שני צידי הלב

תַּעַצְרִי רֶגַע וְתַקְשִׁיבִי:

אֵיפהֹ שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עַכְשָׁו

זֶה בּולּ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ אֲמורָּה לִהְיותֹ.

לאֹ אֲמורָּה לְהַרְגִיּשׁ אַחֶרֶת,

לאֹ אֲמורָּה לְהִתְנַהֵג אַחֶרֶת,

כִּי הַנְשָּׁמָה הַיָפָּה שֶׁלָּךְ,

זֶה הַמַּסָּע שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶהּ.

 

ספר שירי ריפוי הלב נכתב מתוך תהליכי ריפוי נשיים, ושזורים בו 28 שירים ואיורים שנוגעים באופן עמוק, רגיש וסוחף בעולמן הפנימי המרתק של נשים באשר הן. הספר נועד ליצור ריפוי רגשי ורוחני בעבור נשים, והוא נוגע בזוגיות, באימהותּ, באחיות לב ובתהליכים שנשמתנו עוברת בגלגול הזה.

שני צידי הלב הם שני הצדדים הקיימים בכל אישה. צד אחד הוא הצד החזק, הבטוח והמתפקד שבנו, והצד השני הוא הצד שבו אנחנו מהססות, חולמות, חוששות, מתכווצות ומתרגשות. מותר להם שיתקיימו בתוכנו שני הצדדים הללו.

אורי כהן מדינה היא אישה אוהבת, אימא לשלושה ילדים שמלמדים אותה שזה בסדר שהיא לא מושלמת, עובדת סוציאלית, מטפלת מזה 18 שנים בקליניקת "לדבר עם הלב" בקיבוץ דפנה ומשוררת שירי ריפוי הלב לנשים. אורי כותבת מיום שהיא זוכרת את עצמה. הכּתיבה היא מקור של חיים ופיוס פנימי בעבורה. מתוך רצון לחלוק מתת-אל זאת היא גם מלווה אנשים בתהליכי כתיבה. המילים הן צינור של ריפוי בעבורה ובעבור קוראי שיריה.

מקט: 4-1272-444

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

תַּעַצְרִי רֶגַע וְתַקְשִׁיבִי: אֵיפהֹ שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עַכְשָׁו זֶה בּולּ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ אֲמורָּה לִהְיותֹ. לאֹ אֲמורָּה לְהַרְגִיּשׁ אַחֶרֶת, לאֹ אֲמורָּה […]

---

תעצרי רגע ותקשיבי

 

תַּעַצְרִי רֶגַע

וְתַקְשִׁיבִי –

אֵיפֹה שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עַכְשָׁו

זֶה בּוּל,

אַתְּ שׁוֹמַעַת אוֹתִי? בּוּל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת –

לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.

לֹא לְהַרְגִּישׁ אַחֶרֶת,

לֹא לְהִתְנַהֵג אַחֶרֶת,

לֹא אֲמוּרָה הָיִית לְהַגִּיעַ לְשׁוּמָקוֹם,

לֹא אֲמוּרָה הָיִית לִהְיוֹת אַחֶרֶת.

הַנְּשָׁמָה הַיָּפָה שֶׁלָּךְ –

זֶה הַמַּסָּע שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הַאִם נִרְאֶה לָךְ הֶגְיוֹנִי לַעֲמֹד מוּל עֵץ

וְלִכְעֹס עָלָיו שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא בַּשַּׁלֶּכֶת?

נִרְאֶה לָךְ הֶגְיוֹנִי לִכְאֹב עַל הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בַּנַּחַל

כִּי הֵם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לַיָּם?

רָאִית פַּעַם פֶּרַח שֶׁעָצוּב כִּי אֵינוֹ עָלֶה אוֹ גֶּזַע?

עִצְרִי עַכְשָׁו.

לְכִי לָרְאִי,

הִסְתַּכְּלִי לָךְ בָּעֵינַיִם,

חַפְּשִׂי בָּהֶן חֶמְלָה וְרֹךְ.

הַבִּיטִי לְעִמְקֵי נִשְׁמָתֵךְ הַשְּׁלֵמָה

וְאִמְרִי:

“אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי,

אֲנִי נִמְצֵאת בּוּל,

אֲבָל

בּוּל, אֵיפֹה שֶׁאֲנִי אֲמוּרָה לִהְיוֹת. “

הוֹדִי עַל הַשִּׁעוּרִים.

חַיְּכִי אֵלַיִךְ.

אַתְּ אֲהוּבָה.