חלון הזמן שבו עוסק הספר מתאר את התקופה שהפכה את ישראל ממדינה ענייה בעלת גירעון כרוני במאזן התשלומים שלה למדינה […]
הקדמה
חלון הזמן בו עוסק הספר מתאר את התקופה שהפכה את ישראל ממדינה ענייה בעלת גרעון כרוני במאזן התשלומים שלה למדינה יצרנית, ואת המעבר ממשק ינוקא למשק משגשג. בתקופה זו נבנה המערך התעשייתי-עִסקי בארץ ונטווּ קשרי מסחר עם מרבית מדינות העולם. פילסנו את הדרך צעד אחר צעד במצבים מדיניים סבוכים ובתנאים הקשים שנבעו ממלחמות ומנגזרות החרם הערבי. השכלנו להוביל את המשק להצלחה בשווקים בינלאומיים ולהיות בין המובילים במסחר העולמי במגוון רחב ובכמות רבה של מוצרים. בתקופה זו זכתה מדינתנו להיות במעמד של שותפה מכובדת במפת חלוקת העבודה העולמית.
שאלת השאלות – איך כל הפלא הזה קרה? מקבלת מענה בחלק מהפרקים שכתבתי. מדובר במכלול של נסיבות ותהליכים משלימים שאירעו בעולם.
אלה היו השנים שבהן נשזרו זו בזו ובו-בזמן מהפכות טכנולוגיות, נוצרו מרחבים וירטואליים חוצי יבשות וגבולות, והעולם עבר תהליך של גלובליזציה. בה בעת החלו להיווצר גושי סחר והסכמים כלכליים חדשים ואירעה התפרקות של גושים מדיניים מסורתיים, אז גם החל תהליך השלום באזורנו.
אני מעריך שמי שיקרא את הספר הזה, יבין שמדובר בממואר. ממוארים נכתבים בדרך כלל על חלק מחיי הכותב. בחרתי לכתוב על החלק המקצועי והציבורי – תקופת עבודתי במינהל לסחר חוץ.
חילקתי את הספר לאחד-עשר פרקים, כל הפרקים קשורים זה בזה וגם קשורים קשר אמיץ לכל מה שהתרחש בעולם. מאחר שהיריעה רחבה עד מאוד (והסתמכתי בעיקר על זיכרוני), לא עלה בידי לכסותה עד תום, ולא הצלחתי לגעת בכל האנשים והמעשים על רצף הזמן והמקום.
– מדוע בכל זאת החלטתי להוציא לאור את הספר?
אני מרשה לעצמי להיתלות באילנות גבוהים. תלמידיו של בודהה מספרים שבאחד משיעוריו אמר, "דעו לכם כי הכול חולף כלעומת שבא, פרט לדברים שהענקנו לאחרים. את אותם דברים איש לא יוכל לקחת מכם."
ובכן, אני מסכים עם דבריו של בודהה. ברצוני לחלוק עמכם.ן את המידע והחוויות שאספתי מאז אותו יום בשנות השבעים כשהתחלתי לעבוד במינהל לסחר חוץ של מדינת ישראל.
♦♦♦
ההתפתחויות הגלובליות באזורנו ובישראל עצמה הביאו לשיפור מעמדה של ישראל בעולם, ובעקבותיהן לגידול העצום של היצוא הישראלי. ואכן, השנים בהן עוסק הספר מגובים בנתונים מרשימים.
מאז שנת 1980 הצטרפו "מדינות חדשות" (המדינות שלא סחרו עם ישראל) למעגל הסחר שלנו. מניתוח הנתונים משנת 1980 עד שנת 2019 כולל שנה זו, עולה שמתוך סך יצוא הסחורות המגיע ל-58,500 מיליארדי דולר, עומד היצוא שלנו למדינות אלה על 10.000 מיליארדי דולר; דהיינו 17% מסך כל היצוא שלנו. פרטים על תהליך זה יופיעו בפרקי הספר.
חלקו של היצוא למדינות שעמן חתמנו על הסכמי אזור סחר חופשי באותה התקופה (מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט"א, טורקיה, ארצות הברית, קנדה מקסיקו ומדינות מרקוסור) היה גם הוא משמעותי. כיום כשני שלישים מהיצוא פטורים ממכסים ומגבלות במסגרת מערכת ההסכמים הענפה הזו.
סך יצוא הסחורות למדינות הסחר החופשי ב-2019 הגיע ל-34.329 מיליארד דולר. כ-59% מסך כל יצוא הסחורות.
נתון זה מהווה גידול של פי עשרה ביצוא לקבוצה זו מאז 1980.
סך כל יבוא הסחורות ב-2019 הגיע ל-77 מיליארד דולר.
מאזן היצוא של סחורות ושירותים הינו חיובי. היצוא הכולל של הסחורות והשירותים ב-2018 הינו 109 מיליארד דולר והיבוא הכולל של סחורות ושירותים באותה שנה היה 107 מיליארד, דהיינו עודף של 2 מיליארד דולר.
באופן מסורתי הסקטור הפרטי הוא זה שמגיע לתוצאות ונהנה מפירות הצלחה. אך כל זה לא היה מתאפשר ללא התשתית הממשלתית התומכת ואנשיה.
כולנו כאיש אחד התגייסנו למלאכה וטבלנו את ידינו בבוץ הבינלאומי. הודות לעבודה הקשה הגענו להישגים אלה והיצוא שלנו הפך לאינדיקאטור הכלכלי המשמעותי ביותר במשק הישראלי.
♦♦♦
אני נמנה על האבות הרבים והטובים שהיו שותפים ביציקת העוגנים והתשתית של הולדת סחר החוץ בישראל ולהתפתחות הדרמטית שחלה בו.
שירתִּי במשרד התעשייה המסחר במגוון תפקידים; הייתי נספח כלכלי בבון, שימשתי כנציג ישראל בארגונים הבינלאומיים, כיהנתי בתפקיד ראש המינהל לסחר חוץ במשך תריסר שנים ולאחר מכן התמניתי לציר הכלכלי של ישראל בארצות הברית.
למרות קוצר היריעה, אני מוצא שיש ברשימותיי ערכיוּת רב-תחומית – לאומית, מקצועית ותרבותית. בצד החומר ההיסטורי-כלכלי המרתק שזורים בממואר סיפורים על אירועים מחכימים ומשעשעים שחוויתי במהלך עבודתי.
אני נוטה להאמין שכל מי שמתעניין בנושא סחר החוץ של ישראל יגלה בספר דברים שלא זכו לתיעוד במדיה אחרת, בין השאר על הנעשה מאחורי הקלעים – מדיניות העבודה של המינהל והדיפלומטיה הגלויה והסמויה שאופפת אותה.
קריאה נעימה,
זהר פרי
אין עדיין תגובות