כשאלכס בן האחת־העשרה מחליט לנסוע למפגש של פורום הטילים שהוא משתתף בו, אין מי שיעצור בעדו: אבא שלו מת כשהיה […]
הקלטה חדשה מספר 1
6 דק’ 19 שנ’
מי אתם?
איך אתם נראים?
האם יש לכם ראש אחד או שניים?
יותר?
האם יש לכם עור חום בהיר כמו שלי או עור אפור חלקלק כמו לדולפין או עור ירוק דוקרני כמו לקקטוס?
האם אתם גרים בְּבית?
אני גר בְּבית. קוראים לי אלכס פֶּטרוֹסקי, והבית שלי הוא ברוֹקוויוּ, קולורדו, ארצות הברית, כדור הארץ. אני בן אחת עשרה ושמונה חודשים וארצות הברית בת מאה ארבעים ושתיים שנה וכדור הארץ בן 4.5 מיליארד שנה. אני לא בטוח לגבי הגיל של הבית שלי.
אולי אתם גרים בפּלַנֶטת קרח, ובמקום בתים יש לכם איגלואים, והידיים שלכם הן דוקרני קרח וכפות הרגליים שלכם הן נעלי שלג ואתם עטופים בפרווה זהובה־חומה כמו הגוף של קרל סֵייגֶן. זה הכלב שלי. קראתי לו ככה על שם הגיבור שלי, ד’ר קרל סייגן, מגדולי האסטרונומים במאה העשרים. ד’ר סייגן היה בין אלה ששלחו את הווֹיָאגֶ’ר 1 ו־2 היישר לתוך החלל החיצון, והוא צירף להן אלבום זהב עם צלילים ותמונות מכדור הארץ שלנו, כמו שירת לווייתנים ואנשים שאומרים שלום בחמישים וחמש שפות, וגם צחוק של תינוק וגלי המוח של אישה מאוהבת והמוזיקה הכי יפה של המין אנושי כמו באך ובטהובן וצ’אק בֶּרי. אולי שמעתם את זה?
את הכלבלב שלי קרל סייגן מצאתי במגרש חניה של סופרמרקט, כשהוא רעב ומטונף ומתחבא מאחורי פחי אשפה. אמרתי, בוא הנה, חמוד, אל תפחד. אבל הוא ייבב וכשכש בזנבו כי עדיין היינו זרים אז. אמרתי לו שאין לי כוונה לפגוע בו, אני פציפיסט, ואני חושב שהוא האמין לי, כי כשהרמתי אותו בזרועותי הוא לא ניסה להתנגד או לברוח. ואז לקחתי אותו אלי הביתה, ואמא שלי בדיוק שכבה על הספה וצפתה בתוכניות הטלוויזיה האהובות עליה כמו תמיד, ואמרתי לה שהבאתי את המצרכים אבל הבאתי גם כלבלב ואטפל בו כמו שצריך, אני מבטיח, אשחק איתו ואאכיל אותו ואעשה לו אמבטיות וכל שאר הדברים שאתה אמור להגיד.
והיא אמרה, אתה מסתיר לי! אז זזתי משם. אמא של בנג’י, החבר הכי טוב שלי, הייתה מתפלצת אם הוא היה מביא כלבלב הביתה, אבל לאמא שלי לא אכפת כל עוד אמשיך לבשל לנו ארוחות ערב ולא אפריע לה כשהיא צופה בתוכניות שלה. היא אמא די מגניבה.
אני לא יודע איזה תוכניות טלוויזיה יש לכם, אבל אמא שלי אוהבת שעשועונים וסצנות מבית משפט ותוכניות עם חמש נשים שיושבות בסלון מזויף. כשאני בבית של בנג’י אנחנו צופים בערוץ הילדים ‘קַרטוּן נֶטווֹרק’ כי למשפחה שלו יש VOD, ובנג’י אוהב את התוכנית ‘אקדמיית בּאטלמוֹרף’ כמו הרבה ילדים אחרים מבית הספר. אני חושב שהסדרה הזאת בסדר אבל מעדיף סדרות אנימציה קלאסיות יותר כמו ‘המעבדה של דקסטר’, למשל. דקסטר הזה הוא חתיכת ילד פיקח. אני שונא את זה שאחותו דידי תמיד מבלגנת לו הכול. מזל שאין לי אחות כזאת שתבלגן לי את כל הדברים שלי, במיוחד כשאני עובד על הטיל שלי.
אבל יש לי אח גדול, לעומת זאת. קוראים לו רוני, אבל כולם מכנים אותו אַר־גֵ’יי, חוץ מאמא שלי וממני ומכמה מהחברים הישנים שלו מהתיכון, כי השם האמצעי שלו הוא ג’יימס. רוני הרבה יותר גדול ממני, הוא יותר מכפול ממני בגיל. הוא בן עשרים וארבע. הוא גר בלוס אנג’לס ועובד בתור סוכן, ואני יודע מה אתם חושבים, אבל הוא לא סוכן כזה. הוא לא מרגל או סוכן מסוג בונד, ג’יימס בונד. הוא לא נלחם בטרוריסטים או תופס סוחרי סמים או משחק פוקר נגד הרעים. הוא עוזר לשחקני פוטבול וכדורסל להשיג חוזים לפרסומות. אבל הוא בהחלט הולך למסיבות שוות ומרכיב משקפי שמש, אז אולי זה בכל זאת דומה קצת.
בהתחלה רוני לא הרשה לי לגדל את קרל סייגן. הוא לא אוהב שאני ואמא מבזבזים את הכסף שלו על דברים שאינם מצרכים מהסופרמרקט או חשבונות שצריך לשלם. כשסיפרתי לו על קרל סייגן בטלפון הוא אמר, אָה־אָה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כלב. אמרתי שאני חושב שכן כי השגתי לו בסופרמרקט אוכל במחיר מבצע, ואני מכין לעצמי כריכים לבית הספר במקום לקנות שם ארוחה חמה, וחוץ מזה השגתי עבודה חלקית ואני עוזר לאדון בּאשיר לסדר את המגזינים בחנות שלו בתחנת הדלק. אמרתי לו, חסכתי את הכסף בשביל הטיל שלי, אבל אני יכול להשתמש בחלק מזה כדי לקנות אוכל לקרל סייגן כי הוא לא כלב כזה גדול, וחוץ מזה אתה צריך לחזור לרוקוויו מתישהו ולפגוש אותו בעצמך לפני שתחליט.
זה היה לפני שנה כמעט, ורוני עדיין לא פגש את קרל סייגן. אבל אני בטוח שכשהם ייפגשו סוף־סוף רוני יתאהב בו, כי איך אפשר לא להתאהב בכזה פרצוף?
הא? איך אפשר לא להתאהב בכזה פרצוף?
כן, אני מדבר עליך, קרל סייגן. אתה רוצה לומר שלום?
בוא, חבר, תאמר שלום.
קרל סייגן לא רוצה לומר שלום. הוא רק בוהה בי כאילו בתהייה, מה אתה עושה? עם מי אתה מדבר? יש שם מישהו? אני לא רואה מישהו שם.
אין שם אף אחד, חמוד, זה רק אייפוד. ראית אותי שם לו מגן בצבע זהב, זוכר? אני עושה הקלטות כדי שכשיצורים אינטליגנטיים במרחק מיליוני שנות אור ימצאו אותן יום אחד, הם יבינו איך כדור הארץ נראה פעם, אתה מבין?
הוא לא מבין. עכשיו הוא מסתכל מבעד לחלון. קל מאוד להסיח את דעתו.
ואז אני… הממ… על מה דיברתי?
בכל אופן, חשבתי שאולי כבר יש לכם את אלבום הזהב של הגיבור שלי אבל אין לכם שם מכשיר מתאים לשמוע אותו, או שהיה לכם פעם כזה אבל כבר לא. המכשירים היחידים שראיתי היו משומשים, בחנות צדקה, ואף אחד לא קונה אותם כי אייפוד ואייפון נכנסים לכיס הרבה יותר בקלות. חוץ מזה אפשר להקליט באייפוד הרבה יותר מאשר על קלטת טייפ. כבר הספקתי להעביר אליו את כל מה שהיה לי בהתחלה בקלטות, ונשאר עוד כל כך הרבה מקום. רק אז גיליתי שאפשר גם להקליט באייפוד, אז חשבתי להקליט כל מיני קולות מכדור הארץ שעדיין לא שמעתם. וגם להסביר כל מה שמתרחש בזמן שאתכונן לארוחת הצהריים שלי. זה יהיה כמו רצועת בונוס בבּלוּ־רֵיי!
כל כך הרבה דברים אני רוצה לספר לכם. אבל הם יצטרכו לחכות כי קרל סייגן יושב ליד הדלת כי הוא צריך לצאת לעשות את הצרכים שלו. ואני עדיין צריך לארוז הכול למסע שלי! אני אספר לכם על מטסת ועל הטיל שלי כבר בפעם הבאה.
אין עדיין תגובות