החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

סיפור בטיפול: סיפור הריפוי כ"שלישי" בחדר

מאת:
הוצאה: | 2017-01 |
קטגוריות: עיון

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

40.00

רכשו ספר זה:

“עם חלוף השנים אסף רייבן סיפורים על חילופי העונות, על מוות ופרידה, על רעב ושפע. את הסיפורים שטווה אסף בשק עור רך וחבוט, שאותו קשר תמיד לחגורת עור הלווייתן העבה שלמותניו.”

סיפור ריפוי הוא סיפור עַם המסופר בעל פה, ומאפשר לגעת בתכנים שהמטופלים מתקשים לעסוק בהם ישירות, לייצר שיח עוקף הגנות ולבטא תכנים מושתקים.

“היו לו סיפורים שנועדו להפיח אומץ בציידים, סיפורים לנישואין וללידה… אבל בעיקר היו לרייבן סיפורים מיוחדים עבור החולים, סיפורים שנועדו להרדים את האלים החמדנים כשגזלו את נשמותיהם, לעצום את עיניהם הפקוחות בחשדנות.”

ליבת הספר היא “שק הסיפורים”, המכיל 25 סיפורים שכתבה המחברת, ניסתה ובחנה אותם במסגרות טיפוליות ובהדרכות. כמו כן מוצגות המשגות תיאורטיות ודרכי עבודה עם הסיפורים, מודל מובנה להכנת סיפור ריפוי לטיפול, ומודגם השימוש בסיפורי ריפוי בסיטואציות טיפוליות שונות.

“רכון על הסיפור, רייבן שקד על התרת הקשרים המפותלים… כאשר הצליח לבסוף להתיר את הפיתולים, הזמין את האורח לגעת בסיפור שארג. הסיפור היה רך וצבעוני בין אצבעותיו של הצעיר. רייבן קיפל את הסיפור בקפידה וטמן אותו בשק הסיפורים שלמותניו.”

המחברת מבקשת להעמיד לרשות הקוראים את שק הסיפורים שלה, לאפשר להם לגעת בסיפורים ולמשש אותם, לעשות בהם שימוש כדי להתיר “קשרים מפותלים”.

מדובר בספר חשוב ביותר לפרקטיקה הביבליותרפית, המספק “ארגז כלים” טיפולי, של סיפורי ריפוי שניתן לעשות בהם שימוש במסגרות שונות. מעבר לכך שהספר אכן מספק “כלים” — כלומר מהווה בעצמו מאגר של סיפורי ריפוי מקוריים שנכתבו על ידי המחברת — הוא גם ספר לימוד ממדרגה ראשונה, כזה הממקם את הסיפורים השונים הן בקונטקסט של החשיבה הפסיכואנליטית התיאורטית והן בתוך הדיון הקליני (שהכותבת מלווה בדוגמאות חיות). מדובר למעשה במפעל חיים ייחודי של אישה אחת, שכתבה סיפורים, “בדקה” אותם בסיטואציות טיפוליות מגוונות, ויצרה מתוך ההתנסות העיקשת ומלאת ההשראה שלה כלי טיפולי רב עוצמה, שעשוי לשמש מטפלים מכל הדיסציפלינות ויעיל במיוחד בסיטואציות של “מבוי סתום” טיפולי. הפרקים כתובים בשפה בהירה וקולחת, רוויַת אינטואיציות ועשירה בידע.

ד”ר דנה אמיר, החוג לייעוץ והתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה

רות שטדלר היא ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, מדריכה בכירה ומורה בתוכנית מ. א. לביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה. בעבר שימשה כביבליותרפיסטית ומדריכת סטודנטים במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב”ם וביחידה לאשפוז יום בבית החולים מזור, וכן כמורה ומדריכה בתוכנית להכשרת מטפלים באומנויות במדרשה, בית ברל.

מקט: 978-1-61838-750-9
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פתח דבר

סבא אוֹפָּה היה מספר הסיפורים שלי. הוא היה יוצא אתי למסעות. הייתה לו מזוודת עור קטנה עם מדבקות צבעוניות מפריז, מרומא, מברלין, מווינה, מניו יורק, עם ציורים של אוניות ומטוסים, מגדל אייפל, הקולוסיאום, פסל החירות עם הלפיד, האקרופוליס. המדבקות הצבעוניות היוו את ההיכרות הראשונה שלי עם העולם שבחוץ, מחוץ לשכונת כרמליה שבחיפה. היינו עוברים על המדבקות אחת אחת וסבא היה מספר. בתוך המזוודה היו הפתעות: צבעי עיפרון מיוחדים בקופסת פח דקה; מכחולים וגירי פסטל; בלוק ציור מנייר משובח; ערכת כלי חריתה עם לוחות לינוליאום אדמדמים; מסוריות עדינות לעבודה בדיקט, לחילוץ דמויות של גמדים עליזים ונסיכות בשמלות ערב הדורות מתוכו; נול אריגה קטן עם פקעות צמר בשלל צבעים וחוברת דגמים; חוברות הדבקה ממוזיאונים חשובים, שהכירו לי את המונה ליזה מן הלובר ואת לאוקון ובניו ממוזיאון הוותיקן.

עוד היו בתוך המזוודה ספרים משומשים, שקצוות דפיהם מהוהים: סיפורי אלף לילה ולילה, אגדות האחים גרים, אגדות אנדרסן. היינו יושבים על שמיכות הפוך הרכות במיטת הפליז הגבוהה בדירה הקטנה של סבא, והוא היה מקריא לי סיפורים בגרמנית. אני הייתי הופכת את הדפים ומתבוננת באיורים הצבעוניים שליוו את הסיפור. עם ריח הספרים הישנים, מגע הדפים העבים והקול הצרוד של סבא אופה שוטטנו בעולמות זרים ואקזוטיים, הרחק מהצנע ומהדאגה הכלכלית בבית. חמור הטיל מטבעות זהב, שולחן התמלא במאכלים ריחניים. דמיינתי שאקנה להוריי מכולת והם לא יזדקקו עוד לעולם לתלושי המזון של הצנע.

"רות מציירת וכותבת ומחברת אגדות. היא מתרגמת לי אותן לגרמנית, כדי שאחווה את דעתי עליהן, ואנחנו משוחחים עליהן. היא מציירת וכותבת סיפורים שהיא מקריאה ומסבירה לי. היא כתבה סיפור בעברית לשטפי, דודתה בניו יורק, ליום הולדתה, ואיירה את הסיפור, ואני תרגמתי אותו לגרמנית. בקשו ממנה להראות לכם את מה שכתבה וספרו לי מה דעתכם, מפני שסבא מאוהב והיה רוצה לדעת אם הוא מעריך באופן אובייקטיבי את הנכדונת שלו […]" (מתוך מכתב לחברים, 23 באוקטובר 1953).

"רות היא נחמתי היחידה, ילדה טובה וחכמה. היא קוראת הרבה ואני מחליף עבורה ספרים בספרייה. לצערי, אינני יודע אילו ספרים אני מקבל לידי מפני שאינני דובר עברית […] היא אדם קטן, חכם וטוב לב שאוהב לבקר את סבא. לפעמים היא ישנה אצלי ואנחנו קוראים בספרים […]" כתב סבא לקרובים בארצות הברית ב־4 באוקטובר 1954.

גם סבא היה מקור של נחמה עבורי. הקריאה המשותפת היוותה מרפא לנפש של שנינו ויצרה קרבת נפש בין סבא אופה לביני. הסיפורים שסיפר לי העניקו שמות לדאגות ולפחדים שחוויתי, ופתחו אפיקים לחשיבה על דרכי מילוט והגנה.

בסיפורים שקרא לי, בתמונות שבספרים הישנים, בחומרי היצירה שבאמצעותם העתקתי את האיורים מהספרים, בקשר המנחם בינינו — סבא אופה העניק לי סיפורים, ציור, יצירה וטיפול.

לימים, בוקר אחד במהלך עבודתי כביביליותרפיסטית במחלקה פסיכיאטרית, התבקשתי להחליף מטפלת שחלתה ולהנחות במקומה קבוצת מטופלים. ללא תכנון מראש, מצאתי עצמי יושבת עם מספר גדול של מטופלים. סיפרתי להם את הסיפור 'בן המלך שנפל בשיגעון וחשב שהוא הינדיק'. ההיענות לסיפור והתהליך שעשתה הקבוצה באמצעותו לימדו אותי על כוחו של סיפור בקבוצה טיפולית. מכאן נפתחה הדרך לקבוצות טיפול בסיפור. בהמשך התחלתי לכתוב סיפורים משלי, להם נתתי את השם "סיפורי ריפוי".

במהלך חמש־עשרה שנות עבודתי במחלקות פסיכיאטריות ועשרים שנות הוראת הקורס "סיפורי ריפוי" — צברתי מספר רב של סיפורי ריפוי שכתבתי.

"סיפור ריפוי" הוא סיפור שהותאם במיוחד לטיפול נפשי בקבוצת טיפול מסוימת או במטופל פרטני, ושייך לז'אנר של הסיפור העממי. הוא מסופר בעל פה ומובא למסגרות טיפוליות שונות ולמטרות מגוונות.

הסיפור המובא לטיפול נבחר בהתאם לנושאים ולקונפליקטים שבהם עוסקים הקבוצה או המטופל, מתוך תפיסה שלפיה הסיפור יאפשר לעסוק בחומרים שבהם המטופלים מתקשים לגעת במישרין. העיסוק בסיפור, בדמויות, במניעיהן ובעלילה, כמו גם בתחושות, ברגשות, בזיכרונות ובמחשבות המתעוררים אצל המטופלים תוך כדי הקשבה לסיפור — מייצר שיח העוקף הגנות ומאפשר נגיעה בתכנים שקשה לבטא.

עם זאת, קשה למצוא סיפורים המתאימים לטיפול ולתהליך הטיפולי. במהלך עבודתי כביבליותרפיסטית במחלקה פסיכיאטרית, כשלא מצאתי סיפור מן המוכן, חיברתי סיפור ריפוי משלי. עם הזמן פיתחתי תבנית, ובאמצעותה התחלתי לכתוב סיפורי ריפוי לטיפול באופן שיטתי. עיגנתי את הסיפורים בתרבות שבטית עממית מסוימת; למדתי את ההיסטוריה, המנהגים, אורחות החיים, המושגים והשמות הקשורים לתרבות זו, ורקמתי עלילה על רקע אמין. כמו כן פיתחתי מודל מובנה לבחינת ההתאמה של סיפור שנבחר עבור הטיפול המסוים, לניתוחו ברבדים שונים ולהכנתו להבאה למפגש הטיפולי.

בספר זה אני מבקשת לפרסם את הסיפורים שכתבתי, להציג את המודל להכנתם לטיפול ולהראות את הפוטנציאל הטיפולי הגלום בהם, במטרה להעשיר ביבליותרפיסטים ומטפלים מדיסציפלינות אחרות, ולהעמיד לרשותם שק של סיפורי ריפוי. ניסיתי סיפורים אלה במחלקות אשפוז, בטיפולים פרטניים בקליניקה, בהדרכות ובהדרכה על הדרכה. ברצוני להביא את הסיפורים שכתבתי ולהמחיש את דרכי העבודה אתם באמצעות דוגמאות מווינייטות טיפוליות והדרכתיות.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “סיפור בטיפול: סיפור הריפוי כ"שלישי" בחדר”