שם מחזור השירים החדש מאת תמרה אמיתי הוא פרובוקטיבי מעט ונושא אופי הצהרתי הנובע גם מתוך הרצון להגדיר דברים מחדש, וגם מתוך הרצון להציג אתגר מחשבתי. הצירוף " תורת ישראל ללא האל" מציב בפני הקורא בעייתיות: האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את קיומה של תורה ללא האל? השירים מבטאים המשך לתמאטיקה של ספר שיריה "אנחנו לא דתיים" שהופיע ב 1999. כמו בקובץ הקודם גם כאן בולט היסוד הפולמוסי. המחברת מתמודדת עם דעות ועם מוסכמות שונות. הרצון להגדיר דברים נובע מתוך מגמה לחתור לקראת תמונת עולם בהירה ומובחנת. לאורך כל מחזור השירים מקפידה המחברת לשמור על תקשורת עם הקורא. השורות הקצרצרות יוצרות מידה מרובה של דינאמיות וקלילות, העלולה להטעות את הקורא, שכן מדובר כאן בעניינים רציניים מאוד. מוטיב מרכזי הוא האוטונומיה של התבונה. המחברת נאבקת נגד התכנות ונגד שטיפת המוח. ספר קטן זה הוא תרומה נוספת במערכה לשמירת הדומיננטיות של הערכים ההומניסטיים.
מכתבי המחברת תמרה אמיתי:
מחזות: "גולדה ושלושת הדובים" | "כיפה אדומה וכחול הכובעון הלבן".
ספרים למבוגרים: "אנחנו לא דתיים" | "הרהורים עם איורים".
ספרי ילדים: "כל שאוכל לספר על מיכל" | "מסע הכרות עם דן ועם רות" | "ביקור בגן אמא".
אין עדיין תגובות