הספר המוגש בזאת לקורא הוא הרביעי בסדרת הספרים: ישראל – העם והמדינה (רשימת ספרי הסדרה מפורטת בעמוד האחרון של הספר), והוא נועד להעמיד בפני הקורא, במיוחד זה הלומד או המלמד – מקור אמין, מקיף וסדור של המערכת השלטונית של המדינה, תוך תיאור מפורט של תיפקודה ותוך ציון הישגיה ובעיותיה.
הספר זמין לקריאה במכשירים:
37.00 ₪
תגיות: ממשלה, ישראל – העם והמדינה, בחירות, כנסת, מערכת המשפט, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, דב בן-מאיר.
הספר המוגש בזאת לקורא הוא הרביעי בסדרת הספרים: ישראל – העם והמדינה (רשימת ספרי הסדרה מפורטת בעמוד האחרון של הספר), […]
הקדמת המחבר
הספר המוגש בזאת לקורא הוא הרביעי בסדרת הספרים: ישראל – העם והמדינה (רשימת ספרי הסדרה מפורטת בעמוד האחרון של הספר), והוא נועד להעמיד בפני הקורא, במיוחד זה הלומד או המלמד – מקור אמין, מקיף וסדור של המערכת השלטונית של המדינה, תוך תיאור מפורט של תיפקודה ותוך ציון הישגיה ובעיותיה.
הבעיות של שלטון ושל שליטה, של משילות ושל שקיפות הפכו למסובכות ונפתלות, למרות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים העומדים עתה לרשותם של השליטים. שכן אל מול המערכת השלטונית האיטית והביורוקרטית, צמחה אוכלוסייה משכילה השולטת בחידושים האחרונים של הטכנולוגיה, והמסוגלת להגיע אל אותם מקורות מידע העומדים בדרך כלל לשירותו של הממסד. יתרה מזו: בחמישים השנים האחרונות קמו מכוני מחקר חוץ-ממשלתיים השואבים ידע מהמקורות המשרתים גם את הממשלות. אלה מספקים לציבור מידע ותובנות המאפשרים לו להעריך כראוי את נכונות, או חשיבות הצעדים הננקטים על ידי הממשלה, ולא אחת מציעים הצעות חוץ-פרלמנטריות שאינן נופלות מההצעות המוגשות למחליטנים על ידי מומחי הפנים שלהם.
זאת ועוד: במשטרים הדמוקרטיים קיימת תחלופה מתמדת בין הפקידות הממשלתית לבין זו המוזמנת להחליף אותה עם חילופי שלטון, או המגויסת על ידי השלטון מקרב המערכת הפרטית כדי לעזור לה להתמודד עם האתגרים שמציבים לפניה חילופי האירועים המהירים. מכאן שמלאכת המשילות היום שונה תכלית שינוי מזו הקלאסית ששלטה בעולם עד לאחר מלחמת העולם השנייה. בעיה מיוחדת ניצבת בפני המנהיגות הפוליטית בכל מדינה דמוקרטית, והיא השקיפות המלאה בה הם נאלצים לנהל את המדינה וגם את חייהם הפרטיים. מנהיגים עומדים למשפט הציבור יום יום ושעה שעה ורבים מהם אינם עומדים במעמסה ונוטשים (או נאלצים לנטוש) את משמרתם באמצע הקדנציה.
בעקבות כך נוספו "זרועות שלטון" נוספות: בראש ובראשונה כאמור התקשורת, אולם בעשור השני של האלף השלישי נוספו לה גם הכלים האלקטרוניים המצויים כיום בהישג ידו של כל אדם. מציאות זו העלתה את הציבור לרמת שותפות שוויונית כמעט עם השלטון וליכולת לבקר ואף להוקיע מעשים שלטוניים שעד כה הוסתרו מעיני הציבור. לא בכדי מצליחים טכנאים פשוטים להעתיק מידע חיוני וסודי מתוך המערכת השלטונית ולהציגה לעיני כל, מידע שבמקרים רבים חושף את ערוותו של השלטון…
ואחרונה, אך לא פחות חשובה היא המציאות החדשה שנוצרה כשמול המושלים עומד ציבור שלם המצויד בטכנולוגיה המתקדמת ביותר והמסוגל, תודות לה להגיב מיד על כל מהלך או הימנעות ממהלך של ממשלתו. כפי שמפורט בהרחבה בנספח מס' 4 להלן, אנו עדים להיווצרות מבנה חברתי חדש, בו הציבור מסוגל להגיב מיד על כל מהלך ממשלתי, ממש כמו בימי הדמוקרטיה הישירה של אתונה….
תנועת המחאה שהתפתחה בשנת 2011 ושהעלתה אל ראש סדר היום את העוני של השכבות החלשות ואת עומקם של הפערים בחברה הישראלית, אינה אלא תוצאה ראשונה לתמורה המתחוללת לנגד עינינו. העובדה שלמעלה מ-40 חברי כנסת חדשים ו-90 ראשי רשויות מקומיות חדשים נבחרו בשנת 2013, מעידה כי רעידת האדמה שחוללה תנועת המחאה משפיעה וממשיכה להשפיע על המרחב החברתי של ישראל. גם החקיקה המהירה של הממשלה נגד הריכוזיות מהווה פועל יוצא ישיר מתנועת המחאה.
הגם שפנינו אל העתיד ואל האתגרים שהוא מציב בפנינו, אסור לנו להתעלם מהמציאות ההתחלתית ממנה צמחה המסגרת החקיקתית של ישראל: ממורשת משפטית עותומנית ובריטית בצירוף נהלי חיים שגיבש לעצמו הישוב היהודי במהלך 32 שנותיו, נאלצנו "לתפור" אורח חיים שלטוני ומשפטי למדינה מודרנית, עצמאית וצומחת בממדי ענק – קולטת מהגרים (בלשוננו עולים) משבעים מדינות, שפרט לדתם היהודית – שונים זה מזה בכל: בשפה, באורח החיים, בהשכלה, בתפישת העולם האזרחית שלהם, בנאמנויות המידיות למשפחה, לחמולה, לשבט, למסגרת הדתית או למסגרת האידיאולוגית. רובם ככולם לא זכו לחיות במסגרת שלטונית דמוקרטית ולכן עקרונותיה היו זרים להם, תחת זאת הם ספגו לתוכם או נאלצו להתמודד עם שלטונות רצחניים (כמו מחוללי השואה); עם שלטונות מושחתים; עם שלטונות אנטישמיים; עם שלטונות פטריאכליים – שהיו עוינים מלכתחילה לאזרח או הנתין, דאגו לעצמם ולניצול העם ממש כפי שניבא שמואל הנביא לראשי שבטי ישראל כשבאו אליו ודרשו: "שימה עלינו מלך"…
מרבים לשבח אצלנו את "דור תש"ח", אלה בני התשחורת שיצאו לעתים בחזה חשוף אל מול אויבים שעלו עליהם בכוחם – וניצחו. אולם במקביל אסור לשכוח את הוריהם של הלוחמים, אשר עיצבו במקביל את מוסדות השלטון החדשים, יצקו בהם תוכן והצליחו לבססם, למרות שלארץ זרמו מיליוני אנשים שלא נתנסו כלל בחיים במשטר דמוקרטי. הקמתה והפעלתה של הדמוקרטיה הישראלית היא הישג לאומי שאינו פוחת בחשיבותו מהניצחון במלחמת העצמאות. ההצלחה הזאת עולה בחשיבותה על כל הביקורות שהוטחו מאז ומוטחים גם היום, נגד פגמים מפגמים שונים, המתגלים – חדשות לבקרים – במערכת השלטונית הישראלית.
בהקשר זה מן הראוי לשים לב להתייחסותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר לסוגיית הפגמים השלטוניים כפי שהיא מופיעה בנספח מס' 4. נביא כאן רק חלק קטן מדבריו בסוגיה זו:
" אין מודדים את החברה על פי עצם קיומה של תופעה שלילית אלא לפי המבחן איך מתמודדים עם התופעה. אם התופעה זוכה לטיפול מתקן, מטהר, אשר עוקר את העשבים השוטים ומונע במידת האפשר את הישנות מקרים דומים, סימן הוא שהחברה תדע להתגבר. אני חושב שידענו ברוב המקרים איך לטפל בדברים האלה לאחר מעשה, אם כי לא תמיד הצלחנו בטיפול העוקב אחרי ביצוע המסקנות באופן רצוף ומתמיד."
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מוסדות השלטון בישראל” לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות