נשבר לי הלב, תעזרו לי: טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער

הספר הוא מדריך מקיף ומעמיק בנושא מצבם הנפשי והחברתי של ילדים ונוער. בספר שלושה שערים: בשער הראשון מוצגות תיאוריות דינמיות, קוגניטיביות ומשפחתיות העוסקות בילדים מגיל לידה ועד גיל 18 שנים. בשער השני סקירה מעמיקה של מהו טיפול פסיכולוגי, מתי כדאי וצריך לפנות לטיפול מקצועי, איך הוא מתנהל, מה ניתן לצפות ממנו ומתי הוא מסתיים. מהו תהליך הטיפול ומהן התיאוריות והטכניקות המובילות בהן נעזרים במהלך הטיפול. בשער השלישי מוצגות שאלות שנשאלתי במשך 35 שנות עבודתי בטיפול בילדים ובנוער על ידיהם ועל ידי הוריהם. שאלות כמו: מה לעשות כשאני מתפרצת ובוכה? איך יהיו לי חברים? למה ההורים מעצבנים אותי? איך אדע האם אני בן או בת ומהו המגדר שלי? למה אני מלא בחרדות? איך אוכל ללמוד טוב יותר? איך להיגמל מהמסכים? ועוד.

במהלך הספר קיימת פניה ישירה לילדים ולמתבגרים ולהוריהם ומתן תשובות על בעיות ואתגרים שמעסיקים אותם. הכתוב בגובה העיניים ובשפה ברורה ומופיע במסגרות ייעודיות.

הספר מיועד לא.נשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, למורות ולמורים וליועצי בתי ספר ולכל ההורים המתלבטים בתהליך גידול הילדים לעבר התפתחות תקינה ומאושרת שלהם.

המלצה מאת ד"ר רותי רון, מאבחנת ומטפלת בקשיי קריאה וכתיבה.

השנים האחרונות הוכיחו לכולנו שתפקוד רגשי תקין, משמעותי ורגוע, עשוי להיות משימה מאתגרת.

בספר "נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער" הפסיכולוגית הקלינית הוותיקה, נטע ענבר – סבן, פותחת חלון הצצה נגיש מאוד לתיאוריות העוסקות בנושאי התפתחות נפשית אצל ילדים ומתבגרים, בתוך עצמם ובהתייחס ללהקות האנושיות שבהן כולנו חיים. היא מאפשרת לנו להבין יותר מה "מפעיל" אותנו ואת היקרים לנו, במצבי מצוקה ומשבר. היא גם נותנת בלשון ברורה כלים ראשוניים, בסיסיים להתערבות. כלים שיכולים לסייע להורים, למורים, לעמיתים, לחברים ועוד. חשוב לא פחות – היא מכוונת זרקור לקו התפר בין אותה עזרה אינטואיטיבית, אנושית שיכולים לתת חברי משפחה או קהילה לזקוקים לעזרה או מורים לתלמידים, לבין הנקודה בה יש צורך בהתערבות מקצועית. בספר מסבירה ענבר – סבן מהו טיפול נפשי ופורשת את המטרות, התהליכים והטכניקות שפוגשים במהלך הטיפול בקליניקה.

חידוש מיוחד הוא הפנייה הישירה של ענבר – סבן לאוכלוסייה הצעירה. כיום ידוע כי גם לילדים ולילדות שאלות רבות על מה מפריע להם, מדוע זה קורה ואיך ניתן לפתור את הבעיות. הספר עוסק בשאלות אודות לקיחת סיכונים בגיל הילדות, זהות עצמית בגיל הילדות, מיניות ומגדר בגיל הילדות, קונפליקטים פנימיים בגיל הילדות ועוד. הורים ומורים יכולים להיעזר בספר בכדי לתווך מידע ביחס לשאלות אלו.

קבוצת הגיל הבוגרת יותר, עסוקה כיום מאוד ביחסים חברתיים, כולל יחסים עם גוון של תוקפנות ואלימות, שאלות ביחס ללקיחת סיכונים ופיתוח זהות עצמית בגיל ההתבגרות, שאלות על מיניות ומגדר בגיל ההתבגרות וכדומה. לצערנו, מתבגרים ומתבגרות פונים לאתרי האינטרנט לקבלת מידע ומקבלים מידע לעיתים מוטעה, לעיתים חלקי ולא תואם למצבם ובשפה שאינה מתאימה לגילם. בספר טקסטים הפונים ישירות לצעירים בכדי להיענות לצורך שלהם להבין ולקחת חלק בטיפול ובהחלמה.

 

1. נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער

אתר פסיכולוגיה עברית

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4772

2. נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער

אתר בטיפולנט

https://www.betipulnet.co.il/classifieds/%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91

3. אתר נטע ענבר-סבן

https://neta-inbar-saban.com/

4. פורסם באתר פסיכולוגיה עברית

טיפול בטראומה אישית וקולקטיבית: מסקנות מהשבעה באוקטובר
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4777

טיפול אינטגרטיבי בטראומה בעזרת שינוי תבניות חשיבה
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4778

5. קולקטיביות לעומת אינדיבידואליות בחברה הישראלית"
   https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4676

 

פורסם באתר בטיפולנט

6. מתבגרים בעולם וירטואלי: השלכות קוגניטיביות, נפשיות וחברתיות
   https://www.betipulnet.co.il/particles/teenagers_in_a_virtual_world
7. טיפול נפשי דינמי בעזרת שינוי תבניות חשיבה
   https://www.betipulnet.co.il/particles/psychodynamic_therapy_changing_thinking_patterns
8. חרבות ברזל: המלצות להתערבות נפשית ראשונית
   https://www.betipulnet.co.il/particles/recommendations_for_initial_mental_health_intervention

 

 

 

9. קישור לדף הספר באתר של אוניברסיטת הרווארד:

https://hollis.harvard.edu/primo-explore/fulldisplay?docid=01HVD_ALMA212660521450003941&context=L&vid=HVD2&lang=en_US&search_scope=everything&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=everything&query=creator,exact,Inbar-Saban,%20Neta,AND&facet=creator,exact,Inbar-Saban,%20Neta&mode=advanced&offset=0

 

10. קישור לכתבה באתר "mynet מודיעין":

https://modiin.mynet.co.il/local_news/article/ryt7txff1l

 

11. כתבה באתר התרבות "בכיוון הרוח":

https://bkiovnhroh1.com/page7848.asp

 

12. מאמר מקצועי ב"MAKO גאווה"

https://www.mako.co.il/pride-lifestyle/Article-52551d2bc170391027.htm

 

13. מאמר אקטואלי באתר "זמן ישראל":

https://www.zman.co.il/535263/

 

14. מאמר מקצועי באתר "spot it":

https://www.spotit.co.il/html5/ProLookup.taf?_ID=42007&did=11114&G=11114&SM=

 

15. פוסט בקבוצת הפייסבוק קהילת הקוראים של סטימצקי:

https://www.facebook.com/groups/660434804387449/posts/%D7%A0%D7%98%D7%A2-%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%A8-%D7%A1%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9C/2044813549282894/?rdid=YjC8r7ppM751cdMx&share_url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshare%2FiiGCNSsjFvxBMCXW%2F

 

16. סקירה ספרותית של הבלוגר אריק בלום:

https://www.facebook.com/photo/?fbid=8334503876588083&set=gm.2006371766460406&idorvanity=660434804387449

 

17. כתבה באתר התרבות "יוצאים קבוע":

https://yoka.co.il/netta-inbar-saban/

 

18. מאמר מקצועי באתר "את":

https://www.atmag.co.il/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/

 

19. מאמר מקצועי באתר הלייף סטייל "מוקסיני":

https://www.mokasini.co.il/%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

 

20. מאמר מקצועי ב"MAKO הורים":

https://www.mako.co.il/home-family-kids/Article-aa8c0aa0274f191027.htm?fbclid=IwY2xjawG6gPNleHRuA2FlbQIxMQABHfDnNIUaWzfPBdZAFkVhYUP_dbI8FoUvI5lUX-DkJNdv3DaPCd4wTnR5_Q_aem_v5b43Mc8QyasnzBGtu8Img

 

קישור לריאיון עם יעל דן בתוכנית הרדיו "עושים צהריים" המשודרת בגלצ:

https://www.youtube.com/watch?v=uazLy1q4okE

מקט: 978-965-571-696-2

הספר הוא מדריך מקיף ומעמיק בנושא מצבם הנפשי והחברתי של ילדים ונוער. בספר שלושה שערים: בשער הראשון מוצגות תיאוריות דינמיות, […]

---

פרק 9: מיניות ומגדר

מגיל צעיר תינוקות מפיקים עונג מגופם. מיניות מוגדרת כהפקת עונג בעיקר מאזורי גוף גניטליים – איברי המין. ניתן לראות פעוטות בני שלוש מגרים את אזורי המין שלהם. בהמשך התפתחותם הם לומדים להכיר את גופם, לדעת מה מענג ומה מכאיב. ילדים וילדות סקרנים לגבי גופם ותפקודו, לגבי השוני באיברי המין בין בנים לבנות ובין אמא לאבא. חלק מההגדרה שלהם את זהותם היא על פי איברי המין.

בתחילת גיל ההתבגרות מתחילות הנערות והנערים להתייחס לאחרים גם כאל אובייקטים מיניים – ככאלה שהמיניות יכולה להיות מכוונת כלפיהם. אז מתחילה התעניינות באחר לשם קבלת סיפוק מיני, מה שמשנה את ההתייחסות לזהות העצמית המתגבשת וגם לאחרים. עם עליית ההורמונים של גיל ההתבגרות עולות שאלות לגבי יחסי מין, משמעותם, כיצד הם מתרחשים ומה עובר על הגוף בעת קיום יחסי מין, כמו גם שאלות לגבי העצמי בנוגע למיניות: האם גופי נורמלי? האם מותר לאונן? איך אדע מה אני אוהב.ת? האם מותר לי לומר לבן/בת הזוג מה אני רוצה ולדרוש שלא יעשו לי דברים שאיני רוצה?

 

לימוד הגוף הוא חלק חשוב בהתפתחות המינית. בנוסף מציפות שאלות הנוגעות לבני/בנות הזוג: מהי משמעותם של יחסי מין? מה יחשבו עליי בני/בנות הזוג שלי? האם אני מספיק מושך.כת? האם ירצו אותי? ואם יכאב לי? ואם בן/בת הזוג לא יהיו מסופקים? האם זו אשמתי? האם לספר ולשתף בהתנסויות המיניות שלי? מתי יש אפשרות של כניסה להיריון ואיך למנוע אותה? החשיפה הגופנית והרגשית מעלה תהיות, שאלות, חרדות וחוסר ביטחון.

נערים ונערות מתמודדים עם זהותם המינית, עם הנטייה המינית שלהם ועם זהותם המגדרית. זהות מינית היא מונח ביולוגי: אלה איברי המין שיש לי, בדרך כלל מלידה. נטייה מינית היא כלפי מי אני חש משיכה מינית, ומורכבת ממשיכה גופנית ומרגשות רומנטיים כלפי האחר. זהות מגדרית היא תפיסתי את הנטייה המינית שלי. זהו מונח קוגניטיבי-רגשי. התייחסות האדם כלפי מינו הביולוגי מתפתחת בגיל שנתיים עד שלוש ובדרך כלל תואמת לזהות המינית. כלומר, רוב הבנים בגיל זה יקבלו את זהותם המינית כבנים ורוב הבנות תקבלנה את זהותן המינית כבנות. לעיתים יש בהם.ן תחושה שהם בני המין האחר (בן בגוף של בת או להיפך).

נטייה מינית ומגדר הם נושאים שמרבים לעסוק בהם בשנים האחרונות. תחילה עלתה המודעות והלגיטימציה להומואים וללסביות. בהיסטוריה של העת העתיקה נהגו גברים לקיים יחסי מין עם נשים ועם גברים. הדבר היה מקובל וחלק מהבילוי של השכבה השלטת. עוד קודם לכן מסופר בתורה על דוד ויהונתן שנתפסים כמי שקיימו אהבה בין גברים, אולי גם מינית. יש לזכור שלדוד היו קשרים מיניים מספקים גם עם נשים רבות. החל מימי הביניים ועם עליית הכנסייה כשולטת בתרבות, אנשים עם משיכה מינית לאותו בן המין הביולוגי הוקעו מהחברה כ'סוטים', 'חולים' או 'חוטאים'. לקראת סוף המאה ה-20 וביתר שאת במאה ה-21 תפסה תאוצה ההכרה שנטייה מינית היא מולדת כמו איברי מין וכי לכול אדם זכות בסיסית לחיות על פי צרכיו ורצונותיו גם מבחינה מינית ולבחור את הזוגיות שאותה הוא או היא רוצים.

אלפרד קינסי היה ביולוג אמריקאי שחי בשנים 1894-1956. הוא נחשב הראשון שחקר ונתן במה לשאלות הנוגעות למיניות. החשיבות שראה בנושא המיניות הביאה אותו להקים בשנת 1947 את המכון לחקר המין באוניברסיטת אינדיאנה, שנקרא "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון". קינסי קרא לשינוי התפיסה בנוגע למיניות האדם. לדעתו הגדרה מינית נוקשה סותרת את הקיים אצל אנשים ונשים. אלה מדווחים על מגוון הרגלים מיניים הנע בין הטרוסקסואליות מוחלטת לבין הומוסקסואליות מוחלטת. מיניות נמצאת על הרצף שביניהם, טען קינסי, ויש להכיר בכך ולכבד את הבוחרים לממש את הנטייה המינית שלהם בכול אופן שבו יעשו זאת (Kinsey & al., 2003, 1998).

.

בשנים שלאחר מכן חילחלה באיטיות ההבנה של קינסי. כפי שכתבתי לעיל השתרשה ההבנה לגבי נטייה מינית הומו-לסבית, אך עדיין גברים ונשים לא לקחו לעצמם את החופש לקיים את רצונותיהם המיניים לעיתים עם גברים ולעיתים עם נשים, להגדיר עצמם בדרכים שונות הנוגעות למיניותם וגם להחליף עם הזמן את נטייתם המינית.

בשנים האחרונות מתגבר השיח בנוגע לגמישות של נטייה מינית ומציף את ההתלבטות באשר לזהות ולנטייה המינית, האופיינית לבני הנוער היום. הבחירה של נערים ונערות היא החופש לקיים מיניות רציפה ומשתנה מעת לעת, תוך בחירה במימוש נטייה הטרוגנית, הומוסקסואלית או אחרת. עולות הגדרות רבות וחדשות בנוגע לנטייה המינית: הטרוסקסואליות – משיכה מינית ורומנטית לבן/בת המין השני; הומוסקסואליות – משיכה מינית ורומנטית של גברים לגברים אחרים; לסביות – משיכה מינית ורומנטית של נשים לנשים אחרות; ביסקסואליות – משיכה ליותר ממגדר אחד; בירומנטיות – משיכה רומנטית ליותר ממגדר אחד; הטרופלקסביליות – הרגשה רוב הזמן כהטרוסקסואל ומדי פעם הרגשת משיכה לבן/ בת אותו המין; הטרורומנטיות – משיכה רומנטית למי שנתפס בתור "המין השני"; דמיסקסואליות – מעט חוסר משיכה מינית ללא קשר רגשי; דמירומנטיות – מעט חוסר משיכה רומנטית ללא קשר מיני; א-מיניות – חוסר משיכה מינית וחוסר עניין ביחסי מין עם אחרים; א-רומנטיות – חוסר עניין ביחסים רומנטיים; הומופלקסביליות – הרגשה רוב הזמן כהומוסקסואל ומדי פעם הרגשת משיכה הטרוסקסואלית; הומורומנטיות – משיכה רומנטית לבני אותו מגדר או מין; מולטיסקסואליות – משיכה למגוון מינים או מגדרים; פאנסקסואליות –משיכה מינית ללא תלות במגדר; פאנרומנטיות – משיכה רומנטית ללא תלות במגדר; סקוליוסקסואליות – משיכה מינית, רומנטית או רגשית לטרנסג'נדרים, ג'נדרקוויר או א-בינאריים; חדנמשך – משיכה לאופי של אדם שאינו מושך בזהות מגדרית(Luyckx & al, 2011; Reiter,1989).

 

בצד ההגדרות הרבות יש בני ובנות נוער המעדיפים להימנע מהגדרה בנושא זהות מינית, כחלק מהמאבק לזהות עצמית ייחודית ומיוחדת. זאת מתוך תחושה כי החברה בהגדרותיה מגבילה את החופש לחיות כמיוחדים וכייחודיים. נראה לי שהמונח המדויק ביותר עבור המיניות שצעירים וצעירות נהנים ממנה היום היא "מיניות נזילה": לא בחירה בגבר או באישה, אפילו לא בחירה גם בגבר וגם באישה אלא מעברים חוזרים של שותפות מינית עם גברים ונשים מתוך קשת ההגדרה הקיימת כיום למגדר. הדור הצעיר פועל על פי תחושותיו ומוכן לקבל את העובדה כי מיניות קיימת על רצף ואינה דיכוטומית. היא מחוברת בין הקצוות ומשתנה מעבר לזמן ובהתאם לאדם שאני בוחר.ת בו לזוגיות. הדגש הוא על היותי אדם ולא על היותי בעל זהות מינית שהחברה חפצה בה.

בשנים האחרונות קמו מערכות תמיכה חברתיות לנערות ולנערים המעוניינים לבחור את נטייתם המינית. בערים רבות קיים "איגי" – ארגון נוער גאה שנוסד בשנת 2001 ושם לו למטרה לפעול להעצמת בני נוער וצעירים להט"בים וליצור עבורם מקום חברתי מקבל ובטוח. בארגון יש כ-400 מתנדבות ומתנדבים ומעל 4,000 חניכים וחניכות הנהנים מפעילות שוטפת לאורך השנה. המפגשים נערכים בדרך כלל אחת לשבוע בהנחיית מדריך בוגר. בבתי הספר נערכות הרצאות למורים על קבלה ומוכנות לשיח פתוח על הרשות לממש נטייה מינית ולממש מגדר נבחר. בני ובנות הנוער עסוקים בהצהרות ודרישה מהוריהם לקבל את בחירותיהם בכול דבר וגם בנושאי זהות מינית ומגדרית. מתוך תחושה של צורך במאבק הם מבקשים לשנות את שמם לשם א-מגדרי ולעיתים לשם של גיבור-על או דמות אחרת מהעולם הווירטואלי.

 

להורים ולמתבגרים.ות:

אחת המשימות ההתפתחותית של גיל ההתבגרות היא הגדרת זהות עצמית מיוחדת וייחודית. חלק מהזהות העצמית היא הזהות המינית, הנטייה המינית והזהות המגדרית. אתם רוצים שהוריכם יכירו בזכותכם לבחור את המגדר שלכם ועליכם להפנים כי כיום הוריכם ומוריכם פתוחים יותר לשמוע על הבחירות שלכם. לא תמיד בשמחה אבל בדרך כלל בקבלה ומתוך מתן כבוד להחלטותיכם. 'חפירות' חוזרות ונשנות על הנושא לא יקדמו את מטרתכם שהוריכם יקבלו אתכם כפי שאתם. בראש וראשונה כי הם מבינים שעליהם לקבל את החלטותיכם וגם כי זה מתיש וגורם לרצון להימנע מלעסוק עוד פעם בנושא. דברו עם הוריכם על נושא הבחירה המגדרית וגם על נושאים אחרים המעניינים אתכם.

ההתלבטויות הבלתי פוסקות שאותן עובר הנוער שלנו מעידות על רצון בחופש: חופש לבחור, חופש להרגיש, חופש לחשוב. אלא שהרצון לחופש נתקל בתהליך מוחי שכיח, זה המביא להתגבשות ולהתקבעות בתהליכי החשיבה שלנו וליצירת תבניות חשיבה. אנחנו וגם בני נוער תקועים בתבניות חשיבה שהתפתחו בנו במשך השנים ומתקשים להמס אותן ולבנות תבניות חדשות. על כך בפרק הבא.