הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, היה מגדולי הפילוסופים האנושיים-יהודיים בזמנו. בקשת האמת לשמה הייתה שליחות-חייו, מטרתה ודרך הגשמתה, לאורה של תורה שזו דרכה. נראה כי משום כך היה ידוע למעטים בלבד. לא הקושי להבין את עומק רעיונותיו ולא כבדות הביטוי גרמו לכך. להפך – הרב אשלג ניחן בסגולה נדירה של מפענח סודות ומנהיר-עמוקות. דבריו צלולים וברורים, עד שכל קורא משיג בעזרתם את האמת שהוא מראה מתוך שהוא תופס את הלימתה לניסיון חייו.
קטגוריות: מבצעי החודש, יהדות, עידן חדש
הספר זמין לקריאה במכשירים:
22.00 ₪
מקט: 6-050-8
הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, היה מגדולי הפילוסופים האנושיים-יהודיים בזמנו. בקשת האמת לשמה הייתה שליחות-חייו, מטרתה ודרך הגשמתה, לאורה של […]
מבוא לכתבי הדור האחרון – “כתבי הדור האחרון” מכילים מאמרים ורשימות של בעל הסולם (1884–1954) אשר רובם ככולם טרם ראו אור. הכתבים דנים בעניינים חברתיים ומנתחים את המשטרים שחוותה האנושות ואת אלה שבפניהם היא עומדת, תוך מתן דגש לתפקיד האומה הישראלית ולאופייה. לכל אורכם של הכתבים עוסק בעל הסולם בהרחבה בתופעת הנאציזם ומנתח מזווית ייחודית ומהפכנית את הגורמים להתהוותה.
“כתבי הדור האחרון” סוקרים את התפתחותה הדיאלקטית של האנושות מהיבטים רבים. בעל הסולם מתריע כי חוק ההתפתחות הטבעי עומד להביאנו אל מצב שבו יקומו ברחבי העולם משטרים נאציים ופשיסטיים, ויביאו לידי הכחדת רוב המין האנושי במלחמות עולם נוספות. הוא מזהיר כי התופעה החריגה ויוצאת הדופן בעיני רבים עלולה להתפתח עוד ועוד:
“העולם בטעות החושבים את הנאציזם לתולדת גרמניא בלבד […] כל האומות שוים בזה ואין תקוה כלל שהנאצים יגוועו עם הנצחון של בעלי הברית, כי מחר יקבלו האנגלאזאקסין [האנגלו-סקסים] את הנאציזם”.
“הפאשיזם מתרבה וגדול יום יום, מלפנים איטליא ועתה גרמניא ולמחר פולניא וכן אמריקא עומדת על הסף וכו’ וכו'”.
בעל הסולם מציע לאנושות מוצא ודרך מילוט, ומציג בפרטי פרטים את המבנה החברתי היחיד שיוכל לדעתו להביא לכל איש ואיש – ולאנושות כולה כאחד – חיים מלאי סיפוק, ביטחון, שלווה, שלום ואושר.
על פי האמור בכתבים נראה כי נכתבו בשנותיו האחרונות של בעל הסולם, והם מהווים המשך ישיר לקונטרס “השלום” שפורסם ב-1933 ולמאמרים שפורסמו ב-1940 בעיתון “האֻמה” – ובייחוד לעיקרי שבהם, “בקורת למרקסיזם לאור מציאות החדשה ופתרון לשאלת איחוד האומה על זרמיה”. זמן כתיבתם, שעליו נעמוד בהמשך, ותוכנם של הכתבים מורים כי ניתן לראות בהם את סיכומה המעשי של משנתו המרתקת ורחבת-ההיקף של בעל הסולם.
תוכן הכתבים
“כתבי הדור האחרון” מחולקים לחמישה חלקים. להלן נתאר בקצרה במה עוסק כל אחד מהם.
חלק א הוא החלק המרכזי בכתבים ותופס כמחצית מהם. בין הנושאים שבהם הוא עוסק: אגואיזם ואלטרואיזם, מעמד החרוצים ומעמד הנחשלים, משטר רכושני מול משטר שיתופי, מקומוניזם אגואיסטי לנאציזם, החברה השיתופית הבין-לאומית, השימוש בשיטת הקבלה כבמכשיר ליצירת החברה העתידית האלטרואיסטית.
חלק ב – הכותרות המצויות בחלק זה יתארו נאמנה את תוכנו: מעשים קודמים לשכל, אמת ושקר, דעת היחיד ודעת הצבור, הניגוד שנעשה בין הדמוקרטיה והסוציאליזם, בנין עולם מחדש, נאציזם אינה תולדת גרמניה, ניהיליזם, מהות הקלקולים ותיקונם הוא בדעת הצבור, רוב מנין ורוב בנין, רוב מנין הוא פרימיטיבי כאדם הקדמוני, סיבתיות ובחירה, התכלית מהחיים.
חלק ג מחולק לשני קטעים. קטע א’ דן בצורת המשטר השיתופי הפרגמטי ובמעלותיו. קטע ב’ עוסק בנושאים שונים. בין הכותרות המובאות בו: נאציזם הוא פרי הסוציאליזם, פרגמטיזם, מגמת החיים, אמת ושקר, הצורך, מהו צורך נפשי, האגואיזם הטבעי, השארת הנפש.
חלק ד מחולק לשלושה קטעים. קטע א’ עוסק בעקרון ההשפעה לזולת. קטע ב’ מתאר את עקרונות החברה הבנויה על פי חוקי ההשפעה. קטע ג’ מתאר את האופן שבו תתפשט “דת האלטרואיזם” בעולם כולו, ובו אומר בעל הסולם: “לחתור תחת הנאציזם, אי אפשר, כי אם בדת של אלטרואיזם”.
חלק ה – בין הכותרות המצויות בחלק זה: הנתקיימה נבואת מרקס? למה הושלכו לימין? המדיניות המשובשת, מעמדות מחדש – זריז ועצל, מילה אחרונה של מדיניות, אמת מוחלט.
העיקרון המרכזי ב”כתבי הדור האחרון” אומר כי הדרך היחידה להביא את כל בני האנוש אל צורת הקיום ההכרחית והמושלמת היא על ידי “דת ההשפעה” – שיטת הקבלה. כדי להבין מונח זה כראוי ולבל נשגה בפירושו, נזכיר כמה מכינוייו האחרים המופיעים בכתבים אלה: “דת כולל לכל האומות”, “הדת השוה לכל העולם”, “הדת של ואהבת לרעך”, “דת של אלטרואיזם”, “דת האהבה”.
בעל הסולם דן בהרחבה בכדאיות “דת ההשפעה” לכל בני האנוש באשר הם ובדרכי התפשטותה בעולם. נביא שתיים מאמירותיו הרבות בעניין:
“דת ההשפעה מביאה תועלת הן לגוף והן לרוח”.
“והכין ההשגחה הנהגת הבריות בדרך אגאיסטי שבהכרח תביאה לחורבן העולם אם לא יקבלו הדת להשפיע”.
חשוב להבחין כי השימוש במונח “דת” בכתבי בעל הסולם הוא ייחודי ושונה מן השימוש הרגיל, כפי שניתן לראות גם במאמר “מהות הדת ומטרתה” שהתפרסם ב-1933 בקונטרס “הערבות”. באומרו “דת” כוונת בעל הסולם לשיטת תיקון טבע האדם מאגואיזם לאלטרואיזם.
מקור השם: הדור האחרון
השם שבחרנו לכתבים אלו, “כתבי הדור האחרון”, בא להצביע על תוכנם והוא שאול מדברי בעל הסולם במאמר “השלום בעולם” ובעיתון “האֻמה”:
“מצאנו הזדמנות, להסתכל בתנאי החיים של דור האחרון, הזמן של שלום העולם, בזמן שהאנושות כולה תגיע לנקודת הגובה של צד הא’, ויהיו משמשים עם היחידיות שלהם רק בצורה של ‘השפעה לזולתו’ ולא כלל בצורה של ‘קבלה לעצמו’. וכדאי להעתיק כאן את צורות החיים האמורה, במדה שתשמש לנו לקח ומופת, ולהתיישב בדעתנו תחת שטף גלי החיים שלנו, אולי כדאי ואפשר גם בדורנו לעשות נסיון,
להדמות לצורת החיים האמורה. […] ואם היו מבינים את ערך השלום האמור, היו שמחים לקבל בהחלט סדרי החיים של דור האחרון כי כל אשר לו יתן בעד נפשו”.
בעל הסולם, מאמר “השלום בעולם”
“כחות השלילים הללו המתגלים בהמצבים הם סבות התקדמות שבהאנושיות: שעל ידיהם היא מטפסת ועולה כעל שלבות הסולם: והמה הבטוחים לתפקידם, להביא האנושיות עד לשלב האחרון של התפתחות הוא אותו המצב המקווה, הנקי מכל שמץ וכל דופי. […] כח השולל המתגלה בכל מצב מדיני בסופו, הוא המגביה אותו להמצב שהוא יותר טוב ממנו, וכן הולכים המצבים בזה אחר זה, עד שהוא מגיע על שלימותו הסופי”.
בעל הסולם, עיתון “האֻמה”
זמן כתיבה
כאמור, נראה כי כתבים אלה נכתבו בשנותיו האחרונות של בעל הסולם (הוא נפטר ביום הכיפורים תשט”ו, 7.10.1954). ניתן למצוא בכתבים אמירות רבות המצביעות על זמן כתיבתם, ונציין כאן את העיקריות והמובהקות שבהן. המועדים מורים כמובן רק על המועד שממנו ואילך עשויים היו הדברים להיאמר.
א. “אחרי 25 שנים של נסיון באנו במבוכה בדבר האושר המוחלט המובטח לנו ממשטר הק’ [הקומוניזם], כי השונאיו אומרים שהוא בכל רע, והאוהבים אומרים שהוא ג”ע [גן עדן] עלי אדמות. […] מה גדלה שמחתנו אז, כשהק’ בא לידי נסיון מעשי באומה כ”כ גדולה כרוסיא, כי היה ברור לנו שאחר איזה שנים מועטות יגלה משטר הצדק והאושר לעיני כל העולם, שמתוך כך, יעלם משטר הרכושני כהרף עין מן העולם. אכן לא כך היה, ולהיפך, כל האומות בעלי הציביליזאצית מדברים על משטר הק’ הסאווייעטי [הסובייטי] כל מום רע, עד שלא לבד שלא נתבטל המשטר הרכושני, אלא שנתחזק כפלי כפלים יותר מטרם הנסיון הסוביעטי”.
המהפכה ברוסיה התרחשה ב-1917, והשנה שבאה 25 שנה לאחר מכן היא שנת 1942. ייתכן כי בעל הסולם מתכוון לנקודת זמן מאוחרת יותר בתהליך השתנות המבנה החברתי ברוסיה.
ב. “גם היום ראינו שיש כח עולמי שנתגבר וכבש כל הארצות הק’ ועושה בהם כבתוך שלו. דהיינו ממש כדרך ההסטוריא באומות קדמונים, כּיָוון ורומי וכו’. ובלי ספק שכח הזה יתפצל לחלקים, בבאים. וכבר אנו מוצאים את טיטו. וכשיתפצלו ודאי ילחמו זב”ז. כי במה מושל רוס’ [רוסיה] על טשוכ’ [צ’כוסלובקיה] אם לא בכח החרב והחנית. או על אחרות”.
בשנת 1945 נבחר טיטו לנשיא הרפובליקה הפדרטיבית של יוגוסלביה. בשנת 1948 ניסה סטלין, מנהיג ברית המועצות, להפוך את יוגוסלביה לבעלת אופי רוסי יותר, אך טיטו לא הרשה זאת והתנגד לו.
בשנת 1948 עלתה לשלטון בצ’כוסלובקיה המפלגה הקומוניסטית. בסוף שנות הארבעים הצליחה ברית המועצות לכפות את השתלטות הקומוניסטים ולהפוך את צ’כוסלובקיה לגרורתה.
ג. “וכיוצא בזה אמר אבניאל בכנסת (חירות, יום…) שבישראל ההפרש בין פקיד הקטן לגדול ביותר כמו מ-1 עד 1.7, ובאנגליא מ-1 עד 10, וכן בשאר המדינות פחות מעט או יתר מעט, אבל ברוסיא מ-1 עד 50. הרי שבמדינה של הפרולטריון יבזבזו הפקידים והמנהלים את יגיעתם, הרבה יותר מבמדינות הקאפיטליסטין. וזה גרם משום שהיא ממשלה אוליגרכית ולא דמואקראטית, או בלשון פשוט מפני שהק’ שולטים על אנטי קאמ’. מוכרח להיות אוליגרכיא. וזה לא ישתנה לעולם כי ק’ פירושו אידיאליסט, שזה אינו נחלת הרוב”.
ד”ר בנימין אבניאל כיהן כחבר כנסת החל מן הכנסת השנייה ואילך. כנסת זו כיהנה מיולי 1951 ועד יולי 1955.
ד. “כיון שהבעלות והשליטה אינם זהות. למשל על חברת מסילת הברזל שהבעלות היא של בעלי מניות, והשליטה למנהלים, אעפ”י שאין להם אלא מניה אחת או לא כלום. וכן
לחברת אניות, שאין לבעלי המניות שום זכות לשלוט או ליעץ בהם. ולמשל אניות מלחמה, שהבעלות היא של המדינה, ועם כל זה אין לשום אזרח דריסת רגל עליה. כמו כן אם תהיה המדינה ביד הפרולטריון בבחינות בעלות סוף סוף ההנהלה תהיה כאותם המנהלים של עתה או הדומים להם במזגם ולא יהיה לפרוליטריון שום דריסת רגל וטובת הנאה יותר מהיום, אלא אם כן השליטים יהיו אידיאליסטים דואגים לטובת כל פרט באשר הוא פרט. במלה אחת, שמבחינת השליטה אין שום נ”מ [נפקא מינה] אם הבעלות בידי קאפיטליסטים או בידי המדינה, כי סוף סוף ינהגו בהם המנהלים ולא הבעלים, ולפיכך עיקר תיקון החברה צריך להיות במנהלים. ‘אילוף השלטון’, 214″.
דברים אלה מבוססים על דברי ראסל, הפילוסוף הבריטי, בספרו “שלטון”, פרק “אילוף השלטון”. בעל הסולם מפנה לעמוד 214 של המהדורה העברית שיצאה בשנת תשי”ג (1953).
ה. “הקומוניזם הביקרתי לא סירב מעולם ואינו מסרב גם עתה להפרות את מחשבתו בשפע הרעיונות האידיאולוגיים, המוסריים, הפסיכולוגיים והחינוכיים שאפשר להגיע אליהם מתוך לימוד כל צורות הקומוניזם” (מבואות א’ לבריולה למאני’ הק’, 117). “אלו אמרנו לחשוב היום כמרקס ואנגלס בשעה שאם הם עצמם היו היום היו חושבים אחרת” (מבואות פלעכאנאוו למאני’ ק’, 128) “אלו שמרנו על אות המתה של תורתם”.
אלו הן מובאות מתוך הספר “המניפסט הקומוניסטי” עם מבואות והערות, עמ’ 117 ו 128, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי”ב (1952).
ו. “מצב הקבע המוסרי אינו נובע מן הדת, כי אם מן המדע”. “אמפיריו קריטיציזם”, 324.
זוהי מובאה מספרו של לנין, “מטריאליזם ואמפיריו-קריטיציזם”, עמ’ 324, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1950.
מן האמור עולה כי הדברים נכתבו בין השנים 1942–1954.
האישים המוזכרים בכתבים
כתבי הדור האחרון שונים באופיים מכל כתביו האחרים של בעל הסולם, ומלמדת על כך רשימת האישים המוזכרים והמצוטטים בהם.
בעל הסולם מזכיר פילוסופים והוגי דעות כגון גיאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831), ברוך שפינוזה (1632–1677), ארתור שופנהאואר (1788–1860), עמנואל קנט (1724–1804), פרידריך וילהלם ניטשה (1844–1900), ג’ון לוֹק (1632–1704), קרל מרקס (1818–1883), פרידריך אנגלס (1820–1895), רמב”ם (1138–1204), ברטרנד ראסל (1872–1970), אנטוניו לאבריולה (1843–1904) וויליאם ג’יימס (1842–1910).
בעל הסולם מזכיר גם את החוקר צ’ארלס דרווין (1809–1882) וכן מדינאים שונים: לאון (לב) דוידוביץ’ טרוצקי (1879–1940), ולדימיר איליץ’ לנין (1870–1924), יוסף ויסריונוביץ’ סטלין (1878–1953), גיאורגי פלכאנוב (1856–1918) וחיים ויצמן (1874–1952).
פעילותו של בעל הסולם לקידום רעיון האלטרואיזם
בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה ארם, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.
לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, שהרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.
על התרשמותו הרבה של דוד בן-גוריון ממפגשיו עם בעל הסולם ומפועלו, ניתן ללמוד מן הדברים הבאים:
“לרב ברוך שלום אשלג – שלום וברכה.
רבי היקר […] זוכרני בענין רב על הפגישות והשיחות שהיו לנו לפני שנים אחדות בתל-אביב עם אביך בעל הסולם שליט”א, ואני מצטער על כך שנפסקו. כמה מהדברים ששמעתי מפיו
עוררו בי ענין רב, ואילו יכולתי להיפנות הייתי שמח לשמוע שוב דברי תורה וחכמה מפיו”.
ארכיון בן-גוריון, תכתובות, 11.4.1951
“אחריו בא אצלי בנו של אשלג […] סיפרתי לו על פגישותי עם אביו בת”א לפני כמה שנים, כשאני רציתי לדבר אתו על קבלה, והוא אתי – על סוציאליזם…”.
ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11.8.1958
“אני רואה חשיבות רבה בהשלמה של מפעלי הרב אשלג ז”ל. כל הזמן הצטערתי שאין תרגום עברי לזוהר, מוסד ביאליק אמנם פרסם תרגום חלקי – אבל ראוי הוא ספר זה שימצא כולו בידי הקורא העברי, שאינו מסוגל להבין את הארמית […] של ספר גדול זה, התופס מקום כל כך חשוב בחיים הרוחניים של עמנו”.
ארכיון בן-גוריון, תכתובות, 6.1.1960
וכך מספר הסופר פרופ’ דב סדן, לימים ח”כ בסיעת המערך, על מפגשיהם (בנספח שלהלן, “בעל הסולם בעיני הדור”, מובאים הדברים במלואם):
“[…] הרב ר’ יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית”.
דב סדן, “שלושה ביקורים ומה שביניהם”,
אמות, שבט תשכ”ג [1963], עמ’ 49
“לקח אחרון של ר’ יהודה לייב אשלג, היה בחינת תורה שבעל-פה – בימים, שאמר, לשום תכליתו, לעמוד על טיבה של תנועת הפועלים העברית, ביקש לקיים ואף קיים שיחות עם כמה מראשיה (ד. בן-גוריון, זלמן שזר, מאיר יערי, משה ארם ואחרים) ולשם אוריינטציה קיים שיחה עמי”.
דב סדן, אורחות ושבילים, כרך העניינים,
הוצאת עם-עובד, ת”א 1978, עמ’ 125
ב”כתבי הדור האחרון” מעיד בעל הסולם על מאמציו אלה לקידום הרעיון בקרב מנהיגי הדור:
“כבר מסרתי עקרי דעותי בתרצ”ג [1933]. גם דברתי עם מנהיגי הדור, ודברי לא נתקבלו אז אע”פ שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה אחר הפצצה האטומית והמימנית אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים וישראל יהיו נכוים תחילה לשאר האומות כמו שהיה במלחמה הקודמת, ע”כ היום טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו”.
הוצאת הכתבים לאור
כתבים אלה הרואים עתה אור מצויים בכתבי יד שבארכיון המכון למחקר ע”ש הרב אשלג – ARI Ashlag Research Institute.
תהליך ההוצאה לאור[1] היה מורכב למדי עקב מצבם של כתבי היד ומשום שהדברים נכתבו בצפיפות גדולה מאוד. תחילה אותרו כל החומרים השייכים ל”כתבי הדור האחרון” על פי תוכנם. לאחר מכן נעשתה העתקה מדוקדקת וקפדנית של כתבי היד, ללא עריכה וללא תיקוני לשון כלשהם. במקומות שבהם לא ניתן היה לראות מילה מסוימת או חלק ממילה סומן הדבר בשלוש נקודות.
לעתים נוקט בעל הסולם במילים בסגנון אידישאי. כדי להקל על המעיין מצורף “לוח עִברוּת” בסיסי המכיל את המילים העיקריות שבהן משתמש המחבר, בהטיות שונות. סביר להניח כי לאחר קריאה של כמה דקות לא תזדקקו לו עוד. בנוסף מצורף לוח ראשי תיבות. מלבד זאת, במקומות המעטים שבהם מובא ביטוי לועזי שאינו שכיח או ראשי תיבות מורכבים, מובא פירושם בהערת שוליים.
הכתבים מחולקים לחמישה חלקים ולהקדמה, על פי הופעתם בכתבי היד. יש לציין כי סידור החלקים בזה אחר זה נעשה על ידינו. כל הכותרות המצויות בכתבים ניתנו על ידי בעל הסולם, ובמקום שהיה צורך להוסיף כותרת מזהה לקטע מסוים, נעשה שימוש באותיות א-ב בלבד.
תשומת לב יתרה עלינו לתת לחלק הארי ב”כתבי הדור האחרון”, חלק א. העבודה על חלק זה הייתה המורכבת ביותר. על פי כתב היד, החומר מחולק למעשה לשניים: (א) מאמר; (ב) תוספות-טיוטות למאמר.
חלק התוספות-טיוטות של כתב היד שזור בחלקו בסימוני מספרים המהווים מעין “מצביעים”, והם מצויים גם בקטעים מסוימים של המאמר עצמו. לעתים נרשמו מספרים אלה בצד הפִּסקה ולעתים מעליה. כדי לשמור על מקוריותו של כתב היד ובד בבד לא לסרבל את הקריאה, הובאו המספרים הללו בסוגריים עגולים ובגופן קטן. במקרים שבהם נמצאו המספרים בכתב היד מעל שורת הטקסט, שילבנו אותם בין שתי המילים שמעליהן היו במקור, כדי שלא לבלבל בינם לבין מספרי הערות השוליים. נדגיש כי אין כל צורך להתייחס לסימונים אלה כדי לקרוא את הדברים.
חלק מן המובא בתוספות-טיוטות מופיע במאמר גופו וחלק אינו מופיע בו. יתר על כן, גם הרעיונות שכבר מופיעים במאמר מנוסחים על פי רוב בתוספות-טיוטות בדרך אחרת, תוך הדגשות שונות. משום כך נודעת חשיבות מרובה לעיון בתוספות-טיוטות.
העורך
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “כתבי הדור האחרון – כרך 2”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות