החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

פיטר פן

מאת:
מאנגלית: יואב אבני | הוצאה: | 2018-05 | 216 עמ'
קטגוריות: ילדים ונוער
הספר זמין לקריאה במכשירים:

74.00

רכשו ספר זה:

כָּל הַיְּלָדִים גְּדֵלִים, חוּץ מֵאֶחָד.

יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת דַרְלִינְג, וֶנְדִי, ג'וןֹ וּמַיְקֶל, חַיִּים בְּלוֹנְדוֹן שֶׁבְּאַנְגְּלִיָה בְּבַיִת רָגִיל בְּהֶחְלֵט. לַיְלָה אֶחָד נִכְנָס לְחַדְרָם פִּיטֶר פֶּן, הַיֶּלֶד הַנִּצְחִי, וּמְשַׁנֶּה אֶת חַיֵּיהֶם. הוּא מְלַמֵּד אוֹתָם לָעוּף וְלוֹקֵחַ אוֹתָם לְאֶרֶץ לְעוֹלָם־לֹא, שָׁם חַיִּים הַיְּלָדִים הָאֲבוּדִים לְלֹא אֵם וּלְלֹא חֻקִּים. בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם־לֹא נִלְחָמִים הַיְּלָדִים בְּחַיּוֹת הַפֶּרֶא, בַּאֲדֻמֵּי הָעוֹר וּבשְׁוֹדְדֵי הַיּםָ צמְֵאיֵ הַדָּם בּמְִין מִשְׂחקַ מִלחְמָָה ללְֹא הַתְחָלָה וּלְלֹא סוֹף. אַךְ כַּאֲשֶׁר הַיְּלָדִים נֶחְטָפִים עַל יְדֵי מַנְהִיג שׁוֹדְדֵי הַיָּם, הוּק הָאָיםֹ בַּעַל יַד הַקֶּרֶס, הַמִּשְׂחָק הוֹפֵךְ רְצִינִי וּמְסכֻּןָ, וּפּיִטרֶ יוֹצאֵ למְִשִׂימַת הַצּלָהָ.

הַסּוֹפרֵ ג'ֵימְס מַתְיּוּ בּאָרִי כָּתַב אֶת הַמַּחֲזֶה פִּיטרֶ פֶּן בּשְִׁנתַ 1904 . שֶׁבַע שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן הוּא הִנְצִיחַ אֶת דְּמוּתוֹ גַּם בְּסֵפֶר, וּמֵאָז הוּא בֶּן בַּיִת אֵצֶל מִילְיוֹנֵי יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים בְּכָל הָעוֹלָם, הַנִּשְׁבִּים בְּקִסְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב. כָּעֵת אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים לַהֲבִיאוֹ אֶל דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל קוֹרְאִים בְּתַרְגּוּמוֹ הַמְּצֻיָּן שֶׁל הַסּוֹפֵר יוֹאָב אַבְנִי.

מקט: 4-20-534394
כָּל הַיְּלָדִים גְּדֵלִים, חוּץ מֵאֶחָד. יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת דַרְלִינְג, וֶנְדִי, ג'וןֹ וּמַיְקֶל, חַיִּים בְּלוֹנְדוֹן שֶׁבְּאַנְגְּלִיָה בְּבַיִת רָגִיל בְּהֶחְלֵט. לַיְלָה אֶחָד נִכְנָס […]

פֶּרֶק 1

פִּיטֶר פּוֹרֵץ פְּנִימָה

כָּל הַיְּלָדִים גְּדֵלִים, מִלְּבַד אֶחָד.

הֵם מְבִינִים דֵּי מַהֵר שֶׁזֶּה עוֹמֵד לִקְרוֹת, וְהָאֹפֶן שֶׁבּוֹ וֶנְדִי גִּלְּתָה זֹאת הָיָה כָּזֶה: יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיְתָה בַּת שְׁנָתַיִם, הִיא שִׂחֲקָה בַּגִּנָּה. הִיא קָטְפָה עוֹד פֶּרַח וְרָצָה אִתּוֹ אֶל אִמָּהּ. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהִיא נִרְאֲתָה חֲמוּדָה מְאוֹד, כִּי גְּבֶרֶת דַרְלִינְג הִנִּיחָה אֶת יָדֶיהָ עַל לוּחַ לִבָּהּ וְקָרְאָה: ״אוֹי, מַדּוּעַ לֹא תּוּכְלִי לְהִשָּׁאֵר כָּךְ לָנֶצַח!״

הֵן לֹא עָסְקוּ יוֹתֵר בַּנּוֹשֵׂא הַזֶּה, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ, וֶנְדִי יָדְעָה שֶׁתִּהְיֶה מֻכְרָחָה לִגְדֹּל. תָּמִיד יוֹדְעִים אַחֲרֵי שֶׁמַּגִּיעִים לְגִיל שְׁנָתַיִם. גִּיל שְׁנָתַיִם הוּא תְּחִלַּת הַסּוֹף.

הֵן גָּרוּ בְּבַיִת מִסְפָּר 14, וְעַד שֶׁוֶּנְדִי נוֹלְדָה, אִמָּהּ הָיְתָה בְּמֶרְכַּז הָעִנְיָנִים. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה מַקְסִימָה, רוֹמַנְטִיקָנִית, עִם פֶּה מָתוֹק וְלַגְלְגָנִי. הַנְּטִיּוֹת הָרוֹמַנְטִיּוֹת שֶׁלָּהּ דָמוּ לְאוֹתָן קֻפְסָאוֹת זְעִירוֹת מֵהַמִּזְרָח הָרָחוֹק וְהַמִּסְתּוֹרִי, הַמְּאֻחְסָנוֹת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ – לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה קֻפְסָאוֹת גִּלִּיתָ, תָּמִיד תִּהְיֶה שָׁם אַחַת נוֹסֶפֶת. בְּפִיהָ הַמָּתוֹק הָיְתָה חֲבוּיָה נְשִׁיקָה אַחַת שֶׁוֶּנְדִי לֹא תּוּכַל לְעוֹלָם לְקַבֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם הָיְתָה, גְּלוּיָה לְגַמְרֵי, בַּצַּד הַיְּמָנִי שֶׁל זָוִית הַפֶּה.

הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ זָכָה בָּהּ מַר דַרְלִינְג הָיָה כָּזֶה: כָּל הַגְּבָרִים שֶׁהָיוּ נְעָרִים בָּעֵת שֶׁהָיְתָה הִיא נַעֲרָה, גִּלּוּ בּוֹ־זְמַנִּית שֶׁהֵם מְאֹהָבִים בָּהּ, וְכֻלָּם רָצוּ לְבֵיתָהּ כְּדֵי לְהַצִּיעַ לָהּ נִשּׂוּאִין, מִלְּבַד מַר דַרְלִינְג שֶׁנָּסַע לְשָׁם בְּכִרְכָּרָה, הִגִּיעַ רִאשׁוֹן, וְזָכָה בָּהּ.

הוּא זָכָה בְּכֻלָּהּ, מִלְּבַד בַּקֻּפְסָה הַפְּנִימִית בְּיוֹתֵר וּבְאוֹתָהּ נְשִׁיקָה. הוּא לֹא יָדַע מֵעוֹלָם עַל הַקֻּפְסָה, וְעִם הַזְּמַן וִתֵּר עַל הַנִּסְיוֹנוֹת לְהַשִּׂיג אֶת הַנְּשִׁיקָה. וֶנְדִי חָשְׁבָה שֶׁנַּפּוֹלֵאוֹן הָיָה מְסֻגָּל לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ. אֲנִי יָכוֹל לְדַמְיֵן אוֹתוֹ מְנַסֶּה, וְאָז עוֹזֵב בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת וּבִטְרִיקַת דֶּלֶת.

מַר דַרְלִינְג נָהַג לְהִתְרַבְרֵב בְּאָזְנֵי וֶנְדִי שֶׁאִמָּהּ לֹא רַק אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא גַּם מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ. הוּא הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם מְבִינֵי עִנְיָן בִּמְנָיוֹת וּבִנְיָרוֹת עֶרֶךְ. מוּבָן שֶׁאַף אֶחָד לֹא מֵבִין בְּזֶה בֶּאֱמֶת, אֲבָל נִדְמֶה הָיָה שֶׁהוּא מֵבִין, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת פָּסַק שֶׁשַּׁעֲרֵי הַמְּנָיוֹת יַעֲלוּ וּנְיָרוֹת הָעֶרֶךְ יֵרְדוּ בְּנִימָה שֶׁגָּרְמָה לְכָל אִשָּׁה לְכַבֵּד אוֹתוֹ.

גְּבֶרֶת דַרְלִינְג הִתְחַתְּנָה בְּשִׂמְלָה לְבָנָה, וּבַתְּחִלָּה נִהֲלָה אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹת הַבַּיִת בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם, כִּמְעַט בַּעֲלִיצוּת, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מִשְׂחָק. אֲפִלּוּ כְּרוּב נִצָּנִים אֶחָד לֹא הֻחְסַר מֵהַמְּלַאי. אַךְ עִם הַזְּמַן, כְּרוּבִיּוֹת שְׁלֵמוֹת נֶעֶלְמוּ, וּבִמְקוֹמָן הוֹפִיעוּ תִּינוֹקוֹת חַסְרֵי פָּנִים. הִיא צִיְּרָה אוֹתָם בַּשָּׁעוֹת שֶׁבָּהֶן הָיְתָה אֲמוּרָה לְבַצֵּעַ חִשּׁוּבִים. הֵם הָיוּ הַנִּחוּשִׁים שֶׁל גְּבֶרֶת דַרְלִינְג.

וֶנְדִי הִגִּיעָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֶיהָ ג׳וֹן וְאָז מַיְקֶל.

בַּשָּׁבוּעַ־שְׁבוּעַיִם לְאַחַר שֶׁוֶּנְדִי נוֹלְדָה, הָיָה סָפֵק אִם יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ לְהַחְזִיק בָּהּ, כִּי הִיא הָיְתָה פֶּה נוֹסָף לְהַאֲכִיל. מַר דַרְלִינְג הָיָה גֵּאֶה בָּהּ עַד מְאוֹד, אֲבָל הָיָה גַּם אָדָם יָשָׁר – הוּא יָשַׁב עַל קְצֵה מִטָּתָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת דַרְלִינְג, אָחַז בְּיָדָהּ וְחִשֵּׁב אֶת הַהוֹצָאוֹת הַצְּפוּיוֹת בִּזְמַן שֶׁהִיא תָּלְתָה בּוֹ מַבָּט מַפְצִיר.

הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְהִסְתַּכֵּן, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, אֲבָל זוֹ לֹא הָיְתָה דַּרְכּוֹ. דַּרְכּוֹ הָיְתָה עִפָּרוֹן וּפִסַּת נְיָר, וְאִם בִּלְבְּלָה אוֹתוֹ בְּהַצָּעוֹתֶיהָ, הוּא נֶאֱלַץ לְהַתְחִיל לְחַשֵּׁב מֵהַהַתְחָלָה.

״אַל תַּפְרִיעִי,״ בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה. ״יֵשׁ לִי פָּאוּנְד וְשִׁבְעָה־עָשָׂר שִׁילִינְג, וּשְׁנֵי שִׁילִינְג וְשִׁשָּׁה פֶּנִי בַּמִּשְׂרָד. אֲנִי יָכוֹל לְקַצֵּץ אֶת הַקָּפֶה בַּמִּשְׂרָד, נַגִּיד עֲשָׂרָה שִׁילִינְג, וְזֶה מִסְתַּכֵּם לִשְׁנֵי פָּאוּנְד, תִּשְׁעָה שִׁילִינְג וְשִׁשָּׁה פֶּנִי. נוֹסִיף אֶת הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר שִׁילִינְג וּשְׁלֹשֶׁת הַפֶּנִי שֶׁלָּךְ, וְזֶה יוֹצֵא שְׁלוֹשָׁה פָּאוּנְד, תִּשְׁעָה שִׁילִינְג וְשִׁבְעָה פֶּנִי. יַחַד עִם הֶחָמֵשׁ־אֶפֶס־אֶפֶס בְּפִנְקַס הַהַמְחָאוֹת שֶׁלִּי, זֶה בְּסַךְ הַכֹּל שְׁמוֹנָה פָּאוּנְד, תִּשְׁעָה שִׁילִינְג וְשִׁבְעָה פֶּנִי. מִי זָז שָׁם? שְׁמוֹנֶה־תֵּשַׁע־שֶׁבַע, לָשִׂים נְקֻדָּה וְלִזְכֹּר אֶת הַשֶּׁבַע – אַל תְּדַבְּרִי, יַקִּירָה שֶׁלִּי – וְהַפָּאוּנְד שֶׁהִלְוֵית לָאִישׁ הַהוּא שֶׁדָּפַק בַּדֶּלֶת – שְׁשְׁשְׁ… יַלְדָּתִי! – לָשִׂים נְקֻדָּה וְלִזְכֹּר אֶת הַיַּלְדָּה, הִנֵּה, אַתְּ רוֹאָה? אָמַרְתִּי תֵּשַׁע־תֵּשַׁע־שֶׁבַע? כֵּן, אָמַרְתִּי תֵּשַׁע־תֵּשַׁע־שֶׁבַע, הַשְּׁאֵלָה הִיא, הַאִם נַחְזִיק מַעֲמָד שָׁנָה שְׁלֵמָה עַל תֵּשַׁע־תֵּשַׁע־שֶׁבַע?

״בָּרוּר שֶׁכֵּן, ג׳וֹרְג׳,״ קָרְאָה גְּבֶרֶת דַרְלִינְג. אֲבָל הִיא הָיְתָה מְשֻׁחֶדת לְטוֹבַת וֶנְדִי, וְהוּא הָיָה בַּעַל הַסַּמְכוּת מִבֵּינֵיהֶם.

״אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת הַחִסּוּנִים,״ הִזְהִיר בְּטוֹן מְאַיֵּם וְשׁוּב הֵחֵל: ״חַזֶּרֶת – פָּאוּנְד אֶחָד, זֶה מָה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר בַּצַּד, אֲבָל אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁזֶּה עָלוּל לְהַגִּיעַ לִשְׁלוֹשִׁים שִׁילִינְג – אַל תְּדַבְּרִי – חַצֶּבֶת, פָּאוּנְד וַחֲמִשָּׁה שִׁילִינְג, אַדֶּמֶת – חֵצִי גִ׳ינִי, בְּסַךְ הַכֹּל שְׁנֵי פָּאוּנְד, חֲמִשָּׁה־עֶשֶׂר שִׁילִינְג וְשִׁשָּׁה פֶּנִי – אַל תְּנַעְנְעִי אֶת הָאֶצְבַּע – שַׁעֶלֶת, בְּעֶרֶךְ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר שִׁילִינְג,״ וְכָךְ הִמְשִׁיךְ, וְהַתּוֹצָאָה הָיְתָה שׁוֹנָה בְּכָל פַּעַם, אֲבָל לְפָחוֹת וֶנְדִי שָׂרְדָה אֶת הַכֹּל, כְּשֶׁהַחַזֶּרֶת צֻמְצְמָה לִשְׁנֵים־עָשָׂר שִׁילִינְג וְשִׁשָּׁה פֶּנִי, וְהַחַצֶּבֶת וְהָאַדֶּמֶת חֻשְּׁבוּ כְּמַחֲלָה אַחַת.

הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת דּוֹמָה כְּשֶׁג׳וֹן הִגִּיעַ, וְאַף מַיְקֶל הִצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר, אִם כִּי בְּקֹשִׁי רַב, וְעַד מְהֵרָה נִתָּן הָיָה לִרְאוֹת אֶת שְׁלָשְׁתָּם צוֹעֲדִים בְּשׁוּרָה אֶל גַּן הַיְּלָדִים שֶׁל גְּבֶרֶת פוּלְסוֹם, מְלֻוִּים בַּמְּטַפֶּלֶת שֶׁלָּהֶם.

גְּבֶרֶת דַרְלִינְג אָהֲבָה שֶׁהַכֹּל הוּא לְפִי טַעֲמָהּ, וּלְמַר דַרְלִינְג הָיְתָה תְּשׁוּקָה לְהִדָּמוֹת לִשְׁכֵנָיו, וְלָכֵן, כַּמּוּבָן, שָׂכְרוּ מְטַפֶּלֶת. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים, וּבִגְלַל כַּמּוּת הֶחָלָב שֶׁהַיְּלָדִים שָׁתוּ, הַמְּטַפֶּלֶת הָיְתָה כַּלְבַּת נְיוּפָאוּנְדְלֶנְד מְטֻפַּחַת וּשְׁמָהּ נָנָה. הִיא לֹא הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְאִישׁ לִפְנֵי שֶׁהָעָסְקָה עַל יְדֵי מִשְׁפַּחַת דַרְלִינְג.

יְלָדִים הָיוּ חֲשׁוּבִים לָהּ מֵאָז וּמִתָּמִיד, וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה פָּגְשׁוּ בָּהּ בְּגַנֵּי קֶנְזִינְגְטוֹן, שָׁם נָהֲגָה לְבַלּוֹת חֵלֶק נִכָּר מִזְּמַנָּהּ הַפָּנוּי בַּהֲצָצָה אֶל עֶגְלוֹת תִּינוֹקוֹת – דָּבָר שֶׁהִשְׂנִיא אוֹתָהּ עַל הַמְּטַפְּלוֹת הָרַשְׁלָנִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶן עָקְבָה עַד לְבֵיתָן, כְּדֵי לְהִתְלוֹנֵן בְּאָזְנֵי הַמַּעֲסִיקוֹת שֶׁלָּהֶן.

הִתְבָּרֵר שֶׁהָיְתָה מְטַפֶּלֶת נֶהֱדֶרֶת, גִּלְּתָה יְסוֹדִיּוּת רַבָּה בִּשְׁעַת הָרַחְצָה, וְהִתְעוֹרְרָה בְּכָל שְׁעַת לַיְלָה אִם אֶחָד מֵהַיְּלָדִים הִשְׁמִיעַ אֲפִלּוּ יְבָבָה חֲרִישִׁית. אֶת הַמְּלוּנָה שֶׁלָּהּ הִצִּיבוּ, כַּמּוּבָן, בַּחֲדַר הַיְּלָדִים. הָיָה לָהּ כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד לְהַבְחִין בֵּין שִׁעוּל שֶׁלֹּא דּוֹרֵשׁ תְּשׂוּמַת לֵב מְיֻחֶדֶת, לְבֵין כָּזֶה הַמְּחַיֵּב חֲבִישַׁת גֶּרֶב סְבִיב הַצַּוָּאר.

עַד סוֹף יָמֶיהָ הֶאֱמִינָה בְּכָל לִבָּהּ בִּתְרוּפוֹת סָבְתָא כְּמוֹ עֲלֵה רִיבָּס, וְהָיְתָה נוֹהֶמֶת בְּבוּז בְּכָל אִזְכּוּר שֶׁל הַמְצָאוֹת מוֹדֶרְנִיּוֹת כְּמוֹ חַיְדַּקִּים וְדוֹמֵיהֶם.

הָיְתָה זוֹ תְּצוּגַת תַּכְלִית נָאָה לִרְאוֹת אוֹתָהּ מְלַוָּה אֶת הַיְּלָדִים אֶל הַגַּן, פּוֹסַעַת בְּשַׁלְוָה לְצִדָּם כְּשֶׁהִתְנַהֲגוּ כַּהֲלָכָה וְדוֹחֶפֶת אוֹתָם בַּחֲזָרָה אֶל הַתֶּלֶם אִם סָטוּ מִמֶּנּוּ. הִיא מֵעוֹלָם לֹא שָׁכְחָה אֶת הַסְּוֶדֶר שֶׁל ג׳וֹן בְּיָמִים שֶׁבָּהֶם הָיָה לוֹ אִמּוּן כַּדּוּרֶגֶל, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל נָשְׂאָה בְּפִיהָ מִטְרִיָּה לְמִקְרֶה שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶׁם.

בְּמַרְתֵּף גַּן הַיְּלָדִים שֶׁל גְּבֶרֶת פוּלְסוֹם הָיָה חֶדֶר שֶׁבּוֹ הִמְתִּינוּ הַמְּטַפְּלוֹת. הֵן יָשְׁבוּ עַל סַפְסָלִים בְּעֵת שֶׁנָּנָה רָבְצָה עַל הָרִצְפָּה, אֲבָל זֶה הָיָה הַהֶבְדֵּל הַיָּחִיד. הֵן הֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁהֵן מִתְעַלְּמוֹת מִמֶּנָּה, כְּאִלּוּ הִשְׁתַּיְּכָה לְמַעֲמָד נָחוּת מִשֶּׁלָהֶן, וְהִיא בָּזָה לְשִׂיחוֹתֵיהֶן הָרֵיקָנִיּוֹת. הִיא הִתְרַעֲמָה עַל בִּקּוּרֵי חַבְרוֹתֶיהָ שֶׁל גְּבֶרֶת דַרְלִינְג בַּחֲדַר הַיְּלָדִים, אֲבָל בְּעֵת בִּקּוּר שֶׁכָּזֶה, הָיְתָה מְסִירָה מִיָּד אֶת בְּגָדָיו שֶׁל מַיְקֶל וּמַחְלִיפָה לְאֵלֶּה עִם הַתְּפָרִים הַכְּחֻלִּים, וּמַחְלִיקָה אֶת שִׂמְלָתָהּ שֶׁל וֶנְדִי, וּמְסַדֶּרֶת אֶת הַשְּׁבִיל בִּשְׂעָרוֹ שֶׁל ג׳וֹן.

שׁוּם חֲדַר יְלָדִים אַחֵר לֹא הִתְנַהֵל בְּאֹפֶן כֹּה מוֹפְתִי, וּמַר דַרְלִינְג יָדַע זֹאת, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הִתְגַּנֵּב לְעִתִּים סָפֵק אֶל לִבּוֹ שֶׁמָּא הַשְּׁכֵנִים מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם.

הוּא הָיָה חַיָּב לְשַׁמֵּר אֶת מַעֲמָדוֹ בָּעִיר.

דְּבַר־מָה נוֹסָף הִטְרִיד אוֹתוֹ בְּקֶשֶׁר לְנָנָה. לְעִתִּים הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהִיא לֹא מִתְפַּעֶלֶת מִמֶּנּוּ בִּמְיֻחָד.

״אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת מִמְּךָ מְאוֹד, ג׳וֹרְג׳,״ הִבְטִיחָה לוֹ גְּבֶרֶת דַרְלִינְג, וְאָז הָיְתָה מְסַמֶּנֶת לַיְּלָדִים לִהְיוֹת נֶחְמָדִים בִּמְיֻחָד לַאֲבִיהֶם. הֵם נָהֲגוּ לִרְקֹד רִקּוּדִים נֶהֱדָרִים, וּלְעִתִּים הִתִּירוּ לַמְּשָׁרֶתֶת הַיְּחִידָה, לַיְזָה, לְהִצְטָרֵף. הִיא נִרְאֲתָה כְּנַנָּסִית בַּחֲצָאִיתָהּ הָאֲרֻכָּה וּבְכוֹבָעָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׂכְרוּ אֶת שֵׁרוּתֶיהָ נִשְׁבְּעָה שֶׁחָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז שֶׁהָיְתָה בַּת עֶשֶׂר. אֵילוּ רְגָעִים עַלִּיזִים הָיוּ אֵלֶּה! וְהָעַלִּיזָה מִכֹּל הָיְתָה גְּבֶרֶת דַרְלִינְג, שֶׁהִסְתַּחְרְרָה בִּמְהִירוּת כָּזוֹ עַד שֶׁנִּתָּן הָיָה לִרְאוֹת מִמֶּנָּה רַק אֶת הַנְּשִׁיקָה, וּמִי שֶׁהָיָה מְזַנֵּק לְעֶבְרָהּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אוּלַי הָיָה מַשִּׂיג אֶת אוֹתָהּ נְשִׁיקָה. מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת כָּל כָּךְ, עַד הַגָּעָתוֹ שֶׁל פִּיטֶר פֶּן.

גְּבֶרֶת דַרְלִינְג שָׁמְעָה לָרִאשׁוֹנָה עַל פִּיטֶר כְּשֶׁסִּדְּרָה אֶת מוֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלָדֶיהָ. כָּל אִמָּא טוֹבָה נוֹהֶגֶת לִנְבֹּר מִדֵּי לַיְלָה בְּמוֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלָדֶיהָ הַיְּשֵׁנִים – לְהַחְזִיר דְּבָרִים לִמְקוֹמָם לִקְרַאת הַבֹּקֶר וְלֶאֱרֹז מֵחָדָשׁ פְּרִיטִים שֶׁנָּדְדוּ בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם שֶׁחָלַף. אִם יְכָלְתֶּם לְהִשָּׁאֵר עֵרִים (אֲבָל אֵינְכֶם יְכוֹלִים, כַּמּוּבָן), הֲיִיתֶם יְכוֹלִים לִרְאוֹת גַּם אֶת אִמָּא שֶׁלָּכֶם עוֹשָׂה זֹאת, וַהֲיִיתֶם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה מְעַנְיֵן מְאוֹד. זֶה דּוֹמֶה לְסִדּוּר מְגֵרוֹת. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהֲיִיתֶם רוֹאִים אוֹתָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ, מִתְעַכֶּבֶת עַל חֲלָקִים שׁוֹנִים, תְּמֵהָה הֵיכָן אֲסַפְתֶּם דְּבַר־מָה, מְגַלָּה דְּבָרִים מְתוּקִים יוֹתֵר וּמְתוּקִים פָּחוֹת, מְאַמֶּצֶת דְּבַר־מָה נֶחְמָד כַּחֲתַלְתּוּל אֶל לְחָיֶיהָ, וּמְמַהֶרֶת לְאַחְסֵן בְּמָקוֹם נִסְתָּר דְּבַר־מָה אַחֵר.

כְּשֶׁאַתֶּם מִתְעוֹרְרִים בַּבֹּקֶר, כָּל הָרְצוֹנוֹת הַשּׁוֹבָבִים וְהַמְּרֻשָּׁעִים שֶׁהֲלַכְתֶּם לִישֹׁן אִתָּם אֶמֶשׁ קֻפְּלוּ הֵיטֵב וְהֻנְּחוּ בְּקַרְקָעִית הַמּוֹחַ. לְמַעְלָה מְאֻוְרָרוֹת לָהֶן הַמַּחְשָׁבוֹת הַנְּעִימוֹת יוֹתֵר, מוּכָנוֹת לְשִׁמּוּשְׁכֶם.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם רְאִיתֶם אֵי־פַּעַם מַפָּה שֶׁל הַמּוֹחַ הָאֱנוֹשִׁי. רוֹפְאִים מְשַׂרְטְטִים מִדֵּי פַּעַם מַפּוֹת שֶׁל חֲלָקִים אֲחֵרִים בְּגוּפְכֶם, וּמַפָּה כָּזוֹ עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת מְעַנְיֶנֶת מְאוֹד, אֲבָל נַסּוּ לִגְרֹם לָהֶם לְצַיֵּר מַפָּה שֶׁל מוֹחַ יֶלֶד – הוּא מְבֻלְבָּל מְאוֹד וְגַם נָע בְּלִי הַפְסָקָה. יִהְיוּ בָּהּ קַוִּים מְזֻגְזָגִים, מַמָּשׁ כְּמוֹ מַד־הַחֹם שֶׁלָּכֶם כְּשֶׁאַתֶּם חוֹלִים – אֵלֶּה יִהְיוּ כַּנִּרְאֶה דְּרָכִים עַל הָאִי, כִּי אֶרֶץ לְעוֹלָם־לֹא הִיא תָּמִיד מֵעֵין אִי, הַמְּכֻסֶּה פֹּה וָשָׁם בְּכִתְמֵי צֶבַע מַרְהִיבִים, וּמֻקָּף שׁוּנִיּוֹת אַלְמֻגִּים וּסְפִינוֹת מְרֻשָּׁעוֹת לְמַרְאֶה עַל קַו הָאֹפֶק, וּפְרָאִים, וּמְחִלּוֹת מְבוֹדָדוֹת, וְגַמָּדִים שֶׁרֻבָּם עוֹבְדִים כְּחַיָּטִים, וּמְעָרוֹת שֶׁנְּהָרוֹת זוֹרְמִים דַּרְכָּן, וּנְסִיכִים עִם שִׁשָּׁה אַחִים מְבֻגָּרִים, וּבִקְתָּה רְעוּעָה, וּגְבֶרֶת אַחַת קְטַנְטַנָּה בַּעֲלַת אַף מְעֻקָּל. זוֹ הָיְתָה מַפָּה פְּשׁוּטָה, אִלּוּ הָיְתָה מִסְתַּכֶּמֶת בְּכָךְ, אֲבָל יֵשׁ גַּם הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְיֵשׁ דָּת, וְאָבוֹת, וּבְרֵכָה עֲגֻלָּה, וְרִקְמָה וּרְצִיחוֹת וּתְלִיּוֹת, וּפְעָלִים יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, וְיָמִים שֶׁבָּהֶם מֻגָּשׁ לְקִנּוּחַ שׁוֹקוֹלָד, וּלְבִישַׁת כְּתֵפִיּוֹת, וּלְהַגִּיד ״אָההה״ אֵצֶל הָרוֹפֵא, וּשְׁלוֹשָׁה פֶּנִי אִם תַּעֲקֹר לְבַדְּךָ אֶת הַשֵּׁן הַמִּתְנַדְנֶדֶת, וּדְבָרִים מִסּוּג זֶה הַשַּׁיָּכִים לָאִי אוֹ אוּלַי בִּכְלָל לְמַפָּה אַחֶרֶת הַמֻּנַּחַת מִתַּחַת לְזוֹ, וְהַכֹּל מְבַלְבֵּל מְאוֹד, בְּעִקָּר כִּי הַכֹּל בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת.

אַרְצוֹת הַלְּעוֹלָם־לֹא שׁוֹנוֹת מִיֶּלֶד לְיֶלֶד, כַּמּוּבָן. אֵצֶל ג׳וֹן, לְמָשָׁל, הָיָה מִפְרָץ שֶׁמֵּעָלָיו הִתְעוֹפְפָה לַהֲקַת פְלָמִינְגוֹ שֶׁג׳וֹן נִסָּה לָצוּד בְּרוֹבֶה, וְאֵצֶל מַיְקֶל, שֶׁהָיָה צָעִיר מְאוֹד, הִתְעוֹפְפָה לַהֲקַת מִפְרָצִים מֵעַל פְלָמִינְגוֹ.

ג׳וֹן הִתְגּוֹרֵר בְּסִירָה הֲפוּכָה עַל הַחוֹף, מַיְקֶל בְּאֹהֶל אִינְדְיָאנִי, וְאִלּוּ וֶנְדִי גָּרָה בְּבַיִת הֶעָשׂוּי מֵעָלִים שֶׁנִּתְפְּרוּ זֶה לָזֶה בִּמְיֻמָּנוּת.

לְג׳וֹן לֹא הָיוּ חֲבֵרִים, לְמַיְקֶל הָיוּ רַק בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה, וּלְוֶנְדִי הָיָה זְאֵב מַחְמָד שֶׁנִּנְטַשׁ עַל יְדֵי הוֹרָיו, אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, יֵשׁ דִּמְיוֹן בֵּין אַרְצוֹת הַלְּעוֹלָם־לֹא הַמִּשְׁפַּחְתִּיּוֹת, וְאִם הָיוּ מַעֲמִידִים אוֹתָן בְּשׁוּרָה, הֲיִיתֶם יְכוֹלִים לוֹמַר שֶׁלְּכֻלָּן יֵשׁ אֶת אוֹתוֹ הָאַף, אוֹ מַשֶּׁהוּ מֵעֵין זֶה. עַל הַחוֹפִים הַקְּסוּמִים הָאֵלֶּה עוֹגְנוֹת סִירוֹת הַיְּלָדִים הַמְּשַׂחֲקִים. גַּם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים עֲדַיִן לִשְׁמֹעַ אֶת רַחַשׁ הַגַּלִּים, אַךְ לֹא נוּכַל לַעֲגֹן שָׁם יוֹתֵר.

מִכָּל הָאִיִּים הַמְּהַנִּים, אֶרֶץ לְעוֹלָם־לֹא הִיא הַקְּטַנָּה וְהַנְּעִימָה בְּיוֹתֵר. הִיא לֹא גְּדוֹלָה וְרַחֲבַת יָדַיִם, עִם מֶרְחָק מַתִּישׁ בֵּין הַרְפַּתְקָה אַחַת לְאַחֶרֶת, אֶלָּא צְפוּפָה בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם. כְּשֶׁאַתֶּם מְשַׂחֲקִים בָּהּ בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם עִם הַכִּסְּאוֹת וּמַפַּת הַשֻּׁלְחָן, הִיא אֵינָהּ מַפְחִידָה כְּלָל, אֲבָל שְׁתֵּי דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה הִיא הוֹפֶכֶת לַאֲמִתִּית מְאוֹד. בְּדִיּוּק בִּגְלַל זֶה קַיָּמוֹת עֲשָׁשִׁיּוֹת הַלַּיְלָה.

לְעִתִּים, כְּשֶׁגְּבֶרֶת דַרְלִינְג שׁוֹטְטָה בְּמוֹחוֹת יְלָדֶיהָ, הִיא מָצְאָה דְּבָרִים שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהָבִין, וְהַמְּבַלְבֵּל מִכֻּלָּם הָיָה הַשֵּׁם ״פִּיטֶר״. הִיא לֹא הִכִּירָה אַף פִּיטֶר, וּבְכָל זֹאת הוּא הוֹפִיעַ פֹּה וָשָׁם בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל ג׳וֹן וּמַיְקֶל, בְּעוֹד שֶׁמּוֹחָהּ שֶׁל וֶנְדִי הָיָה גָּדוּשׁ בְּשִׁרְבּוּטִים שֶׁל שְׁמוֹ. הַמִּלָּה פִּיטֶר בָּלְטָה בְּאוֹתִיּוֹת מֻדְגָּשׁוֹת מִכָּל שְׁאַר הַמִּלִּים, וּכְשֶׁגְּבֶרֶת דַרְלִינְג בָּהֲתָה בָּהּ, הִיא חָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ שַׁחְצָנִי.

״כֵּן, הוּא כָּזֶה,״ הוֹדְתָה וֶנְדִי בְּעֶצֶב. אִמָּהּ תִּחְקְרָה אוֹתָהּ.

״אֲבָל מִי הוּא, יַלְדָּה שֶׁלִּי?״

״הוּא פִּיטֶר פֶּן. אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ, אִמָּא.״

בַּתְּחִלָּה גְּבֶרֶת דַרְלִינְג לֹא זָכְרָה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁהִרְהֲרָה בְּיַלְדוּתָהּ, נִזְכְּרָה בְּפִּיטֶר פֶּן אֶחָד, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁגָּר עִם הַפֵיוֹת. סֻפְּרוּ עָלָיו סִפּוּרִים מוּזָרִים – לְמָשָׁל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יְלָדִים מֵתוּ, הוּא לִוָּה אוֹתָם בְּחֵלֶק מֵהַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲדוּ. הִיא הֶאֱמִינָה בּוֹ כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה, אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁהָיְתָה אִשָּׁה נְשׂוּאָה וְהֶגְיוֹנִית, הֵטִילָה סָפֵק בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ כָּזֶה.

״חוּץ מִזֶּה,״ אָמְרָה לְוֶנְדִי, ״הוּא בֶּטַח כְּבָר גָּדַל בֵּינְתַיִם.״

״הוּא לֹא,״ הִבְטִיחָה לָהּ וֶנְדִי בְּבִטָּחוֹן. ״הוּא מַמָּשׁ בַּגֹּדֶל שֶׁלִּי.״ הִיא הִתְכַּוְּנָה שֶׁהָיָה בַּגֹּדֶל שֶׁלָּהּ בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ, וְלֹא הָיָה לָהּ מֻשָּׂג כֵּיצַד יָדְעָה זֹאת. הִיא פָּשׁוּט יָדְעָה.

גְּבֶרֶת דַרְלִינְג הִתְיַעֲצָה עִם מַר דַרְלִינְג, אֲבָל הוּא רַק חִיֵּךְ בְּבִטּוּל. ״תִּשְׁמְעִי מָה אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,״ אָמַר. ״אֵלּוּ שְׁטוּיוֹת שֶׁנָּנָה דָּחֲפָה לְרָאשֵׁיהֶם. זֶה בְּדִיּוּק רַעֲיוֹן שֶׁמַּתְאִים לְכֶלֶב. תַּעַזְבִי אֶת זֶה וְזֶה יַעֲבֹר.״

אֲבָל זֶה לֹא עָבַר. וְעַד מְהֵרָה, הַיֶּלֶד הַמַּטְרִיד זִעְזֵעַ אֶת גְּבֶרֶת דַרְלִינְג מְאוֹד.

יְלָדִים יוֹצְאִים לְהַרְפַּתְקָאוֹת מְשֻׁנּוֹת לְהַפְלִיא מִבְּלִי לִהְיוֹת מֻטְרָדִים מִכָּךְ. הֵם מְסֻגָּלִים, לְמָשָׁל, לְצַיֵּן שֶׁכְּשֶׁהָיוּ בַּיַּעַר פָּגְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם הַמֵּת וְשִׂחֲקוּ אִתּוֹ – שָׁבוּעַ לְאַחַר שֶׁהָאֵרוּעַ הִתְרַחֵשׁ. בְּאֹפֶן דּוֹמֶה, חָשְׂפָה וֶנְדִי בְּבֹקֶר אֶחָד מַשֶּׁהוּ מַדְאִיג. כַּמָּה עָלִים נִרְאוּ עַל רִצְפַּת חֲדַר הַיְּלָדִים, עָלִים שֶׁבְּוַדָּאוּת לֹא הָיוּ שָׁם כְּשֶׁהַיְּלָדִים הָלְכוּ לִישֹׁן, וּכְשֶׁגְּבֶרֶת דַרְלִינְג תָּהֲתָה מֵאַיִן הִגִּיעוּ, אָמְרָה וֶנְדִי בְּחִיּוּךְ סַבְלָנִי: ״אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה שׁוּב פִּיטֶר!״

״לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת, וֶנְדִי?״

״זֶה כָּל כָּךְ חָצוּף מִצִּדּוֹ לֹא לְנַגֵּב אֶת הָרַגְלַיִם,״ נֶאֶנְחָה וֶנְדִי. הִיא הָיְתָה יַלְדָּה מְסֻדֶּרֶת. הִיא הִסְבִּירָה בְּאֹפֶן עִנְיָנִי לְמַדַּי שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁפִּיטֶר מַגִּיעַ לְעִתִּים לַחֲדַר הַיְּלָדִים בַּלַּיְלָה, מִתְיַשֵּׁב לְמַרְגְּלוֹת מִטָּתָהּ וּמְנַגֵּן בְּחָלִיל עֲבוּרָהּ. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, אַף פַּעַם לֹא הִתְעוֹרְרָה וְלֹא הָיָה לָהּ מֻשָּׂג כֵּיצַד יָדְעָה זֹאת. הִיא פָּשׁוּט יָדְעָה.

״אֵילוּ שְׁטוּיוֹת אַתְּ מְדַבֶּרֶת, יַקִּירָה שֶׁלִּי. אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת מִבְּלִי לִדְפּוֹק בַּדֶּלֶת.״

״אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא מַגִּיעַ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן,״ אָמְרָה וֶנְדִי.

״אֲהוּבָה שֶׁלִּי, זֶה בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית.״

״אֲבָל הֶעָלִים הָיוּ לְיַד הַחַלּוֹן, נָכוֹן, אִמָּא?״

זֶה הָיָה נָכוֹן. הֶעָלִים אָכֵן הָיוּ קְרוֹבִים מְאוֹד לַחַלּוֹן. גְּבֶרֶת דַרְלִינְג לֹא יָדְעָה מָה לוֹמַר, כִּי הַכֹּל נִרְאָה טִבְעִי כָּל כָּךְ לְוֶנְדִי, עַד שֶׁלֹּא הָיָה נִתָּן לוֹמַר לָהּ שֶׁזֶּה הָיָה רַק חֲלוֹם.

״יַלְדָּה שֶׁלִּי,״ קָרְאָה הָאֵם, ״מַדּוּעַ לֹא סִפַּרְתְּ לִי עַל כָּל זֶה קֹדֶם?״

״שָׁכַחְתִּי,״ אָמְרָה וֶנְדִי בִּקְלִילוּת. הִיא מִהֲרָה לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

טוֹב, בָּרוּר שֶׁחָלְמָה הַכֹּל.

אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, הָיוּ הֶעָלִים. גְּבֶרֶת דַרְלִינְג בָּחֲנָה אוֹתָם בִּקְפִידָה. הֵם הָיוּ שְׁקוּפִים לְמֶחֱצָה וְנוֹתַר מֵהֶם רַק הַשֶּׁלֶד, אֲבָל הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁלֹּא הָיוּ שַׁיָּכִים לְאַף עֵץ שֶׁצָּמַח בְּאַנְגְּלִיָה. הִיא זָחֲלָה עַל הָרִצְפָּה וְנִסְּתָה לְאַתֵּר עִקְבוֹת רַגְלַיִם זָרוֹת לְאוֹר נֵר. הִיא תָּחֲבָה מִבְרֶשֶׁת בְּמַעֲלֵה הָאֲרֻבָּה וְטָפְחָה עַל הַקִּירוֹת. הִיא שִׁלְשְׁלָה חֶבֶל מֵהַחַלּוֹן אֶל הַמִּדְרָכָה וּמָדְדָה גֹּבַהּ שֶׁל כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים לְלֹא אַף צִנּוֹר מַרְזֵב שֶׁנִּתָּן לְטַפֵּס עָלָיו.

וֶנְדִי חָלְמָה, לְלֹא סָפֵק.

אֲבָל וֶנְדִי לֹא חָלְמָה, כְּפִי שֶׁהִתְבָּרֵר לְמָחֳרָת, בַּלַּיְלָה שֶׁבּוֹ הֵחֵלָּה הַהַרְפַּתְקָה יוֹצֵאת הַדֹּפֶן שֶׁל הַיְּלָדִים הַלָּלוּ.

בַּלַּיְלָה הַמְּדֻבָּר שָׁכְבוּ כָּל הַיְּלָדִים שׁוּב בְּמִטּוֹתֵיהֶם. בְּמִקְרֶה הָיָה זֶה הָעֶרֶב הַחָפְשִׁי שֶׁל נָנָה, וּגְבֶרֶת דַרְלִינְג רָחֲצָה אוֹתָם וְשָׁרָה לָהֶם עַד שֶׁבָּזֶה אַחַר זֶה הִרְפּוּ מִכַּף יָדָהּ וְהֶחְלִיקוּ אֶל אֶרֶץ הַשֵּׁנָה.

כֻּלָּם נִרְאוּ שְׁלֵוִים וּבְטוּחִים וְהִיא גִּחֲכָה כְּשֶׁנִּזְכְּרָה בַּחֲשָׁשׁוֹתֶיהָ וְהִתְיַשְּׁבָה בְּנַחַת לְיַד הָאָח לִתְפֹּר.

הִיא הֵכִינָה מַשֶּׁהוּ לְמַיְקֶל, כִּי בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ יַתְחִיל לִלְבֹּשׁ חֻלְצוֹת. הָאֵשׁ הָיְתָה חֲמִימָה וְהַחֶדֶר הוּאַר בִּמְעֻמְעָם בְּשָׁלוֹשׁ עֲשָׁשִׁיּוֹת, וְעַד מְהֵרָה צָנְחוּ כְּלֵי הַתְּפִירָה מִיָּדֶיהָ שֶׁל גְּבֶרֶת דַרְלִינְג. וְאָז הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ בִּתְנוּעָה עֲנֻגָּה כָּל כָּךְ. הִיא נִרְדְּמָה.

רְאוּ אֶת אַרְבַּעְתָּם: וֶנְדִי וּמַיְקֶל שָׁם, ג׳וֹן כָּאן וּגְבֶרֶת דַרְלִינְג לְצַד הָאֵשׁ. חָסְרָה רַק עֲשָׁשִׁית רְבִיעִית.

וּבִזְמַן שֶׁיָּשְׁנָה חָלְמָה חֲלוֹם. הִיא חָלְמָה שֶׁאֶרֶץ לְעוֹלָם־לֹא הִתְקָרְבָה מִדַּי, וְשֶׁיֶּלֶד מוּזָר הֵגִיחַ מִמֶּנָּה. הוּא לֹא הִפְחִיד אוֹתָהּ, כִּי חָשְׁבָה שֶׁרָאֲתָה אֶת פָּנָיו מִשְׁתַּקְּפוֹת בִּפְנֵיהֶן שֶׁל נָשִׁים רַבּוֹת חֲשׂוּכוֹת יְלָדִים. אוּלַי גַּם בִּפְנֵיהֶן שֶׁל כַּמָּה אִמָּהוֹת. אֲבָל בַּחֲלוֹמָהּ, הוּא בִּתֵּק אֶת הָעֲרָפֶל שֶׁהִסְתִּיר אֶת אֶרֶץ לְעוֹלָם־לֹא, וְהִיא רָאֲתָה אֶת וֶנְדִי, ג׳וֹן וּמַיְקֶל מְצִיצִים פְּנִימָה.

הַחֲלוֹם עַצְמוֹ לֹא הָיָה עִנְיָן רְצִינִי, אֲבָל מַשַּׁב רוּחַ פָּתַח אֶת חַלּוֹן חֲדַר הַיְּלָדִים וְיֶלֶד אֶחָד אָכֵן נָחַת עַל הָרִצְפָּה. אוֹר מְשֻׁנֶּה לִוָּה אוֹתוֹ, לֹא גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהָאֶגְרוֹף שֶׁלָּכֶם. הָאוֹר קִפֵּץ וְהִבְהֵב בִּמְהִירוּת בַּחֶדֶר וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מָה שֶׁהֵעִיר אֶת גְּבֶרֶת דַרְלִינְג.

הִיא הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ בִּזְעָקָה וְרָאֲתָה אֶת הַיֶּלֶד, וּבְדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי יָדְעָה מִיָּד שֶׁזֶּהוּ פִּיטֶר פֶּן. אִם אַתֶּם אוֹ אֲנִי אוֹ וֶנְדִי הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִנְשִׁיקָתָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת דַרְלִינְג. הוּא הָיָה יֶלֶד יָפֶה, לָבוּשׁ בֶּגֶד עָשׂוּי מֵעָלִים וּמֵהַשְּׂרָף הַנּוֹטֵף מֵהָעֵצִים, אֲבָל הַדָּבָר הַמַּדְהִים בְּיוֹתֵר בּוֹ הָיָה הָעֻבְדָּה שֶׁבְּפִיו הָיוּ שִׁנֵּי חָלָב. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִיא אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, חָשַׁק לְעֶבְרָהּ אֶת שִׁנָּיו דְּמוּיוֹת הַפְּנִינִים.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “פיטר פן”