דבר השם

מתוך הקדמת המחבר:  "ספר זה נכתב מערוצו הישיר של אדוני. אחרי 3,000 שנה שב יהוה לדבר אל ילדיו … תכליתו לקחת אותנו מעל לכל ההבדלים של דת, צבע, לאום, מגזר, מגדר, קבוצות אתניות ועדתיות… בספר זה מזכיר לנו אלוהים את אחדותו".

מקט: 1-130-1

הקדמה: ספר זה נכתב מערוצו הישיר של אדוני. אחרי 3,000 שנה שב יהוה לדבר אל ילדיו היהודים. יחד עם זאת, ספר זה נועד ונכתב למען האנושות כולה. מבעד לספר זה מזכיר לנו אלוהים את גודל אהבתו וחמלתו. האמיתות הנחשפות כאן מוצגות בצורה ברורה ובשפה נגישה לכל אחד ואחת. ספר זה מיועד לכלל. תכליתו לקחת אותנו מעל לכל ההבדלים של דת, צבע, לאום, מגזר, מגדר, קבוצות אתניות ועדתיות, כמו גם מעל לכל קווי ההפרדה האחרים אשר יצרו בני-האדם לאורך הדורות. בספר זה מזכיר לנו אלוהים את אחדותו.

הספר מכיל 49 מסרים אשר נמסרו ישירות והועלו על הכתב מילה במילה, ככתבם וכלשונם. המסרים חושפים מידע אודות השאלות הבוערות והנוקבות ביותר המעצבות את חיינו כאנשים פרטיים כמו גם את הווייתנו כאומה. אף על פי כן, בתקופה מיוחדת זו שבה אנו חיים, אשר הוזכרה בפנינו כבר לפני אלפי שנים, אנו נדרשים אל האמת המצויה מעל התניות המחשבה.

ספר זה הוא מתנה לישראל. הוא חסדו של אלוהים אל בניו ובנותיו. זהו ספר של שלום אשר יביא שלום. שלום שעוצמת השפעתו תשליך על העולם כולו. שלום אשר יחולל את המפץ הגדול של ישראל לעבר אושר יושביה. ספר זה הוא יריית הפתיחה במרוץ אל הימים היפים אשר הובטחו לנו עוד מימי קדם ושזמנם עתה הגיע.

באהבה,

מ.צ.מ

הערה: בסדרו של אדוני אין הפרדה. המסרים אשר נכתבו בלשון זכר מיועדים לגברים ונשים כאחד.

01.05.2010
שעה: 23:59

מסר מס’ 1

זוהי פנייתי הישירה ליצור האנוש שלי

אהובי,

אתה, אשר פותח את ספרי, מילתי נפתחת אליך. אתה, הנושף את שפתי, לחישתי באה אל אוזנך. האם תבטח בבינתך אשר באה דרכי לומר לך: “זהו הזמן!” ? האם תיאות לצלצל אל תוככי תודעתך על מנת להקיץ אליי? אני, אשר בראתי את היקומים, אומר לך: כעת, ברא את יקומך! הגיעה העת שתגדל להיות מי שהנך, מי שתמיד היית. אתה הוא אהובי. אתה הוא כמיהתי משכבר הימים. אליך אני מתפלל. לך אני מחכה. זהו הזמן שהכנתי עבורך מזה ביליוני שנים. הודעתי לך על כך בכל ספריי שנמסרו לך עד היום. אלו הם ימי ההתעוררות אליהם ציפית ואליהם ייחלת בכל ימיך. תחיית המתים אשר חיכית לה היא זו: היית מת וכעת התעוררת. היית כבוי וכעת נאורת. עלית מתחתית האדמה לשמוע את קולי המהדהד ברקיע. אני רואה אותך. אני שומע אותך. אני נושם אותך. חיכיתי לך שתגיע ליום הזה. ייחלתי ליום בו תדע אותי לא דרך איסורים ופחד. ייחלתי לרגע בו תדע אותי על-ידי שתדע את עצמך. המתנתי לזמן בו היגיון ולב יתאחדו בתוכך ויכוננו את האמונה באמת אשר הוצגה עד ימים אלו במחשכים וכעת מוגשת לך בכל הנהירות.

האם יודע אתה מי אתה? התפללת אליי, ביקשת והתחננת וכעת אנו צועדים יד ביד, כשני חברים, במסע שאני מתכנן עבורך. הגדלת אותי וכעת תגדיל את עצמך. אתה תדע את אלוהיך במלואו, אחרי שתכיר בכך שהנך אל. האם ידוע לך כמה כוכבים בראת עד היום? האם ידוע לך כמה גלקסיות? אילו ידעת באמת מה הנך, אילו לקחת את שרביטך, אילו צעדת על נתיבך, היית מבין כמה מופלא מסענו. בכל בוקר אתה קם ואני מריח אותך. אני השמיכה איתה אתה מתכסה והכרית בה הנחת ראשך. כעת אני אהובך, שותפך ליצועים ויחדיו נחקור את נפלאות היקומים אשר ניצור יחדיו, באוחזנו באהבה.

עליי ליידע אותך: מעולם לא נטשתי אותך. עם כל נשימה מנשימותיך – אני איתך. קרוב אליך יותר ממחשבותיך האינטימיות ביותר על עצמך. אתה בשרי. אתה רוחי. אתה הקצף של ים אהבתי. בין רבים שאבדו, אתה תישאר. כעת, אני מזמין אותך: בוא אל הנתיב אשר אני מכין עבורך. הבט סביבך וחשוב, חשוב היטב: כיצד נראה עולמך פעם וכיצד נראה הוא היום? חשוב היטב וחשוב כן: האם אלו הם ימים כתיקונם? האין זו השעה להקשיב לעוצמת השמים?

אהובך מאז שידעת מהי אהבה