לפני שהסתובב והמשיך בדרכו, שמע את קולה של קייתי הקטנה שואל אותו: "האם תחזור ?" "אני אחזור," הוא אמר לה. "ואת תבואי איתי". וכך עזב גרין טאלבוט את טרנקוויליטי. הוא עזב מאחוריו חיים של ודאות ודרכים מוכרות. אבל זה בדיוק מה שמשך אותו – לא לדעת מה יקרה לו מאותו יום ואילך. כשהוא נולד, ראו לו הוריו גרין. ירוק היה צבע הבגדים שלבש אביו כששירת בצבא, ירוק היה צבע הכלום כשדרך על מוקש, ירוקות היו עיניה של האישה שטיפלה בו בבית החולים ושאיתה התחתן. ירוק היה גם צבע היער שבו נולד גרין, גיבור הסיפור הפנטסטי הזה, שחייו מתחילים בבית סמוך ליער באנגליה ומסתיימים במיטת בית חולים בכפר נידח בצפון איטליה.
סימפוניית הזמן הקצר
מאת: מתיה סיניוריני
מאיטלקית: יערית טאובר | הוצאה: כנרת זמורה-ביתן דביר | 2011 | 176 עמ'
קטגוריות: מבצעי החודש, סיפורת מתורגמת
הספר זמין לקריאה במכשירים:
27.00 ₪
מקט: 15100635
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
לפני שהסתובב והמשיך בדרכו, שמע את קולה של קייתי הקטנה שואל אותו: "האם תחזור ?"
"אני אחזור," הוא אמר לה. "ואת […]
1
לפני שנפרד מן העולם גמע מר גרין טאלבּוֹט כוס לימונדה טרייה והסיט את מבטו לעבר חלון חדרו.
"הדבר הנורא ביותר שעלול לקרות לגבר הוא למות בבית חולים," אמר פעם, זמן רב קודם לכן.
טרם מלאו לו אז עשרים שנה, והוא עמד לרכוש בכסף רב את "החנות של לו סונדרס".
"אשלם לכם בתוך שנתיים לכל היותר," הבטיח לנושיו שהביטו בו בחוסר אמון.
והוא הצליח.
כי גרין טאלבוט לא היה אדם רגיל, וכאן מסופר הסיפור שלו, שמתחיל בבית סמוך ליער, באנגליה, ומסתיים במיטת בית חולים בכפר נידח בצפון איטליה.
אבל כפי שגרין טאלבוט אמר מדי פעם בנעוריו, בצדק או שלא בצדק, תחילתו של סיפור וסופו יכולים גם להיתלש מן הדף.
בצדק או שלא בצדק, זה מה שהוא אמר.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “סימפוניית הזמן הקצר”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות