ!
מודי כהן – :
ספר מופת. אחד הספרים היותר מפתיעים שקראתי. מסע בזמן של סופר אלמוני שניחן בכושר ספור יוצא דופן. ממליץ!