החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

נקודת ההתלקחות

מאת:
מאנגלית: דנה טל | הוצאה: | 2017-02 | 230 עמ'
קטגוריות: ילדים ונוער

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

39.00

רכשו ספר זה:

זמנם של הקהילים אוזל. השיקוי הזורם בדמה של איימי בת החמשעשרה אמנם הופך אותה לסו.פרחזקה, ואת חושיה לחדים מתמיד, אך הוא גובה מחיר כבד מגופה. אבל מצבה הגופני המידרדר הוא הדאגה הקטנה ביותר של איימי. כי ג'יי ראתרפורד פירס, אילהתקשורת שנחוש בדעתו לכבוש את העולם, מסתער על התפקיד הרם ביותר בארצותהברית כשבמוחו מזימות עולמיות מצמררות. איימי ודן, יחד עם בני משפחת קהיל האחרים שנותרו בחיים, הם היחידים שיכולים לסכל את שאפתנותו הקטלנית. הקהילים חייבים לשלב את כל הכוחות והכישורים שלהם כדי למצוא את הרכיב האחרון בשיקויהנגד שיציל את איימי ממוות, ובמקביל למנוע מפירס להשתלט על העולם. אבל כשמתברר שלפירס יש קלף מנצח אחרון בשרוול, כל המאמצים והכוחות גם יחד עלולים לא להספיק…

נקודת ההתלקחות הוא הספר הרביעי בסדרת "בלי מעצורים"  סדרת ההמשך ל"39 רמזים".

מקט: 4-20-532097
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


1

דן קהיל התעורר מחלום רע ומצא את עצמו בעיצומו של חלום גרוע יותר.

תמונות משתים־עשרה השעות האחרונות הבזיקו במוחו כמו תצוגת שקופיות מהירה של אימה: מטורף שהכוח של נשיאות ארצות־הברית כמעט בהישג ידו; פּוֹני – בעל ברית וחבר – נהרג, כשניסה להציל את דן…

ואיימי…

דמעות ערפלו את הראייה שלו ברגע שחזרה אליו. אחותו גססה, שעון־עצר ספר לאחור את הזמן שנותר לה.

הוא מצמץ כדי לסלק את הלחות מעיניו. הוא היה קשור למשענות של מושב מטוס מעור. דן בילה מספיק זמן על סיפון הגאלפסטרים של ג׳ונה ויזרד כדי לזהות שהוא בתוך מטוס פרטי יוקרתי. רק שהמטוס הזה לא היה שייך לבן דודו הסלבריטי של דן…

״הוא ער!״ קרא קול גס ולא נעים.

גאלְט פּירס צעד במעבר לכיוונו. הוא היה בלונדיני, חזק ושרירי – שרירי בצורה לא טבעית. אחותו הגדולה, קארָה, הייתה ממש מאחוריו – רזה ממנו, נשית, אבל שרירית אף היא. מה שאומר שזה היה המטוס של גֵ׳יי ראתֶרפוֹרד פִּירְס, מנהל התאגיד ׳תקשורת המייסדים׳, מיליארדר, טייקון, מגלומן והמטורף שניסה להרוג את דן.

קארה התירה את זרועו הימנית של דן ונתנה לו כוס מים. דן היה צמא מאוד, אבל לא התאפק והטיל את המים בפרצופה. זה היה מעשה חסר טעם – אבל בכל זאת הסב לו סיפוק עמוק. זה בשביל פוני, הוא חשב, ושנאה הציפה את נפשו. ובשביל איימי! לולא אבא של קארה, איימי לעולם לא הייתה שותה את השיקוי שהתחיל את תקתוקו של שעון המוות שלה.

"חצוף שכמוך-״ גאלט הרים את ידו, מוכן לסטור בחוזקה על לחיו של דן.

קארה תפסה את פרק כף ידו. ״לא!״

הוא בהה באחותו. ״את לא מחזירה לו על זה?״

״אתה חושב שאני לא רוצה?״ שאלה קארה בכעס, בעוד המים זולגים במורד לחייה ואפה. ״אבל אם תשבור לו את הלסת, איך הוא הולך לספר לנו מה שאנחנו צריכים לדעת?״

״מה שאתם צריכים לדעת?״ דן נדרך מיד. מחוץ לחלון המטוס הכנפיים נטו בשיפוע, כך שנראתה פיסה זעירה מיערות הגשם של מרכז אמריקה. דן חש זאת בתנועה של המטוס, אבל המוח שלו לא היה מסוגל לעבד את המידע עד לרגע זה. ״אנחנו חגים במעגלים! אנחנו עדיין מעל גואטמלה!״

״אז?״ אמר גאלט בזעף.

״אז חיכיתם שאני אתעורר! אתם צריכים אותי!״

״אל תחמיא לעצמך, דן,״ אמרה קארה בקרירות. ״אנחנו יודעים בדיוק מה אתה ואחותך זממתם-״

״אבא שלנו פענח את הצופן בספר הישן והמרופט שלכם!״ קטע גאלט את דבריה.

דן התנשם באימה מעושה. ״אתה מתכוון שהוא גילה את המתכון הסודי שלנו לסלט תפוחי אדמה?״

גאלט שאג בזעם, אבל קארה הניחה יד על זרועו. משהו במחווה הזאת הזכיר לדן את איימי. בדרך כלל, מעשים כאלה של אחותיוּת־גדולה עצבנו אותו עד בלי די. אבל באותו רגע, הוא רצה עד כאב לראות את איימי, לדעת שהיא בסדר. אלא שאם היה יכול לראות אותה, זה היה אומר שהיא נלכדה יחד אתו. וחוץ מזה, היא לא הייתה בסדר. היא הייתה הכי רחוק שאפשר מבסדר.

״יש שיקוי־נגד לשיקוי,״ אמרה קארה לדן. ״על זה אתה ואיימי עבדתם. אנחנו רוצים לדעת עד כמה התקדמתם.״

״כן, גם אני הייתי תוהה לגבי זה, אם הייתי במקומכם.״ דן נשען לאחור בגיחוך. ״שיהיה לכם בהצלחה עם זה.״

קול קרקוש נשמע כשעגלה מנירוסטה התגלגלה במעבר על ידי עובד של פירס. בריון הייתה אולי מילה מתאימה יותר. עושי דברו של ג׳יי ראתרפורד פירס נראו כמו גרסה מבוגרת של גאלט וקארה, וכמו פירס עצמו. גדולים, שריריים, מחוזקים – כמעט זוהרים. הכול היה מלאכותי. המפתח לכך היה אותו סוד שהפך את הקהילים למשפחה המשפיעה, המצליחה והחזקה ביותר בהיסטוריה. שלושים ותשעה הרמזים – שיקוי עם שלושים ותשעה מרכיבים שנתנו לאדם כוח כמעט על־אנושי, גאונות, יצירתיות ותחכום. פירס שם את ידיו על גרסה של החומר שעברה שינוי, והשקה בו את הצוות שלו, את המשפחה שלו ואפילו את עצמו. זה הפך אותו – ואת כולם סביבו – לבלתי ניתנים לעצירה ממש. זאת הייתה הסיבה שדן, אחותו איימי וחבריהם סיכנו הכול במסע הזה – כדי לאסוף את המרכיבים לשיקוי־נגד עתיק לפי נוסחה של גדעון קהיל. זו הייתה הדרך היחידה לסכל את השאיפות המסוכנות של פירס.

העובד הרים מזרק תת־עורי מהמגש והחזיק אותו מול האור. המזרק היה מלא בנוזל צלול. דן ניסה להיאבק באימה שהציפה אותו, אבל גאלט אחז בזרועו המשוחררת והצמיד אותה למושב.

יללה של ייאוש נפלטה מפיו של דן כשהמחט התקרבה.

״חנון.״ גאלט גיחך. ״אם היינו רוצים להרוג אותך, כבר היית מת.״

״זה סודיום פנטוטל,״ הוסיפה אחותו. ״סם אמת.״

דן הרגיש את דקירת המחט והכין את עצמו למתקפה העומדת לבוא. אבל במקום כאב מסנוור או בחילה הוא חש זרם של חמימות ותחושה נוחה. פעמוני האזהרה צלצלו איפשהו בתוך הראש שלו.

תפסיק להרגיש טוב, טיפש! ככה עובד סם האמת! אתה מתחיל להרגיש יותר מדי בנוח ושופך כל מה שאתה יודע!

כדי לנטרל את ההשפעה – תילחם בזה, תילחם בזה! – הוא כפה על מוחו לחשוב מחשבות לא נעימות. כבן למשפחת קהיל, היו לו תמיד הרבה אפשרויות כאלה. מות הוריו בשריפה כשהיה רק בן ארבע; המראה של פוני המסכן, עיניו קרועות לרווחה באימה, נופל ממסוק אל סוף אלים על אדמת יער הגשם. והכואבת מכולם, המחשבה על הימים האחרונים שבילה עם איימי.

איימי הצילה את חייו, אבל כדי לעשות זאת נאלצה לקחת את השיקוי. לא הגרסה העדינה שפירס השתמש בה כדי לסמם את אנשיו, אלא הדבר האמתי – המתכון בן חמש־מאות השנה של גדעון קהיל, טהור וחזק. השיקוי האמתי הפיק תוצאות יוצאות דופן כמעט מִיָד. אבל איש מעולם לא שרד יותר משבוע אחרי שלקח אותו. עכשיו היה דחוף כפליים להשלים את יצירת שיקוי־הנגד. חייה של איימי היו תלויים בזה.

דן הרים את עצמו קצת. אמרתי את זה בקול רם או רק חשבתי את זה? הוא הבין בדאגה שהוא לא בטוח. זו הייתה הזריקה שפעלה על מוחו.

״וכמה מרכיבים אספתם עד כה?״ חקרה קארה.

״מה?״ בגלל הסודיום פנטוטל הוא לא הצליח להבחין בין מחשבות לבין דיבורים. ״אני אמרתי שיקוי־נגד? התכוונתי חיקוי־בגד – אתם יודעים, כמו שקונים בגד-״

גאלט נדחק לתוך טווח הראייה שלו. ״המרכיבים – יש לכם את כולם?״

״אין לי מושג על מה אתה מדבר,״ הודיע דן, שהיה מרוצה כי הרגיש שההתנגדות שלו פועלת עכשיו. איימי ודן כבר הצליחו להשיג שלושה מתוך שבעת מרכיבי שיקוי־הנגד שצוינו ביומן של מייסדת השושלת שלהם, אוליביה קהיל. מקורות אחרים של הקהילים ברחבי העולם השיגו עוד שלושה. נותר רק אחד.

דן שמע באימה את קולו שלו. הוא דיבר, וקארה וגאלט הִנהנו והקשיבו לו! הוא ניסה להוסיף, ״אל תשימו לב אלי! אני משקר!״ אבל המילים פשוט לא יצאו מפיו.

״תאשר את המיקום של המרכיב האחרון,״ התעקש גאלט.

שיקוי־הנגד הורכב מהחוכמה העתיקה של שבע ערים אבודות. האחרונה שבהן – זו שאסור לדן לחשוף – הייתה ממוקמת בקמבודיה המודרנית, בתרבות הקְמֶרִית העתיקה של אַנְגְקוֹר.

״אנקור?״ גאלט לא היה משכיל גדול. ״אבא אמר שזה בקמבודיה.״

״לא אנקור,״ תיקנה קארה. ״אנגקור – וזה באמת בקמבודיה. אנגקור הייתה אחת החברות המפותחות ביותר בעולם העתיק!״

לא! דן התייסר. שפכתי גם את זה, אם כי נראה שהפירסים כבר ידעו את זה. אני ויקיפדיה חיה ונושמת! הוא היה חייב לעצור את עצמו לפני שיחשוף מידע נוסף. אבל איך? בגלל הזריקה היה בלתי אפשרי לשמור משהו בסוד.

גאלט היה כמו כלב ציד. ״מה המרכיב, ואיפה אנחנו מוצאים אותו באנגקור הזה?״

דן נשך את שפתו התחתונה עד שחש טעם של דם. הוא חייב לצאת מזה, אבל האויב היה הוא עצמו והחומר הכימי בתוכו שהפך אותו לפטפטן בלתי נלאה. ואז הוא הבחין בבקבוק המונח על המגש־על־גלגלים. כלורופורם, היה כתוב על התווית.

טיפות נוק־אאוט!

הוא שחרר את ידו במשיכה מהאחיזה של גאלט וניסה לחטוף את הבקבוק. במאבק שהתפתח נשפך תוכן הבקבוק על החולצה של דן. הוא צהל בניצחון, קבר את פניו בבד הרטוב ונשם לקרבו את ריח המֵמֵס החזק. עם תחושה גדולה של הישג, הוא חש את עצמו מאבד את ההכרה.

אתה לא יכול לדבר אם אתה חסר הכרה!

הוא צנח במושב שלו, חסר ערך עבורם עכשיו.

***

גאלט סטר לפניו של דן, אך האסיר לא זז ממקומו. המגע החד מילא את גאלט בהתרוממות רוח שלא חשב שהיא אפשרית. סוף־סוף, הוא היה חלק מהתוכניות של אביו! לא רק עושה פוזות לתמונות אב־ובנו, אלא משתתף פעיל. הוא היה פירסינג אמִתי עכשיו, חייל למען המטרה!

״תתעורר!״ הוא נסוג לאחור, מלא אנרגיה, כדי להכות מכה נוספת, אך אחותו תפסה את פרק כף ידו.

״זה חסר טעם,״ אמרה לו. ״הוא מעולף לגמרי.״

גאלט פנה אל האיש עם המזרק. ״זרוק אותו החוצה.״

״השתגעת?״ התפוצצה קארה. ״אנחנו בגובה חמישה־עשר אלף רגל!״

גאלט לטש מבט כועס באחותו. איך היא העזה לסתור את דבריו? ״הוא כבר אמר לנו מה שאנחנו צריכים לדעת.״ ״תחשוב, גאלט – זה משהו ענקי! שיקוי־נגד בידיים של הקהילים – זה הדבר היחיד שיכול להרוס את התוכניות של אבא.״

״עוד סיבה לשלוח אותו לצניחה חופשית ללא מצנח!״ נהם גאלט, והצביע לכיוונו של דן שישב ללא ניע.

היא הנידה בראשה. ״שמעתי שיש לו זיכרון צילומי – כלומר, הוא יכול לספר לנו כל מה שהקהילים ראו ועשו. לילד הזה יש יותר שימושים מאשר לאולר שוויצרי. אנחנו לא הולכים לפגוע בשערה אחת משערות ראשו.״

גאלט פתח את פיו כדי לבטל את דבריה, אבל בלע את מילות הכעס. הוא הביט סביב בשכירי החרב של אביו. משהו בהבעות הפנים שלהם ובשפת הגוף שלהם אמר לו שהם מכוונים לפקודות של אחותו, לא שלו.

מתי זה קרה? הוא היה תמיד הבן המועדף על אבא, והוא גדל באמונה שיהיה היורש שלו. ברור, קארה תהיה זכאית לחלקה בכסף. אבל העסק, הכוח – ג׳יי ראתרפורד פירס עמד להיות נשיא ארצות־הברית בקרוב. ואפילו זה היה רק השלב הראשון בתוכנית הגדולה של אבא…

״תקשרו את האסיר בכיסא שלו,״ הורתה קארה לעושי דברה. ״אני הולכת לדבר עם הטייס על תוכנית טיסה לקמבודיה.״

גאלט בער מטינה. הוא היה צריך להגיד את המשפטים האלה.

האחים פירס עבדו עבור אביהם, אבל זה לא בהכרח אמר שהם היו באותו צד.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “נקודת ההתלקחות”