פרוביזיולוגיה הנה תורת תכנון החשיבה מראש, הבנויה מאירועים אישיים חברתיים וסביבתיים בחיי האדם והסביבה. תורת הפרוביזיולוגיה עושה את מסלולה דרך פילוסופיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, ותאולוגיה. החיבור בן האדם לסביבתו מובנה בצורת אירועים החוזרים על עצמם, אשר מוגדרים כתבניות קבועות של דפוסי התנהגות וחשיבה שונים. הפרוביזיולוגיה מגשרת בין החשיבה לבין המעשה, ומפרשת את האירועים ואת מוצאם והסיבה למקורם.
הספר זמין לקריאה במכשירים:
32.00 ₪
פרוביזיולוגיה הנה תורת תכנון החשיבה מראש, הבנויה מאירועים אישיים חברתיים וסביבתיים בחיי האדם והסביבה. תורת הפרוביזיולוגיה עושה את מסלולה דרך […]
שיטת הטיפול בתיאור ומעשה
החשיבה
מאז ומתמיד חיפש האדם הסבר לכל בעיותיו, ובנוסף פתרון מעשי. לבעיה חומרית ומעשית היה האדם מארגן תיקון מידי, על ידי נגיעה ישירה בחומרים שונים שהתפרשו לו כמתקנים. כך לאורך ההיסטוריה האנושית הגיע האדם לרמת תיקונים גבוהה, אולם בבעיות לא חומריות מצא האדם את עצמו אובד עצות. כיוון שלא היה ביכולתו לגעת בבעיה רוחנית, החל האדם להמציא לעצמו שלל רעיונות שנבעו בין היתר מהחומרים השונים שהיו בסביבתו. כשהיה האדם חרד וחושש למצב רוחו, היה משתמש באביזרים שונים כגון קמיעות או עורך טקסים שונים שאמורים היו לשנות את מצבו מהרע אל הטוב. דוגמאות רבות לכך אנו רואים בדתות השונות שנוצרו במהלכה הארוך והמייגע של ההיסטוריה האנושית. כתוצאה מכך, מדוע אנו עדיין מחפשים את הדרך הטובה ביותר להרגעת מצב רוחנו בדרכים קרובות ורחוקות מסביבתנו? ניתן לראות זאת בעמים שונים ותרבויות שונות שתמיד התעניינו במצב רוחם, שלוותם ואמונותיהם של שכניהם מאזורים אחרים. האם נכון הדבר שנאמר כמעט בכל תרבות, כי החיפוש חייב להיעשות פנימה אל תוך האדם? אם כן, הכיצד? ובאיזו דרך נוכל לבחור? איך יהיה הדבר קשור לנו ולהבנתנו המודרנית את אופן הפעולה? שכן כיום אנו חיים בעידן הדורש מאתנו הסבר הגיוני לכל דבר. רבות ידברו בני האדם על אמונות שניתן יהיה לחלקן לדתות או לסתם דעות שונות. הדתות כמערכת דעות קבועות עמדו ועדיין עומדות במבחן הזמן בעיני המאמינים ברעיונות בדעות שמהווים את עמוד התווך של כל הדתות. האם יהיה נכון לכנות את הדתות כשיטות מעשיות הנובעות מעצם אמונת המאמין בהן? האם הן עומדות כשיטות טיפול נכונות גם ללא קהל מאמינים? מה הקשר בין הדת והדעה לבין האדם? אדם הסובל מבעיה אישית, מצב רוחו משתנה, אך כאשר מצב רוחו השלילי גובר מבקש האדם הקלה בדרך זו או אחרת מכל דת, דעה או רעיון. תהליך זה של בעיה וחיפוש פתרון אנו נכנה בשם "הדרך", או בשם "תהליך מעגלי". בזמן בעיה עובר האדם בחיפושו אחר הפתרון כברת דרך של פתרונות שונים שלעיתים יוצרים בעיות חדשות שגורמות לחיפוש נוסף ואינסופי של פתרונות חדשים. התהליך המעגלי הוא הדרך האינסופית של החיפוש העצמי שעליו מדברות תרבויות כה רבות. תהליך מעגלי זה חייב להיקטע ולהיות קצר ויעיל. בעיה רוחנית מוגדרת כבעיה נפשית. הנפש לא רגועה, רוחנו סוערת מאוד. אפשר להוסיף עוד שמות רבים אך הכול יוגדר כבעיה רוחנית. קל להתייחס לנושא זה בשם ״בעיה רוחנית״ כדי שלא יעלו בראשנו כל מיני אסוציאציות שונות בהקשר לשמות שונים שמרמזים על השלילי שבבעיה. כאשר בעיה מתחילה להיווצר שולחת היא שורה של גלים שליליים לעבר האדם או ליתר דיוק אל מוחו, שקולט את הנעשה כתוצאה מהבעיה. לאחר קליטת הבעיה על ידי המוח, ניתן לראות את הבנתו האישית של המוח בצורות שונות של תגובות כגון פחד, לחץ ועוד סימנים שונים. תחילתו של משבר נובע מעצם הרעיון שמהווה את הבסיס השלילי הנוצר מאירוע מסוים. האירוע יוצר גלים שליליים או חיוביים שנוצרים מתפיסתו האישית של האדם את אותו אירוע. התפיסה האישית היא צורת החשיבה שעוצבה על ידי הסביבה החברתית של האדם, או על ידי עבודה עצמית בלימוד תפיסת עולם מסוימת. אם האדם מושפע מסביבתו החברתית אזי תפיסתו האישית תהיה דומה לתפיסה החברתית, אך אם סיגל לעצמו תפיסה אישית השונה מסביבתו החברתית יוכל האדם לשלוט על הבנתו האישית באירוע זה או אחר. כך האדם ירגיל את עצמו להחלטה אישית אם להיות מושפע באופן שלילי או חיובי מכל אירוע בחייו. בשלב הראשון, כאשר מוח האדם קולט את האירוע שמולו, מקבל הוא את מראה האירוע, ואת הרשמים הנוצרים מהאירוע הוא מעביר אל שאר חלקי הגוף שמגיב בסימני תגובה נפוצים כגון פחד, חשש, רעד, הזעה וכיוצא בזה. לאחר השלב הראשון של הקליטה והתרגום לסימני תגובה מגיע השלב השני שבו האירוע כבר לא קיים אך הרשמים וסימני התגובה ממשיכים להתקיים בגוף והופכים בעצמם לאירוע נוסף. אירוע נוסף זה הוא אירוע ששונה במהותו מהאירוע המקורי אך הוא קיים בצורה ממשית ומוחשית בכל המובנים האישיים. הרעד, ההזעה ושאר סימני התגובה הם אירוע בפני עצמו שגורם לאי נוחות בהרגשה האישית של האדם מהאופן שבו גופו מתנהג. האדם נלחץ מעצם גופו המאבד שליטה על ידי סימני התגובה שממשיכים להלחיץ באופן פעולתם הקיצונית. המוח בשלב זה מקבל את האירוע החדש כמצב שונה מקודמו אך עדיין מלחיץ בצורה נוספת את האדם, וכתוצאה מכך המוח מתרגם את האירוע החדש באופן שלילי ושוב מעביר את הרשמים בתרגום חדש ושלילי אל הגוף שממשיך את האירוע הנוסף כקודמו וחוזר חלילה שוב ושוב. בעקבות כל זאת אנו רואים מעגל החוזר על עצמו מרגע המאורע החיצוני שנוצר בראשית התהליך ועד למעגל הפנימי שהוא המאורע הפנימי בגוף האדם החווה את הכול. מתוך כל התהליך שנוצר נשאלת השאלה כיצד ניתן לנטרל את המאורע החיצוני או את המעגל הפנימי? האם ישנה אפשרות לנתק את ההשפעה החיצונית על המעגל הפנימי, או האם נוכל להסתפק בניתוק המעגל הפנימי שבגוף. הנושא יחולק לשני חלקים שהם האירוע החיצוני והאירוע הפנימי שנקרא גם המעגל הפנימי, כלומר תהליך עם נקודת התחלה ותהליך החוזר על עצמו לקראת סופו. מוח האדם בנוי בצורה של קליטת מידע ושמירתו בצורות שונות שלעיתים משפיעות על תפיסתו והתרשמותו מקליטת מידע חדש הנכנס לתוכו. ברגע שמידע ראשוני מתיישב בזיכרון האדם הוא מיד מתחיל בתהליך הבנה המתבסס על אופי המידע בין אם הוא שגוי או לא, בין אם הוא מידע כזה או אחר. דוגמה למידע מסוים שיכול להשפיע על מידע אחר יכול להיות אמונה תפלה שנוצרת עקב השפעה חברתית על האדם בין אם היא נכונה או לא מבחינת אמינותה ולכן נקראת היא אמונה תפלה. אמונה זו או מידע שכזה משנה את התפיסה לגבי כל מידע חדש. דוגמה מאוד נפוצה היא החתול השחור. אדם שמקבל מידע מהסביבה שמורה לו לפחד מאותו בעל חיים שצבעו שחור מתייחס בצורה שלילית לאותו חתול. אמנם מצד אחד החתול הוא רק בעל חיים נחמד שבמקרה צבעו שחור, אך מצד שני יחוש האדם שברשותו מידע שלילי לגבי החתול פחד ורעד ושאר תחושות שליליות שיגרמו לו לתרגם את האירוע שמולו לאירוע שלילי. מפגש רגיל שכזה עם חיה קטנה וחמודה הופך לסיוט שממשיך את רגע האימה זמן רב לאחר שהחתול הקטן הלך לדרכו. האדם עדיין שרוי בפחד למרות הסתלקותו של החתול, כי משוכנע הוא במזל הרע העתיד לבוא עליו בקרוב עקב מפגשו עם החתול. מידע שגוי או שונה משפיע באופן קבוע על התפיסה של המידע החדש הנכנס אל מאגר הזיכרון של האדם. מידע שגוי יכול להשפיע על מידע חדש, לתרגמו באופן שגוי ולמקמו במקום השלילי בזיכרון האדם, ואם לא יקבל האדם מידע חדש יתרבו פיסות המידע השליליות במאגר הזיכרון ויהפכו להיות מאורע החוזר על עצמו בתפיסתו השלילית ובפרשנותו כלפי כל מידע חדש הנכנס אל הזיכרון. מעגל שכזה קיים בתוך הזיכרון ועם כל זמן או מידע שעובר בתוכו מתרחב המעגל יותר ויותר או לחלופין יוצר המעגל מעגלים נוספים היוצרים תוהו ובוהו בזיכרון האדם, אותו זיכרון שבחלקו נקרא בשמו הידוע "התת מודע". התת מודע הוא החלק האחר של הזיכרון, הוא החלק שהגישה אליו לא כל כך קלה. התת מודע הוא החלק שאליו כל האירועים מתורגמים לצורה כלשהי של מידע ומאוחסנים שם בקביעות. אל התת מודע אנו צריכים להתייחס כאל אחד המרכיבים החשובים ביצירת פרשנות כלשהי לאירועים שנקלטים על ידי תפיסתנו האישית שהיא מרכיב חשוב בתת מודע. האם אנו מבינים את האירוע כמו שהוא? או שאנו מבינים את האירועים בחיינו בצורה ייחודית שנובעת מהתת מודע? הרשמים שיוצאים מהאירוע משתנים בהתאם לתבנית הרשמים של התת מודע. הם מעוצבים בהתאם לתפיסתו. אם נצליח להפריד בין התת מודע לבין האירוע אזי נצליח לאפשר לגלי הרשמים של האירוע לצאת מהאירוע היישר למוחנו מבלי לשנות את מהותם האמיתית. המסלול שבין האירוע לבין קליטת המוח נקרא הגל הראשון, המסלול שבין קליטת המוח ותרגומו לבין התוצאות הניכרות בגוף נקרא הגל השני, והמסלול החוזר מהגוף שחווה את האירוע המתורגם לבין המוח חזרה נקרא הגל השלישי, ואחרון הגלים נקרא המעגל, הוא הגל שחוזר על עצמו שוב ושוב מוח-גוף מוח-גוף בצורה סיבובית המאריכה את כל האפקטים השליליים או החיוביים שנגרמים כתוצאה מפעולתו. לאחר שסידרנו את כל המצבים לגלים ואירועים נפנה את עצמנו לדרך הראשונה של בניית יסודות התפיסה האישית. התפיסה האישית מחולקת לשני חלקים שלא יכולים להתקיים באופן נפרד זה מזה. החלק הראשון הוא התפיסה הסביבתית והחלק השני הוא התפיסה הפרטית. התפיסה הסביבתית היא קליטת המידע שנמסר לנו ללא שליטה על כמותו ואיכותו, כלומר אין אנו יכולים לדעת את אמינותו ואין אנו יכולים לשלוט על מסירתו. התפיסה הפרטית היא קליטת המידע שאנו בוחרים, קליטת הזמן, המקום והכמות של אותו מידע שברצוננו לקבל. שני החלקים הללו מהווים את התפיסה האישית שלנו לגבי מידע כלשהו שנמצא בסביבתנו. אמונה תפלה היא דוגמה למידע סביבתי שנמסר לנו על ידי החברה מבלי שהיה לנו מספיק זמן להתכונן לקראתו, ולכן הוא נטמע ישירות במאגר הזיכרון תוך כדי התמזגות עם מידע קודם, השלילי ברוב המקרים, ולכן נוצר אירוע שלילי בזיכרון שמסתובב לו במעגלים תוך סיפוח כמויות של מידע שנמצא בזיכרון והופכו לאירועים משניים. אמונה תפלה לעולם אינה יכולה להיווצר מתפיסה פרטית נקייה, שכן אירוע שלילי אמיתי, כגון אסון כלשהו בחיי האדם, קיים בצורה ממשית על ידי פעולה ותוצאה, ואמונה תפלה קיימת רק על ידי תפיסה ופרשנות ללא פעולה שמביאה לתוצאה, שכן אם היינו מזהים את הפעולה היינו יכולים למנוע אותה הלכה למעשה ולא על ידי שינוי תפיסה מחשבתית כמטרה להשגת השינוי בתוצאה המעשית. לאחר כל זאת נבין את עניין התפיסה על ידי נטיעת בסיס מחשבתי ראשוני, כלומר נניח את אבן היסוד לבניית התפיסה המחשבתית על ידי רעיון ראשוני בסיסי שיהיה האבטיפוס של שאר המחשבות והרעיונות ושאר האירועים שיבואו בהמשך. בסיס הרעיון הראשוני יהיה בתפיסה ראשיתית שהכול מתחיל ונגמר בצורה שאנו רוצים שיקרה, שמחשבותינו מפעילות את מעשינו. איך שנראה את הדברים ככה הם יראו ובהתאם כך יראו גם התוצאות. הבעיה שנוצרת היא שלפעמים ואפילו לרוב מחשבותינו אינן נקיות וטהורות מהשפעות חיצוניות, ולכן חומר הגלם של המחשבה אינו נקי ומורכב מחשיבה פנימית וחיצונית. מטרתנו היא לסנן כמה שיותר את החשיבה החיצונית סביבתית החוצה מהחומר הפנימי, כלומר שואפים אנו להשאיר כמה שיותר חומר גלם של חשיבה פנימית וכמה שפחות חשיבה חיצונית. המטרה העילאית של כל תהליך הסינון היא להגיע למצב חשיבתי טהור שהוא חשיבה פנימית טהורה. כדי להגיע לחשיבה נקייה על האדם לעבור תהליך של לימוד עצמי שיעניק לו שליטה על כל התהליך. תהליך הלימוד חייב להתבצע על ידי קביעת כללים וגבולות של תפיסה שמונעת על ידי המטרה שאליה שואף האדם להגיע. לעיתים קרובות חייב האדם להיעזר בסביבה כדי להגיע לחשיבה אישית נקייה, כלומר עליו להיעזר בגורמים חיצוניים שיהוו את הכלים הנוספים בחשיבתו. על ידי מילוי החשיבה בנושאים שונים תוך כדי הצפה של מידע יכול האדם לערער את בסיס תפיסתו שנכון לאותו רגע לא הוביל אותו לשום מקום רצוי. גורמים שונים בתת המודע יכולים בהחלט להוות מכשול ברור לראיית האדם את סביבתו, אך גורמים שונים מסביבתו יכולים להוות ניגוד מתקן למכשולים שכבר קיימים בתת מודע. העמסת יתר של מידע יכולה לכסות או למזער באחוזים מספר מעגלים שגויים שכבר קיימים אצל האדם עוד מהעבר. גילוי מרובה של מעגלים חדשים יכול להתנגש בתוצאות קיימות ולהביא לאיזון יחסי של מידע חיובי מול שלילי שכבר קיים. את הכנסת המידע החדש חייב האדם לעשות בצורה שקולה ובמקרה הצורך להיעזר בגורם חיצוני כגון חבר, מכר או מטפל שכל רצונם הוא לעזור לאדם להגיע אל מטרתו המוגדרת או להגדיר לו מטרה חדשה עם מידע חדש שאותו יתאימו בצורה רצויה למטרה המוגדרת. לאורך ההיסטוריה האנושית נוכל להבחין במטרות שונות שעיצבו את חייו של האדם. מטרות אלה הוגדרו על ידי אנשים שהציבו לעצמם דרכים להגשימו ולעצבו כראות עיניהם. נוכל להבין כי המידע שהיה ברשות המעצבים של אותן מטרות היה מידע סביבתי, פרט למיעוט קטן של מידע אישי, אך רוב המידע הסביבתי הוא זה ששלט על הגדרת המטרות שהיו על פי רוב מטרות אמונה. אמונה הייתה חשובה מאוד במיוחד בזמנים הרחוקים, שכן המידע שהועבר מאחד לשני היה בבחינת ״קבל את דברים כאמת״. לא הייתה האפשרות לאמת כל מידע שנמסר כמו בזמנים מודרניים כשהכול מונצח ברשת האינטרנט העולמית. כיום יכול האדם לעצב לעצמו תפיסה אישית פרטית ביתר קלות כתוצאה מעודף המידע השורר כיום בעולם, ומהמגוון הרב של דעות ומידע שוטף המאפשר את הרחבת האופקים של כל בני האדם. אם ננסה כיום להגדיר את המילה דעה או את המילה אמונה נוכל להבין כי אמונה עיוורת היא דבר נדיר כי לכולם יש דעות על הכול כתוצאה ממידע חופשי. בכל מקום שיש מידע נגיש נוכל להבחין בהרבה דעות שונות לעומת מקומות ללא מידע חופשי עם הרבה אמונות כלליות. ההבנה האישית תלויה במידע, וכשיש מידע יש אמונה, וכשיש אמונה יש דרך פתוחה למידע נוסף שיגרום לסיבוב נוסף וחזק יותר של אמונה. העמסת מידע כללי ולא שייך יכולה לשמש כצידה לדרך ארוכה שבסופה נגשים את המטרה שאנו מגדירים לאדם הרוצה לצאת מבעיותיו. דברים קטנים ולא רלוונטיים כביכול יכולים להועיל בהמשך הדרך לאחר שנרכוש את אמונו של האדם המבקש את עזרתנו. חשוב לציין כי כל תפיסה של מחשבה מלווה במידע שמעניק לה בסיס אמיתי וחזק לעמידותה בהמשך חייו של האדם שמחזיק בה. רבות נאמר על ידי חכמי כל הדורות כי הכול מתחיל ונגמר בנו. זו אמירה די כללית אם כי ניתן להוסיף כי הכול מתחיל במחשבה ונגמר במעשה, ולעיתים נדירות מעשה ספונטני יכול להתחיל מחשבה שתוביל למעשה מחושב בהחלט. בעיה שנמצאת במחשבתו של האדם יכולה לעיתים להיעלם על ידי מעשה שאינו קשור בתחילה להיגיון שבדבר, אך לבסוף יש לו הבנה שבאה מאוחר בסופו. דוגמה ידועה לבעיה שכזו היא דיכאון או עצבות שגורמים לנו למעשים שונים כגון אכילה מרובה או בילוי מרובה או להיפך, הסתגרות מפני כל בילוי של כיף ותענוג. דוגמה נוספת של בעיה עם מעשה ספונטני לכאורה ששורשו נעוץ בתפיסה חברתית עמוקה מאוד היא החיפוש אחר משמעות הקיום. כאשר מוצא עצמו האדם במצב של חוסר במעשים עם משמעות, כלומר בחוסר משמעות לחייו, מחפש הוא את עצמו הרחק ממקום מגוריו. נסיעה למקומות מרוחקים כמטרה למציאת משמעות החיים יכולה להיות ברוב המקרים ריקה מתוכן. הניקוי והחיפוש חייבים להיות בתוך תודעתו של האדם, אך מכיוון שאין בני האדם רגילים לעשות עבודה עצמית על עצמם, הם משנים כיוון ומחפשים בחוץ את הפתרון. התפיסה האנושית בחשיבה בנויה מהחוץ אל הפנים. מידע חיצוני מועבר פנימה אל זיכרון האדם, כך שבצורה ידועה שכזו אין האדם מורגל לחיפוש פנימי כפתרון לבעיותיו. אמנם קיימות אמרות שונות וסיסמאות משונות על מצב פנימי של חיפוש עצמי, אך לא ימצא האדם מעשיות ברעיונות שבהן כל עוד אין פעולה מעשית שתצדיק את האמרה או הסיסמאות. המחשבה האנושית בנויה ברובה על ניסיון מעשי בצורת חשיבה חיצונית, הווה אומר מה שנאמר הוא מה שיאמר, ומה שיאמר שווה חשיבה שתלווה את התהליך. האדם מתבסס משחר קיומו על דעת הסביבה, כיוון שהאדם הוא טיפוס חברתי מטבעו לכן הולך הוא אחר דעת הרוב. דעת הרוב היא חשיבה ציבורית, ומכאן יוצא העניין של החדרת מידע בכמות גדולה שיכולה לאזן את מחשבותיו של האדם שמוסכם עליו כי הוא הפתרון לבעיותיו. כל בעיה הנמצאת בחשיבתו של האדם מוגדרת כצד כלשהו לדעה מסוימת, ולכן מולה אנו מציגים צד שונה שמהווה את המטרה כפתרון. הצד הנוסף יהיה עמוס במידע חדש וסותר את המידע הקיים, וכל זאת על מנת לזעזע את כל צורת החשיבה הבעייתית שמתפקדת כמקור לבעיה החדשה. תהליך שכזה עלול לזעזע את המטופל על כל מחשבותיו. אמנם זעזוע זה מוביל לפרץ מבולבל של רגשות ומחשבות, אך לא יחזיק המטופל את עצמו בתוך חומות חזקות של דעות בעייתיות שמהוות כמסך ברזל הסוגר עליו באשליית אמינותן. כאשר האדם מחזיק בידע מסוים הוא אינו יכול להודות בטעויותיו כל עוד לא נחשף למידע נוסף. מתוך תהליך שכזה נוכל להבין את משמעות המידע באשר הוא כי כל מידע הוא כלי שבעזרתו נוכל לשנות חשיבה ציבורית וחשיבה סביבתית או חשיבה אישית ופרטית. חשיבה היא מידע שעובר באותו הרגע לאדם העוסק בו מתוך בחירה או שלא מבחירה. נוכל לפעמים ליצור סיטואציה שבה אנו עושים פעולה חומרית על מנת ליצור מחשבה חדשה כדי להסתיר את המחשבה הקיימת או לחזקה. דוגמאות לכך ניתן לראות בטקסים שונים של דעות ודתות שונות ברחבי העולם. התמקדות במעשה יכולה להוות כלי עזר לטיפול בחשיבה כלשהי בין אם היא בעייתית או לא. כלים רבים יכולים להיות בשימוש במצבים קשים לזמנים קשים במחשבה. סוגים שונים של טיפולים יכולים להיות גם גורמים מזיקים לאדם בשעת הטיפול בבעיותיו, לכן ישנו מכנה משותף שאותו חייב המטפל לאתר ולהפעילו על המטופל.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “פרוביזיולוגיה” לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות