7 רמות של אינטימיות

לא נוכל להיות מאושרים ללא אינטימיות בחיינו. זו עובדה. כולנו משתוקקים לקשר אינטימי חם ועמוק, אולם לעיתים אנו פוחדים לחשוף את עצמנו לגמרי בפני בן הזוג.
בספר "7 רמות של אינטימיות" מת'יו קלי מנחה אותנו צעד אחר צעד כיצד להתגבר על פחדים ועל חששות על מנת לחוות אינטימיות אמיתית. הוא מלמד אותנו מהי אינטימיות, וכיצד ניתן לקדמה ולשכללה על מנת להגיע לדרגה גבוהה יותר של אינטימיות.

לפי תפיסתו, דרגה נמוכה של אינטימיות היא זו שבה כמעט ואין תקשורת, ומרמה לרמה התקשורת הבינאישית משתכללת. בתחילה ליכולת להעביר עובדות, בהמשך ליכולת להביע ולקבל דעות, אחר כך לחשיפת התקוות והחלומות, לאחר מכן לשיתוף ברגשות, ובהמשך, אם מצליחים לעמוד ברמות הקודמות, אנו מסוגלים לחשוף את פחדינו, את כישלונותינו ואת עברנו, ולבסוף אנו יכולים להביע את צרכינו ולהיות ערים לצרכי זולתנו.

בעזרת התובנות המעמיקות והדוגמאות המאלפות שבספר נוכל להגדיר מחדש את מהות הקשרים החשובים ביותר בחיינו ואת הדרך שבה אנו מתייחסים לתקשורת עם הסובבים אותנו. כשנבין ונחווה את האינטימיות לעומקה, נוכל ליצור זוגיות יציבה, מאושרת וארוכת טווח – זוגיות שאנו כה משתוקקים לה.

באמצעות ספר זה נלמד:
• מדוע בכל אדם קיים צורך בסיסי לחיות באינטימיות ומדוע החיים אינם יכולים להיות מאושרים ללא אינטימיות
• מדוע הצעד הראשון לחוות אינטימיות אמיתית היא להרגיש בנוח עם עצמנו וללמוד ליהנות מחברת עצמנו.
• מדוע רמת האינטימיות היא המדד הטוב ביותר לבריאות הקשר הזוגי
• מדוע סקס אינו אינטימיות, ומדוע חשוב לבחון את יתר הרבדים של האינטימיות
• מדוע תחומי עניין משותפים אינם מהווים נדבך מספק לאינטימיות
• מהם הגורמים לזוגיות מוצלחת ומהן הסיבות לזוגיות כושלת

"הופתעתי מספרו של קלי. מסתבר, כי יכולתו של אדם שאינו מומחה בזוגיות או במיניות, אלא דווקא מתמחה בהסברה, בארגון דברים וביצירת מוטיבציה בלב שומעיו, עשויה להיות חוויה מלמדת."
מתוך ההקדמה של ד"ר יצחק (צחי) בן ציון

"ספר קולח ומרתק שמכיל תובנות עמוקות ועצות מעשיות על קשרים אישיים בכלל ועל זוגיות בפרט. ספר מועיל לכל מי שמחפש אינטימיות אמיתית וארוכת טווח."
ד"ר הארוויל הנדריקס, מחבר הספר Getting the Love You Want: a Guide for Couples

על מחבר הספר
מת'יו קלי – יליד אוסטרליה, נואם וסופר בעל מוניטין בינלאומי. בזכות הופעותיו המבריקות וכתיבתו המרתקת נחשפו אליו מיליוני אנשים ברחבי העולם – השתתפו בסדנאות שלו, קראו את ספריו, שמעו אותו ברדיו וצפו בתוכניותיו בטלוויזיה. היכנסו לאתר שלו בכתובת www.matthewkelly.com וצפו בהופעותיו ביו-טיוב.

מקט: 4-239-569

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

לא נוכל להיות מאושרים ללא אינטימיות בחיינו. זו עובדה. כולנו משתוקקים לקשר אינטימי חם ועמוק, אולם לעיתים אנו פוחדים לחשוף […]

---

מה קרה לאבא?

דיוויד אנדרסון התגורר בבוסטון עם אשתו שרה ושלושת ילדיהם – רייצ'ל, שאנון וג'ונה. הוא היה איש עסקים מצליח, ואחד מפירות הצלחתו היה בית הקיץ שלהם במרת'ז ויניארד. שרה והילדים בילו שם את כל הקיץ. דיוויד הגיע לביקור ליום אחד מדי סוף-שבוע ונשאר שם במהלך השבועיים הראשונים של חודש יולי.

לפני מספר שנים בתחילת חודש יולי, בשעה שנסע במכוניתו לכיוון החוף, הבטיח דיוויד לעצמו שבשבועיים הקרובים הוא יהיה בעל ואבא קשוב ואוהב. הוא יהיה זמין לאשתו ולבנותיו בכל עת. הוא יכבה את הטלפון הנייד שלו, יעמוד בפני הפיתוי לבדוק שוב ושוב את תיבת האי-מייל שלו ויקדיש את מרב זמנו ותשומת ליבו למשפחה ולחוויית החופשה המשותפת.

דיוויד עבד שעות רבות מדי. הוא ידע זאת, וכולם סביבו ידעו זאת. זאת אחת הסכנות הכרוכות בעבודה מרתקת – היא הופכת להיות חלק גדול מדי מהזהות העצמית שלנו. מפעם לפעם הוא חש אשמה בשל כך, אך הצליח לפטור זאת בתירוץ שאין לו ברירה אחרת. לעיתים הוא הצליח להתגבר על רגשות האשמה בעזרת המחשבה על כל המותרות שאשתו וילדיו יכולים ליהנות מהם בזכות עבודתו הקשה.

האם מנגנון הרציונליזציה של דיוויד היה יעיל? באופן זמני בלבד. אולם החופשה הזו עמדה להיות שונה – דיוויד יהיה קשוב וזמין.

הרעיון עלה במוחו במכונית בזמן שהוא הקשיב לדיסק שנתן לו חבר. חבריו ומכריו נהגו לתת לו ספרים ודיסקים. המתנות הללו הרתיעו אותו, מכיוון שהוא ידע שמי שנתן לו אותן יצפה לשמוע את חוות דעתו עליהן בפעם הבאה שהם ייפגשו. אולם מסיבה כלשהי, כשהוא יצא מהחניה שלו הבוקר, הוא הכניס את הדיסק המסוים הזה למערכת.

ההרצאה שנשמעה הייתה על קשרים אישיים דינמיים. דיוויד חש אי נוחות. בדיוק כשעמד לעצור את הדיסק, הוא שמע משפט שהיכה אותו בתדהמה: "אהבה היא בחירה. אהבה היא מעשה שנעשה מתוך כוונה," אמר הקריין, "אנחנו יכולים לבחור לאהוב."

באותו רגע התחוור לדיוויד שהוא בעל אנוכי, ושהאהבה ששררה בינו לבין שרה נשחקה משום שהיה חסר רגישות, מרוכז בעצמו ובלתי-זמין. האנוכיות שלו התבטאה בעיקר בדברים קטנים. הוא התעקש שהם יצפו דווקא בתוכניות הטלוויזיה שהוא אוהב. הוא לעג לנטייה שלה לאחר. הוא העדיף את העבודה שלו על פני צרכי המשפחה. הוא לקח את העיתונים לעבודה אף שהוא ידע ששרה רוצה לקרוא אותם, ושאפילו לא יהיה לו זמן להביט בהם במהלך היום. הוא הרבה לומר לילדיו "בפעם אחרת", ולאשתו – "לא עכשיו." אולם בשבועות הקרובים הכול עומד להשתנות. ואכן, כך היה.

כשדיוויד נכנס לביתו הוא נישק את אשתו ואמר: "את נראית נפלא בחולצה הזו. הצבע הזה ממש מתאים לך." שרה הופתעה מאוד. היא אפילו הייתה נבוכה מעט. היא תהתה שמא זו דרכו האירונית להאשים אותה שהיא מרבה לקנות בגדים. אך כשהוא המשיך ושאל בחיוך: "מה עשיתם היום? מה הפסדתי?" היא קלטה את המחמאה הכנה והרגישה נפלא.

אחרי הנסיעה המעייפת בכבישים הסואנים דיוויד רצה רק לשבת ולהירגע, אבל שרה הציעה שהם יצאו יד-ביד לצעידה על החוף. דיוויד חשב לסרב, אך שינה את דעתו. "שרה נמצאת כאן לבד כל השבוע עם הילדים," הוא אמר לעצמו, "ועכשיו היא פשוט רוצה להיות איתי קצת לבד." ואכן הם יצאו מהבית והלכו יד-ביד בעוד הילדים העיפו עפיפונים.

בבוקר שלמחרת שרה כמעט התעלפה מרוב הפתעה כשדיוויד הביא לה ארוחת בוקר למיטה. האמת היא שהוא העיר את בתם רייצ'ל כדי שתעזור לו להכין את הארוחה, עם זאת זו הייתה מחווה יוצאת דופן. בשעת הארוחה הוא סיפר לה על חלום שחלם באותו לילה, ולאחר מכן שאל אותה מה תרצה לעשות באותו היום.

שרה לא יכלה להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהוא שאל אותה שאלה כזו.

"אתה לא צריך לעבוד?" היא ענתה בשאלה.

"לא," הוא אמר, "אנחנו יכולים לעשות כל מה שתרצי."

שוב ושוב במשך אותו היום חזר דיוויד ושינן לעצמו: "אהבה היא בחירה. אהבה היא בחירה. אהבה היא בחירה."

ואכן, הוא הצליח. במשך שבועיים כולם נהנו מאוד. זו הייתה חופשה חלומית. שבועיים תמימים בלי הצקות תמידיות של צלצולי טלפונים סלולאריים ושל אי-מיילים. הם ביקרו במוזיאון הימי אף שדיוויד שונא מוזיאונים. הוא הרשה לילדים לאכול גלידה כשהם רצו. הוא אפילו הצליח לרסן את עצמו כששרה התעכבה מדיי, והם איחרו בגללה למסיבת יום ההולדת של חברו הטוב.

"אבא זכה במשהו?" שאלה שאנון. שרה צחקה, אבל גם היא עצמה תהתה מה קרה פתאום לבעלה.