סנדל הזכוכית

מֵהַיּוֹם שֶׁבּוֹ מֵתָה אִמָּהּ וְאָבִיהָ נִשָּׂא בַּשֵּׁנִית לְאִשָּׁה אַכְזָרִית וְקָרַת־לֵב, הוֹפְכִים חַיֶּיהָ שֶׁל סִינְדֶרֶלָה לַחֲלוֹם בַּלָּהוֹת. הָאֵם הַחוֹרֶגֶת וּשְׁתֵּיבְּנוֹתֶיהָ הַמְּרֻשָּׁעוֹת הוֹפְכוֹת אוֹתָהּ לְשִׁפְחָתָן, וְנִדְמֶה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תֵּדַע עוֹד אֹשֶר. אַךְ אָז מוֹפִיעַ שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ וּבְיָדָיו הַזְמָנוֹת לְנֶשֶׁף מְחוֹלוֹת בָּאַרְמוֹן, וְגוֹרָלָהּ שֶׁל סִינְדֶרֶלָה מִשְׁתַּנֶּה בְּהֶנֵף שַׁרְבִיט קְסָמִים…
הַאִם יֵשׁ יַלְדָּה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא מַכִּירָה אֶת הָאַגָּדָה עַל סִינְדֶרֶלָה? שֶׁלֹּא חָלְמָה עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ תּוֹפִיעַ הַפֵיָה הַטּוֹבָה וְתַהֲפֹךְ גַּם אוֹתָהּ לִנְסִיכָה יְפֵהפִיָּה? שֶׁלֹּא עָצְרָה אֶת נְשִׁימָתָהּ בְּרֶגַע שֶׁבּוֹ מְצַלְצֵל הַשָּׁעוֹן חֲצוֹת וְהַקֶּסֶם מִתְפּוֹגֵג?
גִּרְסָאוֹת רַבּוֹת מִסְּפוֹר שֶׁל אַגָּדַת סִינְדֶרֶלָה נִכְתְּבוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים, אַךְ נִדְמֶה שֶׁהַגִּרְסָה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁעִם הַזְּמַן הָפְכָה לִקְלָאסִיקָה בִּזְכוּת עַצְמָהּ, הִיא הַנִּפְלָאָה מִכֻּלָּן. אֶלֶנוֹר פַרְגֶ´ן, כְּמוֹ הַפֵיָה הַטּוֹבָה עַצְמָהּ, הִצְלִיחָה בִּכְתִיבָתָהּ הַפִּיּוּטִית לִזְרוֹת אַבְקַת קֶסֶם וְאַגָּדָה עַל הַסִּפּוּר הָאָהוּב וּלְהַחֲיוֹת אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ בְּדִמְיוֹנֵנוּ.

מקט: 4-20-52456

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

מֵהַיּוֹם שֶׁבּוֹ מֵתָה אִמָּהּ וְאָבִיהָ נִשָּׂא בַּשֵּׁנִית לְאִשָּׁה אַכְזָרִית וְקָרַת־לֵב, הוֹפְכִים חַיֶּיהָ שֶׁל סִינְדֶרֶלָה לַחֲלוֹם בַּלָּהוֹת. הָאֵם הַחוֹרֶגֶת וּשְׁתֵּיבְּנוֹתֶיהָ הַמְּרֻשָּׁעוֹת […]

---

פֶּרֶק 1
כְּלֵי הַמִּטְבָּח

בַּחוּץ, בַּשֶּׁלֶג הַיּוֹרֵד, קָרָא הַתַּרְנְגוֹל: "קוּקוּרִיקוּ!"

וּבַמִּטְבָּח, בְּמִטָּתָהּ הַצָּרָה, מָשְׁכָה אֵלָה אֶת שְׂמִיכָתָהּ הַדַּקָּה מֵעַל לְאָזְנֶיהָ וְנִסְּתָה בְּכָל כּוֹחָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאָתוֹ. לֹא רַק דַּקָּה הָיְתָה הַשְּׂמִיכָה, אֶלָּא גַּם קְצָרָה, וְכַאֲשֶׁר כִּסְּתָה בָּהּ אֶת רֹאשָׁהּ, נִשְׁאֲרוּ רַגְלֶיהָ חֲשׂוּפוֹת. הָיוּ אֵלֶּה הָרַגְלַיִם הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר וְהַקְּטַנּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁאֵי פַּעַם הָיוּ לְנַעֲרָה בַּת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה. אֲבָל כָּעֵת הֵן הָיוּ כְּחֻלּוֹת מִקֹּר.

הַמִּטְבָּח הָיָה גָּדוֹל וְאַפְלוּלִי. בְּקִירוֹת הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ הוּא דָּמָה יוֹתֵר לְמַרְתֵּף מֵאֲשֶׁר לְמִטְבָּח מְחֻמָּם שֶׁנָּעִים לִשְׁהוֹת בּוֹ. הָיוּ לוֹ חַלּוֹנוֹת מְסֹרָגִים, תְּרִיסֵי עֵץ כְּבֵדִים וְדֶלֶת עִם בְּרִיחֵי בַּרְזֶל הַנִּפְתַּחַת אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית. מִשְּׂמֹאל הוֹבִילָה הַדֶּרֶךְ לָעִיר הַגְּדוֹלָה, מִיָּמִין הוֹבִילָה לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ הִשְׂתָּרֵעַ יַעַר, שֶׁהָיָה יָרוֹק בַּקַיִץ, צָהוֹב בַּסְּתָו וְלָבָן בַּחֹרֶף.

"קוּקוּרִיקוּ!" קָרָא שׁוּב הַתַּרְנְגוֹל בַּשֶּׁלֶג.

"תַּרְנְגוֹל זָקֵן וְטִפֵּשׁ," מִלְמְלָה לְעַצְמָהּ אֵלָה בְּמִטָּתָהּ, אִם נִתָּן הָיָה בִּכְלָל לִקְרוֹא מִטָּה לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁעָלָיו יָשְׁנָה. פַּעַם, מִזְּמַן, הָיְתָה רְגִילָה לִישׁוֹן בְּחֶדֶר אַחֵר, יְפֵהפֶה, בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה.

אֵלָה טָמְנָה אֶת רֹאשָׁהּ בַּכָּרִית וְנִזְכְּרָה בְּאוֹתָם יָמִים רְחוֹקִים, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לָהּ מִטָּה מְצֻפָּה זָהָב, שְׂמִיכוֹת רַכּוֹת וְצִפַּת מֶשִׁי כְּחַלְחַלָּה שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ נָהֲגָה לְקַפֵּל אֶת קְצוֹתֶיהָ מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ כְּשֶׁבָּאָה לָתֵת לָהּ נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב. הִיא נִזְכְּרָה בְּנֶשֶׁף נָעִים לְהַפְלִיא, מָלֵא צְחוֹק וְרִקּוּדִים, שֶׁבּוֹ שִׂחֲקוּ הַיְּלָדִים בְּמַחֲבוֹאִים, הִתְרוֹצְצוּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וְקָרְאוּ "הֵיכָן אַתְּ?". שִׂמְלַת הַנֶּשֶׁף שֶׁלָּבְשָׁה אָז הָיְתָה בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

בְּשָׁכְבָהּ בַּמִּטָּה שְׁקוּעָה בְּמַחְשָׁבוֹת, אִמְּצָה אֵלָה בְּיָדָהּ אֶת הָאוֹצָר הָאֶחָד וְהַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ מֵאוֹתָם יָמִים מְאֻשָּׁרִים. הָיְתָה זוֹ תְּמוּנָה קְטַנָּה שֶׁל אִמָּהּ הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה, בְּשֵׂעָר בָּהִיר, עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת חַיְכָנִיּוֹת וּפָנִים וְרַדְרַדּוֹת וַעֲדִינוֹת. אֵלָה שָׁמְרָה אֶת הַתְּמוּנָה מִתַּחַת לַכַּר, הֵיכָן שֶׁאִישׁ לֹא יוּכַל לִמְצוֹא אוֹתָהּ. מַחְשְׁבוֹתֶיהָ נָדְדוּ לְאוֹתָם יָמִים שֶׁבָּהֶם מֵתָה אִמָּהּ וְאָבִיהָ לָקַח לְעַצְמוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, שֶׁלָּהּ שְׁתֵּי בָּנוֹת מִשֶּׁלָּהּ. שְׁלוֹשׁ הַ"גְּבָרוֹת" הָאֵלֶּה, הָאֵם וּשְׁתֵּי בְּנוֹתֶיהָ, הִשְׁתַּכְּנוּ לָהֶן בַּחֲדָרִים הַגְּדוֹלִים בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאִלּוּ אֶת אֵלָה שָׁלְחוּ לָגוּר בַּמַּרְתֵּף.

"לָךְ עוֹד יֵשׁ מַזָּל!" אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ הַחוֹרֶגֶת. "לֹא לְכָל נַעֲרָה מִתְבַּגֶּרֶת יֵשׁ חֶדֶר מִשֶּׁלָּהּ."

וְאָמְנָם, הָיוּ שָׁם כִּסֵּא מִתְנַדְנֵד וְחוֹרֵק וּמִטָּה מִתְקַפֶּלֶת הַתְּלוּיָה עַל הַקִּיר שֶׁצָּרִיךְ לִפְתּוֹחַ אוֹתָהּ לְשֵׁנָה. בְּעֶזְרַת תְּרִיס שֶׁיּוֹרֵד מִלְּמַעְלָה נִתָּן הָיָה לְהַסְתִּיר אֶת הַמִּטָּה מִבַּחוּץ. לִפְעָמִים, כְּשֶׁתָּקַף אֶת הָאֵם הַחוֹרֶגֶת אֶחָד מִמַּצְּבֵי הָרוּחַ הָרָעִים שֶׁלָּהּ, הִיא הָיְתָה מוֹרִידָה אֶת הַתְּרִיס בְּחָזְקָה וְנוֹעֶלֶת אוֹתוֹ בְּמַנְעוּל בַּרְזֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵלָה שָׁכְבָה בַּמִּטָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֵלָה הָיְתָה נֶאֱלֶצֶת אָז לְהִשָּׁאֵר בְּמִטָּתָהּ בַּחֹשֶךְ, עַד אֲשֶׁר מַצַּב רוּחָהּ שֶׁל הָאֵם יִשְׁתַּפֵּר וְהִיא תִּפְתַּח אֶת הַתְּרִיס וּתְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ.