מפה לשם משם לפה

שירתה של אורה פטישי מבטאת את האופטימיות הקטנה והאמיצה, שפעמים עומדת נכלמת מול קשיי החיים.
השיר הבא מציג את תהיותיה על העולם בו היא חיה ומתפקדת.

הֶעֱלֵיתִי אֶל דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם
אֶת אַהֲבוֹתַי שֶׁקָּצְרוּ יְמֵיהֶן,
אֶת יַקִּירַי שֶׁלֹּא הֶאֱרִיכוּ אִתִּי,
אֶת שְׁאִיפוֹתַי שֶׁלֹּא מֻמְּשׁוּ
וְאֶת מְאֹרָעוֹת חַיַּי
שֶׁלֹּא יָזַמְתִּי.
וְהִבַּטְתִּי בַּגְּבָבָה שֶׁהִתְגַּבְּהָה מוּלִי,
וְתָהִיתִי על דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם
שֶׁתָּמִיד הִיא שוֹנָה מִצִּפִּיוֹתַי
מְבַטֶּלֶת כָּל תְּפִלָּה
וְסוֹתֶרֶת אוֹר תִּקְוָה.

מקט: 4-1293-10-4

מסת"ב: 978-965-565-228-4

שירתה של אורה פטישי מבטאת את האופטימיות הקטנה והאמיצה, שפעמים עומדת נכלמת מול קשיי החיים. השיר הבא מציג את תהיותיה על […]

---

אמי הגיעה מֵעֲרָב

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵֵעֲרָב,

אִמָּהּ קָרְאָה שְׁמָהּ מַסְעוּדַּהּ

וּבְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאָה מַזָּל

בְּגָדֶיהָ וְשִׁירֶיהָ כֵּהִים

וַאֲנִי יוֹנֶקֶת מִשָּׁדָהּ

כְּאֵבִים נֶחְרָזִים

בְּתֵימָנִית.

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵעֲרָב

אֶל רֹב עָמָל וּמַכְאוֹב

וַאֲנִי נוֹגַעַת סִבְלָהּ

וְכוֹאֶבֶת עֶלְבּוֹנָהּ

כְּנִיעַת נָשִׁים

מוּל הָאִישׁ

וְהַכָּבוֹד.

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵעֲרָב,

וַאֲנִי שׁוֹמַעַת מְחָאַת לִבָּהּ

וְרוֹאָה פִּתּוּלֵי נִשְׁמָתָהּ,

וְגַעֲגוּעֶיהָ לְבֵית אִמָּהּ

חוֹרְזִים כְּאֵבָהּ

בְּפִתְגְּמֵי חֹד

לָרוֹב.

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵעֲרָב,

אֶל תַּרְבּוּת שֶׁדִּגְלָהּ מַעֲרָב.

וּבְרִית לָהּ עִם שְׁכֶנְתָּהּ

פּוֹלָנִיָּה כִּלְבָבָהּ

וַאֲנִי עִם בִּתָּהּ

בְּמִשְׂחֲקֵי

תַּחֲרָה.

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵעֲרָב

עֲטוּפָה חָכְמַת נָשִׁים,

וַאֲנִי עֵרָנִית כְּחָתוּל

מַאֲזִינָה וּמַפְנִימָה

וְרַעֲבוֹנִי גָּדֵל

לְהַשְׂכִּיל

עוֹד.

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵעֲרָב

שָׁרָה עֲבָרָהּ בְּלַחַן חָדָש

וַאֲנִי לוֹקַחַת מִמֶּנָּהּ

נְתִיבִים לִיצִירָה

כָּל שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה

גַּם דְּאָגוֹת

וְנֶחָמָה.

אִמִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵעֲרָב

נוֹשֵׂאת עֹל וְרוֹאָה טוֹב,

מְבָרֶכֶת אֶרֶץ אָבוֹת,

שֶׁיִּרְבֶּה פִּרְיָהּ.

וְיָדָהּ נָטְתָה

לְהַצְמִיחַ

וְלַחֲלֹק.