מדריך זה נועד ללוותכם צעד־צעד בדרך הלא־קלה של התמודדות עם ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז. המדריך כתוב וערוך בצורה ברורה, נועד לענות על שאלות בוערות ולתת עצות הקשורות להתמודדות היומיומית שהיא מנת חלקם של הורים ושל אנשי מקצוע שעובדים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. מהי בעצם הפרעת קשב? מהי הפרעת קשב וריכוז? מתי כדאי לגשת לאבחון ומהו תהליך אבחון תקין? מי משתתף ב״טיפול רב־מערכתי״? מהם ההבדלים בין הפרעת קשב לבין ליקויי למידה ולמה מבלבלים ביניהם בקלות? האם הפרעות קשב וריכוז אצל בנות שונות מהפרעות קשב וריכוז של הבנים? למה מתכוונים בבית ספר כשאומרים ״ועדת השמה״? מה ניתן לעשות כדי להימנע מקשיים קטנים ומעצבנים הפוגעים באיכות החיים של הורים לילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז, וכמובן באיכות החיים של ילדיהם? המדריך משלב אינפורמציה עדכנית, סיפורים אישיים מעוררי השראה וטיפים לחיים נינוחים ורגועים יותר. אז מי מפחד מ־ ADHD? שרית טגנסקי, נשואה ואם לשלושה ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, דוקטורנטית לחינוך ובעלת תואר MA בחינוך, מתמחה בעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים, מורה בכירה לחינוך מיוחד. מאמנת אישית, מנחה סדנאות ומרצה בפני הורים ואנשי חינוך בנושאי הפרעות קשב, ריכוז והתנהגות. בוגרת ICA – Israeli National Coaching Association. מאז 1988 מנהלת את בית הספר ׳דנסינג׳ למקצועות הריקוד, ושותפה פעילה בעולם המחול והתרבות בארץ. חברה בעמותות ובארגונים המתנדבים למען ילדי ADHD ותומכת ברקדנים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
קטגוריות: בריאות, עיון, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה
מדריך זה נכתב עם סיום לימודַי לתואר שני, ולאחר השלמת לימודי כמורה בכירה בחינוך המיוחד. חשתי צורך עז להכיר לעומק את רזי ההפרעות הנדונות כאן, על מנת שאוכל להביא תועלת אמיתית למשפחתי ולתלמידי בבית הספר למחול אותו אני מנהלת ובו אני מלמדת זה עשרים שנה.
בכתיבת המדריך התבססתי על ספרות מקצועית, על חומר תיאורטי שקראתי, על עבודות שכתבתי, ובעיקר על הניסיון האישי והמעשי שצברתי בגידול ילדי הפרטיים ובכלל בעבודתי עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
הפרעת קשב וריכוז היא בבסיסה הפרעה אורגנית, שמתפתחת בשל קבוצת גורמים ביולוגיים שרובם תורשתיים (גנטיים), חלקם פסיכולוגיים וחלקם סוציולוגיים. הקושי והמורכבות בהגדרה ובאבחון של ההפרעה מצביעים על הקושי ועל מורכבות הטיפול בה.
כמו בכל בעיה רפואית, ישנה שאיפה שכל מטופל יזכה לאבחנה הנכונה בעקבות סימנים קליניים שהוא מציג. בפועל, אין היום מבחן אחד שעל פיו ניתן לקבוע בוודאות את האבחנה המדויקת, מאחר שלא מדובר בבדיקה פשוטה כגון בדיקת דם המאשרת או שוללת את הימצאות ההפרעה.
שכיחות הפרעת הקשב והריכוז המלווה בהיפראקטיביות משתנה בין ארצות ותרבויות שונות. כך למשל, שיעור שכיחות ההפרעה באנגליה הוא כ־1.7% בקרב נערים בגילאי בית הספר. לעומת זאת, בקרב אותה אוכלוסייה בארצות־הברית, שיעור השכיחות הוא כ־7%. ברור על כן כי זהו עניין תרבותי, אך אין בכך כדי להפחית מחשיבות ההפרעה או מהסיכונים שהיא עלולה להסב למי שאינו מטופל כראוי. ייתכן שהבדלים אלה נובעים גם כתוצאה משיטות אבחון שונות. על פי ברקלי, מחקרים מודרניים מדווחים על שכיחות שבין 7%-3% באוכלוסיית ילדי בית הספר, על פי ניסיוני, מדובר באחוזים גבוהים הרבה יותר. בעבר חשבו שההפרעה נפוצה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות, ביחס של 1:4 בכלל האוכלוסייה וביחס של 1:9 כאשר מדובר באוכלוסייה שבטיפול. היום, לאחר מחקרים חדשים, מתברר שבנות נמצאות בתת־אבחון בגלל שוני בתופעות. אצלן באה ההפרעה לידי ביטוי במופנמות, באיפוק, בתוקפנות עקיפה, ברכלנות ובפלישה חסרת גבולות לחייהם של אחרים. הבנות מרדניות לעומת הבנים, שאצלם נראות בדרך כלל תופעות של מוחצנות, אגרסיביות, אימפולסיביות ואלימות.
בעבודתי אני פוגשת ילדות אשר לכאורה מתנהגות באופן רגיל, אולם באינטראקציה קבוצתית מתגלות בעיות. הבנות אף נוטות לסף תסכול נמוך, חוסר אונים, ביטחון עצמי נמוך, מופנמות, שתלטנות ואימפולסיביות לא מאופקת.
בישראל יש שכיחות גבוהה של תופעות אלו, הן בקרב ילדים (בנים ובנות גם יחד) והן בקרב מבוגרים. אנו נוטים לתת לכך שני הסברים: ההסבר הראשון הוא הלחץ המתמיד והמתח שמלווים אותנו בחיי היומיום, אשר גורמים לאי־שקט ולעלייה ולהקצנה של ההפרעה בארץ. במדינה שבה נהיגה בכביש היא יציאה למלחמה, שבה שולטים חוסר כבוד לזולת, חוצפה ומירוץ נגד הזמן, אין פלא שהסיכון להחמרת ההפרעה גבוה יותר.
ההסבר השני הוא שכל תסמונת גנטית נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות וקהילות קטנות וסגורות המתחתנות ומולידות בתוך עצמן ושנישואי קרובים (דודים או דודנים) מקובלים בקרבן. וכך אצל היהודים, שחיו במשך שנים בקהילות קטנות וסגורות ולא נישאו לבני/בנות האוכלוסייה המקומית הלא־יהודית, גברו הסיכויים הסטטיסטיים להופעת תכונה תורשתית זו. הנחות אלה, שלא נבדקו מחקרית, מתבססות על ילידי הארץ ומשפחותיהם.
קיים מידע רב בנושא הפרעת קשב וריכוז. זוהי אחת התסמונות הנחקרות והמדוברות ביותר בקרב מדענים בשנים האחרונות. ולמרות זאת אני חשה חוסר הבנה, בלבול וחוסר אונים מצד הורים ומחנכים בהקשר זה. זוהי הסיבה המרכזית לכך שכתבתי את המדריך. כאם וכאשת מקצוע חשתי שיש צורך לפשט את המידע ולהפוך אותו למעשי.
השתדלתי להציג קשת רחבה של התייחסויות וגישות להפרעה. עם זאת חשוב היה לי להדגיש את הגישה האופטימית, הרואה את אוסף היתרונות שיש לסובלים מההפרעה: הראייה הרחבה, היכולת להקשיב ולפעול במספר ערוצים בו־זמנית, היצירתיות.
הסיפורים במדריך לקוחים מהמציאות האמיתית של חיי הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ומהפרעות נלוות. בחרתי לפתוח בסיפורים מפני שאני מאמינה כי מה שיוצא מהלב נכנס ללב וגם לראש… אני מקווה כי תמצאו סיפורים שאיתם תוכלו להזדהות ובאמצעותם להבין שאתם לא לבד. ADHD היא הפרעה שהסובלים ממנה ובני משפחתם זקוקים לתמיכה וטיפול – אסור להתעלם ממנה, וצריך ללמוד אותה.
כל סיפור שונה מחברו ומציג זווית קצת אחרת על המציאות היומיומית ועל החיים האמיתיים של ילדים בעלי הפרעת ADHD, החל בילדים צעירים בגילאי גן ובית ספר יסודי – בעדות הוריהם – ועד גיל הבגרות. חלק מהסיפורים קשים ומציגים את האמת הקשה של חוסר טיפול וחוסר הבנה ולאן עלולים אלה להוביל. חשוב לי במיוחד להביא גם את הסיפורים האלה, שכן אני מאמינה כי הסיפורים הם הכלי האמיתי שיעזור לכם לקבל תמונה כוללת על קשיי התפקוד ועל הפחדים של ילדי ADHD, כמו גם על האור, התקווה, היצירתיות, הכישרון והייחוד של כל ילד ושל כל משפחה באשר הם.
בהמשך הספר תמצאו מידע על הפרעת קשב וריכוז, הגדרות, תסמינים מרכזיים, תופעות והפרעות נלוות, וכן דרכי טיפול והתמודדות.
מאחר שהמדריך מיועד להורים, הוא מתמקד בתהליך האבחון התקין, מפרט את השותפים לתהליך זה ואת בעלי המקצוע להם תזדקקו לצורך טיפול רב־מערכתי.
בשל ניסיוני בהתמודדות עם מערכת החינוך והבירוקרטיה הסובבת אותה, ראיתי צורך לייחד לכך פרק שלם, ואני מקווה שיהיה לכם לעזר.
לבסוף הדגשתי את ההבדלים בין הפרעת קשב וריכוז לליקויי למידה – תחומים שחשוב להבחין ביניהם, לאבחן אותם ולטפל בכל אחד מהם בנפרד.
בנספחים תוכלו למצוא דוגמאות לשאלונים, אבחונים וסולמות הערכה שלפיהם נבדק ומוערך ילדכם. חשוב לציין כי אלה אינם המבחנים במלואם, וברור כי רק איש מקצוע ידע לבצע הערכה מדויקת.
לסיכום, המדריך אינו מתיימר להחליף את הצורך לקרוא ספרות מקצועית בנושא הפרעת קשב וריכוז. הוא נועד, על פי תפישתי, להפיץ את המידע המרכזי בהקשר זה ואת אפשרויות הטיפול בהפרעה בדרכים הקונבנציונליות לצד הדרכים המשלימות.
אני מקווה שהקריאה בספר תעמיק ותעשיר את הידע שלכם בנושא הפרעת קשב וריכוז, ותספק לכם זוויות ראייה נוספות על מנת שתוכלו להיות משענת אמיתית ואוזן קשבת לילדי ה־ADHD, הזקוקים לאנשים שמבינים את עולמם הפנימי המורכב.
שלכם,
שרית
הוסיפו תגובה לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
רמי מתל אביב – :
ספר הדרכה נפלא להורים של ילדים עם בעיות קשב וריכוז מומלץ בחום